newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יום האישה: שביתות נשים כבר שינו את ההיסטוריה

גם אם אנחנו עדיין רחוקות מחיסול האפליה המגדרית, כל זכות מינימלית שאנחנו כנשים נהנות ממנה היום הושגה באמצעות שביתות ומאבקים. הצעה לדרך מאבק חדשה בישראל

מאת:

כותבת אורחת: נטע מוסט

לקראת ה-8 במרץ, יום האישה הבינלאומי, הופיעו יוזמות רבות ברחבי העולם וגם בישראל ל"שביתת נשים" נגד אפלייה ואי שוויון. הטור של צפי סער במוסף גלריה של "הארץ" הוקדש לאחרונה ליוזמות האלה.

הרעיון לשביתת נשים גלובלית עלה בעקבות שביתות הנשים ההמוניות שהתקיימו לאחרונה בפולין, באיסלנד ובארגנטינה, והוא קיבל חיזוק לאחר שמיליוני נשים וגברים השתתפו בצעדות הנשים שהתקיימו במאות ערים שונות בעולם ב־21 בינואר. נשים וגברים שהתחילו להרגיש את כוחם הקולקטיבי, חיפשו דרכים נוספות להסלים את המאבק, והגיעו אל הרעיון החדש/ישן של שביתה.

סער סקרה בטור שלה את שביתות הנשים שהתקיימו לאורך ההיסטוריה ושאלה: "הומנם שביתה של נשים יכולה להוביל לחיסול האפליה המגדרית המושרשת כל כך בחברה?" לדעתה התלות ההדדית בין נשים לגברים הופכת את השביתה לכלי מוגבל.

> בתמונות: הנשים שבשבילן כל יום הוא יום האישה

אלפים בצעדת הנשים בבוסטון, 21.1.2017 (צילום: טס שפלן/ אקטיבסטילס)

אלפים בצעדת הנשים בבוסטון, 21.1.2017 (צילום: טס שפלן/ אקטיבסטילס)

קצרה היריעה מלהתייחס לתרומה שהייתה לכל אחת מהשביתות הללו למצבן של נשים. גם אם אנחנו עדיין רחוקות מחיסול האפליה המגדרית, כל זכות מינימלית שאנחנו כנשים נהנות ממנה היום הושגה באמצעות אותן שביתות ומאבקים. גם המהפכה הרוסית המוזכרת בטור הביאה להישגים עצומים עבור נשים, שאפילו הדיקטטורה הסטאליניסטית לא הצליחה לחסל לגמרי, עד לחזרת הקפיטליזם לרוסיה.

כמעט כל "שביתות הנשים", במיוחד אלה של השנה האחרונה, לא היו שביתות של נשים נגד גברים אלא שביתות נגד היבטים שונים של אפליה, דיכוי ואלימות כלפי נשים, הפוגעים בחברה כולה. רוב השביתות הטילו סנקציות על ממשלות, על מעבידים ועל בעלי ההון ולא על הגברים בכללותם. לכן ברוב המקרים גברים תמכו ואף הצטרפו לשביתה.

אמנם שביתה של נשים ללא גב של איגוד מקצועי אינה אפשרית עבור עובדות רבות, אך למרבה הצער סער אינה מציעה אסטרטגיה לרתימת האיגודים למאבק כדי לנטרל את איום הפיטורים.

הטור מסתיים במסקנה שאין סיכוי לארגן "שביתת נשים" בישראל בגלל המציאות הניאו-ליברלית, החולשה של איגודי העובדים והיכולת של הממשלה לנפנף ב"איומים ביטחוניים".

למרות האתגרים האלה, אי אפשר לשלול התפתחויות דומות גם כאן. ממשלות ימין ניאו ליברליות ואיגודים מקצועיים חלשים הם לצערינו מאפיינים של הרבה מדינות בעולם – כולל פולין, בה התקיימה שביתת נשים באוקטובר האחרון. היוזמה לשביתה הגיעה מהתארגנויות מאבק של נשים ולא מהאיגודים המקצועיים, אך היא גרמה לאחת מפדרציות האיגודים המקצועיים ה־OPZZ, לתמוך בה ולגבות את השובתות מול איומי פיטורים. באיטליה פנייה ממארגנות השביתה ביום האישה גרמה לחלק מהאיגודים המקצועיים להכריז על תמיכה בה.

בהסתדרות הכללית יש לא מעט איגודים עם רוב נשי – מורות, אחיות, עובדות סוציאליות ועוד. אלו בדיוק העובדות שיצאו בשנים האחרונות למאבקים לוחמניים, בחלק מהמקרים בניגוד לעמדת הנהגת ההסתדרות. ראשי ההסתדרות אפילו לא שוקלים להצטרף לשביתה הגלובלית, אך זה לא אומר שלא צריך לנסות לרתום את הכוח של העבודה המאורגנת למאבק באפליית נשים ובמדיניות הניאו-ליברלית – שנשים הן הראשונות להיפגע ממנה.

עובדות המאוגדות בהסתדרות וביתר ארגוני העובדים, יכולות לקדם זאת באמצעות כינוס אספות הסברה ב־8 במרץ. באספות ניתן להתייחס גם למאבק נגד הטרדה ואלימות מינית ולסוגיות נוספות שמטרידות נשים במקומות העבודה.

מחאות המתקיימות במקביל בארצות שונות עוזרות ליצור סולידריות בין נשים וגברים מלאומים שונים שנפגעים מאותה מדיניות. הסולידריות, כולל עם מאבקי הנשים ברחבי המזרח התיכון וספציפית בשטחים הפלסטיניים הכבושים, היא התשובה לניסיונות להשתיק מחאות נגד הממשלה באמצעות הפחדה ביטחונית, והיא תוכל לעזור לבנות מאבק רחב ואפקטיבי לשינוי החברה.

אם את, או אתה, תומכת ברעיונות האלה, בואי לקדם אותם יחד בצעדות "לא שותקות. צועדות!" שיתקיימו ב-8 במרץ בתל אביב ובחיפה.

הכותבת היא פעילה במאבק סוציאליסטי ומהמארגנות של הצעדה "לא שותקות. צועדות".

> ״אנחנו הנשים להן חיכינו״. הנאום שלא נאמתי בצעדה בוושינגטון

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כמעט חודש של עבודה נוספת למורה בישראל בכל שנה בהשוואה לממוצע באירופה. מורה בכיתה א' בבית ספר פולה בן גוריון בירושלים (צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר / פלאש 90)

כמעט חודש של עבודה נוספת למורה בישראל בכל שנה בהשוואה לממוצע באירופה. מורה בכיתה א' בבית ספר פולה בן גוריון בירושלים (צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר / פלאש 90)

המורות משלמות את מחיר הניהול הכושל של משרד החינוך

תקציב משרד החינוך לתלמיד ביסודי זהה לממוצע באירופה, ואף על פי כן המורות והמורים נדרשים לעבוד יותר שעות, מול יותר תלמידים ועבור פחות כסף. ההמלצות לשיפור מעמד המורה וההוראה מונחות על השולחן כבר 43 שנים וזוכות להתעלמות, בעוד המערכת ממשיכה לקרוס

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf