חינוך ערכי לזהות יהודית – המכבש ואוזלת היד

משרד החינוך מפעיל על התלמידים מכבש של זהות יהודית לאומנית, מצידו על חשבון ההשכלה. אלא שאוזלת היד כה גדולה, שבמקום חינוך ערכי עוסקים שם רק בכיבוס מילים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשנת 2009, כשהתמנה גדעון סער לתפקיד שר החינוך, הוא קבע את החינוך הערכי כאחד מיעדי משרדו. הוא אמר: "חינוך הוא קודם כול חינוך לערכים. אני רוצה לחזק את החינוך ההומניסטי, הדמוקרטי, היהודי והציוני". אך כאשר הוא הורה לאנשי המקצוע במשרדו לחזק את החינוך הערכי, התברר שלא באמת יודעים מה זה אומר. על כן התכנסה וועדה של אנשי חינוך לגבש "תוכנית מערכתית לחינוך ערכי לקידום זהות יהודית, ציונית, ישראלית והומניסטית". אופס – שמתם לב שסדר הזהויות התהפך?

המלצות הוועדה (כאן, מסמך וורד!) פורסמו בשנת 2013, אך התוכנית לא נקבעה כחובה לבתי ספר. רק למי שרוצה. במפה שכאן תוכלו לבדוק אם גם בית הספר של ילדיכם הוא אחד מ-260 בתי הספר שקידמו בשנה האחרונה חינוך ערכי לזהות יהודית למהדרין. למה נזכרתי בזה? כי החודש פרסם משרד החינוך מחקר הערכה אודות יישום התוכנית, אליו אתייחס בהמשך.

> בערב יום הזיכרון חטפתי בקבוק שתן כי העזתי לחשוב על תקווה

גדעון סער (צילום אקטיבסטילס)

רוצה לחזק את החינוך ההומניסטי, הדמוקרטי, היהודי והציוני. גדעון סער (צילום אקטיבסטילס)

יהדות לאומנית במסווה של ערכי שמאל קיצוני

מסמך התוכנית שופע הבטחות גבוהות לחינוך מושלם. "הוראה מבוססת ערכים", לא תאמינו, היא הוראה שמושתת על דיאלוג וכנות. היא מעצימה את הלומד ומעניקה תוקף לצרכיו ולדעותיו, היא מעודדת את חופש המחשבה והבחירה, היא חוויה רגשית, הופכת כל נושא נלמד לרלוונטי, מזמנת נקיטת עמדה אישית, ואפילו עולה בקנה אחד עם מחקר הניורו-פדגוגיה! וכל זה רק בעמוד 10 של התוכנית.

דא – אם רוצים לחנך את ילדינו כך שתהייה להם זהות יהודית ציונית, ולא סתם "זהות" כלשהי, הרי מדובר באינדוקטרינציה, ובעברית: הנחלה של השקפת עולם, דעות, עמדות, רעיונות ואמונות. למה להסתיר את זה? הנחלה שכזאת, אינה כוללת שאילת שאלות מצד המורות או התלמידים ואינה נלמדת באמצעות בחינה ביקורתית. איך ישאלו אם הם עשויים להגיע לתשובה שונה מזאת של המשרד? הנחלה של השקפת עולם אינה מעצימה את הלומד אלא דווקא מצמצמת אותו לדרך חיים אחת. אין בה חופש ואין בה בחירה. איך אפשר שתהייה בחירה, אם הילדים עשויים לבחור שלא להיות יהודים ציונים?

חגיגת השקרים וכיבוס המילים ממשיכה לאורך כל 36 עמודי התוכנית. אהבתי במיוחד את ההגדרה של הערכים שאליהם מכוונת התוכנית: "ערכי המורשת היהודית ובמרכזם חיי האדם וכבוד האדם". האמנם? זה כולל פלסטינים, או שלהם אין צורך בחיים או בכבוד, שכן הם אינם נחשבים כבני אדם?

בעמוד 37 האמת מתחילה לצוץ מבין המילים, שהרי מתי-שהוא צריך לומר למורות מה עליהן לעשות. אם כך, בכיתה ז' צריך לפתח יחס של כבוד למורשת המשפחתית לדורותיה, תחת הכותרת: אני חוליה בשרשרת הדורות. בכיתה ח' צריך "לפתח תחושת שייכות ואחריות לקבוצה ולקהילה" וללמוד ש"ישראל ערבין זה לזה". בכיתה ט' "להעמיק את הסולידאריות כלפי העם היהודי בארץ ובתפוצות". ב-י' צריך להתנדב ולתת, ב-יא' צריך להתחייב לחוקי המדינה וב-יב' צריך להיות נכונים להתגייס.

אני מבין שיש אנשים מבוגרים שכל הדברים האלה חשובים בעיניהם. אם כך, למה לא לומר זאת ישר? מדוע הם צריכים להסתיר זאת תחת הגדרות כגון "חינוך הומניסטי", "כבוד לאחר", "עידוד הבחירה" וכיוצא באלה ערכים, שהם חד משמעית ערכי שמאל, ואפילו סמול קיצוני.

> ליברמן השיב לח"כ ג'בארין: אחמד דוואבשה לא יקבל פיצוי

משרד החינוך מחרטט מילים מכובסות, המנהלים והמורים עושים בדיוק את אותו דבר, והחוקרים תוהים האם יש שם מישהו שמבין על מה בכלל מדובר. שר החינוך נפתלי בנט (הדס פרוש/פלאש90)

משרד החינוך מחרטט מילים מכובסות, המנהלים והמורים עושים בדיוק את אותו דבר, והחוקרים תוהים האם יש שם מישהו שמבין על מה בכלל מדובר. שר החינוך נפתלי בנט (הדס פרוש/פלאש90)

עיצוב זהות על חשבון השכלה

הכלי המרכזי להפעלת התוכנית הוא הוראת תחומי הדעת. כולם יודעים שמה שהמורות יודעות לעשות זה ללמד את "מקצועות הלימוד", וזה גם מה שנחשב בבתי הספר. אבל אם עוסקים בהשכלה, מתי נשכנע את הילדים להתגייס לצבא? לכן התוכנית "דוגלת בשילוב בין הציר הלימודי לבין הציר הערכי". תכלס, המורות והמורים נקראים לגייס את תחומי הדעת שבאחריותם, ובמקום לפתוח בפני הילדים חלונות אל מגוון היצירה האנושית והמחקר המדעי, להנחיל להם זהות. וככה המציאו במשרד החינוך מושג מכבסה חדש: "מערכי שיעור משלבי ערכים".

בדוגמאות שמציע משרד החינוך לשיעורים משלבי ערכים, יש למשל שיעור של אגף מורשת על "אמונה בשעת משבר" ובו מוסבר לילדינו הרכים ש"בורא עולם מביא ניסיוניות ומצבי משבר" לעם שיכול ומסוגל לעמוד ולהתמודד עם המשבר. "עצם ההמצאות במצב של משבר מלמדת על קיום כוחות נפש ויכולת לנצח". אתם מבינים למה קשה לכם ילדים? כי אלוהים סומך עליכם שאתם חזקים מספיק. ולזה קוראים במשרד החינוך "חופש המחשבה והבחירה".

מערך שיעור מטעם הפיקוח על הוראת האזרחות עוסק במושג "אמנה חברתית". מוסבר שהאמנה מגדירה "כללי משחק לקיום שלטון" עם עיקרון מרכזי אחד: "הסכמה כבסיס לציות" (מודגש במקור). וזה לפי הבנת משרד החינוך "חינוך שמעניק תוקף לצרכיו ולדעותיו" של הלומד.

יש גם דוגמה לשיעור משלב ערכים במתמטיקה לכיתות ח'. תכינו את הממחטות: שתי נערות, ניצן ושי, עבדו במהלך הקיץ וחסכו 1,800 שקלים כל אחת. שי החליטה "להגשים את חלומה ולרכוש נעליים שראתה בעיתון, שאותה נעלה אחת הדמויות המפורסמות" במחיר 1,800 שקלים. ניצן לעומת זאת החליטה לתרום עשרה אחוזים מהסכום "כמעשר, מנהג להפריש עשירית מהנכסים לצדקה", 50 אחוזים לקנות לעצמה בגדים, 15 אחוזים לקנות מתנה להוריה (שכחו לכתוב כיבוד אב ואם) והשאר להפקיד לחיסכון. והמשימות: "כיתבו את הסכום שאותו הקדישה ניצן לכל מטרה. דיון: עם מי אתם מזדהים ומדוע?". וכדי להיות בטוחים שהילדים יזדהו נכון, כתוב "שי" ליד ציור של נעל עקב מהודרת ומוגזמת, וכתוב "ניצן" ליד ציור של זר ניצחון. וזה להבנת משרד החינוך "חינוך המבוסס על דיאלוג וכנות".

מנהלים ומורים לא מבינים את משמעות המושג ערך

אחרי שצחקנו כמו שלא בכינו שנים, אזכיר בקצרה את מחקר ההערכה שבדק את יישום התוכנית בשנת הלימודים הקודמת. תשמחו לשמוע שהמנהלים דיווחו שגם לפני התוכנית הם עסקו "בטיפוח משמעותי של החינוך לערכים" ועל כן התכנית "נפלה על קרקע בשלה" (עמוד 26). ההתרשמות שלי מקריאת הדוח היא שזה הלך ככה: המפקח האזורי רצה למצוא חן בעיני מנהליו, ועל כן המריץ את מנהלי בתי הספר להצטרף לתוכנית. אל תדאגו, הוא אמר להם, זה מה שאתם עושים ממילא, רק עטוף במילים הנכונות. המנהלים הסכימו, וקיבלו בתמורה קצת כסף בצורת כמה שעות עבור "רכז חינוך ערכי בית ספרי".

איך אני יודע? כי כאשר נשאלו המנהלים והמורים איזה ערכים הם מקדמים באמצעות התוכנית התברר כי הם לא מכירים בשרשרת הדורות, יהדות התפוצות או תחושת השייכות. 79 אחוזים מהם דיווחו שהערך המרכזי שמקדם בית הספר שלהם הוא קבלת האחר, ו-46 אחוזים בחרו בערך מעורבות בקהילה. לא נמצא במחקר קשר בין הערכים שבתוכנית, לבין הערכים שבתי הספר מקדמים.

לא רק זאת, במהלך איסוף הממצאים התברר לחוקרים "שלא כל השותפים בבתי הספר יודעים להבחין ולהגדיר מהו ערך עבורם". בחירות המנהלים והמורים "מעוררת תהייה אם בתי הספר שבחרו במושגים אלה כערכים אכן מבינים את משמעות המושג ערך" (עמוד 35, ההדגשה שלי). לא להאמין, נכון? משרד החינוך מחרטט מילים מכובסות, המנהלים והמורים עושים בדיוק את אותו דבר, והחוקרים תוהים האם יש שם מישהו שמבין על מה בכלל מדובר?

רוצים את הקטע הטוב לסיום? במחקר התברר כי בכיתות יא' ויב' התוכנית לא מועברת בגלל הלחץ שבו נמצאים המורים לנוכח מבחני הבגרות (עמוד 8). זהו זה. מדברים ערכים בלה בלה, עד הרגע שבו שוט הבחינות מונף, ואז כפרה על הזהות היהודית ציונית, וכפרה על שילוב הציר הלימודי עם הציר הערכי. התלמידים לומדים ערך חשוב ביותר: הכול חרטא.

> לשבור את קשר השתיקה: כך ניסיתי להתאבד בצה"ל

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בהולנד 30% מהדירות נמצאת בבעלות ציבורית. בישראל - שני אחוז בלבד. פרויקט בנייה ברמת בית שמש (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

נתניהו לא הצליח לתת לישראלים חלופה לרכישת דירה

נתניהו התגאה היום שהצליח "ליישר" את מחירי הדירות, אבל המחירים נשארו גבוהים מאוד. באירופה יש לאזרחים אופציות אחרות, בישראל - לא. שוק הדיור נשאר מחולל אי-השוויון הגדול ביותר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf