newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חידוש התיאום הביטחוני עם ישראל: כניעת העבד ששב לאדונו

בלא הישגים ובלא אסטרטגיה ברורה, הרשות הפלסטינית חידשה את התיאום הביטחוני עם ישראל וחזרה לשמש בפועל כקבלנית משנה של הכיבוש. האלטרנטיבה לניוון הזה צומחת בשטח בקרב דור חדש שלא מוכן להיות כבול עוד לאותן שלשלאות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשבוע שעבר, מכון המזרח התיכון אירח את הוובינר הראשון בסדרה שכותרתה "עתיד הפוליטיקה הפלסטינית תחת ממשל ביידן". למרות הדיון הער בין ההוגים הפלסטינים הבולטים, תוך דקות ספורות התברר איך העתיד הזה עומד להיראות.

בזמן נאומי הפתיחה, פורסם כי הרשות הפלסטינית החליטה לחדש את התיאום האזרחי והביטחוני עם ישראל, שהנשיא מחמוד עבאס הקפיא במאי במחאה על תוכניותיה של ישראל לספח חלק מהגדה המערבית הכבושה. השר לעניינים אזרחיים ברשות, חוסיין אל-שייח, טען כי הם קיבלו התחייבות שישראל תעמוד בהסכמים עמם, והכתיר את הצעד כ"ניצחון עבור העם הפלסטיני".

פסאדה של אוטונומיה פלסטינית תחת שלטון קולוניאלי ישראלי. בנימין נתניהו ומחמוד עבאס (קובי גדעון / פלאש 90)

פסאדה של אוטונומיה פלסטינית תחת שלטון קולוניאלי ישראלי. בנימין נתניהו ומחמוד עבאס (קובי גדעון / פלאש 90)

המשתתפים בוובינר לא פספסו את האירוניה שבדבר, והנידו את ראשם באכזבה לנוכח החדשות. באופן טראגי, המוקטעה סיפקה עדות בזמן אמת שתמכה בביקורת שמתחו הדוברים על ההנהגה הפלסטינית. כפי שחזה האנליסט טארק בקעוני מה-Crisis Group, ההקלה שחשה הרשות הפלסטינית לאחר בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב "הציתה מחדש את האמונה השגויה שלה בארה"ב כמי שמסוגלת לתת לה מדינה", וגרמה לה לחזור להסכמי אוסלו כדי להשיג יחס חיובי מהממשל החדש. ה"מחווה החלולה הזו" הזאת, ציין בקעוני, צפויה לבוא על חשבון המאמצים לאחד את הפלגים הפלסטיניים השסועים – שהיו אמורים להיפגש בקהיר להמשך שיחות הפיוס באותו יום ממש.

כצפוי, ישראל ותומכיה בירכו על החלטת הרשות הפלסטינית והציגו אותה כתיקון מפוכח של מדיניות שגויה. אפילו צופים מהצד בעלי כוונות טובות קיבלו אותה בברכה כטקטיקה נחוצה להישרדות שתקל על מצוקתן של המשפחות הפלסטיניות. אך כדאי לכל מי שחש בפיתוי להצטרף לשמחה הזאת לחכות קצת עם מחיאות הכפיים. אם לנסח זאת בצורה גסה, הדבר שמשבחים כאן ברגע הזה הוא חזרתו של העבד לאדונו, מתוך אמונה שהוא יכול לנהל מו"מ על חירותו בזמן שהוא עובד בפרך עם שוט מעל לראשו. למרות הטענה הדמיונית על "ניצחון", הדבר היחיד שהפלסטינים יכולים לנהל עליו מו"מ בצורה הזאת הוא על תנאי השבי שלהם.

פשיטת רגל כלכלית ורעיונית

מדוע חזרה בה הרשות מהמדיניות הנועזת שלה? בשתי מילים: פשיטת רגל. לא רק פשיטת רגל כלכלית, אלא גם פשיטת רגל ערכית ורעיונית.

קופת האוצר של הרשות הפלסטינית, שלכודה בשוק שבוי שעוצב בהסכמי אוסלו, התרוקנה בשנים האחרונות בגלל רשעותו של ממשל טראמפ, הלחצים של האיחוד האירופי להחיות את שיחות המשא ומתן, עיכובים של העברת כספי המיסים על ידי ישראל, וכיום מגפת הקורונה.

מאז שהופסק התיאום במאי, הרשות קיצצה במשכורותיהם של עשרות אלפי עובדי המגזר הציבורי, ולא היתה מסוגלת לספק שירותים חיוניים רבים, בייחוד כאלה שדורשים אישורי מעבר, בלי אישור ישראלי. ואם להוסיף חטא על פשע, ההסכמים של ישראל עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין ניפצו את הקונצנזוס הערבי שקשר בין הנורמליזציה לבין הסוגייה הפלסטינית. ללא חברים וללא כסף, לפלסטינים לא נותרו יותר מדי דרכים לצאת מהלימבו הזה.

עם זאת, היעדר הדמיון המוחלט מהצד של האליטה הפוליטית הפלסטינית היה קטלני באותה מידה. בחודשים מאז שעבאס "פטר" את ממשלתו מהמחויבויות שלה לאוסלו, הרשות הפלסטינית לא הציעה שום אסטרטגיה חלופית שתאפשר לה להתנתק מהכבלים של השליטה הישראלית או לפתח יכולת פלסטינית לעצמאות.

הרשות, שמזמן פטרה את עצמה מהמחויבות לתת דין וחשבון, לא היתה מעוניינת לפתוח דיון ציבורי או להשיג הסכמה כלשהי בשאלה אם התיאום עם ישראל משרת את האינטרס הלאומי. חידוש השיחות בין פת"ח לחמאס, שכלל בתוכו הבטחה לערוך בחירות לאומיות ראשונות בפעם הראשונה ב-14 השנים האחרונות, נתקל בעיקר בציניות.

במקום זה, הרשות החליטה לקבל החלטה מינהלתית ולאמץ אל לבה את הכיבוש כפי שהוא כבר יותר מ-25 שנה: פסאדה של אוטונומיה פלסטינית תחת שלטון קולוניאלי ישראלי.

ההעדפה של הרשות ל"דמי הסטטוס קוו" היא, לכן, שקרית כמו שהיא מסוכנת. באמצעות הכפפתה מחדש להסכמי אוסלו, הרשות הפלסטינית לקחה על עצמה שוב את תפקיד קבלנית המשנה הצייתנית של הכיבוש הישראלי.

המשמעות היא סיוע לפעילות הדכאנית של הצבא הישראלי וקבלת שיקול הדעת הישראלי בנוגע לפעילות הכלכלית הפלסטינית, בלי שום מנוף לחץ שיאפשר לעצור את התרחבות ההתנחלויות או את ההתעמרות באוכלוסייה הפלסטינית. הסדר האפרטהייד הזה היה קיים הרבה לפני טראמפ, ויישאר על כנו גם תחת ביידן, מלבד המסווה החבוט של "תהליך השלום".

ישראל מצדה לא הסתירה את כוונותיה לעתיד. החודש, הממשלה פרסמה מכרזים להרחבת ההתנחלות גבעת המטוס במזרח ירושלים, והוציאה אל הפועל את פעולת ההריסה הגדולה ביותר של השנים האחרונות בקהילת חומסא אל-פוקא בבקעת הירדן. במהלך ביקור בהתנחלות פסגות ביום חמישי, מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו הודיע על הנחיות מחייבות לסימון מוצרים שמיוצרים באזור C בגדה המערבית כ"תוצרת ישראל", והכריז כי הבית הלבן יאבק באופן רשמי בתנועת ה-BDS כקמפיין "אנטישמי". הבוז שהאדון חש לעבדו לא יכול להיות ברור יותר.

לבנות את הכוח מלמטה

כשמתבוננים בהתרחשויות, קשה לפלסטינים לא להתייאש כשהם רואים כיצד המנהיגים שלהם מבטלים את עצמם ומתנהגים כקבצנים. התנועה לשחרור פלסטין, שבעבר היתה סמל למאבק האנטי-קולוניאלי הגלובלי, הפכה ללא הרבה יותר מ"שורה בתקציב" במבנים הנפוטיסטיים של הרשות הפלסטינית, כפי שאמר חבר הפרלמנט מוסטפה ברגותי במהלך הוובינר של MEI.

בפוליטיקת ה"הסכמה שבשתיקה" של הרשות להכתבות הישראליות והאמריקאיות, אמרה האקדמאית נורה עריקאת, היא הפכה את עצמה ל"עבשה ולא רלוונטית, מנותקת מהרחוב הפלסטיני". ללא פורום שיאפשר להחיות ולגוון את הפוליטיקה הלאומית, תנועת הסולידריות הפלסטינית שצמחה בעשור האחרון תישאר גם היא חסרת כיוון, הוסיף איש העסקים סאם בחור.

הסמל של מסלול ההרס שהותיר אחריו המעמד השליט הפלסטיני הוא, באופן טראגי, אחת מהדמויות הבולטות ביותר שלו – סאיב עריקאת, שמת מקורונה בשבוע שעבר. עריקאת, שהיה במשך תקופה ארוכה ראש צוות המו"מ עם ישראל, הוספד כתומך נלהב במטרה הפלסטינית ובוס תומך בדורות של מומחים רבי השפעה בנושא הפלסטיני.

סאיב עריקאת עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, במסיבת עיתונאים ברמאללה, ב-28 באפריל 2011 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

סאיב עריקאת עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, במסיבת עיתונאים ברמאללה, ב-28 באפריל 2011 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

עם זאת, עבור פלסטינים רבים, עריקאת היה ארכיטקט ראשי ומגן עיקש על הפרדיגמה הארכאית של אוסלו. למרות שהציע שוב ושוב להתפטר – בייחוד אחרי שנחשפו הוויתורים מרחיקי הלכת של אש"ף בשיחות המו"מ – עריקאת שמר על מעמדו ואפילו קודם למזכ"ל הארגון. העובדה ששותפיו בממשלה אימצו שוב את אוסלו ימים ספורים לאחר מותו היא תזכורת מרגיזה לכך שהפרויקט שלו הקדיש את חייו ימשיך להזיק לעמו.

הכרה בנפילתו של אש"ף, כמו גם באסונות שמנהיגיו הביאו על עמם, אינה כרוכה בהכרח בזניחת הפוטנציאל לרפורמה בארגון. עם זאת, ההכרה הזאת מחייבת את הפלסטינים ובני בריתם לנהל סוג אחר של פוליטיקה כל זמן שאש"ף נותר במצבו הנוכחי.

אם במוקטעה לא מעוניינים להעביר כוח לאזרחים, התשובה היא לבנות את הכוח הזה מלמטה למעלה. למרבה השמחה, המקור הגדול ביותר של האינטלקט, הדיון וההתארגנות הפלסטיניים לא נמצא אצל הפוליטיקאים הוותיקים שעבר זמנם, אלא בחברה האזרחית הצעירה והתוססת ותנועות השטח

אם במוקטעה לא מעוניינים להעביר כוח לאזרחים, התשובה היא לבנות את הכוח הזה מלמטה למעלה. למרבה השמחה, המקור הגדול ביותר של האינטלקט, הדיון וההתארגנות הפלסטיניים לא נמצא אצל הפוליטיקאים הוותיקים שעבר זמנם, אלא בחברה האזרחית הצעירה והתוססת ותנועות השטח. ולשם העולם צריך להפנות את האנרגיה ואת המשאבים.

למרבה המזל, יש הרבה ערוצים שמאפשרים לעשות את זה. דור חדש של אקטיביסטים, הוגים, אמנים, עיתונאים, מחנכים ועוד פלסטינים ביקורתיים רבים מחיים את המטרה, ויוצרים קשרים מתוך ישראל עם השטחים הכבושים ועם הפזורה.

כלי תקשורת עצמאיים בערבית ובאנגלית מפיצים את הקולות הפלסטיניים האלה ומסייעים בעיצוב מחדש של השיח הציבורי. מועצות כפר וקולקטיבים של אקטיביסטים בשטח משמשים כקו ההגנה הראשון נגד אלימות המתנחלים והתרחבות ההתנחלויות.

מכוני מחקר, קבוצות לובי, מרכזים משפטיים וארגוני זכויות אדם מעלים את פלסטין על האג'נדה הגלובלית. תנועת ה-BDS צוברת עוד ועוד תאוצה בתביעה שלה לדין וחשבון על הפעולות של ישראל. ובני הברית הפרוגרסיבים בארה"ב משלבים את זכויות הפלסטינים באג'נדה שלהם בקונגרס ובתנועות הגראסרוטס. אף שהרשות הפלסטינית בחרה לחזור לשבי, זה לא אומר שהעם הפלסטיני חייב להיות כבול לשלשלאות שלה.

אמג'ד עיראקי הוא עורך במגזין 972+, שם פורסם המאמר במקור. תרגום: יונית מוזס

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצלחה של הרשימה המשותפת חיונית לדמוקרטיה. חברי המשותפת חוגגים את ניצחונם בבחירות האחרונות (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

ההצלחה של הרשימה המשותפת חיונית לדמוקרטיה. חברי המשותפת חוגגים את ניצחונם בבחירות האחרונות (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

אסור שהמשותפת תתפרק. למען הפלסטינים וגם למען היהודים

בתור יהודי המצביע למשותפת, אני קורא לה לשמור על אחדותה. אבל מה שחשוב הוא לא רק לשמור על המסגרת, אלא גם לנצל אותה לחיזוק הדמוקרטיה, להחלשת הימין, להישגים לציבור הערבי ולהנחת בסיס לשותפות יהודית ערבית שוויונית  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf