newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ועידת המשפיעות של ישראל: חגיגה של ניתוק חברתי ופמיניסטי

בוועידה של קשת לציון יום האישה הבינלאומי עלו על הבמה 35 נשים חשובות ומרשימות, אם כי לא תמיד כאלה שמייצגות ערך פמיניסטי כלשהו. המארגנים הצליחו למצוא רק אישה ערביה משפיעה אחת, כמובן שמתחום האלימות המגדרית, שאליו מסתבר מתנקזים כל ההישגים שלנו

מאת:
שרת הפנים איילת שקד באירוע המשפיעות של קשת, ב-7 במרץ 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

כל דירוג של נשים הוא אקט לא פמיניסטי. שרת הפנים איילת שקד באירוע המשפיעות של קשת, ב-7 במרץ 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

כחלק מסדרה של פעילויות לציון יום האישה הבינלאומי, שחל היום (שלישי), התקיימה השנה לראשונה "ועידת המשפיעות" של קשת בבנייני האומה בירושלים. מארגני הוועידה הבטיחו בחגיגיות מופרזת שבאירוע ישתתפו הנשים המשפיעות בישראל – "כולן על במה אחת".

הבטיחו, ולא קיימו. לבמה עלו באמת נשים חשובות ומרשימות, ביניהן שרת הפנים איילת שקד, שמתעללת בעונג מתוקשר בנשים פלסטיניות נפגעות חוק האזרחות, שבחרו להתאהב באזרחי מדינה ערבים; השרה לשעבר מירי רגב, שרוכבת פעמים רבות על גב המאבק הפמיניסטי של נשים מודרות; ועוד נשים מוכרות פחות, אלופות בתחום החביב על החברה הישראלית – הביטחון.

אני לא מבינה, למשל, איך ועל מה השפיעה ד"ר ניצן לינק, בכירה ברפא"ל, על מעמדן של נשים בישראל; או מהי תרומתה של ד"ר אביטל שריפט, מנהלת מפעל טילים בתעשייה האווירית, ואילו מוסכמות פטריארכליות היא ניפצה עם הטילים שלה; ותא"ל אלה שדו שכטמן, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, מה יש לה בדיוק לייעץ לנו בנושא אלימות הצבא והשפעת המיליטריזציה על רמת האלימות והפשיעה בחברה הישראלית?

כנראה שאי אפשר להעביר יום כזה במדינה המאוימת במזרח התיכון מבלי להביא שלוש נשים שירגיעו את האמהות היהודיות החרדתיות עם פריסת מפת האיומים שאורבים לישראל והדרכים שבהן מתמודדת איתם מערכת הביטחון.

מה שנעדר מהבמה המכובדת הזאת בבנייני האומה היו הנשים הערביות. מתוך 35 נשים, הוועדה בחרה ערבייה אחת. אישה ראויה מאוד, אבל היא היחידה שהצליחו למצוא? מדובר בנאילה עוואד, מנכ"לית נשים נגד אלימות. היא עצמה הודתה מעל הבמה, שהוזמנה לאירוע כי זכתה בפרס רפפורט על עשייה רבת שנים (גילוי נאות: גם כותבת שורות אלה זכתה בפרס הזה ב-2020).

קרן רפפורט, שמעניקה מדי שנה אות הוקרה לנשים פורצות דרך בחברה הישראלית, היא אחת מנותנות החסות לוועידה. כנראה שבזכותה נסללה דרכה של עוואד לבמה, להיות היחידה שהשמיעה את קולן של הנשים הפלסטיניות באומץ רב.

אני תוהה, מה רמת הניתוק החברתי, הפוליטי והפמיניסטי הדרושה לגוף תקשורת מוביל כמו קשת ב-2022, כדי להדיר 20% מהנשים במדינה? ועוד ביום האישה הבינלאומי, שבו חוגגים ערכים פמיניסטיים כמו הכלה, צדק, אחווה, השמעת קול והזדמנות שווה לכולן.

אף שנאילה עוואד,כאמור, ראויה ביותר, מטריד מאוד שב"קשת" מגבילים את ייצוג האזרחיות הערביות רק לנושא האלימות המגדרית, ומסייעים להשריש אותו בתודעה הציבורית הישראלית כאילו שהוא המאבק האחד והיחיד שלנו, וכל ההישגים שלנו מתנקזים אליו – בזמן שלבמה עלו 34 נשים יהודיות שדיברו על כלכלה, ביטחון, היי-טק, עסקים, בריאות וכוח פוליטי.

מצוין שעלתה על הבמה רופאה בכירה מהדסה. חשוב מאוד. אבל ישנן גם רופאות ערביות רבות, חלקן בכירות ומנהלות מחלקות. לא חסרות לנו גם נשים כמו פרופ' נהאיה דאוד, מומחית לבריאות הציבור; או חברתי פרופ' מונה חורי, שהיתה הדיקנית הצעירה באוניברסיטה העברית, ויושבת היום בהנהלת המוסד ועושה מהפכות יומיומיות בשילוב צעירות ערביות ממזרח ירושלים בהשכלה הגבוהה; ויש לנו עוד נשות תקשורת חוץ מלוסי איוב, שהיתה אחת ממנחות הערב, ועוד נשים ערביות רבות ומוכשרות בכל תחום ותחום.

האירוע המביש הזה רק מבהיר עוד יותר שדירוג נשים בסולם כלשהו, בין אם מדובר ב"משפיעות" או כל דירוג אחר, הוא אקט לא פמיניסטי במהותו. אין בו הרבה יותר משחזור הפטריארכיה, וקיבוע סדרי עדיפויות וחשיבות בתודעה הציבורית לפי רצונו ומניעיו של הגוף המדרג.

לפעמים, תקשורת רגישה מגדרית עם חוש פמיניסטי מפותח היא ההיפך המוחלט מזה – במקום דירוג, שפיכת אור על זוויות ונושאים ונשים שזקוקים לפלטפורמה הזאת, כדי להעיר ולהאיר את התודעה הציבוריות בסוגיות מודחקות, ואולי אף להשפיע עליה קצת.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"אין שמש בכלא". אמל נחלה, נער, על 16 חודשים במעצר מנהלי

אחרי שבימ"ש צבאי החליט לשחררו, הצבא עצר במעצר מנהלי את אמל נחלה, אז ילד בן 16, והחזיק אותו בכלא שנה וחצי למרות שהוא חולה במחלה נדירה. "בשב"כ אמרו לי, שתף פעולה ותשחרר", הוא מספר בראיון ראשון אחרי שחרורו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf