newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תחת שלטון ישראלי, פלסטיני או אחר, לפלסטינים מגיעות זכויות אזרחיות מלאות

בעוד שלוש שנים ימלאו חמישים שנים לכיבוש. בכוחה של הקהילה הבינלאומית לאלץ את ישראל לקבל החלטה: ויתור על השטחים הכבושים, או הענקת שוויון אזרחי מלא לכל הישראלים והפלסטינים שחיים במרחב שתחת שליטתה

מאת:

כותבים אורחים: סם בחור וטוני קלוג*

נניח שמזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי לא יצליח לשכנע את מנהיגי ישראל והפלסטינים לשים סוף סוף קץ לסכסוך. מה יקרה אז? צונאמי של איבה כבושה עלול להשתחרר, כשכל צד יאשים את רעהו באחריות לכישלון ויקרא למעשי תגמול. הניסיונות להאשים ולבודד זה את זה יצברו תאוצה והאלימות עלולה לחזור ביתר שאת. אין ספק שהרעלים שישתחררו יתפזרו לכל רחבי העולם.

מזה למעלה משני עשורים גובר התהליך על התוצאה, אך עתה התהליך עצמו עלול להינגף מפני ההתמוטטות המוחלטת של הדגם היחיד המוכר בינלאומית לפתרון הסכסוך. יש צורך דחוף לגבש אסטרטגיה בינלאומית חדשה כתחליף לאפשרות כישלון המשא ומתן הדו-צדדי. על אסטרטגיה כזאת לשאוף לתוצאה המבוססת על עקרון הסיום המהיר של הכיבוש הישראלי ושוויון בין פלסטינים וישראלים.

הצעתנו יוצאת מנקודת המוצא שצריך לפתור שתי אי-בהירויות בנוגע לשליטת ישראל על הגדה המערבית ועזה, שליטתה בפלסטינים והתנחלותה באדמותיהם. לא ניתן להגיע לפתרון מלא של הסכסוך בלי לפתור סוגיות אלה.

קודם כל, האם מדובר בכיבוש, או לא? כל העולם, כולל ארה"ב, חושב שמדובר בכיבוש, ולכן אמנת ג'נבה הרביעית והוראות רלוונטיות אחרות של החוק הבינלאומי חלות על המצב. ממשלת ישראל חולקת על כך מטעמים טכניים, בטענה כי אמנת ג'נבה מתייחסת רק לשטחה הריבוני של מדינה המאשררת את האמנה, וכי לירדן ולמצרים לא הייתה ריבונות על הגדה המערבית ורצועת עזה (בהתאמה) כשהן שלטו בשטחים אלה קודם לכן.

לפי היגיון זה טוענת ישראל כי אמנת ג'נבה אינה חלה במובן הצר של הדברים, ולכן אינה מנועה באופן חוקי מסיפוח, הפקעה והתיישבות קבע בחלקים מהשטח שהיא כבשה במלחמת 1967. אך בהזדמנויות אחרות נשענת ישראל על אמנת ג'נבה כדי להצדיק את מדיניותה, בייחוד בנוגע ליחס השונה שלה לפלסטינים שתחת שליטתה אך מחוץ לשטחה הריבוני לעומת יחסה לאזרחים ישראלים, כשהיא מצטטת את הסעיפים המונעים שינוי מעמדם המשפטי של תושבי שטח כבוש.

ערפול זה שירת היטב את הכוח הכובש ואפשר לו לברור את סעיפי אמנת ג'נבה הנוחים לו וליהנות משני העולמות, בעוד שהעם הכבוש סובל מהם.

שנית, באיזה שלב כיבוש חדל להיות כיבוש והופך למצב קבוע או מעין קבוע? לאחר כחצי מאה, שבה נעשו שינויים משמעותיים בתשתית השטח, האם זה מעשי להמשיך לראות בכיבוש הישראלי פשוט "כיבוש", על הזמניות המשתמעת ממושג זה?

לטעמנו אין להניח למעצמה הכובשת להמשיך ליהנות משני העולמות. או שדיני הכיבוש חלים או שאינם חלים. אם זהו כיבוש, אז כבר מזמן הגיע הזמן לשים קץ לאפוטרופסות הישראלית – הזמנית לכאורה. אם אין זה כיבוש, אין שום הצדקה למנוע שוויון זכויות מכל מי שנמצא תחת שלטון ישראל, הן ישראלים והן פלסטינים. ממשלות ישראל לדורותיהן חומקות מלתת את הדין על מעשה תרמית עצום שנמשך 47 שנה. הגיע הזמן לחשוף את ערוותן ולכפות הכרעה.

יש להזהיר את ממשלת ישראל כי עד שימלאו 50 שנה לכיבוש עליה להחליט אחת ולתמיד לאן מועדות פניה. חצי מאה היא מספיק זמן כדי להכריע. כך תהיה לישראל עד יוני 2017 האפשרות לבחור בין הוויתור על השטח הכבוש – בין אם מסירתו ישירות לפלסטינים או אולי לנאמנות בינלאומית זמנית בשלב הראשון – או לחלופין מתן זכויות אזרחיות מלאות ושוות לכל מי שחי תחת ריבונותה.

אם לא תבחר ישראל באפשרות הראשונה עד תאריך היעד, יהיה על הקהילה הבינלאומית להגיע למסקנה שממשלתה בחרה כברירת מחדל באפשרות השנייה של שוויון אזרחי. אז יהיו ממשלות אחרות, יחד או לחוד, והחברה האזרחית הבינלאומית, חופשיות לחייב את ישראל לתת דין וחשבון על אי-עמידתה באמות המידה של שוויון אזרחי.

ניתן לצפות שחלון שלוש השנים יעורר דיון נוקב בתוך ישראל ויניע זרמים פוליטיים חדשים. אלו עשויים להוביל ביתר קלות להסכם מהיר וכן עם הפלסטינים על פתרון שתי מדינות, אולי אף במסגרת יוזמת השלום הערבית משנת 2002, אשר על פי הסקרים זוכה לתמיכה גוברת בציבוריות הישראלית.

עלינו להשתחרר ממסגרת הדיון המפלגת והמגבילה של מדינה אחת לעומת שתי מדינות, המקטבת את הדיון ובסופו של דבר מנציחה את הסטטוס קוו – היינו סוג של מדינה אחת, אך לא שוויונית. מטרת הצעתנו היא להביא את המצב לידי הכרעה ולאפשר לקרוא לשוויון זכויות בין פלסטינים וישראלים בצורה זו או אחרת, בלי ההשתמעות של האיום שיש בכך על קיומה של מדינת ישראל.

למען הסר ספק, אין זו קריאה לפתרון המדינה האחת. על הישראלים והפלסטינים להחליט בעצמם כיצד הם רוצים לחיות אלה לצד אלה, וכרגע מסתמן ששני הצדדים עדיין מעדיפים לממש את הגדרתם העצמית במדינות עצמאיות משלהם. הצעתנו אינה פוסלת אפשרות זו. היא מאפשרת לפלסטינים להמשיך לדרוש ריבונות על הגדה המערבית ורצועת עזה, לממשלה ישראלית עתידית לוותר על שטחים אלה, ובמקרה הגרוע ביותר, למועצת הביטחון לאכוף את הקמת שתי המדינות באמצעות מנגנון סעיף 7 של אמנת האו"ם. אך עד שהדבר ייקבע סופית, יש להחליף את האפליה האתנית ביחס שוויוני כברירת המחדל הלגיטימית בעיני הקהילה הבינלאומית.

יש להחיל עיקרון דומה בכל המרחב. הפלסטינים חסרי המדינה – לא רק ארבעת המיליונים החיים תחת שלטון צבאי ישראלי, אלא גם חמשת המיליונים שחיים כפליטים במדינות השכנות כבר 66 שנה – סובלים מאפליה ברחבי המזרח התיכון. כמעט בכל מדינה ערבית זכויותיהם מוגבלות ביותר ובדרך כלל נמנעת מהם אזרחות, אפילו במדינות שבהן נולדו הם, הוריהם וסביהם. יהיה ההסבר המקורי לכך אשר יהיה, המשך הלימבו בו הם מצויים לאחר כל כך הרבה שנים הוא מביש.

בסופו של דבר, עד שהפלסטינים, כמו הישראלים, יממשו את הגדרתם העצמית במדינה משלהם (אם בכלל), לא ייתכן שהם ימשיכו, בעידן המודרני, לסבול משלילת שוויון זכויות בכל ארץ שבה הם חיים. במקרה של ישראל וכיבושה שמועד סיומו אינו ידוע, פירוש הדבר שימת קץ למצב המעורפל שנמשך כבר הרבה יותר מדי זמן.

תרגום: שושנה לונדון ספיר

פורסם במקור באנגלית, ב-8 באפריל 2014, בעיתון לה מונד דיפלומטיק.


* סם בחור הוא יועץ עסקי פלסטיני-אמריקאי אשר מתגורר ברמאללה ומשמש כיועץ מדיניות ברשת הפלסטינית למדיניות אל-שאבאקאטוני קלוג הוא פרשן ותיק לענייני מזרח התיכון ויועץ מיוחד לקבוצת המחקר אוקספורד.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"חילצתי משם את מה שהצלחתי, אבל את הנפש שלי השארתי שם, מאחור". הריסות בעזה אחרי הפגזה ישראלית, 12 במאי 2021 (עטיה מוחמד / פלאש 90)

"חילצתי משם את מה שהצלחתי, אבל את הנפש שלי השארתי שם, מאחור". הריסות בעזה אחרי הפגזה ישראלית, 12 במאי 2021 (עטיה מוחמד / פלאש 90)

טיל אחד שלכם יכול לעקור בעזה 60 משפחות. מה אשמתן?

כאשר ישראל טוענת שהפגזת מגדלי מגורים מכוונות אך ורק נגד חמאס, דעו שזה לא נכון. בהפגזות אתמול איבדו את בתיהן יותר מ-50 משפחות שחלמו על חיים שקטים, הרחק מפצצות, מוות ומלחמות מתמשכות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf