newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למה יוצאי בריה"מ מגיעים לביטוח לאומי עם מדליות על הג'קט?

כ-15 אלף וטרנים יוצאי מדינות חבר העמים חיים בישראל. יום הניצחון על גרמניה הנאצית הוא חג לאומי ומקור לגאווה עבורם. היום ומחר הם יצעדו בתל אביב, חיפה וירושלים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בסוף השבוע הקרוב, 8-9 למאי יציינו בעולם 69 שנים לסיום מלחמת העולם השניה. יום שידוע גם בשם "יום הניצחון על גרמניה הנאצית" או בקיצור: יום הניצחון. אבל למה מציינים יומיים? בעולם המערבי מציינים את היום הזה ב-8 למאי ואילו ברוסיה מציינים אותו ב-9 במאי. ההסכם בין בעלות הברית לגרמיה נחתם ב-8 למאי אבל מספר דקות לפני חצות דרש סטאלין טקס כניעה נוסף כך שברוסיה נהוג לראות את ה-9 למאי כיום הרשמי של סיום המלחמה.

יום הניצחון הוא אחד הימים החשובים ביותר בלוח השנה הרוסי וכמובן גם כאן בארץ נוהגים לציין אותו כמו במדינות חבר העמים, במצעדים חגיגיים והופעות. כמובן שיש ליום גם צד של זיכרון לזכר ההרוגים הרבים (על פי ההערכות, נהרגו מעל 20 מיליון חיילים ואזרחים רוסים במלחמה), אבל באופן כללי מדובר ביום בעל אופי שמח.

בכל מקום בו יש קהילה של דוברי רוסית בעולם מתקיימים מצעדים של וטרנים (ותיקי מלחמת העולם השנייה). לכל וטרן יש ג'קט מיוחד, עטור במדליות, אותו הוא לובש פעם בשנה למצעדי הניצחון ומיד אחר כך מחזירו לארון עד לשנה הבאה.

כך היה נוהג גם סבא שלי ז"ל שגם בשנים האחרונות לחייו לא ויתר על ההשתתפות במצעד השנתי, למרות שתמיד חזר ממנו עצוב גם כי הקושי לצעוד הלך וגבר וגם כי  מספר החברים שנותרו ויכלו לצעוד הלך והצטמצם מדי שנה.

סבא שלי, גרש ז'נסקר, התגייס לצבא האדום בתחילת שנת 1943, לתפקיד חובש. תפקידו היה לטפל בפצועים שהגיעו מהחזית. אבל למעשה המלחמה האמיתית בה השתתף התחילה רק לקראת סוף שנת 1944 לאחר שחרור אוקראינה מהצבא הנאצי. אז הועבר יחד עם כוחות מיוחדים של הצבא האדום לאוקראינה כדי להילחם ב"תומכי בנדרה" – כנופיות פאשיסטיות לאומניות מאוקראינה, שתמכו ושיתפו פעולה עם המשטר הנאצי והמשיכו את פעילותן גם לאחר שחרור אוקראינה. הכנופיות נסוגו ליערות לאחר עזיבת הצבא הגרמני ומשם נלחמו נגד הצבא האדום. סבא שלי השתחרר מהצבא בסוף שנת 1946, עם עיטורים שונים מהקרבות בהם השתתף.

גרש ואדי ז'נסקר

גרש ואדי ז'נסקר

ג'קט העיטורים הוא מקור לגאווה עבור כל וטרן, וברוסיה ומדינות חבר העמים הווטרנים זכו ועדיין זוכים לכבוד והערכה עצומה. ההרגל הזה עלה לפה יחד עם הווטרנים. סבא שלי נהג ללכת עם המדליות לעירייה או לביטוח הלאומי כאשר הדברים לא היו מסתדרים לשביעות רצונו. אני בטוח שהוא לא היחיד. גם כאשר נציגי רשויות הרווחה הגיעו לבקר אותו בביתו היה נוהג לפגוש את המבקרים לבוש בג'קט המעוטר.

אין ספק כי המלחמה עיצבה את חיו ואת תפיסת עולמו, כמו גם את תפיסת עולמם של כל הווטרנים והצאצאים שלהם. הנרטיב החיובי וסיפור ההצלחה של המלחמה יצר אהדה כלפי השלטונות, הזדהות עם ברית המועצות הגדולה ורבת העוצמה. מתוך המיתוס שעוצמת המדינה נקבעת על פי הגודל שלה, אהבת השלטון ובעיקר אהבת הצבא הם דברים שנשמרו אצל ציבור העולים גם בישראל. אולי כך ניתן גם להסביר את העמדות הפוליטיות של ציבור העולים בנושאים מדיניים.

כיום חיים בישראל כ-15 אלף וטרנים. רובם המוחלט מעל גיל 80. מצבם זהה למצבם של ניצולי השואה והיחס של המדינה כלפיהם זהה ליחס לניצולים. מתוקף חוק 'מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה' שחוקק בשנת 2000, הם מוכרים על יד משרד הביטחון כוותיקי מלחמה, הכרה שלא נותנת כלום. חלקם מוכרים כ'וותיקי מלחמה נזקקים', אלה הם וטרנים שמקבלים מתוקף הגדרה זו השלמת הכנסה מהמדינה, סיוע בשכר דירה, תרופות מוזלות ומענק שנתי. החוק גם קובע כי יש לציין בישראל את ה 9 למאי מדי שנה, אך לא מצוין איך.

בסוף השבוע הקרוב יתקיימו בארץ מצעדים לציון יום הניצחון, זאת הזדמנות טובה לראות עולם הולך ונעלם, מסורת הולכת ונעלמת וגם אנשים שלאט לאט נעלמים. זאת גם הזדמנות נהדרת להיחשף לאירוע סימבולי בעל משמעות מכוננת עבור קהילה שמונה 20% מאוכלוסיית המדינה, שבואו נודה בזה, לא ממש מכירים אותה או את מנהגיה ותרבותה.

מצעד הוטרנים בחיפה 2013. (צילום אבנר קורין)

מצעד הוטרנים בחיפה 2013. (צילום אבנר קורין)

בירושלים הצעדה יצאה הבוקר מרחבת המשביר ברח' קינג ג'ורג'. בתל-אביב, הצעדה תתקיים ביום שישי 9 במאי, ותצא בשעה 11:00 מפינת שדרות רוטשילד ורחוב הרצל. בחיפה תתקיים הצעדה ביום שישי 9 במאי, ותצא בשעה 9:30 מרחוב בלפור פינת רחוב הרצל.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משרד החינוך משלה את עצמו שהוא מחנך לחשיבה ביקורתית. שר החינוך רפי פרץ (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

משרד החינוך משלה את עצמו שהוא מחנך לחשיבה ביקורתית. שר החינוך רפי פרץ (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

כששר החינוך פועל בניגוד לחוק שעליו הוא מופקד

לפני שבוע ירה שוטר בראשו של מאלק עיסא בן התשע, בשעה שחזר מבית הספר לביתו. אם היה בישראל חינוך לחשיבה ביקורתית, הארץ הייתה רועשת. אבל כשבראש משרד החינוך עומד שר שמחבק גזענים, חשיבה ביקורתית נראית רחוקה מאוד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf