התנאים המזעזעים בכלי הרכב להעברת אסירים הגיעו לדיון בכנסת

התנאים הקשים בפוסטה עמדו במרכזו של דיון בוועדת הפנים בשבוע שעבר, לאחר שכבר כיכבו בדו"ח המבקר ועלו בעדויות של אסירים רבים. בין השאר, נטען כי הדבר גורם לאסירים לוותר על טיפול רפואי, וכי הוא משמש להפעלת לחץ לקבלת עסקת טיעון. "לימדו אותי לצום לפני הפוסטה, כדי לא לאבד צלם אנוש"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

"עבור האסיר, פוסטה (כלי רכב שמסיע עצורים ואסירים; ס"ע) היא הדבר הכי קשה אחרי החקירה. ברגע שיורדים מהפוסטה וחוזרים לכלא, מרגישים כאילו שחזרנו הביתה", מספר האסיר המשוחרר אמיר מח'ול ל"שיחה מקומית".

"מבחוץ הפוסטה נראית כמו רכב חדש, אבל בפנים זה כלובים. כל כלוב מיועד לאסיר אחד, אבל מכניסים אליו שניים. זה רצחני, זה גורם לכאבי רגליים, גב וראש. מדובר בגובה של 60 ס"מ מהכיסא עד לדלת, ורוחב של פחות ממטר. חוץ מזה, אנחנו נשארים כבולים בידיים וברגליים, ויושבים על ספסלים מברזל. בקיץ זה גיהנום, בחורף זה קור אימים. אמור להיות מזגן ברכב, אבל לרוב המזגנים לא עובדים.

רכב להעברת אסירים מחוץ לכלא איילון, ב-2013 (צילום: אקטיבסטילס)

רכב להעברת אסירים מחוץ לכלא איילון, ב-2013 (צילום: אקטיבסטילס)

"אין שירותים בתוך פוסטה. אם צריך לעשות צרכים, מתאפקים או עושים על עצמנו. לכן הדבר הראשון שאסירים עושים ברגע שהם מקבלים זימון לפוסטה זה לצום ולא לשתות מים במשך 12 שעות.

"בתוך הפוסטה זרוקים בקבוקי פלסטיק של קולה, מלאים בשתן, שנמצאים שם תקופה ארוכה. לא מנקים את הפוסטה. ירקות ופירות ושאריות אוכל זרוקים שם, רקובים ומסריחים. קשה לתאר את הריח. ויש שם גם הרבה ג'וקים, שזוחלים עלינו כי אנחנו כבולים ואין לנו איך להזיז אותם מעלינו".

מח'ול אינו היחיד שסובל מסיוטים מהפוסטה. אסירים ועצורים רבים שותפים לתחושותיו. לאחרונה נחשפו לתנאים הקשים האלה גם אנשים שנעצרו בהפגנות. ביום שני בשבוע שעבר יזמה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) דיון בנושא בוועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן).

אחרי מבוכה של תקלות טכניות, פתחה ח"כ חיימוביץ' את הדיון והודתה לתומא סלימאן שהעלתה את הסוגייה. "חוסנה של חברה נמדד ביחס שלה לחלשים, ואכן אסירים ועצורים הם בין החלשים ביותר בחברה שלנו, אנשים שקופים שנוח לנו לפעמים לשכוח אותם", אמרה.

"הנושא מעסיק אותי כבר זמן רב", אמרה תומא סלימאן. "עד 2017 היינו יכולים לבקר את האסירים בבתי הכלא, ובכל מפגש עם אסירים זה היה הנושא הראשון שהיו מעלים בפני ומבקשים ממני לעזור. הם תיארו בפני את שלבי הסבל, מהמעבר מהכלא לבית המשפט או לטיפול בבית חולים. ח'אלדה ג'ראר אמרה לי שאם היא צריכה טיפול היא מוותרת עליו בגלל הסבל של הפוסטה. כשכיהנתי כיו"ר הוועדה למעמד האישה יזמתי סיור בבתי הכלא של הנשים, גם הפליליות וגם הפוליטיות. שמעתי מהן סיפורי זוועה".

לדברי תומא סלימאן, "מבחינתי, זה נושא של זכויות אדם שאנחנו צריכות להיאבק עליו. מדינה שדורכת בצורה כזאת על האסירים, זה מלמד עליה הרבה. המילה עצמה, פוסטה, זה כאילו האסירים הם משלוח, מכתב. לא יקרה כלום אם המכתב יישאר ברכב יומיים-שלושה, בקור או בחום. אי אפשר לטעון שאנחנו משקמים את האסירים, כשבו זמנית אנחנו מתעללים בהם בצורה הזאת".

donate

גם מבקר המדינה מתח ביקורת קשה על שירות בתי הסוהר ועל יחידת נחשון (הזרוע המבצעית של שב"ס; ס"ע) בדו"ח שפורסם במאי השנה, בחלק שעסק ב"מעצרים פליליים בישראל – תנאי המעצר בשירות בתי הסוהר".

בדו"ח נכתב: "מביקורים שערך צוות משרד מבקר המדינה במתקני מעצר בשב"ס ב-2019, כמו גם מדו"חות של הסניגוריה הציבורית, מפסיקות של בית המשפט העליון ומעתירות שהוגשו בשנים האחרונות לבג"ץ, עולה תמונה של תנאים קשים ברכבי הליווי".

בהמשך מפורטים התנאים האמורים: "העצורים הכבולים בידיהם וברגליהם ואינם יכולים לזוז ולהתמתח; המושבים ברכבי הליווי, שחלקם חדשים, הם צפופים, קשיחים ועשויים ברזל, שהישיבה עליו אינה נוחה והוא קר בימות החורף ולוהט בימי הקיץ; החלק שבו יושבים הכלואים אינו ממוזג דיו; זמני ההמתנה בשלבי הליווי השונים ממושכים; הנסיעות נמשכות שעות רבות ואף כמה ימים".

עוד נכתב בדו"ח כי "הסנגוריה ציינה בדו"ח שהליך הליווי יוצר לעתים אפקט מצנן אצל העצורים, עד כי הם מעדיפים לוותר על זכותם להיות נוכחים בדיון המשפטי בעניינם".

במהלך השנים הועלו תלונות רבות בנוגע לתהליך הובלת האסירים בפני שב"ס, המשרד לביטחון פנים ובתי המשפט. עתירה עקרונית שהוגשה כנגד תנאי ההסעה הנהוגים בשב"ס, שנסמכה בין היתר על תצהירים רבים של אסירים וכן על האמור בדו"חות הסנגוריה הציבורית, נמחקה ביולי 2010 אחרי ששב"ס התחייבו בפני בית המשפט לפתור את הבעיות המהותיות שהועלו בה.

ב-2019 הוגשה עתירה נוספת לבית המשפט העליון בשם כמה אסירים, בדרישה לשיפור תנאי הנסיעה והפסקת הפגיעה בזכויותיהם. עתירה זו עדיין תלויה ועומדת.

במהלך השנים אכן חלו שינויים לא מבוטלים בתהליך הובלת הכלואים בשב"ס, אך מתלונות שמעלים כלואים בעקבות ביקורים במתקני הכליאה השונים עולה כי האפקט המצטבר של הליקויים שעדיין קיימים גורמים להם סבל רב.

במיוחד חמורות הטענות שהמצב הקיים מסכן את בריאותם של המועברים, וכי התהליך יוצר לעתים אפקט מצנן, שגורם לכלואים לוותר על זכותם להיות נוכחים בדיונים משפטיים או על טיפול רפואי, כדי להימנע מהפגיעה וההשפלה הכרוכות בנסיעה.

מוותרים על טיפול בגלל העינוי וההשפלה של המעבר

מח'ול, אסיר פוליטי משוחרר שריצה 10 שנות מאסר, שיתף את "שיחה מקומית" בזוועות הפוסטה ותאי המעבר: "אם יש לי משפט ביום ראשון, מודיעים לי ביום רביעי בערב שאכין את עצמי כי יש לי פוסטה בבוקר. לא אומרים בית משפט, אלא פוסטה. לוקחים אותי ביום חמישי בבוקר ומחזירים ביום שני אחרי הצהרים.

"לימדו אותי לצום לפני הפוסטה. זו מן מסורת של אסירים, כדי לא לאבד צלם אנוש ולהשתין במכנסיים. מכיוון שאנחנו צמים 12 שעות ולא שותים מים, אז חוטפים כאב ראש לימים שלמים.

"בתי המשפט שלי היו בחיפה, אז שהיתי כל סוף השבוע בכלא ג'למה. אם בית המשפט במקום אחר, אז שוהים ברמלה בתאי מעבר. התאים האלה שונים מתאי הכלא הרגילים, יש בהם מזרון ומיטה מברזל או בטון. אם אנחנו רבים, מוצאים פתרון לכולנו. לרוב אסירים פוליטיים שוהים שם בנפרד. בג'למה זה אותו תא שאייכמן שהה בו.

"בתאי המעבר המזרון בדרך כלל רטוב, ויש בעיית פרעושים ופשפשים קשה. היינו חוזרים עם צלקות ועור אדום. ואין ניקיון. יש שירותים פתוחים שלא מנקים אותם, הריח נוראי. הגודל של תא המעבר הוא 2.5 מ"ר. הוא מכיל 18 אסירים, אבל לפעמים יש בו 30. יש חור פתוח לצרכים ויש כיור מסריח. אנשים מעשנים. בקושי יש מקום לעמוד.

צילום מתוך הפוסטה

ספסלי הברזל בתוך הפוסטה

"לפני שנכנסים, הם כובלים אותנו ברגליים ובידיים. לוקחים אותנו לשם בחמש. אם יש לנו מזל, מעבירים אותנו לפוסטה תוך שעה. לרוב היינו יוצאים משם בתשע, שלוש שעות המתנה בעמידה כשאנחנו כבולים. בחדר המעבר לא שוהים אסירים פוליטיים יחד עם פליליים, שם אנחנו עדיין באחריות השב"ס. ברגע שעולים, האחריות עוברת לנחשון, ואז קוראים לנו אחד אחד, פותחים את התיק של כל אחד ושואלים שאלות.

"יש הרבה אסירים חולים, שסובלים למשל מסוכרת או בעיות גב, שמציעים להם לקחת אותם לבית חולים והם מוותרים רק בגלל העינוי וההשפלה של המעבר. ואז הם מחתימים אותם על ויתור על קבלת טיפול רפואי, ובתיק הרפואי שלהם מופיע 'סרבן טיפול', וכך הם מכוסים משפטית על הפסקת הטיפול באסיר.

"הייתי יוצא מכלא גלבוע לחיפה, מרחק של 40 דקות נסיעה במקרה הגרוע, והיה לוקח 4 שעות להגיע. למי שיש משפט בעופר והוא שוהה בגלבוע זה יותר קשה, זה מתחיל בחמש בבוקר ובמקרה הטוב הוא מגיע  בחמש וחצי אחרי הצהרים. היו מביאים לנו אוכל במגשים, אבל כמעט אף אחד לא נגע בו. הריח לבד סתם את התיאבון.

"ברגע שמגיעים מכניסים אותנו לכלובים עשויים מברזל, שאין בהם כלום חוץ מהמושב. לפעמים היינו נשארים בהם 3-4 שעות. עשרות אנשים מוכנסים לאותו כלוב, בעמידה, דחוסים כמו סרדינים. ואז קוראים לכל אחד, עושים חיפוש וחקירה, ושולחים לתא מעבר. שם זה השחרור הראשון מהאזיקים. יש שם שירותים קטנים, וזהו. אף פעם לא מנקים את התאים. הייתי ישן לפחות שני לילות בתנאים האלה.

"כשהייתי בכלא, אסירים נעזרו בי כדי לכתוב מכתבים להנהלת הכלא, הפכתי למעין נציג תלונות הציבור. הסיפורים היו מזעזעים. יש אנשים שהגיעו עם שברים או אחרי ניתוח ונאלצו לעלות לפוסטה. יש אנשים שהתעלפו בפוסטה אחרי שהרגישו ממש רע. האסירים הפוליטיים היו מלוכדים וידענו לבקש, להתלונן ולשמור זה על זה. מצבם של האסירים הפליליים היה רע יותר, כי הם לא היו מלוכדים".

בישיבת ועדת הפנים נשמעה עדות של רן מלמד, לשעבר מנכ"ל משותף בעמותת ידיד וכיום מנהל פורום ארלוזורוב ומרצה לעבודה סוציאלית. מלמד נדון לכמה חודשי מאסר בגלל נהיגה ללא רישיון. לדבריו, "הייתי לא בסדר, קיבלתי עונש חמור מאוד. אבל השהייה בתאי מעבר והנסיעות בפוסטה שברו אותי פיזית ונפשית".

מלמד מספר כי "אחרי שהשתחררתי בדקתי את נוהלי העבודה של תאי המעבר והסעות האסירים, ומצאתי שבין הנהלים לבין מה שקורה בפועל אין קשר. תאי המעבר הם כלי לחץ על עצורים. מדובר בכלוב לחיות טרף, עם רצפת בטון חשופה, שירותים ללא אסלה, שולחן מתכת ומיטה עם או בלי מזרון. רדיו, טלוויזיה או חומר קריאה לא קיימים שם.

"אין חלונות, אלא רק חרכי חלון בגובה 2.5 מטרים. התא מלוכלך, ובקושי אפשר לקבל מגב לאסוף את המים מהמקלחת. את האוכל מקבלים דרך חרך בתחתית הדלת, צריך להתכופף או לשלוח יד כדי להשתמש בטלפון. יש שניים כאלה ל-40 אסירים. לא לוקחים כמעט לרופא, הירידה למרפאה היא ירידה קשה במדרגות לא נגישות. היחס מחפיר. כסובל ממחלת ריאות ביקשתי תא ללא עישון. לא נעניתי".

"שב"ס מאמין בזכויות אדם, ופועל בהתאם לכך"

ח"כ תומא סלימאן מספרת כי הפוסטה משמשת גם כדי להפעיל לחץ על אסירים פוליטיים: "האסירים סיפרו לי שכל אסיר שניסו להגיע אתו לעסקת טיעון והוא לא הסכים והמשיך לטעון שהוא חף מפשע היה מקבל זימוני סרק בתדירות גבוהה לפוסטה. הרבה אסירים היו מוכנים לקבל את עסקת הטיעון רק כדי לא לעבור את הסבל הזה. התהליך בבית המשפט הופך כך לעינוי ממושך. זו התנכלות לאסירים, ניסיון לסחוט אותם לקבל עסקת טיעון".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ח"כ עאידה תומא סלימאן (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

מח'ול מסכים עם תומא סלימאן, ומוסיף: "זו מלחמת התשה בנפש שלך. הרבה פעמים יש הזמנת סרק לפוסטה, כשלאסיר אין באמת בית משפט, ואז אחרי מה שאתה עובר אומרים לך – זו טעות, או שהבית משפט נדחה. לפי דעתי יש כאן משחק, שנועד לשבור את האיתנות והסומוד של האסיר כדי שיקבל את עסקת הטיעון. זה קורה הרבה לפני הכרעת דין".

ח"כ חיימוביץ' תישאלה בדיון בוועדת הפנים את נציגי השב"ס ונחשון. שלומי כהן, מפקד יחידת נחשון, אמר: "יחידת נחשון היא זרוע מבצעית. אנו מוציאים לפועל הובלת אסירים לבתי משפט. היחידה מונה 1,100 לוחמים ו-3 גדודים, ומסיעה אסירים לכל בתי המשפט, על פי חוק. מהדיון עלה כי ליחידת נחשון יש 180 כלי רכב שמסיעים אסירים, אך לא ברור כמה מתוכם באמת נמצאים בשימוש.

"שב"ס מאמין בזכויות אדם, ופועל בהתאם לכך. מה שמגיע לאדם מחוץ לכותלי בית הסוהר מגיע לו גם בפנים. אנו גוף מפוקח ומבוקר. ח"כ משה ארבל (ש"ס) ביקר אצלנו, מצא דברים שלא היו בסדר, ותיקנו".

אך תומא סלימאן אמרה ל"שיחה מקומית" כי "השינוי היחיד שדיברו עליו נציג נחשון ונציג השב"ס בדיון היה הגדלת מספר רכבי הפוסטה הממוזגים. לאסירות יש הסעה ישירה. הם אמרו שהם הולכים לשפץ את תא המעבר בכלא רמלה.

"היתה סתירה גדולה בין נציג נחשון לנציג השב"ס בדיון. נציג נחשון אמר שאין להם אפשרות אלא להעביר את האסירים כמה ימים לפני הדיון, ואילו נציג השב"ס טען שהם עושים ריקון של תאי המעבר הגדולים (ברמלה ובאיילון) לקראת כל סוף שבוע. הוא בעצם טוען שאין אסירים ששוהים בתאי המעבר. שאלתי אותו בדיון, 'אז אין אסירים שנשארים בתאים בסופי השבוע, אתם מפנים אותם?' והוא ענה – 'כמה שאפשר'".

ח"כ ארבל מש"ס הפתיע בדיון בהגנה על זכויות האסירים, ואף הציע לבנות אולם דיונים בתוך תא המעצר שבו יישב שופט תורן, כדי לשמור על כבודם של האסירים וגם לחסוך כסף. לדבריו, כך זה עובד בארה"ב.

מח'ול אמר לגבי עמדתו של חבר הכנסת מש"ס: "אצלנו אסיר זה פוליטי, אצל היהודים זה פלילי. המזרחים הם קורבנות של המערכת ומופלים לרעה כמונו, לכן בנושא כזה אנחנו יכולים להיפגש".

תומא סלימאן סבורה כי "ארבל מייצג את שכבה שנמצאת במצב סוציואקונומי נמוך, זה האנשים שלו, יש להם אינטרס. לפעמים ברגע שמדברים על מעצר מינהלי הימין הקיצוני מתנגד בתוקף, כי יש להם עצורים מנערי הגבעות והמתנחלים שתוקפים פלסטינים. אם תקשיבי לעו"ד איתמר בן גביר בנושא, תחשבי שמדובר בחסיד אומות העולם ולוחם זכויות אדם. זה הימין החדש שמנכס את השפה של זכויות האדם כדי להגן על הפשעים שלו".

האם עדים ומומחים יהודים נותנים יותר לגיטימציה ואפקטיביות למאבק מאשר עדים ומומחים ערבים? "יש נושאים שלא כדאי שיישארו כאילו שהם בעיה של הערבים, אם יש יהודים שתומכים ודורשים זה עוזר", אומרת תומא סלימאן.

"בגלל הקורונה, לפי חוקי החירום נתנו לבתי המשפט אפשרות לנהל את הדיונים בזום. בהתחלה התנגדנו, אבל זה אומר בין השאר שאין שינוע לאסירים, ואין לחץ על נחשון. עכשיו, בזמן שאין לחץ, הם צריכים לשבת, לחשוב ולהגיש תוכנית מלאה וברורה איך הם הולכים לשנות את המצב", אומרת תומא סלימאן.

לדבריה, "דרשתי תוכנית עבודה מנחשון והשב"ס – איך הם מתכוונים לטפל בנפגעים, מה הם מתכוונים לעשות לגבי תאי המעבר ותנאי השהייה בהם, איך יקצרו את זמני השהיה בפוסטה, ויפתרו את הצפיפות והתנאים בה, ומתי הם הולכים לבצע את השינויים האלה. אני גם לא מבינה למה צריך לאזוק אותם בתוך הפוסטה או הכלוב. ממילא הרכב ממוגן ויש עליו שמירה, אז למה להתייחס אליהם כך?"

גם ח"כ חיימוביץ' נחושה לטפל בסוגיה האנושית. לדבריה בוועדה, "שמענו פה לא מעט עדויות מהשטח, שמעידות כי על אף השינויים המינוריים שבוצעו על ידי גורמי המקצוע בשב"ס והנהלת בתי המשפט, הדרך להסדרת תנאי הובלת הכלואים עוד ארוכה.

ח"כ מיקי חיימוביץ' (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ח"כ מיקי חיימוביץ' (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

"אני יודעת שחלק מהשינויים כרוכים בתקציבים משמעותיים וקידום רפורמות מורכבות יחסית, אך יש לא מעט צעדים שניתן לבצע באופן מיידי, לצד קידום מהלכים מורכבים וארוכי טווח – החל מעדכון נהלים והפעלת שיקול דעת של מפקדים בשטח בנוגע לעניינים שבשגרה, כמו הצורך (או היעדר הצורך) באיזוק הכלואים למשך שעות של נסיעות והמתנה בבתי המשפט; תכנון מוקפד יותר של נתיבי הנסיעה של יחידת נחשון; שיפור התקשורת בין הנהלת בתי המשפט לשב"ס על מנת למנוע ליוויים מיותרים ועוד.

"אציין גם שבכוונתי להשתמש בסמכות שמתירה לי לבצע ביקורי פתע במתקני השב"ס ולהגיע להתרשם בעצמי מהמצב בשטח, בדגש על מתקני המעבר" .

בסיכום הדברים דרשה חיימוביץ' מהשב"ס לשלוח תוך שבוע תוכנית שתכלול את השינויים ששב"ס מתכוונים לבצע בנוהלי העבודה הפנימיים כדי לאפשר שיפור בתנאים הבסיסיים של הובלת כלואים; את הצעדים שבכוונת שב"ס לבצע על מנת לקצר ולייעל את אורך ומספר הנסיעות; וכן תוכנית עבודה ולוחות זמנים לקידום חלופות שיאפשרו הפחתת ליווי של יחידת נחשון (כמו חקירות במתקני הכליאה, הכשרת חדרי המתנה לכלואים בבתי חולים פסיכיאטריים וכדומה.

בנוסף, דרשה חיימוביץ' ממנהלי עבודה ביחידת נחשון לקבל בתוך חודש תוכנית עבודה ולוחות זמנים לשיפוץ ושיפור התנאים במתקני המעבר. ממינהלת בתי המשפט דרשה חיימוביץ' לקבל תוכנית עבודה ולוחות זמנים להקמת אולם דיונים בסמוך למתקן אשל, ומתקנים נוספים ברחבי המדינה; והתייחסות לממצאי דו"ח המבקר בדבר הצפיפות והתנאים בתאי ההמתנה בתוך בתי המשפט, שבהם ממתינים הכלואים לדיונים.

חיימוביץ הבטיחה שתוך חודשיים תקיים דיון שמתבסס על הדברים שיעבירו הגורמים השונים.

שאלנו את תומא סלימאן אם הדיון בוועדה צפוי להוביל לשינויים בפועל, והיא ענתה: "ברגע שמדובר בנושאים פוליטיים או ביטחוניים, השינוי וההיענות אינם כמו בנושאים אחרים. הכל תלוי במעקב אחרי הסוגיה וביצירה של רעש תקשורתי, ושראש הוועדה תהיה נחרצת בלחץ שלה".

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חתונה (אילוסטרציה: pxfuel)

חתונה (אילוסטרציה: pxfuel)

רוצה להתחתן בסוריה? קודם כל תתאסלם

תחקיר על נישואים מעורבים בסוריה חושף הפרות קשות של זכויות אדם ושל זכויות הילד. התחקיר תיעד זוגות שחייהם הפכו לבלתי אפשריים בעקבות החוק שאינו מכיר בנישואים בין אישה מוסלמית לגבר לא מוסלמי, וחלקם נאלצו לעקור לשבדיה ולברזיל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf