newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השמאל המסתערב רק מרחיק את הפלסטינים

יש את אלו שמשתמשים במילים הנכונות אבל מצפים שנשתוק. אחרים רוצים שלא נכעיס יותר מידי. יש מי שמוכנים לקבל אותנו ואת מנהגינו אבל לא כשווים. כשזה מה שהשמאל הליברלי מציע לפלסטינים, אין מה להתפלא כאשר אנחנו מחפשים מסגרות נבדלות שבהן אנחנו לא צריכים להתנצל

מאת:

כותבת אורחת: סראב אבורביעה

פעמים רבות יצא לי לנהל דיונים ומפגשים מקצועיים עם אנשים מקרב מה שמכונה ה"הגמוניה": מבני כוח שבדרך כלל מיוצגים על ידי האליטה הלבנה והפריווילגיית (מיותר לומר אשכנזית?), כלומר כזו המצויה במוקדי קבלת ההחלטות. כך למשל ניתן למצוא הגמוניה זו בקרב האליטה האקדמאית ובקרב אקטיביסטיים בשמאל הליברלי.

למדתי כי לנציגי ההגמוניה הזו יכולות פתלתלות להערים עלינו, הפלסטינים  בישראל, הן במסגרות משותפות או נפרדות, בהן אנו נוכחים במרחב הערבי-יהודי או הערבי/יהודי.

לאחרונה גיליתי פן נוסף של הגמוניה זו, אותה אני מכנה "הגמוניה מסתערבת". כן כן.. ממש כך, הגמוניה המחופשת לערבי אך בדרכים מתוחכמות ונסתרות מגלמת ניסיון לשמר את ידה על העליונה במקום לדאוג לאינטרסים שלך. היא מסתערבת בניסיונה להתקרב לערבייותך אך מתוך מטרה לחדור לתוכה ולערערה מבפנים. הסתערבות זו דומה לאותה יחידת אנשי הביטחון המסתערבים המסווים עצמם לערבים על מנת להשיג מידע ביטחוני, אך כאן ההסתערבות נעשית בספירה האזרחית, ומתוך גילויי חיבה ואהדה יומרניים.

אני בטוחה שכל אזרח ערבי בישראל חווה על בשרו את אחת מהצורות הללו ויכול להזדהות עם המצבים שאתאר.

את "ההגמוניה המסתערבת" ניתן לסווג לשלושה סוגים הבאים לידי ביטוי הן ברמת הרטוריקה והן ברמת הפרקטיקה.

הרטוריקה המקבלת:

את "הרטוריקה המקבלת" אפשר לפגוש כאשר, למשל, פונים אלייך, הפלסטינית, להשתתף בכל מיני ועדות היגוי למיניהן – של כנסים אקדמיים, אקטיביסטיים וכדומה – ואת נותנת את הסכמתך מתוך תקווה שתוכלי להשמיע את קולך ולהשפיע. אלא שאז את נתקלת באותה רטוריקה, שהיא אמנם כל כולה נכונה פוליטית ונשמעים בה כל הביטויים ה"נכונים": פלסטינים ולא ערבים, כיבוש, כובש ועוד, אבל כאשר את מנסה לקחת חלק ממשי בקבלת ההחלטות, או ההצעות, את נתקלת בפנים קרות ומופתעות, בהרמת גבה.

אז את מגלה את הפערים בין הרטוריקה הכה "מקבלת", פתוחה ו"כנה", לבין הפרקטיקה המדירה אותך בעיניים, במבטים, במימיקת הגוף, ובעיקר דורשת ממך באופן סימבולי שתהפכי לניצב אילם נאלם ונעלם. מיצג, ייצוג ותו לא.

הרטוריקה הנייטרלית:

ההגמוניה "הנייטרלית" אינה מקבלת ואינה דוחה, אך עדיין מדירה בפרקטיקה. זו הגמוניה שבה אם תעזי לשנות את הסטטוס קוו ולהציע רטוריקה משלך, כגון "כיבוש", "קולוניאליזם", "פלסטיני", "ילידי" או "התנגדות", תיתקלי מיד בהתנשאות משתקת המבקשת לחסום אותך מתוך אותם כללים לא כתובים הגמוניים ברורים שלפיהם אסור לך להפר את הסטטוס קוו. כך למשל, אם פלסטיני מבקש לארגן אירוע קהילתי או אקדמי כגון כנס או כינוס בנושא מסוים, והוא יעז להתנסח באמצעות המונחים שדרכם הוא מבין את הווייתו, הוא מיד ייתקל באותו סירוב האוסר עליך להכעיס את מי שמממן את האירוע שאתה מבקש לארגן. מבקשים ממך לא להכעיס את מי שממונו קובע את השפה לפיה תרקוד ועל חלילו נוע תנוע.

במילים אחרות, נגזר עלייך להישאר "נייטרליית", ללא רטוריקה משלך. עלייך לדקלם את הרטוריקה ההגמונית בה את מיצג, נציגה או מתלה במצב הטוב.

הרטוריקה המסתערבת:

זאת היא המסוכנת מבין השלוש: הגמוניה שבה הרטוריקה מקבלת אותך הפלסטינית כל עוד את דוגלת במלים הנכונות, ואוי ואבוי לך אם לא תשתמשי בהן. זו הגמוניה שבה אמנם גם הפרקטיקה היא מקבלת, היא תבנה עבורך גשרי שלום ושותפות, אולם היא תקבל רק את מי שימשיך לשמור על יחסי הכוח. היא תקבל אותך ברטוריקה שלך אך לא תאפשר לך פעולה ממשית מחוץ לגבולות שהיא קבעה, מחוץ לגבולות שליטתה. היא תחפש את אותם ערביי מחמד שיאכלו מהפירורים שתזרוק להם. היא תאפשר לך לדבר בשפתך, לנהוג במנהגייך, לחגוג את חגייך, אך לעולם לא תיתן לך מקום של שווה בין שווים. היא תקבל אותך רק אם תהפכי עצמך לבובה על חוטים בקרקס של מילים אותן היא רוקנה מתוכן.

כך למשל, מפלגת מרצ, הנחשבת ל"שמאלנית" ביותר ובכך גם לרדיקלית בעיני אחרים ויוצאת מדי שבוע בקריאות לסיים את הכיבוש ולתת לפלסטינים זכויות מלאות, שתקה שתיקה מלאה נוכח הוצאת התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, ובכך דרסה יחד עם הממשלה את הלגיטימיות של כל מה שמזוהה כאסלאמי.

תחשבו על סיטואציה בה אתם פעילים במסגרת השואפת לדו קיום או לשלום בין העמים, אך לא תמצאו בה ייצוג פלסטיני שווה, לא תמצאו בה מנהיגות פלסטינית אמיתית שתדאג לאינטרס של הפלסטינים בתוכה, או שתהיה ממונה על עניינים חשובים ומשמעותיים כמו ניהול כספי למשל, מסגרת שתלך כשה אחרי המנהיגות הלבנה אשר תכתיב לה את גבולות מחאתה, את מסגרת פעילותה ואת אופי ערביותה.

הדבר מזכיר לי מאד את חברי הכנסת הערבים היושבים במפלגות "שמאל" כגון מרצ ו"המחנה הציוני" – עד עכשיו איני מבינה מה הם עושים שם בכלל? האם עדיין לא הבינו שהאינטרסים שלהם בהן מוגבלים ובלתי ממומשים בעליל? אני שומעת את חבר הכנסת, זוהיר בהלול – אותו אהבתי כשדרן ספורט ובעיקר הערצתיו על דרך הבעתו העשירה והממולחת – בתכניות רדיו וטלויזיה- מדבר על מקומו במפלגה הציונית, ואני תוהה כיצד אדם אינטליגנטי כמוהו עדיין לא הבין את מיקומו הנידח בקבוצה זו של לבנים מסתערבים.

לא אתפלא אפוא, אם הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל יימאסו במסגרות הגמוניות המתוחכמות באופן מידורן ויתכנסו לתוך המסגרות שלהם בשאיפה לקבל הכרה הן ברטוריקה והן בפעילות שלהם מבלי להרגיש צורך להתנצל על כך.

ד"ר סראב אבורביעה קווידר, מרצה בכירה באוניברסיטת בן גוריון וחוקרת מזה שנים את החברה הפלסטינית בישראל בדגש על שוליות ואי שוויון בספירה הביתית והציבורית בקרב נשים. פעילה פמיניסטית ומייסדת מספר ארגוני נשים ערביות בנגב.

> גבר ירה בנערה מוטלת על הרצפה ואנחנו לא מדברים על זה

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאה בטירה נגד הכוונה לסכור מעל מאה עסקים, 4 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

"קנסות כאלה יובילו לקריסת העסקים וישלחו מאות משפחות לאבטלה בתקופה כלכלית לא פשוטה". מחאה בטירה נגד הכוונה לסגור מעל מאה עסקים, 4 באוגוסט 2022 (צילום: אורן זיו)

עשרות עסקים בטירה בסכנת סגירה: "מכת מוות לכלכלת העיר"

באין תוכניות מתאר ושטחים מסחריים מספקים, עשרות עסקים קטנים בעיר פועלים מזה שנים במבנים המיועדים לשימוש חקלאי. לאחרונה הם קיבלו מהרשות לאכיפה במקרקעין התראות לפני הליכים משפטיים. גורמים בעיר מאמינים שהעיתוי, לקראת בחירות, אינו מקרי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf