newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הפתרון למערכת בריאות הנפש נמצא בשיקום, לא בשיתוק"

האם התשובה לבעיות המערכתיות הקשות שהציף הרצח של ליטל יעל מלניק היא סגירת בי"ח מעלה הכרמל, כפי שמבקשת ועדת הרווחה משר הבריאות? מטופלים לשעבר בבתי חולים פסיכיאטריים חושבים שזה יגרום הרבה יותר נזק מתועלת

מאת:

בתחילת החודש פנו יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, ח"כ אפרת רייטן, וחברי הוועדה, לשר הבריאות, ניצן הורוביץ, וביקשו ממנו לשקול את סגירת המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל (מכתב הפנייה שמור במערכת; תב"ד).

המוסד פועל כבית חולים פסיכיאטרי בטירת כרמל, ובו שבע מחלקות אשפוז, סגור ופתוח. לאחרונה עלה שם המוסד לכותרות, לאחר הרצח של ליטל יעל מלניק. החשוד ברצח, אדוארד קצ'ורה, הכיר אותה כשעבד כאח במקום וטיפל בה. בנוסף, כחודשיים אחרי הרצח התאבדה נערה שטופלה במוסד.

הוועדה ביקשה מהורוביץ "לפעול עוד היום ולהשתמש בכל האמצעים שברשותך לעצור את פעילות המרכז ולהציל את חייהם של השוהים והמטופלים בו". בתגובה, מטופלים לשעבר במוסד קראו לרייטן לחזור בה מהבקשה. לדבריהם, "סגירת בית החולים תמיט אסון על כל מערך בריאות הנפש בצפון, וכן על שוק התעסוקה בצפון – שנפגע אנושות בתקופת הקורונה".

שר הבריאות, ניצן הורוביץ, בביקור במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל, ב-22 ביוני 2021 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

"להמשיך לפעול לטיפול שורש בבריאות הנפש". שר הבריאות, ניצן הורוביץ, בביקור במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל, ב-22 ביוני 2021 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

המטופלים האמורים הם חלק מקבוצה שהתגבשה תחת קמפיין #מוציאיםמהסגורה, שמבקש להרחיב את השיח הציבורי ולחשוף את המתרחש באשפוזים סגורים ברמה הארצית והמערכתית. בעמוד פייסבוק של הקמפיין מתפרסמות עדויות של מטופלות ומטופלים.

רותם (השם המלא שמור במערכת), היוזמת של הקמפיין ומי שמובילה אותו, מזכירה כי מקרה התאבדות פחות מדובר התרחש גם בבית החולים זיו, וטוענת כי "הבעיה היא לא במעלה הכרמל ולא בבתי החולים זיו, אברבנאל או בבאר יעקב. הבעיה היא מערכתית". לטענתה, הפתרון אינו שיתוק מערך בריאות הנפש, אלא שיקומו.

לראייה, מצביעה רותם על העומס הרב בבתי החולים הפסיכיאטריים בכל הארץ. לפי נתוני משרד הבריאות, נכון להיום (שני), התפוסה במעלה כרמל היא 93.17%. בשני בתי החולים האחרים שמשרתים את אזור הצפון התפוסה היא 91% במזור ו-101.5% בשער מנשה. בשאר המדינה המצב לא שונה, והתפוסה נעה בין 78% בבאר יעקב ל-115% בשלוותה.

"יש מקומות שהם ב-80% תפוסה, שזה אידיאלי. 95% זה סביר. אבל מעבר לזה זה לא אמור להיות. צריך לחשוב איך לא נלחמים על המיטות האחרונות אם יש מקרה חירום", אומרת רותם.

קבוצת "מוציאים מהסגורה" תומכת בחקירה ממוקדת במעלה הכרמל בעקבות האירועים האחרונים, אך מתעקשת כי סגירתו תוביל להגדלה משמעותית של העומס, הגדול גם כך, שמוטל על בתי החולים באזור. זה יוביל, לדבריהם, לפגיעה באיכות הטיפול של כל המטופלים.

יחד עם המטופלים, מונה הקבוצה כנפגעים פוטנציאליים מסגירה גם את חברי הצוות של בית החולים. "בית החולים מעסיק מאות אנשי רפואה, סיעוד, תבואה, חינוך ואחזקה", נאמר במכתב לרייטן, תוך הדגשה של משבר האבטלה החמור, שעדיין נמשך בעקבות הקורונה.

באתר של מעלה הכרמל נכתב כי המרכז משרת אוכלוסייה של כחצי מיליון נפש באזור חיפה, הכרמל והצפון. התקציב השנתי של בית החולים יהיה ב-2022, בהתאם לתקציב המדינה החדש, 98.5 מיליון שקל. מספר העובדים בו הוא 429, קצת פחות מעשירית מכוח האדם בכלל בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל, שעומד על 4,371.

"המדינה מתפרקת מאחריות"

אסף (שם בדוי), שעובד במסגרת שיש בה רצף אשפוז סגור ופתוח, מתנגד גם הוא לסגירת מעלה הכרמל, ומדגיש את בעיית התקצוב הכלל-מערכתית. "אין כסף לכלום. לא לתקנים, לא לצוות סיעודי ולא לפרא-רפואי", הוא אומר. "גם לא לאיך שהמחלקות נראות – יש מחסור חמור בגרייה חושית, הקירות לבנים, אין הרבה מה לעשות בשעות הפנאי. והמחלקות בתפוסת יתר בתקופה האחרונה, אז היכולת לתת את היחס שמגיע למטופלים נפגעת".

אסף קושר את חוסר התקציב לראייה של בריאות הנפש כתחום מבודד. במקום זאת, הוא טוען, יש להבחין בקשר שלה לסוגיות של רווחה אישית וחברתית. מטופלים רבים מגיעים, לדבריו, "או ממשפחה מפורקת, או מהגירה, או שחוו טראומה בילדותם".

לכן, לטענתו, האיזון התרופתי שאליו מגיעים המטופלים באשפוז אינו מספיק. "הייתי רוצה שיקרה יותר, הרבה יותר אספקטים של שיקום. לא 'הנה מצאנו את הקוקטייל שמגיע לך, לך הביתה'".

ב-2022 תיכנס לתוקף תוספת של 100 מיליון שקל לתקציב בריאות הנפש, שאותה יזם הורוביץ. בהצעת התקציב ל-2021-2022 נכתב כי תוספת זו תוקדש "להקמת תחליפי אשפוז פסיכיאטרי ושיפור סטנדרט השירות במוסדות הטיפול הקיימים". כזכור, החלטה זו נתקלה בביקורת רבה מצד גורמים בשטח, שטענו כי אינה מספיקה.

לשם השוואה, פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית המליץ בשנה האחרונה על השקעה של 200 מיליון שקל בשנה רק לצורך גיוס פסיכולוגיות קליניות חדשות למערכת הציבורית. פסיכולוגיות אלה משמשות כגורם מרכזי הן בקליטה של היוצאים מאשפוז והן במאמץ למנוע מלכתחילה ממטופלים להגיע למוצא אחרון זה.

ב"מוציאים מהסגורה" טוענים כי תקצוב מתאים גם בתוך מחלקות האשפוז יאפשר את ההכשרות וההדרכה המקצועית שלהן זקוק הצוות – הן המטפל והן כוח העזר – מה שיסייע גם למנוע מקרים נוספים של אלימות כלפי מטופלים. "השאלה אם מאפשרות להם איזשהו מקום לנשום בו", מסבירה רותם. "ויותר מזה, אני חושבת שצריך לעשות הערכה פעם בתקופה לוודא שאדם באמת מסוגל לעמוד בזה. זו האחריות כלפיו וכלפי המוסד שהוא עובד בו".

אסף מפנה אצבע מאשימה למדינה, שלדבריו "מתפרקת מהאחריות שלה, ומי שנפגעים הם האנשים הכי חלשים. יכול להיות שעם יותר מענה וטיפול בקהילה היו מגיעים פחות אנשים לבתי חולים".

הוא מצטרף לתובנות בדבר שחיקה רגשית של הצוות המטפל: "אתה רואה כל כך הרבה מקרים קשים, אז או שאתה מפתח סופר עמידות, או ששום דבר לא מזיז לך ואתה מתקשה להתרגש. לא שלא אכפת לך, אבל זה קשה".

למרות זאת, הוא מספר, אין לצוות אפשרויות רבות לאיוורור ולעיבוד אישי. "יש הרבה עבודה בצוות, הרבה לדבר על המטופלים יחד, אבל אין איזה מקום מסודר לוונטילציה".

"נשים תמיד חשופות יותר לאלימות"

רותם היתה מטופלת בעצמה במעלה הכרמל, בכמה תקופות, שהצטברו לכשלוש שנים. בפוסט שכתבה תיארה הזנחה, זלזול ואיומים, למשל: "בקשתי מהאחות שתחליף לי מנה כי אני צמחונית ולא אוכלת שום דבר שנגע בבשר – אז היא זרקה את העוף והשאירה לי את האורז והרוטב שלו. כשהמשכתי לסרב בתוקף היא הוציאה מלפפון ועגבניה וסטופר, ואמרה לי שיש לי שתי דקות לאכול הכל אחרת יכניסו לי זונדה. ככה התחילו שלושה חודשים של סיוט מתמשך. הראשון מבין רבים".

עוד היא מתארת בפוסט כי תלונות על מקרים כמו שלה נסגרות, בעוד הבושה וחוסר האמון במטופלים שמתויגים כלא-שפויים מאפשרים לצוות להמשיך לנהוג בהם באלימות.

על אף חוויותיה הקשות, רותם מדגישה שעבר מעט יותר מעשור מאז שטופלה במעלה הכרמל, והיא מקווה שהדברים החלו להשתנות מאז, כפי שקרה עם נוהלי הקשירה של מטופלים. כבר מעל ארבע שנים שהיא עובדת בתחום בריאות הנפש בעצמה, וכיום היא מדריכה שיקומית בקהילה תומכת (מסגרת פוסט-אשפוזית) במקביל ללימודי סיעוד. מתוך עמדה זו, היא מבקרת את המחשבה שמוסדות אשפוזיים שבהם מתרחשת אלימות דינם להסגר.

"אני מסתכלת על זה בפרספקטיבה שונה מאז שהתחלתי לעבוד בתחום השיקום, וגם בראייה של בפועל מה אפשר לעשות", היא מסבירה. "להגיד 'בואו נסגור הכל וניתן רק טיפול בקהילה ושירותים הרבה יותר רחבים, ששיטת הטיפול תהיה דיאלוג פתוח בגובה העיניים ולא תהיה היררכיה בטיפול'? הלוואי. אשפוז פסיכיאטרי כיום הוא דלת מסתובבת. אבל היום זה לא ריאלי, כי נישאר עם אפס בתי חולים ולא יהיה מענה. אנשים צריכים את זה".

"אני מאוד מבין את מי שחווה אלימות מהמערכת", מוסיף אסף. "יש בה יחסי כוח מובנים, באיך שמסתכלים על מטופל, אז אני מבין גם איך שזה מתפרש כאלימות. יש גם מקרים של אלימות, אני לא מבטל את זה בשום צורה. ואני רואה גם צדדים אחרים.

"אני חייב להגיד שהרצח הפתיע אותי הרבה יותר מההתאבדות. גם חציית הגבולות המחרידה שבין איש צוות לנערה, פערי הכוחות, פערי יחסי הכוח. האלימות הזו וחוסר היציבות הזו היא מערערת, היא מפחידה".

משטרה בזירה שבה נמצאה גופתה של ליטל יעל מלניק בקרית מוצקין, ב-2 באוקטובר 2021 (צילום: אלון נדב / פלאש90)

משטרה בזירה שבה נמצאה גופתה של ליטל יעל מלניק בקרית מוצקין, ב-2 באוקטובר 2021 (צילום: אלון נדב / פלאש90)

אסף מותח ביקורת על הנטייה לצמצם את הטיפול למענה מבוסס כדורים, וסבור שדרוש שיקום תקציבי ועבודה צוותית רב מקצועית. כך, לדבריו, יהיה אפשר "לראות את המטופלים, את המצבים הטובים שלהם, את המקומות של החוזק. איך היית לפני האשפוז? מה היה חזק אצלך? למה היית רוצה לחזור? לדבר על תפקוד, שיקום, מה הופך אותי למי שאני".

"הפער בין האשפוז לבית – זו חוויה מטלטלת. לוקחים ממך הרבה מאוד חופש. לפעמים אתה לא זוכר, כי היית פסיכוטי וזה לא מטלטל אותך, אבל הרבה פעמים נשים וצעירות בתוך המערכת מרגישות את זה יותר כי הן יותר פגיעות, יותר רגישות. נשים תמיד חשופות יותר לאלימות".

"הוועדה תדרוש המשך פיקוח"

מהמרכז לבריאות הנפש מעלה כרמל וממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בעקבות מכתבה של ח"כ רייטן, שר הבריאות, ניצן הורוביץ, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, ראש אגף שירותי בריאות הנפש, ד"ר טל ברגמן לוי, והנהלת בית החולים, נפגשו עם חברת הכנסת, והוצגה בפניה תמונת המצב ואת המקרים והלקחים ככל שאלו קשורים להתנהלות בית החולים.

"לבד מחקירת המשטרה ברצח המקומם של יעל מלניק ז"ל ולצד ועדת הבדיקה שבוחנת מקרה התאבדות של מאושפזת, מינה כידוע מנכ"ל המשרד ועדה לבחינת הטיפול בחסרי ישע, ובהם קטינים בבריאות הנפש, שתבחן את תמונת המצב הכללית ותציע שיפורים.

"אנו מחזקים את ידיהם של מאות עובדי בית החולים הפועלים מדי יום בתנאים קשים, בתקנים חסרים, בהתמדה ובמסירות ותחושת שליחות מול מאות חולים ומאושפזים במחלות קשות ומורכבות בתחום בריאות הנפש.

"בריאות הנפש הוזנחה במשך שנים רבות. לראשונה בתקציב הנוכחי שאושר, בהתאם למדיניות שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות, ניתנה תוספת תקציבית רחבה. ב-2022 יוקצה תקציב חדש בסך 100 מיליון שקל עבור תוכנית להקמת תחליפים לאשפוז פסיכיאטרי ושיפור סטנדרט השירות במוסדות הקיימים לבריאות הנפש.

"הפערים גדולים כתוצאה של היצע מוגבל, אולם גם כתוצאה מעלייה בביקושים וטעמי הציבור. התקציב שהושג הוא התחלה, וכולל תמריצים תמרוץ מודלים קהילתיים כבתים מאזנים וצוותי משבר/ אשפוז בית כמו גם הוצאת החולים הכרוניים למגורים בקהילה, הדבר מאפשר צעדים משני כיוון בבריאות הנפש וחיזוק הקהילה".

מלשכת שר הבריאות הורוביץ נמסר: "השר שם, כידוע, דגש רב, הכולל הקצאת משאבים גדולים לשיקום מערכת בריאות הנפש שהוזנחה משך שנים רבות. השר כינס דיונים גם בנוגע למקרה המדובר. מדובר במקרה טראגי ומצער, ואין ספק כי לאחר שתסתיים חקירת המשטרה, תתבצע חקירה להגיע לחקר יסוד האירוע ולהסקת מסקנות למניעת אירוע דומה.

"עם זאת, לא בכל מקרה של רשלנות הולכים לסגירה. אם כך אז צריך לסגור מוסדות רבים בכל הארץ. אם נסגור את המקום, מה יהיה על עשרות מטופלים שמקבלים שם מענה נפשי מציל חיים?

דווקא את המוסדות המורכבים הללו אסור לנו להפקיר. צריך להמשיך לפעול לטיפול שורש בבריאות הנפש, לחזק את הצוותים הרפואיים ותנאים במוסדות".

מח"כ רייטן נמסר בתגובה: "בניגוד לעולה ממכתבה של רותם, ועדת העבודה והרווחה אינה פועלת לסגירת בית החולים, ואין הדבר בסמכותה. לאור האירועים הקשים מאוד שהתרחשו בשנים האחרונות במחלקת הנוער בבית החולים מעלה כרמל, פנתה הוועדה במכתב לשר הבריאות בבקשה להתערבותו הדחופה בנושא.

"הדאגה לשלומם של המטופלים, ובפרט המאושפזים במחלקות הסגורות ובהם בני נוער, מדירה שינה ומדאיגה במיוחד. בהמשך למכתב של הוועדה, שוחחרו שר הבריאות ויו"ר הוועדה בטלפון, ובהמשך התקיימה פגישת עבודה מקצועית עם השר, מנכ"ל משרד הבריאות, ממלא מקום מנכ"ל בית החולים מעלה כרמל וגורמים מקצועיים נוספים.

"פגישה זו ארכה למעלה משעתיים. גם בדיון הנ"ל הביעו חברי הוועדה שהשתתפו את אי שביעות הרצון מניהול המחלקה בבית החולים, ואף הציעו להקים ועדת היגוי משותפת לגורמים מקצועיים, משפחות של מטופלים ומאושפזים לשעבר. על פי הנאמר על ידי הגורמים המקצועיים, צעדים מגוונים כבר ננקטים.

"הוועדה תמשיך ותדרוש, תוך שיתוף פעולה ממשרד הבריאות, המשך פיקוח וכל הנדרש על מנת שמקרים מעין אלו לא ישובו".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"אין שמש בכלא". אמל נחלה, נער, על 16 חודשים במעצר מנהלי

אחרי שבימ"ש צבאי החליט לשחררו, הצבא עצר במעצר מנהלי את אמל נחלה, אז ילד בן 16, והחזיק אותו בכלא שנה וחצי למרות שהוא חולה במחלה נדירה. "בשב"כ אמרו לי, שתף פעולה ותשחרר", הוא מספר בראיון ראשון אחרי שחרורו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf