newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"ביקשנו מישראל לסגור את הפרצות בגדר, הם אמרו שאין להם תקציב"

בצל הקורונה, גדר ההפרדה השנואה הפכה בעיני הפלסטינים לגדר המגינה עליהם מפני המחלה. הם מונעים מפועלים פלסטינים להסתנן דרכה לישראל, אפילו מתקנים אותה ומאשימים את הצבא שהוא מעודד פועלים לחצות אותה. צה"ל: הטענות מנותקות מהמציאות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

את הסיפור הזה אף תסריטאי לא יכול היה לדמיין: הפלסטינים בגדה הם אלה ששומרים בימים אלה על שלמות גדר ההפרדה. בחסות הקורונה והחשש שפועלים פלסטינים יביאו אתם את המגפה לגדה המערבית, גדר האפרטהייד הפכה כבמטה קסמים בעיני הפלסטינים לגדר רצויה ואפילו מגנה. היא זו שמונעת את התפשטות המחלה לגדה המערבית ומאפשרת לרשות הפלסטינית להשתלט עליה.

פרצות של עשרות מטרים בגדר. קטע מהגדר באזור אום אלפחם, אתמול (צילום: מחוז ג'נין, לשכת המושל)

פרצות של עשרות מטרים בגדר. קטע מהגדר באזור אום אלפחם, אתמול (צילום: מחוז ג'נין, לשכת המושל)

רשויות פלסטיניות מדווחות לישראל על פרצות בגדר ודורשות ממנה לתקן אותן, ואנשי ועדות עממיות, שנהגו בעבר להפגין נגד הגדר, מנסים עכשיו לתקן בעצמם את הפרצות בה. במקום לטעון נגד ישראל שהיא הקימה את הגדר כדי לכלוא את הפלסטינים, עכשיו הפלסטינים מאשימים את ישראל שהיא לא שומרת עליה מספיק ומאפשרת לפועלים פלסטינים להיכנס דרך פרצות, שערים וצינורות ניקוז מתחת לגדר לתוך לישראל ולחזור ממנה לגדה באופן חופשי, ללא בקרה וללא בדיקות רפואיות. הפחד הפלסטיני מובן. בחדשות 12 נטען שלשום (ראשון) שקרוב לשני שליש ממקרי הקורונה בגדה המערבית מקורם בפועלים פלסטינים שחזרו מעבודה בישראל.

הדברים הגיעו לידי כך שמושל קלקיליה, ראפע רוואג'בה, האשים את ישראל שהיא רוצה להפיץ במכוון את הקורונה בגדה. "זו קונספירציה מתוכננת מצד הישראלים", הוא אמר ל"שיחה מקומית". "למה דווקא עכשיו הם פותחים שערים ואת תעלות הניקוז בלי שמירה של החיילים? הכל במטרה ברורה לפגוע בנו ובמאמצים שלנו כדי שהמחלה הזאת תתפשט אצלנו".

ישראל הכחישה לחלוטין את הטענה הזו, שנשמעה לא רק מפיו של מושל קלקיליה, והגדירה אותה "מסע הסתה גזעני". גורם במערכת הביטחון אפילו איים שאם "קמפיין ההסתה" לא ייפסק, ישראל "תצמצם את חופש התנועה של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים". אותם מנגנונים אשר, מאז תחילת משבר הקורונה, פורסים מחסומים ברחבי הגדה כדי למנוע את התפשטות המחלה. במלים אחרות, ישראל אומרת שאם ברשות לא יפסיקו להאשים אותה בהפצת המגפה, היא תקשה על הפלסטינים להילחם באותה מגפה. איום משונה.

"ישראל רוצה להביך את הפלסטינים"

בראיון ל"שיחה מקומית", מושל ג'נין אכרם רג'וב שולל את הטענה שמדובר בקונספירציה ישראלית להפיץ את הקורונה בגדה המערבית, שכן לדבריו, אם המחלה תתפשט, גם ישראל תיפגע. אבל הוא כן חושב שישראל "רוצה להביך" את הרשות הפלסטינית. "הם לא סובלים את הרעיון שהצלחנו לרשום נקודות זכות לרשות הפלסטינית", אומר רג'וב, "הם רוצים להציג אותנו מול העם שלנו כחלשים שלא מסוגלים לעשות את המוטל עלינו ולשרת את בני עמנו".

מלבד החלשת הרשות, שעד כה הצליחה לעצור את המגפה בהצלחה יחסית (308 נדבקים ושני מקרי מוות ברשות הפלסטינית נכון ליום שלישי, לעומת 11,868 נדבקים ו-117 מקרי מוות בישראל), בעיניו של רג'וב המטרה של ישראל היא קודם כל כלכלית. "המטרה של ישראל שהכלכלה שלה לא תיפגע", אומר רג'וב, "לכן הם מסייעים לפועלים בכל דרך אפשרית להגיע למקומות העבודה שלהם בישראל, אם זה דרך הגדר, הפרצות, תעלות הניקוז או השערים החקלאיים".

ישראל רוצה להחליש את הרשות. מושל ג'נין אכרם רג'וב

ישראל רוצה להחליש את הרשות. מושל ג'נין אכרם רג'וב

רג'וב מספר שראה במו עיניו כיצד החיילים אדישים לכניסת פועלים פלסטינים דרך פרצות בגדר. השבוע, הוא מספר, הוא ביקר בכפר ענין ליד הגדר יחד עם ועדות החירום שנפרסו במקום כדי למנוע מפועלים פלסטינים לחצות אותה לכיוון ישראל. כשהוא התקרב לגדר, הוא מעיד, התקשרו אליו ממפקדת התיאום והקישור הפלסטינית ואמרו לו שהישראלים מזהירים שהם יירו במי שיתקרב לגדר. "באותו הרגע ראיתי במו עיני שלושה פועלים מסתננים דרך הגדר", מספר רג'וב. "עמד מולם ג’יפ ישראלי, הסתכל עליהם ולא עשה כלום. הם רוצים שהפועלים יסתננו לתוך ישראל ומונעים מוועדות החירום או מאנשי הביטחון הפלסטיני מלהתקרב כדי שלא יעצרו את הפועלים בדרך לישראל".

באזור ג'נין, מספר המושל, הגדר פרוצה לגמרי. "יש אין סוף פרצות", אומר רג'וב, "לפעמים לאורך עשרות מטרים אין בכלל גדר. הכל פרוץ ופתוח. זה קרה עוד לפני לפני הקורונה. להיות כנה אתך: לנו ברשות לא היה איכפת שהגדר פרוצה כי יש לנו אינטרס שהפועלים ייכנסו לישראל. העבודה שלהם מחזיקה את הכלכלה שלנו, אבל מאז הקורונה זה הפך מפחיד".

לדברי המושל, גם לפני משבר הקורונה, ישראל ידעה בדיוק איפה נמצאות הפרצות שדרכן נכנסים הפועלים והיכן הם עובדים. עכשיו, הוא מעיד, הוא התקשר למפקדת התיאום והקישור הישראלית וביקש מהם שיסגרו את הפרצות האלה. "הם ענו לנו שאין להם תקציב לסגור את הפרצות של הגדר ואין להם מספיק כוחות ביטחון וחיילים לשמור על הגדר", מעיד רג'וב. "הם יכולים לנקוט צעדים, אבל הם לא רוצים". ממתאם פעולות הממשלה בשטחים לא נמסרה תגובה לטענה זו, נכון לשעת הפרסום.

"פעם גם העזנו והלכנו וסגרנו את השער. החיילים ראו אותנו וצעקו עלינו לחזור. לנו אין מפתחות לשער, אז אנו סוגרים אותם בסתם חוט ברזל או חבל"

במחוז ג'נין ובשאר הגדה המערבית הציבה הרשות הפלסטינית כוחות ביטחון כדי למנוע מפועלים פלסטינים להתקרב לגדר ולהיכנס לישראל. הכוחות האלה פועלים בתיאום עם מתנדבים מוועדות חירום שהוקמו בכפרים ובישובים הסמוכים לגדר. כוחות הביטחון הפלסטינים גם הקימו מחסומים בתוך הגדה עצמה כדי לאכוף את הוראות משרד הבריאות של הרשות, וגם כדי לעקוב אחרי תנועת הפועלים. בגלל הרגישות של הפלסטינים למחסומים, ראש הממשלה מחמוד א-שתייה הציע לקרוא להם "מחסומי האהבה" או "מחסומי החמלה".

ואז פתאום הישראלים פתחו את צינורות הניקוז

מושל קלקיליה רוואג'בה מתאר תמונה דומה של פרצות לאורך הגדר עם ישראל. "רק באיזור קלקיליה, 54 קילומטר, יש כיום יותר מ-50 פרצות", הוא מספר. אם מושל ג'נין תיאר אדישות של החיילים הישראלים לפרצות בגדר ולכניסת פועלים פלסטינים לישראל, רווא'גבה מייחס לחיילים כוונה תחילה.

דוגמה לכך, לדבריו, היא מה שקרה עם צינורות הניקוז העוברים מתחת לגדר ההפרדה באיזור שבין קלקיליה לכפר הסמוך חבלה. בדרך כלל, טען רווג'אבה, הצינורות האלה חסומים ברשתות ברזל כדי למנוע מפלסטינים לעבור לצד הישראלי של החומה. אבל ביום חמישי שעבר, הוא אומר, החיילים פתחו את הרשתות והשאירו את המעברים התת-קרקעיים האלה ללא שמירה.

"פועלים הסתננו דרך התעלות האלה ולא היה אף חייל ישראלי בצד השני", אומר רוואג'בה. צוות של הטלוויזיה הפלסטינית נכנס אף הוא דרך הצינורות האלה, ובכתבה אפשר לראות את הכתב עומד בצד ה"ישראלי" של הגדר, בלי שיש סביבו אף חייל אחד (ראו סרטון להלן). "התירוץ שלהם שביום חמישי היה גשם ולכן הם פתחו את הרשתות", מוסיף המושל, "אבל בקושי היה גשם, הם משקרים".

כתב הטלוויזיה הפלסטינית בצד ה"ישראלי" של הגדר 

לדבריו, בעבר היו מקרים שהפלסטינים ביקשו מהישראלים לפתוח את הרשתות האלה כדי למנוע הצפות בצד הפלסטיני. "רק אחרי דיונים ובקשות דרך המנהל האזרחי, הם היו פותחים אותן לשעתיים- שלוש ותמיד עם שמירה של החיילים שעמדו מהצד השני", משחזר רוואג'בה. ביום חמישי שעבר, הפלסטינים ביקשו מישראל שתסגור את הרשתות, אבל היא התעכבה, לדבריו. "החיילים התרחקו והפועלים הפלסטינים נכנסו ויצאו חופשי בלי שום בדיקות רפואיות  או בדיקות ביטחוניות", הוא אומר. "המטרה שלהם ברורה. זו מלחמה, הם רוצים לפגוע לנו ביכולות ובמאמצים במלחמה במגפת הקורונה".

ביום ראשון השבוע, הרשתות בתעלות הניקוז נסגרו מחדש.

"סגרתי את השער בגדר עם חוט ברזל"

כאמור, גם הוועדות העממיות התגייסו לשמור על הגדר, למנוע מפועלים פלסטינים להסתנן לישראל או לחזור לגדה ללא בקרה, ולפעמים אפילו לתקן את הפרצות בגדר, גם נגד רצונם של החיילים. ריאד אבו חמדה, בן 55, תושב הכפר חבלה ומנהל חברת ביטוח, הוא אחד המתנדבים האלה. "אני מתנדב כל יום מחמש בערב עד חצות, אחרי שאני מסיים את העבודה שלי, מתוך אכפתיות לכפר שלי ולעם שלי. מדינות גדולות וחזקות התמוטטו מהקורונה, לנו ברשות אין בכלל אמצעים, וחס וחלילה אנחנו לא רוצים שהמגפה תתפשט אצלנו".

באיזור הכפר חבלה, מספר אבו חמדה, יש ארבע פרצות בגדר ושער פתוח. המתנדבים עובדים בשלוש משמרות בקרבת הגדר. "יש לנו כלי רכב, אחד שייך לעירייה ושניים של המתנדבים שממשיכים להסתובב לאורך הגדר, במרחק 50 מטר מכל פרצה. זה מה שמותר לנו, אחרת החיילים ירו בנו אם נתקרב יותר לגדר.

"ברגע שאנחנו רואים פועלים, אנחנו מנסים לשכנע אותם לחזור הביתה. חלק משתכנעים וחלק מתחילים להתווכח אתנו ואומרים לנו 'אם תשלמו לנו את המשכורת היומית שלנו, לא נלך לעבוד בישראל'. אנחנו עובדים בתיאום מלא עם כוחות הביטחון הפלסטיניים. אם הפועל מגיע מישראל, אז אמבולנס מגיע והפועל נלקח לבדיקה. אם הוא מנסה להיכנס לישראל, מחזירים אותו הביתה. במשמרות שלי הצלחנו להחזיר כ-20 פועלים שרצו להסתנן לישראל, וגם תפסנו כמה מבריחים, שהפועלים משלמים להם 200-300 שקלים כדי שיבריחו אותם".

הרשות הפלסטינית פרשה "מחסומי אהבה" ברחבי הגדה המערבית כדי לפקח על תנועת הפועלים והאזרחים. מחסום באזור רמאללה (צילום: נאסר שתאייה / פלאש 90)

הרשות הפלסטינית פרשה "מחסומי אהבה" ברחבי הגדה המערבית כדי לפקח על תנועת הפועלים והאזרחים. מחסום באזור רמאללה (צילום: נאסר שתאייה / פלאש 90)

אבו חמדה טוען שראה איך חיילים פתחו שערים בגדר. מדובר בשערים "חקלאיים", שבימים רגילים ישראל מאפשרת, בקמצנות רבה, לחקלאים פלסטינים להגיע דרכם לאדמותיהם שנשארו בצד ה"ישראלי" של הגדר, וזאת לפרקי זמן קצובים, ולאחר בדיקה קפדנית של היתרי מעבר. "ראיתי במו עיני איך החיילים פותחים את השערים ומתרחקים מהם", הוא מספר. "פעם גם העזנו והלכנו וסגרנו את השער. החיילים ראו אותנו וצעקו עלינו לחזור. לנו אין מפתחות לשער, אין לנו דרך לנעול את השער, אז אנו סוגרים אותם בסתם חוט ברזל או חבל או כל דבר שנמצא ברשותנו".

אבו חמדה מספר שראה כיצד פועלים פלסטינים מצליחים לעבור את הגדר מול עיני החיילים, והחיילים לא עושים דבר. "הם לא שאלו אותם שאלה אחת ולא בדקו אותם", הוא מעיד. "התופעה הזאת חדשה. רק בימי הקורונה. לפני הקורונה מי היה מעז להתקרב אפילו 100 מטר לכיוון הגדר? היו יורים עליו מיד".

אתה בעצם טוען שהחיילים הפקירו את השמירה על הגדר?

"לפני הקורונה תמיד היו שניים-שלושה ג'יפים שמסתובבים לאורך הגדר. היום רק ג'יפ צבאי אחד מסתובב לאורך כל הגדר".

ישראל מקנאת בפלסטינים

אבל מעבר לאופן המוזר, לכאורה, שבו מתנהגים החיילים הישראלים לאורך הגדר, ומעבר להיפוך התפקידים שבו הפלסטינים הפכו לשומרי הגדר שהם כה התנגדו לה בעבר, עומדת גם שאלת סמכותה של הרשות הפלסטינית. "במשבר הקורונה אפשר להגיד בכנות שהרשות הפלסטינית עלתה על הישראלים", אומר מושל ג'נין רג'וב בהתייחסו לפער בין שיעור ההדבקה והתמותה בישראל ביחס לרשות. "אנחנו ברשות, חסרת כל חסרת משאבים וקשורת ידיים, עלינו על ישראל, שרואה את עצמה כמעצמה מתקדמת מבחינה מדעית ורפואית, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. הבכנו את ישראל. העניין מסתכם בזה שלנו יש הישגים ולישראל אין. כאן נוצרו הבעיה והמתח".

בעיניו של רג'וב, מדובר לא רק בקנאה. "האינטרס שלהם פוליטי", הוא אומר, "המטרה שלהם להציג אותנו חלשים, כנועים ונשלטים על ידי ישראל, האפוטרופוס שלנו. הם מנסים להגיד לנו: אנחנו המדינה שנותנת לכם חסות, אנחנו המשכילים, אנחנו בעלי היכולות והאמצעים, ואתם כלום".

מה שמחזק את הרצון הישראלי לערער את הסמכות של הרשות הפלסטינית הוא ההתחזקות שלה בעיני הציבור שלה. "משבר הקורונה חיזק מאוד את מעמד הרשות מול העם הפלסטיני", אומר רג'וב. "זו הפעם הראשונה מאז אוסלו שאני, בתור איש שלטון, מרגיש שהעם הפלסטיני מוריד את הכובע בפני כוחות הביטחון והממשלה הפלסטינית. הם רוצים להחליש את הרשות ולהוריד את המורל של העם הפלסטיני ואת האמונה שלו במנהיגות הפוליטית והביטחונית שלו".

תגובות: "מאמצי ההגנה נמשכים כסדרם"

מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה לטענות על פתיחת שערי תעלות הניקוז כך:

"אנו מצרים על כך שבעת הנוכחית, כאשר מדינת ישראל מסייעת לרשות הפלסטינית להתמודד באופן מיטבי עם המאבק הגלובלי נגד התפרצות נגיף הקורונה, בוחר מושל קלקיליה להשמיע מילות הסתה כנגד מדינת ישראל.

ובאשר לעובדות – לקראת מזג האוויר הגשום הצפוי, נפתחו כנהוג במזג אוויר גשום תעלות ניקוז המים באזור קלקיליה, במטרה למנוע הצפות במרחב. זאת כמובן לרווחת הציבור הפלסטיני המתגורר באזור. הטענה לפיה תעלות הניקוז נפתחו לצורך כניסה לא מבוקרת של פועלים הינה שקרית ומנותקת מהמציאות – שכן מדובר בצעד שגרתי שמבוצע בעת מזג אוויר גשום, המוכר לכלל הרשויות הפלסטיניות הרלוונטיות. התעלות נסגרו ביום ראשון.

אנו מגנים בתוקף את דברי ההסתה נגד מדינת ישראל וקוראים לציבור להימנע מניסיון מעבר באופן בלתי חוקי משטחי יהודה ושומרון לישראל עקב ידיעות כזב שמסכנות את בריאות וביטחון תושבי האזור".

ביחידה בחרו שלא להתייחס לשאלה בעניין אי-תיקון הפרצות בגדר.

בנוגע לטענות על כך שהצבא לא שומר על התעלות הפתוחות ועל הפרצות בגדר, ובכך מאפשר בפועל כניסת פועלים, נמסר בתגובה מדובר צה"ל כי "בניגוד לנטען, מאמצי ההגנה נמשכים כסדרם".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מפגין מתעמת עם שוטרים במיניאפוליס, ב-28 במאי 2020 (צילום: Lorie Shaull, CC BY-SA 2.0)

מפגין מתעמת עם שוטרים במיניאפוליס, ב-28 במאי 2020 (צילום: Lorie Shaull, CC BY-SA 2.0)

בין מיניאפוליס לירושלים: הרטוריקה השקרית של דיכוי המחאות

אנשי הממסד שמנסים לדכא את המרי שפרץ לאחר הריגתו של ג'ורג' פלויד מפעילים אסטרטגיה שמציגה את המוחים כ"אופורטוניסטים" ו"עבריינים", ומרחיקה את הציבור מהמחאה. צודק מי שמקשר בין זה להרג של איאד אלחלאק. בכל זאת, האסטרטגיה הזאת כבר עבדה פה כמה וכמה פעמים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf