newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפלסטינים לא זוכים לחופש אפילו במותם

תמונות הנערים המבריחים את גופות חבריהם השהידים מבית החולים במזרח ירושלים, בזמן ששוטרים צרים ויורים על המקום, עברו לרוב הציבור הישראלי מתחת לרדאר. רק מעטים עצרו כדי לחשוב מה זה אומר על החברה הישראלית

מאת:

גם פלסטינים כמוני, חילונים מוחלטים, רותחים על ההחלטה לכפות ריבונות מגנומטרית ישראלית על המקום הנפיץ בעולם, שהוא לא רק סמלה הדתי של פלסטין, אלא גם סמלה הלאומי. ואין דבר שמגחיך את הישראלים יותר מאשר מסעות השכנוע שלכם בתקשורת שהפלסטינים "מוסתים". מגדילים לעשות המראיינים באולפני הטלוויזיה, שבאמת ובתמים מאמינים כי חברי הכנסת חנין זועבי ואחמד טיבי הם אלו שמשלהבים את ההמונים. מה שהם לא מספרים לכם, זה שבמזרח ירושלים רוב הפלסטינים לא יודעים מי אלו בכלל. אבל עזבו, למה לשאול פלסטינים בירושלים על הסיבות שלהם להתקוממות, כשאפשר להקיא למיקרופונים באולפן הררי שטויות שיסייעו לישראלים לישון טוב יותר בלילה?

אבל מה שצריך להדאיג אתכם, אולי יותר מכל, זו המשמעות של תמונות הצעירים שמבריחים מבתי החולים את גופות השהידים שנורו למוות בעימותים בעיר המזרחית, ומבהילים אותם לקבורה מהירה, בטרם יחטפו אותם פושעי הכיבוש במדים למען הנקרופילים בממשלתם.

> מה כל כך מפריע להם בגלאי המתכות?

ילדים מבריחים את גופות חבריהם לקבורה

ביום שישי האחרון, ארגון הפשע הקרוי משטרת ישראל, פשט על בית חולים אל מקאסד במזרח ירושלים. המטרה: גופות של הנערים שנורו במהלך העימותים. גופות שישראל הפכה בשנתיים האחרונות לקלפי מיקוח מורבידיים.

מאחר והפשיטה לא ממש סוקרה בתקשורת הישראלית, הפעם ארדן לא טרח אפילו להמציא לו שקר כלשהו בדבר החבאת אמצעי לחימה או נשק להשמדה המונית של דאע"ש בבית החולים, פשוט כי אף אחד לא טרח לבקש הסברים.

באמצעות שימוש ברימוני הלם (רימוני הלם. בבית חולים. קחו רגע ותעכלו את זה), השוטרים יפי הבלורית והתואר צרו על בית החולים והשתלטו על האויבים האימתניים – האחיות והרופאים, ואף הצליחו להכשיל את עבודתם (כפי שגם ח"כ איימן עודה, שנכח בבית החולים, העיד), והכל למטרה אחת: לחטוף גופות של שני ילדים.

במקום בו יש מצפון או מוסר, התמונות האלו – חבריהם ובני משפחותיהם של מוחמד שרף (17) ומוחמד אבו גנאם (20) המתאמצים כל כך להבריח את גופותיהם המדממות של יקיריהם, שעה קלה לאחר שאלה מתו, מעבר לחומות בית החולים כדי לקבור אותם מהר גם אם הדבר כרוך במניעת פרידה של האימהות מבניהם – אמורות היו לקרוע את לבו של כל אדם. התמונות הללו, של המשפחות והחברים שמוכנים לעשות הכל רק לא לתת לכיבוש להמשיך ולהשפיל אותם גם במותם, אמורות היו לצבוט בלבו של כל אדם. גם ישראלי. זה מה שסוכני הכיבוש מעוללים לפלסטינים וכך אולי אפשר להבין כיצד הם נתפסים מבחינתם.

יש מעט מאוד דברים פחות אנושיים מלתקוף בית חולים, להפריע לצוות רפואי הקורס תחת עומס של הטיפול במאות פצועים, והכל במטרה כדי להוציא את גופות הנרצחים כדי להשתמש בהן כקלפי מיקוח, ותוך כדי לענות את משפחות החללים. והפלסטינים, כל הפלסטינים, רואים את התמונות האלה ומבינים היטב עם מי יש להם עסק.

ראינו את זה בעזה בעבר ועכשיו זה חוזר אל מול עינינו. הפלסטינים מבינים שמולם ניצב אויב שתוקף בתי ספר, מסגדים ובתי חולים. הם מבינים היטב שמולם נמצא אויב המנסה למנוע חופש פולחן ולהציב עצמו כריבון יחיד על המקום החשוב ביותר לרוב הפלסטינים. בכל מקום בעולם ואצל כל עם, אויב הנתפס ככזה שלא מאפשר לך לקבור את מתיך, ושואף להעביר את אימהות המתים שבעה מדורי גיהינום, לא יכול שלא להצטייר כאויב לא פחות משטני.

אמורה להדאיג אתכם העובדה כי כל הפלסטינים רואים את התמונות אלו, ומבינים (שוב) מול מי הם נאבקים. משם הדרך לפעולות בודדות ואלימות קצרה. אך יותר מזה, אמורה להדאיג אתכם העובדה כי תמונות הברחת הגופות, פשוט לא הזיזו לכם.

יותר מכל מגנומטר, יותר מכל מתנחל שרוצח פלסטיני, הברחת הגופות מייצגת לא רק את כיעורו ואכזריותו של הכיבוש, אלא של העם המאפשר אותו; עם שלא מאפשר לאלה שמתחתיו, בני אנוש בהם הוא שולט, לקבור אפילו את מתיהם.

החברים והמשפחות, שהוציאו מחדר המתים את הגופות של מוחמד ומוחמד, תחת המתקפה הפושעת והסגר שניסתה המשטרה להטיל על בית החולים, ביצעו אקט קורע לב ומעורר השראה בו זמנית. נכון, אי אפשר שלא לדמוע אל מול הבכי של האימהות שלא נפרדו מהתינוקות שלהם, אך אי אפשר שלא להעריץ את הצעירים הפלסטינים שניסו בכל כוחם לאפשר ליקיריהם לטעום מעט חופש. גם אם הם עטופים בתכריכים מדממים. גם אם זה רק בדרכם האחרונה.

الله يرحمكم يا محمد ومحمد.

חבריו הנערים של מוחמד אבו גאנם במסע הלוויתו החפוז. 21 ביולי 2017 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

חבריו הנערים של מוחמד אבו גאנם במסע הלוויתו החפוז. 21 ביולי 2017 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

> הימנים שכחו מה זה להיות ישראלים

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מסע ההלוויה של וליד א-שריף במזרח ירושלים, 16 במאי 2022 (צילום: אורן זיו)

מסע ההלוויה של וליד א-שריף במזרח ירושלים, ב-16 במאי 2022 (צילום: אורן זיו)

משטרת ירושלים שוב תקפה הלוויה פלסטינית

בפעם השנייה בתוך שלושה ימים, המשטרה בחרה אמש להתערב באלימות במסע הלוויה, הפעם של הצעיר וליד א-שריף, שנפצע באל-אקצא בחודש שעבר. אתמול המשתתפים מאסו בהתנהלות המשטרה, ופרצו עימותים. 71 נפצעו, אחד קשה, ו-15 צעירים נעצרו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf