newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מאות פלסטינים וישראלים הפגינו נגד החומה והריסות הבתים בכפר וואלג'ה

לקראת יום השלום הבינלאומי הגיעו המפגינים להתנגד להשלמת הקמת החומה שתנתק את הכפר וואלג'ה מאדמותיו ותקיף אותו כמעט מכל כיוון. מאות המפגינים צעדו על הכביש, אך לא היו עימותים. תושבים התנגדו לכניסת הצעדה לכפר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

למעלה מ-500 מפגינים פלסטינים וישראלים צעדו היום (שבת) במחאה נגד הקמת החומה והריסות הבתים בכפר וואלג'ה, אשר דרומית לירושלים. המפגינים התכנסו במון "אוורסט" בפאתי בית ג'אלה, וצעדו כשעה לאורך הכביש אל צומת הר גילה, כשהם קוראים סיסמאות נגד הכיבוש ולמען פתרון של שלום במסגרת שתי מדינות. בתחילת הצעדה עמדו יהודים וערבים ביחד והקימו גשר אנושי שדרכו עברו מפגינים אחרים, וקראו ביחד "בנו גשרים, לא חומות".

תוך כדי צעדה נחסם הכביש לתנועה לסירוגין, אך המפגינים דאגו שמכוניות יוכלו לעקוף אותם (גם אם לאט), והצבא והמשטרה לא התערבו. עם הגעת התהלוכה לצומת של וואלג'ה והר גילה נחסמה הצומת לתנועה לזמן קצר, לאור התנגדות של כמה מתושבי וואלג'ה לפעילות המשותפת, בה הם ראו נורמליזציה. במקום התעוררה גם מתיחות זמנית עם שוטרים וחיילים, אך מהר מאוד הצומת נפתחה ללא אלימות.

> איש כיתת הכוננות של התנחלות כרמל שבר את ידו של פעיל תעאיוש

את הצעדה ארגנו ישראלים ופלסטינים מהארגונים "פורום המשפחות השכולות", "לוחמים לשלום" ו"עומדים ביחד". "לא נשתוק למול הסגר, החומה וההתנחלויות אשר חונקים את הכפר וואלג'ה", אמר סוף פטישי, מעומדים ביחד. "אנו, ישראלים ופלסטינים, בונים גשרים במקום חומות – כדי ליצור מקום טוב יותר לשני העמים". בעניין סירובם של כמה מתושבי וואלג'ה לאפשר את כניסת הצעדה לכפר אמר תולי פלינט מלוחמים לשלום כי "מתוך כבוד לבקשתם לא נכנסנו. אנחנו מאמינים בדרך הלא אלימה והמשותפת שהפגינו מאות אנשים משני העמים היום, והיא תגבר על ההתנגדות משני הצדדים".

הכפר שהופך לכלא

ההפגנה נערכה לציון יום השלום הבינלאומי, החל ב-21.9, וגם לקראת סיומן הקרוב של עבודות הקמת חומת ההפרדה, שמקיפה את הכפר וואלג'ה כמעט מ-360 מעלות, והופכת את הכפר למעין כלא. סיום הקמת החומה צפוי לנתק את תושבי הכפר מכאלף דונם של אדמותיהם החקלאיות ומהמעיין האחרון שנותר לכפר כאתר נופש והשקיית צאן. לדברי אביב טטרסקי, מעמותת "עיר עמים", להשלמת בניית החומה נותרו רק עוד כ-500 מטרים אחרונים. חשוב להדגיש שגם כאן – כמו בכל ירושלים ובחלקים אחרים של גדר ההפרדה – תוואי הגדר לא עובר על הקו הירוק, הגבול המוכר הבינלאומי של ישראל, וגם לא על הקו של גבולות ירושלים, אלא בתוואי מיוחד שקבעה הממשלה.

במקביל, המעיין, כמו גם הטרסות החקלאיות, הופכים בימים אלה לחלק מפארק עמק רפאים, המיועד לשימוש תושבי ירושלים. כפי שציין בעבר ניר חסון ב"הארץ", תחזוקת הטרסות על ידי התושבים במשך מאות שנים שיחקה לרעתם, שכן כיום הטרסות מהות חלק מהאטרקציות של "הנוף האנושי" שדחפו להקמת הפארק. כמובן שבאתר הרשות לפיתוח ירושלים, האחראית על הקמת הפארק, אין זכר לסיפור הזה. אפילו חומת ההפרדה נמחקה ממפת הפארק. כך הולך ומושלם מהלך דו-ראשי של ניתוק הקשר בין התושבים הפלסטינים לבין אדמותיהם, והפיכתן לישראליות.

לאורך השנים התקיימו הפגנות רבות על אדמות וואלג'ה, ובמקרים בודדים הצליחו תושבים ופעילים ישראלים ובינלאומיים לעכב את עבודות בניית החומה לכמה שעות. אלא שלאורך זמן לא הצליחו התושבים להתמיד במאבקם, וגם מהלך משפטי בבג"ץ לא הצליח לעצור את הבנייה. שיקולים פנימיים של מערכת הביטחון כן גרמו להפסקה של כמה שנים בהקמת החומה, אך כאמור בימים אלה היא מתקרבת לסיומה.

> גזל ואוריינטליזם: המופע המביש של השמלה מהנגב בשבוע האופנה

מפת פארק רפאים של הרשות לפיתוח ירושלים. אדמות וואלג'ה בפארק, החומה נעלמה

הבית בירושלים, התושבים שב"חים

אלא שהחומה המקיפה מכל עבר היא לא הבעיה היחידה של תושבי הכפר. ב-67' סופח חלק מהכפר על הנייר לירושלים, אך בניגוד לשכונות מזרח ירושלים כאן לא ניתנה לתושבים אזרחות. מאז סובלים התושבים מהמצב האבסורדי שבו הם נחשבים שוהים בלתי חוקיים בתוך בתיהם שלהם, והיו אף מקרים של מעצרים של תושבי הכפר בתוך הבתים מסיבה זו. בנוסף, למרות שכל הכפר נמצא מעבר לחומה, ממשיכה ישראל לפעול במקום ולהרוס בתים בשל הטענה שנבנו שלא כחוק. כמו במקרים אחרים של בנייה פלסטינית בעיר – הסיבה היא שהעירייה מעולם לא הסדירה תכנונית את אפשרויות הבנייה במקום. עשרות בתים נמצאים כרגע בסכנת הריסה.

אבסורד ייחודי נוסף בסיפור של וואלג'ה הוא סיפורה של משפחת חג'ג'לה. בית המשפחה נמצא מעט במרוחק מיתר בתי הכפר, וממוקם בצדה השני (ה"ישראלי") של חומת ההפרדה. מכיוון שכך השקיע הצבא מליוני שקלים בהקמת גדר נוספת מסביב לבית, וחפירת מנהרה תת-קרקעית מתחת לחומה שתשמש רק את יושבי הבית. השבוע הותקן שער גדול במנהרה, שרק בני המשפחה יקבלו מפתח עבורו (יעל פרידסון מ-ynet ציינה כבר את הדמיון בינו לבין שערי החומה ב"משחקי הכס").

כפי שכתבתי לפני חמש שנים, בסדרת הכתבות לציון עשור לגדר, סיפורו ההיסטורי של הכפר וואלג'ה כולל בתוכו עוד רכיבים שהופכים אותו למיקרוקוסמוס של הכיבוש כולו. עדויות שונות מעידות על קיומו של הכפר עוד מהמאה ה-16 לפחות. אז עמד הכפר קילומטרים בודדים צפון-מערבית למיקומו הנוכחי. ב-1949 נמלטו כאלפיים מתושבי הכפר באותם ימים מפני לוחמי חטיבת עציוני לעבר אדמותיהם החקלאיות, שמצדו השני של עמק רפאים, ושם הקימו את יישובם מחדש. כיום על אדמות הכפר המקורי משתרע יער קק"ל ויושבים מושב אורה וקיבוץ עמינדב.

> "שלילת אזרחות הבדואים היא בלון ניסוי לקראת מהלך מסוכן בהרבה"

צעדת הסולידריות עם וואלג'ה חולפת ליד התנחלות הר גילה (חגי מטר)

צעדת הסולידריות עם וואלג'ה חולפת ליד התנחלות הר גילה (חגי מטר)

מפגינות בצעדה למען וואלג'ה (חגי מטר)

מפגינות בצעדה למען וואלג'ה (חגי מטר)

פלסטינים וישראלים מחזיקים ידיים. "בנו גשרים, לא חומות" (חגי מטר)

פלסטינים וישראלים מחזיקים ידיים. "בנו גשרים, לא חומות" (חגי מטר)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ילד לומד בכפר בדואי בלתי מוכר (צילום: סברין אבו כף, פורום דו קיום)

ילד לומד בכפר בדואי בלתי מוכר (צילום: סברין אבו כף, פורום דו קיום)

עתירה דחופה לבג"ץ: לחבר את התלמידים הערבים בנגב ללמידה מרחוק

יותר מ-50 אלף תלמידים ב-48 כפרים אינם מחוברים לחשמל ולאינטרנט, ומאז שהופסקו הלימודים הם נותרו מנותקים לגמרי. בעתירה נטען כי חוסר אפשרותם להתחבר ללמידה מרחוק פוגע אנושות בזכותם לחינוך שווה, וצפוי להגדיל את הפערים בינם לבין יתר בני גילם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf