newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המעבר לאנרגיה נקייה שובר שיאים, אבל עדיין לא עומד בקצב

ההשקעה והתפוקה בתחום האנרגיה הנקייה גדלות מהר מתמיד, אבל הצמיחה בצריכת האנרגיה העולמית עדיין מהירה מדי, וכמות הפליטות ממשיכה לעלות. התייעלות אנרגטית תהיה הכרחית כדי לייצב את האקלים

מאת:

שנת 2020 ראתה גידול חסר תקדים בהשקעה באנרגיה נקייה. על פי דוח חדש של "המכון לכלכלת אנרגיה וניתוח פיננסי" (IEEFA – Institute for Energy Economics and Financial Analysis), ההשקעה הכספית באנרגיה נקייה בשנת 2020 היתה גדולה בתשעה אחוז לעומת 2019. 60% מההשקעה באנרגיה נקייה מופנית לאנרגיה ממקורות מתחדשים כמו רוח ושמש.

תפוקת האנרגיה ממקורות מתחדשים עלתה ב-50% לעומת 2019. טורבינות רוח ברמת הגולן (צילום: הגס פרוש / פלאש 90)

תפוקת האנרגיה ממקורות מתחדשים עלתה ב-50% לעומת 2019. טורבינות רוח ברמת הגולן (צילום: הגס פרוש / פלאש 90)

מבחינת תפוקת האנרגיה החדשה שנוספה בשנת 2020, המגמה חדה עוד יותר: בשנת 2020 תוספת התפוקה ממקורות מתחדשים הייתה גדולה בכמעט 50% לעומת 2019. בעוד השקעות רבות בתחום האנרגיה מיתרגמות לתפוקה חדשה רק אחרי שנים של עבודות הקמה, מקורות אנרגיה מתחדשים מצטיינים בזמני הקמה זריזים במיוחד. מקורות אנרגיה מתחדשים אחראים ל-80% מכלל התפוקה שהתווספה בשנת 2020.

מעבר מהיר למקורות אנרגיה נקיים הוא בדיוק מה שנדרש כעת על מנת לייצב את האקלים, והנתונים החדשים מעודדים מאוד על פניהם. אולם למרות קצב השינוי המהיר, טרם הגענו לנקודה שבה המעבר לאנרגיה נקייה מתחיל להפחית את פליטות גזי החממה. בינתיים, הוא רק מאט את הצמיחה בכמות הפליטות, שעדיין ממשיכה לגדול משנה לשנה.

על פי דוח של סוכנות האנרגיה העולמית (IEA) מחודש אפריל, פליטות סקטור החשמל עדיין ממשיכות לעלות: לפי תחזית הסוכנות, העלייה בשנת 2021 תסתכם בתוספת של 3.5% לפליטות מייצור חשמל, ובשנת 2022 יתווספו עוד 2.5% למאזן ממקורות אלו. כתוצאה מכך, הפליטות הכוללות מהפקת חשמל צפויות להגיע בשנה הבאה לשיא של כל הזמנים.

כל זאת כיוון שקצב הגידול בצריכת החשמל עדיין מהיר יותר מאשר קצב המעבר לחשמל ממקורות נקיים. לפי דוח ה- IEA, בשנת 2021 צפויה עלייה כוללת של 5% בצריכת החשמל הגלובלית. חצי מהצריכה החדשה מקורה יהיה בדלקים מאובנים משני-אקלים.

לפי הדוח החדש של ה- IEEFA, לצד העלייה חסרת התקדים בתפוקה מאנרגיות מתחדשות, כמות האנרגיה הכוללת שנוספה מדלקים מאובנים בשנת 2020 נפלה רק במעט מהתוספת בשנת 2019.

מרבית התוספת לצריכה העולמית מגיעה מאיזור מזרח אסיה והאוקיינוס השקט, ובפרט סין והודו.

בחודש מאי סוכנות האנרגיה המליצה בדחיפות להפסיק כל השקעה נוספת באנרגיות מדלקים מאובנים ובפיתוח של מאגרים ותשתיות על בסיס מאובנים. אך לפי תחזיות הסוכנות, המגמה של 2021 צפויה להמשיך אל תוך שנת 2022.

מחירים תחרותיים ויעדים שאפתניים

לפי הדוח החדש של ה- IEEFA ההאצה במעבר לאנרגיה נקייה מקורה בכמה גורמים שונים.

ראשית, מחירי האנרגיה המתחדשת צונחים וכבר מזה כמה שנים נמוכים ממחיר האנרגיה מדלקים מאובנים. לפיכך משקיעים מתחילים להעדיף את מקורות האנרגיה הללו לא רק בגלל ההתאמה שלהם לעידן שינוי האקלים, אלא פשוט משום שהם יעילים יותר במונחי עלות-תועלת.

עניין שני: הגברת יעדי צמצום הפליטות של המדינות השונות במסגרת הסכם פריז מסמנת מגמה עבור משקיעים בכל הנוגע לכדאיות ולציפיות לטווח הארוך מהשקעותיהם. ככל שמדינות מציבות יעדים להפסקת השימוש בדלקים מאובנים, הציפייה לתשואה בטווח הארוך מהשקעה בדלקים האלה הופכת בטוחה פחות ופחות.

ולבסוף, גם העובדה שחלק מחבילות ההתאוששות ממשבר הקורונה, כמו זו של האיחוד האירופי, כולל תמריצים לאנרגיות נקיות, תורמת גם היא למגמה החיובית בהשקעות ומפנה משאבים רבים יותר למקורות אנרגיה נקיים.

פחות זה יותר

לאור הפער המתמשך בין קצב המעבר לחשמל נקי לבין קצב העלייה בצריכת החשמל, חשוב לשים לב לאחד התחומים החשובים יותר, אם כי המלהיבים פחות, של המאמץ לייצוב האקלים: התייעלות אנרגטית.

כיוון שהזמן אוזל ואנרגיה ממקורות נקיים אינה מחליפה את השימוש בדלקים מאובנים בקצב מספיק, קיים צורך בהול להפחית את צריכת האנרגיה הכוללת, או לכל הפחות להאט את קצב העלייה בצריכה.

אחד האמצעים המרכזיים המשמשים לכך הוא תקינה ואכיפה. ניתן לקבוע תקנים של יעילות אנרגטית ולהכריח עסקים ואזרחים לעמוד בהם, או שהתקנים יכולים לשמש בתור אמצעי לעודד בחירות טובות. בגרמניה, למשל, קיים דירוג של יעילות אנרגנטית לגבי מוצרי חשמל או אפילו דירות. כאשר באים לקנות מוצר חשמל או לשכור דירה, אין חובה לבחור מוצרים שצורכים פחות חשמל או דירה שקל יותר לחמם, אבל כדאי לעשות זאת פשוט כדי לחסוך בחשבונות.

אמצעים אחרים להתייעלות אנרגטית חורגים מעבר למה שמתאפשר במסגרת גישות השמות דגש על צרכנות.

אחת הצעות ברוח ה"גרין ניו דיל" היא להקים פרויקטים ציבוריים מאסיביים של שיפוץ בניינים לצורך שיפור היעילות האנרגטית שלהם, כלומר כמות האנרגיה הנדרשת לחמם או לקרר אותם. לצד תרומתם לייצוב האקלים, פרויקטים כאלו מועילים מאוד חברתית ובעלי פוטנציאל לגייס תמיכה ציבורית רחבה, כיוון שהם מספקים מקומות עבודה רבים.

כיוון שמדינות עניות, ובפרט הענקיות הודו וסין, מייצרות הרבה מהעלייה בצריכת החשמל הגלובלית, מאמץ בינלאומי ממוקד לסייע להן לבצע התייעלות אנרגטית, או לסבסד ישירות עבור תושביהן אמצעי חימום וקירור נקיים ויעילים יותר, יכול להשפיע רבות על המאזן הכולל תוך זמן קצר ותמורת השקעה צנועה יחסית.

מה שברור הוא שחשוב לתת עדיפות להתייעלות אנרגטית לצד המעבר לאנרגיה נקייה ויתר השינויים הנדרשים במבנה הכלכלי וחברתי בשביל לייצב את האקלים.

כפי שאנו רואים, גם כאשר אנרגיות מתחדשות זולות יותר מדלקים מאובנים, התחרות והיד הנעלמה המהוללת של חסידי השוק לא עושות מספיק, ואפילו קרוב למספיק, על מנת לייצב את האקלים ולהבטיח את התנאים לציביליזציה אנושית וחיים בכבוד.

אסור לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהשינויים האלו יבואו מעצמם. אסור גם לחכות לפוליטיקאים שיעדיפו לרוב צעדים מלהיבים יותר, אם הם בכלל לוקחים את נושא האקלים ברצינות. יש צורך בציבור פעיל שיפעיל לחץ וידרבן את הפוליטיקאים ואת כל מקבלי ההחלטות ליישם את השינויים שנדרשים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)

עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)

"תיעדתי הרבה הריסות בחיי. את הריסת ביתי לא הייתי מסוגל לצלם"

ביתו של הצלם, האקטיביסט והאמן עיד הדאלין באום אל ח'יר – כפר בדרום הר חברון שההתנחלות כרמל מקיפה כמעט מכל הכיוונים – נהרס בסוף יוני. "אני לא אוהב להכניס לראש של הבנות שלי מילים גדולות כמו גזענות ואפרטהייד, אבל זאת המציאות"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf