המיליארדרים שמנסים להסיט את התקשורת בארה"ב לטובת ישראל

חיבוק "נדיר" ליצירה שמקדמת הסברה. לארי ודיוויד אליסון, ב-2013 (צילום: Eric Charbonneau/Invision/AP)

בתחילת ספטמבר, המפיק ההוליוודי לורנס בנדר – שעבד עם קוונטין טרנטינו, בין השאר, על "ספרות זולה" ו"ממזרים חסרי כבוד" – קיים את מה שתיאר בהמשך כ"שיחה קשה מאוד" עם המשקיעים בסדרת הדרמה הישראלית "אור ראשון" (Red Alert באנגלית), המבוססת על אירועי 7 באוקטובר.

הסדרה, שהופקה על ידי קשת, היתה אמורה לעלות כמה שבועות לאחר מכן, לקראת יום השנה השני למתקפת חמאס, וניסתה להשיג מפיץ מחוץ לישראל. הסביבה החדשותית לא היתה אוהדת: זמן קצר לפני זה התרחש ניסיון ההתנקשות הכושל בבכירי חמאס בקטר שעורר סערה בינלאומית, וקריאה להחרמת מוסדות קולנוע ישראליים ש"מעורבים" בג'נוסייד ברצועת עזה צברה אלפי חתימות בהוליווד.

בנדר, אחד ממפיקי "אור ראשון", סיפר על הבמה בכנס של קק"ל ארה"ב, חודש לאחר מכן, כי אמר למשקיעים: "אף אחד לא ירצה לקנות שום דבר מהישראלים". בין אותם המשקיעים היתה קרן התוכן של ישראל (IEF), שהוקמה בשנה שעברה ביחד עם שירות הסטרימינג הישראלי Izzy, ומתמקדת בפרויקטים שצולמו באזור עוטף עזה. "היינו די לחוצים לגבי מה שעמדנו לעשות", אמר מנכ"ל Izzy, נתי דינר, שראיין את בנדר על הבמה בכנס.

לפי המשקיעים בסדרה, "אור ראשון" היא למעשה יצירה של הסברה ישראלית, בימים שבהם רוב האמריקאים מחזיקים בתפיסות שליליות כלפי ממשלת ישראל. בשקופית שמקדמת את "אור ראשון" באתר של קרן התוכן של ישראל נטען שהפרויקטים שלהם תורמים לישראל בכך שהם "מחנכים את הצופים ומשנים את תפיסותיהם". לדברי בנדר, "המטרה שלנו" בעשיית הסדרה היתה "לשנות את השיח" על ישראל בקרב האמריקאים, האירופאים וצופים אחרים בחו"ל.

עסקת ההפצה שבזכותה היה ניתן להגיע לקהל הבינלאומי הקריטי הזה התממשה רק אחרי שבנדר נפגש עם דיוויד אליסון, הטייקון ההוליוודי הצעיר, בטקס אזכרה בספטמבר. בעזרת מימון מאביו, מייסד אורקל המיליארדר לארי אליסון, דיוויד אליסון השלים באוגוסט מיזוג בין חברת סקיידאנס מדיה שלו לאולפני פרמאונט הוותיקים. "יהיה לי לכבוד להיות שותף בזה", הוא כתב בדוא"ל אחרי שצפה ב"אור ראשון", כך לפי בנדר. "בהוליווד, זה דבר נדיר", אמר בנדר בכנס של קק"ל ארה"ב, ותיאר את אליסון כ"תומך גדול של ישראל".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

ה"כן המהיר" של אליסון, כפי שהוא עצמו הגדיר זאת, לדרמה שמשרתת את האג'נדה של ממשלת ישראל, מלמד משהו על האופן שבו הוא חושב. הטייקון בן ה-42 ואביו בן ה-81, שהוא אחד האנשים העשירים בעולם, מחזיקים באימפריה של טלוויזיה, קולנוע, חדשות ורשתות חברתיות. אחרי שרכש את פרמאונט תמורת 8 מיליארד דולר, ועימה את רשת CBS, הוא השלים עסקה של 150 מיליון דולר לרכישת כלי התקשורת השמרני The Free Press באוקטובר, ומינה את המנכ"לית שלו, הפרשנית הציונית בארי ווייס, לעורכת ראשית של חדשות CBS. אליסון נמשך לווייס בין השאר בגלל "עמדתה הפרו-ישראלית", כך לפי דיווח ב"פיננשל טיימס".

תחת אליסון, פרמאונט-סקיידאנס (כפי שנקראת החברה כעת) התנגדה בגלוי לכל חרם על סרטים ויוצרי קולנוע ישראלים. בתגובה לעצומה מספטמבר, שעליה חתמו סלבריטאים כמו אמה סטון וחוויאר ברדם, פרמאונט נותרה אז היחידה מבין אולפני הסרטים הגדולים שגינתה את היוזמה וכינתה אותה "השתקה של אמנים יוצרים פרטיים בהתבסס על לאומיותם". חודש לאחר מכן, אחרי שקבוצה בשם עורכי דין בריטים למען ישראל פרסמה אזהרה משפטית, וורנר ברדרס דיסקברי פרסמו הודעה שלפיה "חרם על מוסדות קולנוע ישראליים מפר את המדיניות שלנו" בתחום האפליה. באותו זמן, לפי דיווח ב"ורייטי", הנהגת פרמאונט יצרה רשימה שחורה של אמנים ספציפיים שלתפיסתה הם "אנטישמים במובהק".

אם, כפי שרומז בנדר, החיבוק שנתן דיוויד אליסון ליצירה שמקדמת הסברה הוא מאורע "נדיר" בהוליווד של היום, האליסונים, שתומכים בטראמפ, שואפים לשנות זאת באמצעות הרחבת אימפריית התקשורת שלהם. לפי דיווחים, ממשל טראמפ מתעדף את פרמאונט-סקיידאנס בקרב על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי – קונגלומרט גדול בהרבה, שכולל את רשת CNN ואת HBO מקס, כמו גם את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס.

האליסונים מנסים להשתלט. אולפני וורנר ברדרס בקליפורניה (צילום: fourbyfourblazer / CC BY 2.0)

ב-5 בדצמבר, ענקית הסטרימינג נטפליקס הודיעה על עסקה לרכישת האולפנים ושירותי הסטרימינג של וורנר ברדרס תמורת 83 מיליארד דולר (לא כולל CNN). פרמאונט הגישה ב-8 בדצמבר הצעה נגדית לרכישת וורנר ברדרס תמורת 108 מיליארד דולר, ונראה שהקרב טרם הסתיים. פרט לכך, אורקל של לארי אליסון היא חלק מקבוצת משקיעים שאמורים לרכוש את הפעילות בארה"ב של פלטפורמת הרשת החברתית הסינית טיקטוק, בעסקה שקיבלה את ברכת הבית הלבן.

אם עסקאות אלה, או גרסאות שלהן, אכן יתממשו, התוצאה תהיה שליטה בתקשורת של משפחה אחת ברמות חסרות תקדים בהיסטוריה האמריקאית, וגם הזדמנות פוטנציאלית נדירה עבור תומכי ישראל להגיע לקהל רחב מאוד בארה"ב. אם לצטט מפרומו ל"אור ראשון" בקשת 12, אחרי ששירות הסטרימינג של פרמאונט רכש את הזכויות להפיץ את הסדרה בעולם, "עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם הולכים סוף סוף לראות את הסיפור שלנו".

"הנשק החשוב ביותר" של ישראל

לפי אנליסטים, עסקת טיקטוק היא זו שיכולה להוביל לשינוי הגדול ביותר במידע שמיליוני אמריקאים מקבלים על ישראל. אחרי שנתיים של ג'נוסייד בשידור חי – כולל סרטוני טיקטוק רבים שפרסמו חיילים ישראלים – העמדות הפוליטיות של דור שלם של צעירים "עוצבו על ידי מה שראו" ברשת, מסבירה לארה פרידמן, נשיאת הקרן לשלום במזרח התיכון מוושינגטון הבירה.

שרה הורביץ, לשעבר כותבת נאומים של הנשיא אובמה, אמרה בכנס הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) בנובמבר, "יש את טיקטוק, שפשוט מפוצצת את המוח של הצעירים שלנו כל היום בסרטוני הטבח וההרס בעזה". הורביץ קוננה על כך שכאשר היא מנסה לשכנע יהודים צעירים בעמדותיה הפרו-ישראליות, "הם רק רואים בראש טבח והרס, והדברים שאני אומרת נשמעים כמו תועבה". ובכנס שארגן השבוע "ישראל היום", הילרי קלינטון אמרה שזו "בעיה חמורה", שאנשים צעירים לומדים על 7 באוקטובר ועל מה שקרה אחריו "מהרשתות החברתיות, במיוחד טיקטוק".

את ראיות הג'נוסייד שניצבות מולן, מתרצי הציונות "אינם יכולים להעלים בהסברים", אמרה פרידמן למגזין 972+. "אז מה שהם מתכוונים לעשות עכשיו זה להשיג שליטה על האמצעים המפיצים את המידע הזה". במפגש עם משפיענים בניו יורק בספטמבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ש"כלי הנשק החשובים ביותר" של ישראל נמצאים "ברשתות החברתיות". בהמשך תיאר את עסקת טיקטוק, עם 170 מיליון המשתמשים האמריקאים שלה, כ"עסקה החשובה ביותר שמתבצעת עכשיו".

"הם רק רואים בראש טבח והרס, והדברים שאני אומרת נשמעים כמו תועבה". הרס בח'אן יונס בדרום רצועת עזה, ב-24 בנובמבר 2025 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

נוסף לרכישת גרעין השליטה באפליקציה האמריקאית, אורקל צפויה לספק אבטחת נתונים לפלטפורמה ולפקח על שינויים ועדכונים באלגוריתם. סביר להניח שיופעלו על לארי אליסון והמיליארדרים האחרים שמשקיעים בעסקה לחצים מיידיים מצד קבוצות ציוניות, כולל JFNA, שהמנכ"ל שלהם תיאר לאחרונה את טיקטוק כ"עבריינית הגדולה והגרועה ביותר שמפיצה שנאה ואנטישמיות באינטרנט", והוסיף ש"עסקה שיהנדס הנשיא טראמפ נותנת לנו רגע של תקווה גדולה".

ייתכן שאליסון כלל לא יידרש לשכנוע כדי ליישר קו עם סדר עדיפויות ידידותי לישראל. המייסד השותף של אורקל הוא תורם גדול של המפלגה הרפובליקאית, בעל ברית פוליטי של טראמפ ותומך גדול במטרות פרו-ישראליות. הוא, למשל, תרם 16.6 מיליון דולר לידידי צה"ל ב-2017, התרומה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הארגון עד אז.

ב-2021, המנכ"לית דאז של אורקל, צפרא כץ, אמרה במסיבת עיתונאים לרגל חנוכת מרכז הנתונים שהקימה החברה בירושלים כי "אין דומה למחויבות שלנו לישראל". "זה עולם חופשי ואני אוהבת את העובדים שלי, אך אם הם לא מסכימים עם המשימה שלנו לתמוך במדינת ישראל, אז אולי אנחנו לא החברה המתאימה להם", אמרה צפרא. באותה שנה, נתניהו, שהיה אז מנהיג האופוזיציה, נפש באי בהוואי שנמצא בבעלותו הפרטית של אליסון.

למיליארדר גם קשר קרוב עם ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, והוא הזרים לפחות 130 מיליון דולר למכון טוני בלייר לשינוי גלובלי – שבתורו קידם את השירותים של אורקל ברחבי הדרום הגלובלי. בלייר הוזכר כמי שעשוי להוביל את הרשות הזמנית שתנהל את רצועת עזה ("מועצת השלום") במסגרת תוכנית הפסקת האש של טראמפ, שקיבלה את אישור מועצת הביטחון של האו"ם בנובמבר; אם כי לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", נראה כעת שהוא לא יעמוד בראש המועצה בגלל התנגדויות מצד מדינות ערביות ומוסלמיות.

בניסיון לצפות כיצד תפעל טיקטוק החדשה, מקדמי חופש הביטוי מצביעים על פעולותיו של אלון מאסק ברשת X (לשעבר טוויטר), הכוללות דיכוי של מבקרים והגבלת חשבונות, ועל השגשוג והנוכחות של הימין הקיצוני שם. מדיניותה הרשמית של X היא "חופש הביטוי, לא חופש התפוצה", שלפי מבקרים נותנת למאסק את ההצדקה לצנזר בפועל תכנים שנקבעים כשנויים במחלוקת על ידי הפיכתם לקשים יותר למציאה.

עיתונאית הטכנולוגיה טיילור לורנץ כתבה לאחרונה שהבעלים החדשים של טיקטוק "צפויים למנף את הפלטפורמה כדי לקדם מסרים תומכי MAGA". למגזין 972+ לורנץ אמרה שישראל צפויה גם היא לככב בתחום הצנזורה והשליטה. "אתם תפסיקו לשמוע מפלסטינים", הבהירה. "תתחילו להיחשף ליותר ויותר תעמולה. יהיה יותר ויותר קשה למצוא מידע מדויק".

לשליטתם הצפויה של האליסונים על נתח נרחב מהתקשורת האמריקאית, טוענת לורנץ, אין תקדים בארה"ב. "אפשר לחשוב על דברים מקבילים במקומות כמו רוסיה או סין או הודו – שבהם אין תקשורת חופשית, אין חופש ביטוי, אין יכולת לדבר אמת לכוח".

"יש לנו בעיית דור Z"

האסטרטגיות ששימשו את ממשלת ישראל ותומכיה במהלך השנים כדי לטפח תדמית חיובית בתקשורת המסורתית – כולל סיורי עיתונאים שבהם כל ההוצאות מכוסות ומאמצי הסברה להציג את העיתונאים בעזה כפעילי חמאס במסווה – אינן עובדות בטיקטוק. ו-43% מהבוגרים מתחת לגיל 30 בארה"ב צורכים את החדשות שלהם בטיקטוק, לפי סקר פיו מספטמבר.

"יש לכם דור שרואה כותרת, ובמקום להסתכל עליה אומר, 'אני הולך לחפש את הסרטון. אני רוצה לראות את זה בעצמי'", אמרה פרידמן למגזין 972+. "קשה מאוד לשלוט על הנרטיב בעידן כזה, וזה יוצר הכרח חדש לשלוט על המידע שאפשר להפיץ".

כשנשיא ארה"ב הקודם, ג'ו ביידן, חתם באפריל 2024 על חוק לאיסור פעילות טיקטוק בארה"ב עד שהחברה האם הסינית שלה, בייטדאנס, לא תמכור אותה, הרציונל הרשמי היה חשש המחוקקים מגישה אפשרית של ממשלת סין לפרטי המשתמשים האמריקאים. אבל מקורות לתמיכה בחוק, שחייב את ההשתלטות המתוכננת של חברות אמריקאיות על טיקטוק, אפשר למצוא גם בחרדה הציונית לגבי תדמיתה של ישראל בפלטפורמה.

בכנס האבטחה במינכן שהתקיים בפברואר אשתקד, חבר הקונגרס הרפובליקאי לשעבר מייק גלאגר – אחד מיוזמי חוק ה"מכירה או איסור", יחד עם עמיתו מהמפלגה הדמוקרטית ראג'ה קרישנאמורת'י ב-2022 – אמר שהחוק היה "מת עד 7 באוקטובר. ואז אנשים התחילו לראות תכנים אנטישמיים בפלטפורמה, ופתאום לחוק שלנו שוב היו רגליים".

"יש לכם דור שרואה כותרת, ובמקום להסתכל עליה אומר, 'אני הולך לחפש את הסרטון. אני רוצה לראות את זה בעצמי'" (צילום אילוסטרציה: pexels)

"יש מי שתוהים מדוע היתה כזו תמיכה גורפת בניסיון שלנו לסגור את טיקטוק או דברים דומים אחרים", אמר הסנטור דאז מיט רומני בפורום מכון מקיין באריזונה במאי 2024, זמן לא רב אחרי שעבר החוק. "אם תסתכלו על פרסומים בטיקטוק ועל מספר האזכורים של פלסטינים בהשוואה לרשתות חברתיות אחרות, ההיקף בטיקטוק גדול בהרבה".

בשלב הזה, קבוצות של יהודים-אמריקאים כמו הליגה נגד השמצה (ADL) כבר פרסמו אזהרות בנוגע לטיקטוק במשך חודשים. מנכ"ל ADL ג'ונתן גרינבלט הוקלט בשיחת זום בסתיו 2023 כשאמר: "יש לנו בעיית טיקטוק אמיתית, בעיית דור Z. והקהילה שלנו צריכה להשקיע בכך את כוחה, ובמהירות" (ב-ADL אישרו את האותנטיות של ההקלטה).

ב-6 במרץ 2024 – יום לפני שוועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים הצביעה פה אחד על קידום חוק טיקטוק להצבעה – מנהיגי JFNA כתבו במכתב לוועדה: "הקהילה שלנו מבינה שהרשתות החברתיות ממלאות תפקיד משמעותי בעלייה באנטישמיות, ושטיקטוק היא העבריינית הגדולה ביותר עד כה". במכתב, שהתייחס לחוק לפי מספרו, נאמר: "הצבעה בעד HR 7521 היא הצבעה נגד אנטישמיות".

דיוויד אליסון דוחה את הטענה שלפוליטיקה יש תפקיד בהחלטות העסקיות שלו. "אני לא הולך להיות בעמדה שבה אצהיר אי פעם הצהרות פוליטיות. אנחנו קודם כול חברת בידור", הוא אמר בכנס של בלומברג בלוס אנג'לס באוקטובר. הוא הוסיף שהצהרתה הרשמית של פרמאונט בעניין החרם היתה "הצהרה שלפיה אפליה שמבוססת על המקום שממנו מישהו מגיע היא דבר שגוי", ושהוא עומד מאחוריה.

באותו זמן, אליסון אמר ש"מערכת הערכים" של ה-Free Press "באמת תואמת את מערכת הערכים שבה אנו מאמינים". בהמשך השיחה, הוא תיאר את תוכנית הפסקת האש של טראמפ – שלפי האנליסט הפלסטיני מוחמד שחאדה "תקבע את השליטה הישראלית" ברצועה – כ"הישג היסטורי ומשהו שכולנו צריכים לשמוח עליו".

חילופי משמרות

בעלים של גופי תקשורת אינם נוטים להפעיל שליטה עריכתית ישירה על מערכות חדשות בארה"ב, ואנליסטים מזהירים לא להפריז בהערכת השפעתם של בני משפחת אליסון, גם לנוכח הניסיונות שלהם להרחיב את השפעתם מ-CBS ל-CNN. מה שמסבך עוד את העניינים הוא שההצעה האחרונה של פרמאונט-סקיידאנס לרכישת וורנר ברדרס דיסקברי כוללת מימון אחזקות מיעוט מקרנות ההון הממשלתיות של סעודיה, קטר ואבו דאבי, לפי "ורייטי" – שלוש ממשלות שעשויות להתנגד לאג'נדה פרו-ישראלית בוטה.

יתרה מכך, CNN היא לא ממש מבצר של פוליטיקה שמאלית מלכתחילה. כפי שאחד מעובדיה אמר ל"גרדיאן" בתחילת 2024, ברשת יש "הטיה שיטתית ומוסדית" לטובת ישראל. המגישים ג'ייק טאפר ודנה בש, למשל, נסמכו פעמים רבות על מסרים ידידותיים לישראל בסיקורם את המחאות בקמפוסים בארה"ב. במקביל, ב-CNN הפיקו קטעי עיתונות נוקבים על עזה, כולל תחקיר שפורסם בשבת המפרט כיצד הצבא הישראלי דרס גופות ודחס אותן בקברים לא מסומנים, במה שנראה כמו הפרה של החוק הבינלאומי.

הסיקור ב-CNN נסמך על מסרים ידידותיים לישראל. מאהל מחאה נגד המלחמה בעזה באוניברסיטת קולומביה (צילום: עבד דיבר אניה CCO)

תחקירים כאלה עלולים להיות בסכנה, לאחר שהאליסונים הראו כבר נכונות לבצע שינויים משמעותיים בכוח האדם, כמו קידום בארי ווייס לניהול חדשות CBS, שעלולים לקבע הטיות פוליטיות בנכסי התקשורת שנמצאים בשליטתם. בסבב פיטורים שבוצע בסוף אוקטובר בחדשות CBS, דווח ב"ורייטי" ש"הגרזן נפל באופן בולט על ראשם של אלה שבדיווחים שלהם ניכרה נטייה אנטי-ישראלית". בין המפוטרים היתה כתבת החוץ הוותיקה דבורה פאטה, שדיווחה רבות על ההרג בעזה, ושלפי ה"ניו יורק פוסט" חתמה כמה חודשים קודם לכן על חוזה העסקה חדש לשלוש שנים.

פאטה מצאה את עצמה באוגוסט תחת מתקפה מצד שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי, שטען שראיון מצולם שקיימה עימו נערך באופן מטעה. ההאשמה היתה דומה לזו שהופיעה בתביעה שהגיש הנשיא טראמפ ב-2024 נגד CBS (לפני שחזר לבית הלבן), על עריכת ראיון עימו בתוכנית "60 דקות"; פרמאונט, שרכישתה על ידי סקיידאנס היתה בבדיקה פדרלית, הגיעה להסדר בתביעה ושילמה 16 מיליון דולר. לפי דיווחים, ווייס עצמה הוסיפה את שמה של פאטה לרשימת המפוטרים, ובו בזמן הצילה מפיטורים עיתונאי מרומא שהצהיר על עמדות פרו-ישראליות וביקש לקבל לידיו את הסיקור של עזה.

יהיו כוונותיהם של האליסונים אשר יהיו, הצעדים שהם עושים נתפסים כמעידים על גישה חדשה, ידידותית יותר גם לישראל וגם לטראמפ. "הם הכניסו את הציונים להוליווד הלילה", כתבה איב בארלו, אושיית רשתות חברתיות וכותבת פרו-ישראלית, באינסטגרם שלה אחרי שנכחה בהקרנת הבכורה של "אור ראשון" בלוס אנג'לס.

בראיון ב"60 דקות" ב-31 באוקטובר, יומיים אחרי הפיטורים ב-CBS, טראמפ שיבח את ווייס ותיאר אותה כ"מנהיגה גדולה חדשה". טראמפ הזכיר למראיינת, נורה אודונל, ש"60 דקות נאלצו לשלם לי הרבה כסף", ואמר שה"בעלים החדשים" של CBS הם "הדבר הטוב ביותר שקרה כבר הרבה זמן לתקשורת החופשית, הפתוחה והטובה". לפי דיווחים, לארי אליסון דיבר לאחרונה, בשיחה עם פקידים בכירים בבית הלבן, על פיטורים של מנחים ב-CNN שטראמפ לא אוהב.

באותו שבוע שבו התקיים הראיון של טראמפ ב"60 דקות", דיוויד אליסון בילה עם בכירי הוליווד אחרים בארוחת ערב לכבודו של מנכ"ל וורנר ברדרס דיסקברי, דיוויד זאסלב, שאותו אולי ידיח בקרוב. את האירוע הנוצץ, שנערך במלון בברלי ווילשייר, אירח מרכז שמעון ויזנטל, שחטיבת הסרטים שלו היתה שותפה בהפקת "שחר אדום" (One Day in October באנגלית), מיני-סדרה המבוססת על סיפורי גבורה מ-7 באוקטובר שהושקה בארה"ב בשירות HBO מקס של זאסלב. כמו "אור ראשון", כפי שציין אחד המבקרים, "שחר אדום" אינה מתייחסת כלל לדיכוי הפלסטינים על ידי ישראל, ו"מתמקדת כמעט באופן מוחלט בניצול המתקפה". בכך, לפי המבקר, נרמז ש"הפעלת כוח קיצוני היא תגובה מוצדקת".

כשהתחרות על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי בעיצומה, הגאלה לכבודו של זאסלב הרגישה לפרקים כמו מסיבת פרידה. סטיבן שפילברג, שנתן לבעל האולפנים פרס על פילנתרופיה ומאמציו למלחמה באנטישמיות, אמר שלזאסלב "יש אתוס משותף עם הענקים שבנו את הוליווד". בנאום שנשא באירוע, זאסלב שיתף תובנה מניסיונו כבעלים של רשת שידור בפולין ומהמאבקים בניסיונות לצנזורה שם: "כשהממשלה שולטת על החדשות, זהו סופה של הדמוקרטיה", אמר.

מגזין 972+ פנו לפרמאונט ולאורקל בבקשת תגובה. התגובות יתפרסמו אם וכאשר יתקבלו.

וויל אלדן הוא עיתונאי שגר בלוס אנג'לס. עבודותיו התפרסמו ב"ג'ואיש קרנטס", "דה ניישן", "ניו יורק טיימס", "באזפיד ניוז" ומקומות נוספים. הוא קיבל את פרס לארי בירגר לעיתונאי עסקים צעירים והיה מועמד לפרס "נונפרופיט ניוז". הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: יונית מוזס