newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ירי בגנבים? המזרח התיכון הוא לא המערב הפרוע

יועז הנדל חושב שבשם הציונות וההגנה על האדמה צריך לירות בפורצים פלסטינים. אבל נשק בבית לא מגביר את הביטחון, ואת הריגתם של אנשים שלא מסכנים חיים אי אפשר להצדיק

מאת:

אז יועז הנדל קבע שבמערב הפרוע יורים! רס סרן במיל', אלוף מקלדת נוכחי, ציוני שהחליט שאנחנו נמצאים "במערב הפרוע", ושפה מותר לירות בפלסטיני פורץ, שבא לגנוב משאית מחקלאי באישון ליל.

כדי להפיל את קהל הקוראים במלכודת הביטחון הקדוש החליט מר הנדל לפתוח את הטור בידיעות אחרונות עם סיפורו של חבר מהעבר שירה בפלסטיני שפרץ לביתו, שמתואר בדרמה הכתובה כגבר מפחיד שעומד ליד אישה וילדים ישנים בשקט. מה עושים במצב כזה? ברור שיורים, קובע הנדל.

אחרי הכשרת הקרקע באמצעות הדשן הכי קלאסי לנפש היהודייה – ההפחדה מפלסטינים – אנחנו חוזרים לגנב שניסה לגנוב משאית בשטח פתוח, שנהרג בידי מושבניק, שטוען באופן תמוה שירה באוויר, חזר לביתו והתקשר לרשויות, ובינתיים הצעיר שנפצע מת.

> מה שמגיע למלח הארץ מבית אלעזרי ולא מגיע לצעיר אתיופי מנתניה

אימונים בנשק (אילוסטרציה: תומר נויברג / פלאש90)

אימונים בנשק (אילוסטרציה: תומר נויברג / פלאש90)

לא ברור מה הקשר בין חבר הנעורים "האמיץ" של מר הנדל, שלא נענש כמובן, לבין החקלאי מהמושב בית אלעזרי. אכן, שניהם הרגו גנבים. אבל במקרה השני אני משערת שאשתו וילדיו של החקלאי לא ישנו במשאית הנחשקת, ברור שלא נשקפה סכנה לשום נפש מהפריצה. אז איך מהמצב הזה אנחנו מגיעים לטיעונים בדבר המפעל הציוני כדי לגבות את היורה? איך הוא מעז לתת רישיון לרצח פלסטינים בקלות רק מעצם היותם פלסטינים? אפילו כשמדובר בעברייני רכוש, שלא פלשו לשום מושב במטרה לחזק את תהליך השלום.

הבית שלי עצמי נפרץ ארבע פעמים, גנבו לי רכב, כסף, ובחורף האחרון נגזל מהמקרר שלי אוכל, וגם שמיכת לילה חמה שהתעטף בה בני הקטן פשוט הושלה מעליו. כך שאני לא מתיימרת להמעיט מעוצמת החוויה של פלישת זר למרחב המוגן והבטוח שלי ושל משפחתי. אך לא היה ולא יהיה לי נשק בבית. אני לא רוצה שהילדים שלי יראו גופה של אף אדם מדממת בסלון שלי, לא ערבי ולא יהודי.

אז מי פה האינדיאנים?

תחושת חוסר הביטחון של אזרחים חפים מפשע מול עברייני רכוש פורצים וגנבים היא בלתי נסבלת, אבל המרחק בין אוזלת ידה של משטרת ישראל לבין אזרחים חמושים שהולכים לישון עם אקדח ביד הוא עצום. לידיעת המתלהמים תומכי תיאוריית נטרול הגנבים, המערב הפרוע הוביל לשפיכות דמים איומה. גם בארה"ב כבר מודים כיום שבימי המערב הפרוע האדם הלבן הוא שפלש ורצח אינדיאנים מקומיים, באותו זמן שהפיל במלכודת העבדות האכזרית אפריקאיים חטופים, וגנב את אדמתם ואת כבודם של בני המקום האסליים – והרי אין דרך אחרת מלבד שימוש בכוח כדי לשמור על האדמה הגזולה.

שם לא היה מדובר בארץ קדושה כביכול שאלוהים העביר בעלות עליה לאמריקאים החדשים.  במערב הייתה רק אדמה יקרה, שמישהו התוודע לערכה העצום, והחליט שעליה הוא מקים את מפעל ההתנחלות הכי גדול בהיסטוריה של האנושות.

אם כבר מייבאים לישראל את כללי המערב הפרוע, אני תוהה אם יחסי הכוח בין היהודים והפלסטינים היו שווים אם היו מחוקקים חוק שיאפשר רצח גנבי רכוש. הרי אם כל מתנחל גנב או סתם ונדליסט אידיאולוגי שעקר עץ זית או דקר כבשה מעדר של חקלאי פלסטיני בשם התורה היה מוצא את מותו במקום – תנסו לספור איתי כמה הרוגים היו בצד היהודי בשם אותו חוק פרוע של הנדל.

אבל בואו נחזור לתוך גבולות המדינה, כי לכיבוש בשטחים חוקים משלו. כדי להצדיק רצח ערבי פולש לשטחו של חקלאי שהמשאית שלו עמדה להעלם מהשדה חייבים להראות הקשר לאומי וערכי כלשהו, וההקשר המוצע הפעם הוא השמירה על ארץ ישראל, חקלאות ישראל, שדות החלוצים, המשאיות והטרקטורים של החלוצים וגם התאילנדים של ארץ החלב והדבש.

אין כמו סרט שמתחיל בסצנה של גבר גיבור שמציל את משפחתו מאיש מסוכן. בשבוע האחרון שוזרים שוב ושוב רמזים שהיורה שירת בצה"ל כדי להזכיר לקוראים שאנשי ביטחון לשעבר דומים בעצם לחייל היורה מחברון, הם טסים בדמיון שלנו למערב הפרוע ונוחתים על הקרקע כדי לשמור על האדמה בשם הציונות. זה מהלך ומאמץ גדול מדי כדי להצדיק מעשה נתעב ובלתי מוסרי כמו רצח פלסטיני, שלפי כל שכל ישר לא סיכן חיי אדם.

> לפני אלאור אזריה, העוזי דיינים הם שצריכים לתת את הדין

הפגנת "השומר החדש" לתמיכה בנהג המשאית שירה למוות בגנב בפלסטיני (אבי דישי / פלאש90)

הפגנת "השומר החדש" לתמיכה בנהג המשאית שירה למוות בגנב בפלסטיני, בית אלעזרי (אבי דישי / פלאש90)

ושלא יהיה ספק, את הגנבים צריך להענישו לפי חוק. אני בטוחה היום שביטחון ושקט אין במושב בית אלעזרי. מישהו חושש מנקמה, כי במערב הפרוע יורים, ואחר כך נוקמים, ומכאיבים ליורה. המושבנקים והחקלאים ארגנו עצרת תמיכה המונית שבה דיברו על מצוקתם הכלכלית והביטחונית, וזו מצוקה אמיתית, שהירי לא ישנה אלא אולי רק יחמיר.

במדינה הזאת, שמתהדרת השכם וערב בהיותה מדינת חוק, החוק הזה חייב לחול על כולם, אזרחים ערבים ויהודים כאחד שהפקידו את ביטחונם בידי רשויות אכיפת החוק. זאת מהותו של משטר החוק ושל השוויון בפני החוק. לבי יוצא לכל קורבן עבירה וקורבן אלימות. רק שבמקום להציע לכולם לירות אחד בשני אנחנו צריכים אכיפת חוק ומעצר של הפורצים. אנחנו צריכים שיעמידו אותם לדין בדיוק כמו שמגיע לעברייני רכוש ללא קשר לצבע עורם, הלאום שלהם, המוצא שלהם או באיזה שפה הם מבקשים חמלה ורחמים.

עד אז, בפעם הבאה שיירצחו אזרחים ערבים תמימים בידי עבריינים חמושים וכנופיות פשע, או כשיורים על מכוניתה של עובדת סוציאלית מאום אל-פחם, או שסתם כשיבואו גנבים לגנוב לי אוכל מהמקרר – אני מצפה ממר יועז הנדל לבוא לעצרת המחאה שנארגן. כי אצלנו במזרח, בניגוד למערב הפרוע, הערבים נפגעי העבירה לא יורים, אלא רק מארגנים עוד הפגנה.

> מינימום 5000 ש"ח בחודש – כי גם לקשישים מגיע לחיות בכבוד

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"המקצועות ההומניים מפגישים את התלמידים עם עולם הרוח האנושית". ספריית האוניברסיטה העברית (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מי חוסם את לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך בישראל?

רמת העניין של התלמידים הישראליים במדעי הרוח עומד ביחס הפוך למספר שעות הלימוד המוקדשות להם בבתי הספר, ולחשיבותם. המכשול המרכזי הוא התמקדות מוגזמת בידע הדיסציפלינרי, במקום בחוויית הלימודים עצמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf