newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיחה מקומית סוגרת שנה: הכתבות הנקראות ביותר ב-2018

צעדות השיבה בעזה, השתול של אם תרצו שהסתנן לשורות השמאל, טייסי אל על שסירבו להטיס פליטים לסכנת חיים, המאבק נגד חוק הלאום, הבחירות המקומיות והבלוף הגדול של משרד החינוך. אלו הכתבות שאהבתם לקרוא השנה ב"שיחה מקומית"

מאת:

1. דו"ח מבקר המדינה חושף את בלוף רפורמת הלמידה המשמעותית

בשנת 2014 יצאה לדרך רפורמת "הלמידה המשמעותית", שהוגדרה אז בתור המטרה מספר אחת של משרד החינוך. מאז עברו שני שרים, אבל בפועל מדובר בכישלון – ללא תכנון, מטרות או לוח זמנים. מלים גדולות ריקות מתוכן. בעקבות דו"ח מבקר המדינה שפירק את הבלוף הגדול של מערכת החינוך, גיל גרטל הסביר איך זה קרה. קראו כאן את הכתבה הנקראת ביותר של השנה ב"שיחה מקומית".

2. לצפייה חופשית: "נאילה והאינתיפאדה", סיפור על אהבה וחופש

שרת התרבות מירי רגב יצאה נגד הסרט מעל בימת הכנסת, אבל גם היא לא הצליחה להשתיק אותנו. כמעט 7,000 צפיות ייחודיות ומלאות נרשמו ב"נאילה והאיתיפאדה" במהלך חמשת השבועות שבהם הוקרן הסרט באופן בלעדי ב"שיחה מקומית" (ומאז ירד מהאוויר). הסרט הדוקומנטרי של ג'אסט ויז'ן מביא את סיפורו של המאבק הפמיניסטי הפלסטיני באינתיפאדה הראשונה ואת סיפורן של מובילות המאבק. יוצרות הסרט החליטו לפנות לקהל ישראלי באופן ישיר ולהקרין אותו בחינם אונליין מתוך כוונה לאפשר לכמה שיותר צופות וצופים להיחשף לזווית שונה לחלוטין ממה שהם מכירים על התקופה. עמוד הסרט היה אחד העמודים הנצפים היותר השנה באתר. אלו כל הכתבות שפרסמנו בנושא במהלך התקופה.

3. טייסים מאל על: נסרב להטיס פליטים בניגוד לרצונם

בשיאו של המאבק נגד החלטת הממשלה לגרש עשרות אלפי פליטים, הודיעו שלושה טייסי אל על כי לא יסכימו לקחת חלק בגירוש למדינות בהן נשקפת להם סכנת חיים. הצהרות הטייסים, שנחשפו לראשונה ב"שיחה מקומית", ביקשו להעביר מסר של סולידריות ולהוות סמן ערכי גם לאחרים. הן עוררו הדים רבים בישראל ובעולם, והיו אבן דרך משמעותית במאבק הציבורי הנרחב שהתעורר סביב הגירוש. קראו כאן את הכתבה המלאה של יעל מרום.

הפגנה נגד הגירוש ובעד דרום תל אביב, כיבר רבין 24 במרץ 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפגנה נגד הגירוש ובעד דרום תל אביב, כיבר רבין 24 במרץ 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

4. בבחירות בנצרת "המזרחים" ניצחו את "האשכנזים"

תוצאות הבחירות המקומיות בנצרת היכו בהלם את הפוליטיקה ברחוב הערבי בארץ. למרות שכל המפלגות הערביות יצאו נגדו, עלי סלאם, "הגרסה המקומית של טראמפ", זכה שוב בניצחון סוחף והשאיר את יריביו הלומים. במקום להיתלות בטענה ש"הרוב טיפש", טען אמיר פאח'ורי במאמר שהסעיר את החברה הפלסטינית, כדאי לחפש הסברים ב"מלחמות מעמדות" על הון תרבותי וסימבולי. קראו כאן את המאמר המלא.

5. בתי הספר בתל אביב שהפסיקו לחלק ציונים לתלמידים

פעמיים בשנה מקבלים תלמידי ישראל תעודות שעל פי רוב כוללות מספרים המייצגים לכאורה את ערכם ושווים בעיני הצוות החינוכי. גיל גרטל הסביר למה התעודות הן אחד הביטויים הגסים למה שרע ומכוער במערכת החינוך בישראל, והציע דרך אחרת: בתי הספר שזנחו את השיפוטיות, התחרותיות והשינון ובחרו בדרך שמכבדת את הילדים ואת תהליך הלמידה שלהם. קראו את הפוסט המלא.

6. שועל בלול תרנגולות מהופנטות: כניעת העיתונות מול נתניהו

אחת הטענות המושמעות ביותר ביחס לבנימין נתניהו היא בנוגע לאינטליגנציה יוצאת הדופן שלו. "הוא כזה גאון שלאף אחד אין סיכוי מולו", אומרים המעריצים. השנה היו גם מי שחשבו בתקשורת להציע לנתניהו הצעה שאי אפשר לסרב לה: חנינה מאישומי השחיתות בתמורה לכך שיעזוב אותנו לנפשנו. אלון מזרחי תקע סיכה בבועה והסביר למה הם מזמנים אסון ישראלי מסדר גודל של השתלטות חומייני על איראן. קראו כאן את הפוסט המלא.

7. איילת שקד מאחלת חג קורבן שמח – רק לדרוזים

שרת המשפטים חברה במפלגה שעוסקת לא מעט בדמוגרפיה, ויודעת היטב שאת חג הקורבן חוגגים לא רק הדרוזים אלא מיליארד וחצי מוסלמים, בישראל ובעולם. אבל בברכת החג שלה השנה היא בחרה להתעלם מהם במופגן. הפרד ומשול גרסת הבית היהודי. לכתבה של אורן זיו.

8. למה הם מסתערים על הגדר, ומה אנחנו אמורים לעשות?

צעדות השיבה הגדולות בעזה, שהחלו בחודש מרץ ונמשכו עם עשרות אלפי מפגינים מדי יום שישי על גדר הגבול עם ישראל, נתקלו בתגובה קטלנית של צה"ל. אבל למרות מרחץ הדמים ההפגנות לא חדלו. חגי מטר ניסה להסביר לישראלים מה גורם לאנשים בעזה לסכן את חייהם, ולמה במקום לירות עליהם צריך לסיים את המצור.

9. צעדת השיבה הראשונה בעזה: אש חיה על עשרות אלפי מפגינים. 14 נהרגו

עשרות אלפי מפגינים יצאו מרצועת עזה לעבר אזור הגבול בצעדת השיבה הראשונה בחודש מרץ. משפחות, נשים, ילדים, מבוגרים וצעירים שנענו לקריאה של מארגני הצעדה שביקשו להעביר מסר של אי אלימות ושלום. אבל אף אחד לא הקשיב להם. מולם הציבה ישראל כוחות גדולים של צבא שעשו שימוש אינטנסיבי אש חיה, גז מדמיע וטנקים. היום הראשון גבה לפחות 14 קורבנות בנפש בקרב המפגינים, יותר מ-1,200 נפצעו. זה לא גרם לעזתים שחיים תחת מצור להפסיק להפגין מאז מידי שבוע. הצוות של שיחה מקומית העביר עדכונים חיים מהשטח לאורך כל היום. כך זה נראה, אירוע אחרי אירוע.

חיילים מכוונים נשק לעבר המפגינים ברצועת עזה, 30 במרץ 2018 (צילום: דו"צ)

10. אנשים בעלי מצפון בחיפה לא יכולים להצביע לעינת קליש

יומיים לפני שנפתחו הקלפיות לבחירות המקומיות, גילו תושבי חיפה שעינת קליש רותם, מי שהיתה אז על תקן מועמדת לראשות העיר, חתמה על הסכם עם המועמד שבו תומכת סיעת "הבית היהודי" והגבירה את סיכוייה לנצח את יונה יהב. בטקסט חריף, שגרר דיון נוקב בעיר, לילך בן דוד טענה שקליש רותם חצתה קו אדום שעלול להעמיד על הכוונת מוסדות תרבות, עסקים פלסטינים, ארגוני נשים ולהט"ב.

11. רוצים לסייע במאבק נגד גירוש הפליטים? זה מה שאפשר לעשות

רגע אחרי פרוץ השנה, פרסמה הממשלה הודעה ולפיה מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן נדרשים לצאת מישראל תוך שלושה חודשים. גירוש המוני לאפריקה עמד על הפרק, וקהילות מבקשי המקלט, ארגוני הסיוע ופעילי זכויות האדם, ואזרחים ואזרחיות שאכפת להם החלו להתארגן להתנגדות לגזירה, בפוסט הזה ריכזנו כמה מהיוזמות שהחלו לרקום עור וגידים. עכשיו אפשר לומר שהמאבק בגירוש הצליח, הרבה בזכות אותם אנשים שהצטרפו למגוון הפעילויות ולא חששו להביע את דעתם.

12. למה הם הביאו דגלי פלסטין

עשרות אלפי מפגינים, ערבים ויהודים, התאספו באוגוסט במרכז תל אביב, ביוזמת ועדת המעקב, במחאה על חוק הלאום. זה היה מפגן מיוחד ונדיר של אחדות תחת דרישה לשוויון אזרחי לכולם. אבל מה שעניין את רוב אתרי החדשות היה דבר אחד ויחיד: דגל פלסטין שהונף בכיכר רבין. חגי מטר הסביר מה מסמלת הנפת הדגל בלב תל אביב, ולמה חשוב לא להיכנע לספינים של הימין.

"הרגשה של התרוממות רוח". מחמד ברכה בהפגנה נגד חוק הלאום (אורן זיו/אקטיבסטילס)

13. לקבל את זה שזה נגמר

יום אחד נבין שהשבוע שבו הצבא שחרר צלפים על מפגינים, וראש הממשלה החשוד בפלילים השתלט על טקס יום העצמאות, הפך פליטים לפושעים והכשיר מתקפה מספר הדרכה פשיסטי על הקרן החדשה, יהיה אחד השבועות האחרונים של האשליה על מדינת ישראל חופשית. כתב אלון מזרחי, שטען "החזית האחרונה שנותרה היא חזית אי ההשתתפות וההתנגדות האישית". קראו את הפוסט המלא.

14. אל תקרא לי ישראלי, אני דרוזי פלסטיני

מחאת הציבור הדרוזי נגד חוק הלאום הגיעה לשיא בהפגנת המונים בכיכר רבין, והביאה את הדילמה שאיתה מתמודדים הדרוזים בארץ לנקודת רתיחה: האם פני הקהילה להשתלבות בתוך הישראליות על בסיס "ברית הדמים", או לאימוץ זהות לאומית פלסטינית ומאבק לשוויון אזרחי. יאמן זידאן, עורך דין דרוזי ממשפחה שכולה שהקים תנועה התומכת בסרבנים דרוזים וחיבור לצד הפלסטיני שלהם, לא הגיע להפגנה. כמוהו היו עוד רבים. אבל את מה שהיה לו להגיד, אי אפשר היה לשמוע בכיכר רבין או בתקשורת המיינסטרים. אורלי נוי שוחחה איתו שיחה מרתקת.

15. "שתול" של "אם תרצו" נחשף בהפגנת שמאל מול עזה

בימי שישי נוהגת קבוצה של פעילים ישראלים להגיע לגדר הגבול עם עזה בסולידריות עם מפגיני צעדות השיבה מהעבר השני. כך היה גם באותו סופ"ש, למעט העובדה שהפעילים החליטו לשנות את מיקום ההפגנה. אז איך ידע להגיע לשם עובד מרכזי בארגון "אם תרצו" שהחל לצלם, להתעמת איתם ולעורר פרובוקציות? מהר מאוד הבינו הפעילים שהפעיל הלא מוכר שהצטרף אליהם פועל בעצם מטעם קבוצת הימין הקיצוני. אורן זיו חשף את השתול "עמנואל ברוש", וכיצד הצליח, באמצעות פרופיל פייסבוק פיקטיבי, להסתנן לקבוצת שמאל סגורה. מעורר מחשבה לקראת עונת הבחירות הקרובה.

ראש הממשלה נתניהו במהלך הדיונים על חוק הלאום. החוק הזה שינה בפועל את הגדרת המשטר בישראל (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ראש הממשלה נתניהו במהלך הדיונים על חוק הלאום. החוק הזה שינה בפועל את הגדרת המשטר בישראל (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

16. זו לא טהרנות: אהוד ברק השאיר אחריו חורבן

על רקע השממה המנהיגותית בשמאל, ועוד בטרם החליטה הכנסת להתפזר ונקבע מועד לבחירות, הפך ברק למועמד תיאורטי להוביל את המחנה. ביקורת שפורסמה בעיתון "הארץ" על ספרו האוטוביוגרפי של ברק הציגה אותו כמנהיג ראוי לשמאל. יובל איילון העמיד דברים על דיוקם, וחזר לקדנציה הכושלת שלו כראש ממשלה ולנזק הבלתי הפיך שעשה לתהליך השלום.

17. "הארץ שמעבר להרים": סרטו של ניר ברעם לצפייה חופשית

האם אפשר לדבר על פתרון לסכסוך בלי לדבר על 1948? המסע של ניר ברעם והבמאי מיכאל אללו בגדה המערבית מנסה למצוא תשובות כנות, וגם תקווה לפיוס. השניים בחרו להעלות את הסרט לצפיה חופשית אונליין לקוראי "שיחה מקומית". אלפים צפו בו עד כה באופן הזה.

מודעת הפרסומת של בית החולים ליס ליולדות התפרסמה בעיתון "מקור ראשון", והוסרה בעקבות ביקורת ציבורית. (צילום מסך)

מודעת הפרסומת של בית החולים ליס ליולדות התפרסמה בעיתון "מקור ראשון", והוסרה בעקבות ביקורת ציבורית. (צילום מסך)

18. צפו: אלפים בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני המשותף

כ-7,000 משתתפים לקחו חלק בטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני. לטקס הגיעו כ-90 פעילי שלום פלסטינים מהגדה המערבית, וזאת לאחר שבג"ץ ביטל החלטה של שר הביטחון דאז ליברמן, שלא לאפשר לאף פלסטיני להגיע לטקס מהשטחים הכבושים. כמה עשרות פעילי ימין קיבלו את פני המשתתפים בטקס בקללות, איומים, מקלות ואבנים. כוחות גדולים של משטרה אבטחו את האירוע והרחיקו את מפגיני הימין מבאי הטקס. כמדי שנה העברנו את הטקס בשידור חי.

19. מודעה של מחלקת יולדות באיכילוב מציגה עובר כחייל עתידי

מודעה שפורסמה בעיתון "מקור ראשון" לקחה את המילים מנאומו של בן גוריון צעד אחד קדימה: תדע כל אם עברייה שהבן שלה מגויס לצבא אפילו לפני שהוא נולד. במודעה שפרסם בית החולים ליולדות "ליס", שהוא חלק מהמרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, נראה עובר, כמעט מוכן ליציאה לעולם, כשעל ראשו כומתה צבאית וידו מונפת בתנועת הצדעה. הפרסום של מרב זונשיין, תחילה במגזין האח שלנו באנגלית 972+ ולאחר מכן בשיחה מקומית, עורר ביקורת ציבורית, ובעקבות כך הודיע בית החולים על הסרת המודעה.

20. מכתב לתושבי דרום ישראל מהשכן שלכם בעזה

"אסור ששני מיליון אנשים ימשיכו להיות כלואים בגטאות רעילות מלידה ועד מוות. ואסור שישראלים בדרום ימשיכו לחשוש מפני טיל שעלול לפגוע בגן הילדים שבו משחקים ילדיהם, או בבית הכנסת שבו הם מתפללים לאל השלום והרחמים", כתב באוגוסט מוחמד שחאדה, סופר ופעיל מעזה בטקסט שפורסם באנגלית באתר "פורוורד". ביקשנו את רשותו לתרגם ולהביא את המסר שלו בעברית, ישירות לישראלים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

סמוטריץ' או דו-לאומיות, אין דרך אחרת

האווירה הג'נויסיידית שהשתלטה על ישראל אחרי 7 באוקטובר היא לא סטייה, היא נעוצה בשאיפה הציונית הישנה לכמה שיותר קרקע עם כמה שפחות ערבים. המוצא היחיד הוא להכיר שהביטחון של היהודים תלוי בהכרה בדו-לאומיות של המרחב הזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf