אנשים בעלי מצפון בחיפה לא יכולים להצביע לעינת קליש
ההסכם שחתמה עם המועמד בו תומך "הבית היהודי" מבהיר: הצבעה לקליש היא הצבעה לימין הקיצוני. מוסדות תרבות, עסקים פלסטינים, ארגוני נשים ולהט"ב עלולים למצוא עצמם על הכוונת. יש קווים אדומים שאסור לעבור
אתמול התבשרנו שהמועמדת לראשות עיריית חיפה, עינת קליש רותם, קיבלה חיזוק משמעותי לסיכוייה לנצח את ראש העיר המכהן יונה יהב, בזכות הסכם שחתמה עם מועמד הימין הקיצוני בעיר, עו"ד דוד עציוני.
במסגרת ההסכם, שפורסם בתקשורת המקומית, עציוני וחבריו מהימין הקיצוני יקבלו את מרבית תפקידי המפתח בעירייה: עציוני יהיה סגן ראשת העיר, וימנה יו"רים מטעמו לוועדות הכספים, המכרזים, רישוי עסקים, ובריאות הציבור, יו"רים לחברת אתו"ס (המנהלת את תחום התרבות והספורט מטעם עיריית חיפה), לרשות הצעירים, ולחברת האצטדיון, וכן סגן יו"ר לוועדת החינוך, ארבעה דירקטורים בחברות כלכליות עירוניות, וחברות בשדולת הנשים.
במילים פשוטות, כדי להגיע לכסא ראשת העיר, עינת קליש-רותם כרתה הסכם פאוסטוס עם הימין הקיצוני, שלו תינתן שליטה כמעט מלאה בענייני העיר. יצויין שאותו הימין הקיצוני, בדמות רשימות הבית היהודי ו”חיפה ביתנו”, מחזיק כיום רק בארבעה מתוך 31 המושבים במועצת העיר. רשימתה של קליש אף כוללת במקום החמישי את ניר שובר, שניסה למתג את עצמו כ"טראמפ של חיפה", בעזרת הרטוריקה הגזענית הרגילה: "אספסוף פלסטיני השתלט על חיפה", הוא אמר בפתח הקמפיין שלו.
על יהודים תושבי חיפה, שהם אנשים בעלי מצפון, לחשוב מה היינו חושבים על מצביעים בברזיל למשל, שבחרו אתמול בפאשיסט והגזען ז’איר בולסונארו לנשיאות, שהיו מוכנים לסבול את הסכנה החמורה ששלטונו מהווה עבור מיעוטים גזעיים, עבור נשים ועבור קהילת הלהט"ב, בשם רצונם להצביע במחאה נגד השחיתות שהפילה את שלטון מפלגת הפועלים הברזילאית.
פאשיזם לא מתחיל במצעדים ברחובות, בהעלמת פעילים פוליטיים ובהשתקת מתנגדים. כך הוא נגמר, כמובן, אבל הוא מתחיל כשאנשים טובים, אנשים בעלי מצפון, מוכנים לסבול את הפאשיסטים, לתת להם את מושכות השלטון, בשם נושאים אחרים שנראים יותר חשובים בלהט הרגע; עבור הברזילאים היתה זו השחיתות, עבור פראנץ פון פאפן היתה זו הסכנה של עליית הקומוניזם בגרמניה, ועבורנו בחיפה היום, זהו זיהום האוויר.
זיהום אוויר תמורת פאשיזם
לשליטת הימין הקיצוני בחיפה עשויות להיות השלכות דרמטיות על תושבי העיר. הדבר הראשון שקליש עשויה לתת כמחווה לחבריה החדשים יהיה הזכות לרדוף את שנואי לבם: ערבים, שמאלנים, וגם קהילת הלהט"ב. גארי קורן ממפלגת "חיפה ביתנו" בחר לחגוג בדף הפייסבוק שלו את הסכם קליש-עציוני כך:
“חיפה – כאן לא חמסטאן! כאשר חתמנו על ההסכם עם עינת קליש רותם הסכמנו על כך שההנהלה העתידית של העירייה להבדיל מזו המכהנת לא תיתן יד לפעילות אנטי-ישראלית קיצונית. אנחנו ניאבק בכל אלה שמנסים להפוך את חיפה לחמאסטן. אנחנו נעשה כל דבר אפשרי כדי להעמיד לדין את כל המסיתים והמארגנים של הפרות הסדר הציבורי. אנחנו נטרפד את ההפגנות של החמאס שהן בושה וחרפה לחיפה".
חלק מאיתנו עוד זוכרות את ההשתוללות האלימה של הימין הקיצוני בהפגנה השקטה שקיימנו נגד המתקפה הרצחנית על עזה ב-2014, או את המכות שחטפנו, קבוצת פעילות להט"ביות, בכנס הבית היהודי בבחירות 2015. זה העתיד שקליש מבטיחה עכשיו לפעילות פוליטיות בחיפה.
לאחר מכן, ה"אחים" יפנו את תשומת לבם למרכזי התרבות שלנו. גורלם של תיאטרון "אל-מידאן" וגלריה ברבור הירושלמית יהיה גורלה של "אשה לאשה" וקואליציית הנשים בחיפה, של מסעדת וגלריית פטוש, ושל המועדונים והעסקים הפלסטיניים במסדה ובעיר התחתית. את התקציבים שהם ישללו מאיתנו, הם ישקיעו בהרחבת פרוייקטים של "גרעינים תורניים" ושאר התנחלויות לקידום הנורמליזציה של האידיאולוגיה הבנטית בשכונות מעורבות בעיר.
אין לי הרבה מילים טובות להגיד על יונה יהב, אבל לפחות נראה שהוא מבין ששגשוגה של חיפה קשור בהכרח בהיותה המטרופולין, שמושך אליו את צעירי הגליל הערבים. זו האמת מאחורי רטוריקת "עיר הדו-קיום". לקליש, מנגד, פשוט לא אכפת מערבים. לפי בדיקה שערכה חברתי איריס בר, המילה "ערבים" מופיעה רק פעם אחת בכל פרסומיה, בהקשר של הצפיפות בכיתות בבתי הספר הערבים.
יהב אמנם המשיך במדיניות ההזנחה של חליסה, הדר, עבאס ושאר השכונות הערביות בעיר. בנוגע לבחירות, אני ריאליסטית וצינית. מצביעים לרע במיעוטו. אבל גם עבור ריאליסטית כמוני, יש קווים מוסריים אדומים. לא משנה מה הם מבטיחים, לא מצביעים לפאשיסטים. לצערי, הסכם קליש-עציוני הופך את ההצבעה לקליש בדיוק לזה: הצבעה לפאשיסטים.
תודה לאיריס בר.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן