ממשלת ההפקרה מציגה: מי לא ערוך לפתיחת שנת הלימודים

בשבוע שעבר קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון בנושא היערכות המשרד לפתיחת שנת הלימודים. הישיבה נמשכה ארבע שעות, אולם בגלל סדרי דיון פגומים, נדחקו הנציגים של מגזרי האוכלוסייה השונים אל שלהי הדיון. חלקם עזבו מבלי שדיברו כלל, חלקם קיבלו דקה וחצי לשטוח את טענותיהם לפרוטוקול, בשעה שכל קובעי המדיניות, שרים וחברי כנסת, כבר עזבו את הישיבה.

אם למישהו היה אכפת, היו נותנים את זכות הדיבור תחילה לנציגי המגזרים, בעוד שר החינוך היה יושב בשקט, מקשיב ולומד. הכוונה למורות ולמורים שעובדים ללא הסכם כבר שנתיים וחצי, להורים בדרום ובצפון שנדרשים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך לא ממוגנים, לילדות ולילדים הבדואים בנגב שמשמשים בני ערובה בידי הממשלה הנאבקת בהוריהם, לילדים ולבני נוער עם צרכים מיוחדים שטרם שובצו במוסדות מתאימים, ולאלפי בני נוער בסיכון שהממשלה מתעמרת במוריהם המופרטים בתוכנית היל"ה.

אבל בישראל, שבה השררה חשובה מהמקצועיות, ניתנה לשר החינך יואב קיש זכות הדובר הראשון. הוא נאם ארבעים דקות, והציג את כל הדברים הנפלאים שהוא מוביל במשרד. ועשרים דקות אחרי שסיים לשבח את עצמו – ומבלי שהקשיב לאורחים הרבים – עזב. אחריו נטשו בזה אחרי זה חברי הכנסת (ראו: שידור הישיבה).

לטובת חברי ממשלת ההפקרה, הנה תמצית הדברים שלא התפניתם לשמוע.

החינוך העל יסודי לא מוכן לפתיחת שנת הלימודים

הסכם העבודה של המורות והמורים בחינוך העל יסודי פג כבר בפברואר 2022. מאז, שנתיים וחצי, משרדי האוצר והחינוך לא הצליחו (אם בכלל ניסו) להגיע להסכמות עם ארגון המורים. המחלוקת ידועה: משרד האוצר מעוניין להעביר חלק מהמורים לעבודה בחוזים אישיים, כך שתישלל מהם הזכות להשתייך לארגוני העובדים.

מספרים לנו שבאמצעות חוזים אישיים ניתן יהיה להעלות את השכר, ובכך לתמרץ מורים מצוינים ללמד בפריפריה. זאת כמובן בדיה מוחלטת. אין כוונה להוסיף תקציב לשכר מורים, ולכן החוזה האישי יוכל להיות נדיב יותר מהשכר הציבורי רק במקום שבו יגבו עוד כסף מההורים. במקרה זה, ברור שחוזים אישיים ישרתו את האוכלוסיות המבוססות בלבד, והפערים רק יגדלו.

שר החינוך הציג את עצמו כמתווך בסכסוך, אבל עמדתו שקופה. השר אמר בהזדמנויות שונות שאיום השביתה אינו לגיטימי ומבטא "חוסר אחריות קיצוני", ולכן על יו"ר ארגון המורים להתפשר. נזכור גם שהשר קיש מינה לתפקיד בכיר בהנהלת המשרד את נציגת פורום קהלת, הארגון שפועל להפרטה מלאה של מערכת החינוך.

ואם צריך להתפשר, מדוע לא להפנות את הדרישה למשרד האוצר? בצדק אמר נציג ארגון המורים בישיבה, שאם בשל המלחמה השנה הנוכחית היא כל כך מיוחדת, שיתכבד משרד האוצר וידחה את דרישתו לחוזים אישיים לשנה הבאה.

השר אף טען בישיבה שהחוזים האישיים כלל אינם הנושא המרכזי במשא ומתן, ולמעשה המורים רוצים עוד ועוד תוספות שכר. הניסיון להסיט את מוקד הדיון למקום אחר לא הצליח. השר לא תיאם את הספין עם מנכ"ל משרדו, שאמר בישיבה במפורש כי במשא ומתן, "האגוז הקשה זה החוזים האישיים".

תושבי הצפון והדרום לא מוכנים לפתיחת שנת הלימודים

נציגי הורים מיישובי הצפון והדרום, אלה שאינם מפונים, העלו שלל בעיות במוכנות של מערכת החינוך, בהן מיגון חסר או חלקי במוסדות החינוך, שיבוצים בכפייה של תלמידים ושל מורים במוסדות חינוך שהם אינם מרגישים בטוחים בהם, מחסור חמור בצוותי חינוך וטיפול, והסעות בלתי בטוחות מהיישובים אל מוסדות החינוך.

אשר למיגון מוסדות חינוך, על פי מחקר מרכז המידע של הכנסת, אין במשרד החינוך מידע על רמת המיגון בגני הילדים, משום שהדבר לא נבדק מעולם. בבתי הספר נערך סקר בשנת 2017, ובו נמצא כי 15% ממוסדות החינוך ברחבי הארץ אינם ממוגנים כלל, ועוד 21% ממוסדות החינוך ממוגנים באופן חלקי – כלומר שיש שטח ממוגן המספיק למחצית התלמידים בממוצע.

כדי לאפשר לימודים במהלך השנה האחרונה, "המציאו" בפיקוד העורף תקן חדש בשם "מוגן דיו". כך איפשרו לבתי הספר להמשיך ולפעול, גם אם אין בהם מרחב מוגן המספיק לכל התלמידים. ארגון ההורים פנה בעניין זה לשרי החינוך והאוצר כבר בנובמבר 2023, והדבר חזר ועלה גם בישיבת הכנסת הנוכחית.

על פי עדות אחד ההורים, יש ילדים הלומדים בבתי ספר מפוצלים. חלק מהלימודים מתקיימים בבית הספר המקורי, שהיקף אכלוסו מוגבל בשל מחסור במיגון. בחלק נוסף מהשעות הם לומדים במתקן עורפי שנבנה בשנה האחרונה. אלא שבבית הספר העורפי חסרים חדרי לימוד, כך ששיעורים רבים מתבטלים, ואין בו כלל מתקני עזר כגון מעבדות, שהן הכרח עבור הלומדים במגמות מדעים לבגרות.

עוד מתברר כי הילדים מוסעים בין ישובי המגורים ובין מוסדות החינוך ללא הגנה. חלק מצירי התנועה האלה, כך לדבריו, הם כה מאוימים, שאפילו הצבא מגביל בו את תנועת כוחותיו. באשר למחסור בכוח אדם, הוזכר כדוגמה בית ספר שבו 15 תקני הוראה בלתי מאוישים, ועוד 25 מורות ומורים שביקשו לצאת לשבתון או חופשה ללא תשלום בשל מצוקות אישיות, וסורבו.

עוד הזכירו ההורים נציגי הדרום והצפון, כי הם הציפו את כל הבעיות בפני משרד החינוך כבר בינואר, אולם תשעה חודשים "לא דיברו איתנו. מקבלים החלטות מעל הראש שלנו".

מנכ"ל משרד החינוך, שדיבר אחרי ההורים, אמר ש"אנחנו בתקופה מאוד מורכבת", ועל כן "בואו נפסיק להלקות אחד את השני". התשובה מייצגת היטב את רגישות המשרד לצורכי השטח.

החינוך הבדואי בנגב לא מוכן לפתיחת שנת הלמודים

את זעקת החינוך הבדואי בנגב, הציג חבר הכנסת יוסף עטאונה (חד"ש). מי שבפועל אחראי על פתיחת שנת הלימודים הן הרשויות המקומיות. אלא שבמציאות הבלתי נתפסת בישראל, אלפי ילדות וילדים במגזר הבדואי בנגב חיים ביישובים שהמדינה לא מכירה בהם, ולכן אין להם רשות מקומית שתדאג לחינוכם.

ילדים אלה, אמר ח"כ עטאונה, מוחזקים כבני ערובה בידי משרדי הממשלה, המצפה כי ההורים יעזבו את מקומות מגוריהם ויעברו להתגורר ביישובים המוכרים על ידי המדינה. כך, 5,045 ילדות וילדים בגיל 3–5, גיל חינוך חובה, לא למדו בשנה האחרונה, ולא ילמדו בשנה הקרובה, משום שהמדינה לא מספקת להם מוסדות חינוך.

עוד הוזכרו 1,200 תלמידות ותלמידי יסודי, המתגוררים במרחב הקרוב ליישוב לקיה. הרשות המקומית בלקיה הודיעה שאין ביכולה לקלוט אותם בשנת הלימודים הקרובה. ואף שיש את האישור הדרוש לבנות להם מרכז חינוך (במבנים יבילים), המשרד נמנע לקדם זאת.

החינוך המיוחד לא מוכן לפתיחת שנת הלימודים

נציגי הארגונים המטפלים בילדים ובנוער עם מוגבלות, העלו בישיבה שלל בעיות שהן ייחודיות לחינוך המיוחד. הדברים אף הועברו לוועדת החינוך במכתב. בין השאר, התברר שוועדות השיבוץ, שעל פי הנחיות המשרד היו אמורות לסיים את עבדותן עד 7 ביולי, טרם השלימו את מלאכת השיבוץ.

כך, שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים, תלמידים רבים אינם משובצים כלל, או שהם משובצים במוסדות ובכיתות שאינם מתאימים לצורכיהם. כאשר ילדה או ילד נכנסים לכיתה לא מותאמת, שאין בה את התמיכה המקצועית הנדרשת, הסבירו הנציגים, הם מגיבים בהתאם, ואז מאשימים את הקורבן. הטיפול שגוי, אבל הילד אשם, והוריו ננזפים.

תוכנית היל"ה לנוער בסיכון לא מוכנה לפתיחת שנת הלימודים

תוכנית היל"ה מהווה מסגרת טיפול באלפי בני נוער שנשרו ממסגרות החינוך הפורמליות. זאת אחת התוכניות הראשונות שהופרטו על ידי משרדי החינוך והאוצר, ומאז כולם סובלים. והנה כעת מתברר כי שנת הלימודים הקרובה לא תיפתח, שכן משרד החינוך מתנער מאחריותו לתוספות השכר שהובטחו למורות ולמורים בתוכנית.

מתברר כי בקיץ 2023 פורסם מכרז חדש להפעלת התוכנית, במסגרתו נקבעה תוספת שכר למורים. על תוצאות המכרז הגישה אחת המתחרות ערעור, מהלך שגרם להקפאת התוכנית ולהקפאת השכר שהמורים היו אמורים לקבל. על פי איגוד מורות ומורי היל"ה, מדובר בפגיעה של 20,000 שקלים בשנה הקודמת, למורים שגם כך מועסקים בשכר מינימום.

כאמור, שר החינוך לא נשאר בישיבה על מנת להקשיב לנציגי המגזרים השונים. בתחילת הישיבה הוא אמר: "עשינו הרבה מאוד, ואני מאוד גאה בעשייה … האתגרים הם לא פשוטים, ונתנו להם מענים לאורך השנה". אם כך השר חווה את המציאות, ברור מדוע מבחינתו אין שום צורך להקשיב.