newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המוצדקת בשביתות: האוצר וקהלת ממשיכים בהרס מערכת החינוך

המחלוקת שהובילה לשביתה של שעתיים בבתי הספר העל יסודיים אינה רק על חוזים אישיים. מה שעומד על הפרק הוא לא פחות מעתידה החברתי של מדינת ישראל. האוצר מקדם מערכת חינוך שבה תחלופת העובדים מהירה והפערים המעמדיים מעמיקים עוד יותר, ומשרד החינוך שותק

מאת:
יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, במסיבת עיתונאים בתל אביב, ב-21 ביוני 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

האוצר גורר רגליים מאז פברואר 2022. יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, במסיבת עיתונאים בתל אביב, ב-21 ביוני 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

השבוע החריף ארגון המורים העל יסודיים את העיצומים, והשבית את בתי הספר בשעתיים הראשונות ללימודים ביום רביעי. תוקף הסכם העבודה של המורות והמורים פג כבר בפברואר 2022, אבל עד היום לא הצליח משרד האוצר לכופף את הארגון כך שיסכים להעסקת מנהלות ומנהלים, וכן מורות ומורים, בחוזים אישיים. לכן המשא ומתן תקוע.

המחלוקת על החוזים האישיים היא כמובן רק קצה הקרחון, שכן מה שעומד על הפרק הוא עתידה החברתי של מדינת ישראל. משרד האוצר, שאליו הצטרף פורום קהלת כשחקן פעיל בדיונים בכנסת, מעוניינים להחליש את ארגוני העובדים. עובדים בחוזים אישיים הם כמובן משוללי זכות התארגנות.

בנוסף, כפי שאציג בהמשך, הם שואפים למערכת חינוך שבה תחלופת העובדים מהירה. עובדים צעירים זולים יותר, ויש להם הרבה פחות כוח מיקוח על תנאי העסקתם. בתום שנים בודדות של עבודה הם יעזבו מבחירה, או שיפוטרו, וצעירים תמימים אחרים יתפסו את מקומם.

גם את תוספות השכר שמובטחות לכאורה למורים בחוזים אישיים כדאי להבין. לא מדובר בתוספת תקציב מהמדינה או מהרשויות המקומיות! הדרך העיקרית לתוספות שכר היא באמצעות תשלומי הורים, והעסקת המורות והמורים על ידי עמותות הורים. מהלך כזה אפשרי רק בבתי ספר המשרתים אוכלוסייה במעמד חברתי-כלכלי גבוה, דבר שיגביר את ההפרדה המעמדית במערכת החינוך.

המחלוקת בין ארגון המורים למשרד האוצר היא כה מהותית לעתידנו, שנותר רק להתפלא שצעדי המחאה של ארגון המורים כה עדינים. ודאי שאי אפשר להסכים עם השתיקה הרועמת של משרד החינוך, של ועדת החינוך של הכנסת ושל דעת הקהל הכללית, שלא התגייסו במלוא כוחם להגן על החינוך הממלכתי במדינת ישראל.

חמישה דיונים בוועדה לביקורת המדינה

המקום היחידי שבו מתנהל דיון ציבורי על עתיד החינוך הוא בוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי (יש עתיד). הוועדה קיימה שני דיונים בנושא ערב פתיחת שנת הלימודים (בקיץ 2023), ועוד שלושה דיונים בחודש האחרון.

כדאי להזכיר: בקיץ, לנוכח האיום של ארגון המורים להשבית את פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הגיעו הצדדים להסכם ביניים. ארגון המורים התחייב להשהות את העיצומים לשלושה חודשים והאוצר התחייב להעביר מקדמה של 2,400 שקל, על חשבון תוספת שכר עתידית, לכל מורה. מאז לא קרה כלום.

ח"כ מיקי לוי, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, בישיבת ועדה באפריל 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"בושה וחרפה למדינה שעתיד הדור הבא לא מעניין אותה". ח"כ מיקי לוי, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, בישיבת ועדה באפריל 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בסיכום הדיון בוועדת הביקורת מ-15 באפריל, הבהיר ח"כ לוי מי אחראי למשבר: "יום אחר יום אני עוקב ומתעניין אצל כלל הגורמים, ואפילו פגישה אחת לא היתה. אני זועק את זעקת התלמידים. איזו בושה למדינת ישראל שזה שר האוצר. איך לא ישבתם ולא דנתם כלום. בושה וחרפה למדינה שעתיד הדור הבא לא מעניין אותה. האוצר פוצע את הדור הבא".

כאמור, עיקר המחלוקת היא על כוונת האוצר להעסיק את מנהלות ומנהלי בתי הספר, וכן חלק מהמורות והמורים, בחוזי העסקה אישיים. על דעת האוצר, העסקה בחוזים אישיים יכולה "לתת מענה מלא יותר לצרכים של המעסיק", למשל "באמצעות גובה השכר ומנגנוני תמרוץ שונים", וזה כמובן "מהווה יתרון לציבור".

נציג פורום קהלת אמר בדיון ב-1 באפריל דברים דומים, ובשפה ישירה יותר: "יש לדרוש מארגון המורים חוזים אישיים, כדי לתגמל מורים מצטיינים ולפטר בקלות מורים שאינם מתאימים".

מי הם המורים המצטיינים שהאוצר רוצה לתמרץ?

גם אם נניח שיש היגיון בתמריצים כספיים למורים מצטיינים, כדאי לברר מה המקור התקציבי ליישום רעיון זה. בשום מקום לא מצאתי כוונה של האוצר להוסיף כסף לתקציב החינוך לשם כך. בואו נקווה שהכוונה אינה לקחת את הכסף מתקציב הפעולות השוטף של כל בית ספר, למשל על חשבון שעות הוראה או רכישת תוכניות ואמצעים לתלמידות ולתלמידים.

מכאן שהכסף הנוסף שלכאורה יקבלו המנהלים והמורים בחוזים האישיים, יגיע ממקורות שבית הספר מסוגל להשיג. למשל, הגדלת תשלומי הורים, באמצעות עמותת הורים שתעסיק את המורים עבור בית הספר; השכרת חדרי בית הספר לפעילות בשעות הערב; מעורבות של גופים עסקיים על בסיס תוכן שיווקי, וכדומה.

בכל סוגי מקורות המימון שמחוץ לתקציב המדינה, יש עדיפות ברורה לבתי ספר שממוקמים במרכזים העירוניים, ושמשרתים אוכלוסייה במעמד חברתי-כלכלי גבוה. הורים עשירים ישלמו עוד כסף, שבאמצעותו ירכשו שירותים של מורות ומורים מבוקשים; בעוד ההורים החלשים יותר יסתפקו במורות ומורים חלשים יותר, שלא יעמידו את עצמם למכירה לכל המרבה במחיר.

מכאן ברור שכוונת משרד האוצר ופורום קהלת, המסתתרת מאחורי "מענה גמיש לצרכים של המעסיק", הוא להעמיק את ההפרדה המעמדית בחינוך.

ומיהם המורות והמורים שפורום קהלת יעדיף לפטר?

הטיעון על פיטורי מורים הוא דמגוגי מיסודו. ראשית, משרדי האוצר והחינוך לא פרסמו מעולם איזשהו מידע על מספר המורות והמורים שלכאורה תקועים במערכת, גורמים נזק בלתי הפיך לתלמידות ולתלמידים, ושאי אפשר להוציאם מהכיתות בגלל התנגדות של ארגון המורים. אם היו מאות, או אפילו עשרות כאלה, ודאי היינו יודעים על כך.

אנחנו לא מדברים על אי התאמה, או אי הסכמה מקומית, בין מורה לבין מנהלת או מנהל. זה בהחלט סביר שקורה, וניתן לפתרון על ידי העברת המורה לבית ספר אחר. אנחנו גם לא מדברים על מורות ומורים חלשים יחסית, שמנהלים ממשיכים להעסיק בגלל שאין היצע של מורים חלופיים. אם היו משפרים את תנאי העסקה והשכר של המורה בישראל, היו נכנסים למערכת יותר מורות ומורים, והתחרות על כל משרה היתה פותרת כשל זה.

שנית, אם בכלל יש מורים "תקועים", הם ממילא חתומים על הסכם קיבוצי, ולכן החוזים האישיים החדשים לא ישנו את מעמדם. ולבסוף – ואולי הכי מופרך – אם החוזים האישיים אמורים למשוך מורות ומורים מצוינים, כפי שמבטיחים באוצר, מדוע מניחים (למפרע) שיהיה צורך לפטר אותם?

כאן, להבנתי, טמון הרמז להבנת הכוונה האמיתית של האוצר ופורום קהלת: הם רוצים לפטר אפילו את המורים המצוינים, כי הם רוצים תחלופה מהירה של עובדים. זה לא רעיון של כותב שורות אלה, זאת מסקנה מחקרית של בנק ישראל.

חוזים אישיים לא שיפרו שום דבר, מלבד עזיבה מוגברת

מחקר שערך בנק ישראל בחן את התרומה של עובדים בחוזים אישיים לשירות הציבור. במחקר נמצא כי: "בהסתכלות כוללנית, החוזים האישיים לא השיגו את מטרתם", משום "שקבלת חוזה אישי מגדילה את הסיכוי לעזוב" את מקום העבודה לאחר שנתיים של ותק.

זאת ועוד, ככל שהעובדים בחוזים אישיים הוערכו כעובדים מצטיינים יותר, כך גדל הסיכוי שיעזבו אחרי השנה השנייה לעבודתם. השיקול שלהם, כפי שמוסבר במחקר, הוא שאם כבר ויתרו על ביטחון תעסוקתי בעת המעבר לחוזה אישי, עדיף לעשות זאת בתמורה לשכר שמציע המגזר הפרטי, שהוא גבוה יותר מהשכר במגזר הציבורי.

מקיים את מה שהוא מבטיח. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

דוחף למערכת חינוך שהיא תחנת רכבת למורות ומורים צעירים, זולים וללא זכות התארגנות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

ולבסוף, במחקר מוזכר כי נשים בחוזים אישיים עוזבות את מקום העבודה בשיעור גבוה ב-50% יותר מאשר גברים. זה כמובן רלוונטי מאוד למערכת החינוך, שיש בה רוב מוחלט של עובדות נשים. חוזים אישיים פחות משתלמים לנשים, משום שבשל האפליה המגדרית בשוק התעסוקה, עמדת המיקוח שלהן לדרוש ולקבל שכר גבוה, מוגבלת.

לא מן הנמנע שזה בדיוק מה שרוצים באוצר: מערכת חינוך שהיא תחנת רכבת למורות ולמורים צעירים, זולים, משוללי זכות התארגנות וחסרי כוח מיקוח. בתוך כמה שנים המורות והמורים המאורגנים הוותיקים, שהם כמובן יקרים יותר, יעזבו את מערכת החינוך, וכך יוכלו לנהל מערכת זולה הרבה יותר.

וזה, כאמור, נכון לרוב הציבור ממעמד הביניים ומטה. העשירים יותר יוכלו להוסיף מכספם הפרטי על מנת להעניק שכר ראוי למורות ולמורים של ילדיהם, וכך יוכלו לנהל את חייהם בגטו מעמדי. ככל שאני מבין, זה בדיוק החזון של פורום קהלת.

ומי שותק? ועדת החינוך ומשרד החינוך

המשבר כל כך ממושך, ולדעתי כל כך מהותי, שאי אפשר להסכים לשתיקת משרד החינוך. בישיבה שהתקיימה ב-1 באפריל בוועדת הביקורת, אמר נציג המשרד: "אנו מצרים על הפגיעה בתלמידים ומייחלים לפתרון". גם אני מייחל, אבל משרד ממשלתי שאחראי על תפקודה התקין של מערכת החינוך לא יכול רק "לייחל". הוא צריך להוביל ולהנהיג.

לא מאוד מסובך להבין את השתיקה, שמבטאת כמובן הסכמה עם האוצר. אחרי הכל, שר החינוך יואב קיש נאמן למדיניות פורום קהלת, ואף מינה את נציגת הפורום לתפקיד אמון, כמשנה למנכ"ל המשרד.

גם ועדת החינוך הרופסת, בראשות ח"כ יוסף טייב (ש"ס), לא השמיעה קול. למרות התמשכותו של המשבר, קיימה הוועדה רק דיון אחד בנושא. הוא התקיים תחת הכותרת: "עיצומי ארגון המורים". חס וחלילה לא דיון בנושא "עתיד החינוך הממלכתי", או לפחות "הגנה על תנאי ההעסקה של המורות והמורים". נושא הדיון מחשיד כי המסקנות נכתבו עוד לפני שהחל.

בסיכום הדיון קבעה הוועדה ש"הכישלון למשא ומתן הוא על שני הצדדים – משרד האוצר וארגון המורים". כיצד קורה שהקורבן חולק את האשמה ביחד עם המקרבן? זה קורה בוועדה שלא מחויבת למערכת החינוך, אלא משרתת בחנפנות את הקואליציה והממשלה.

הוועדה קבעה עוד ש"לא ייתכן" שהארגון "יעשה עיצומים, דווקא עכשיו, ועל חשבון התלמידים". עיצומים זה אף פעם לא נוח, בטח לא "עכשיו", ובטח לא "על חשבון". האוצר גורר רגליים מאז פברואר 2022 – מתי בדיוק יהיה לכם נוח שהארגון "יעשה עיצומים"?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

הקלף של חמאס כבר אינו החטופים, אלא המשך הלחימה

חייהם של החטופים לא היו חשובים מספיק לישראל כדי שתסכים לעסקה הכוללת את סיום המלחמה. בחמאס מבינים את זה, וכנראה שהם מעריכים כעת שהמשך המלחמה מאיים על ישראל יותר מאשר עליהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf