הילדים והמורות יצאו לחופשה, העוני והפערים לא

כל עוד המדיניות החינוכית בישראל תמשיך להתמקד בחינוך לזהות פוליטית ולא בחינוך להתפתחות האדם, לא יתחולל שינוי של ממש בחינוך ולא יצומצמו הפערים הקורעים את החברה בישראל

מאת:

שנת הלימודים הסתיימה, וכ-130 אלף נערות ונערים הגיעו אל קו הגמר של תקופת חניכותם. בהתאם לממוצעים של השנים האחרונות, כ-25 אלף מהם לא סיימו תיכון, 35 אלף נערות ונערים סיימו תיכון אך לא עמדו במבחני הגמר, וקרוב ל-70 אלף קיבלו תעודת בגרות או ישלימו אותה במהלך השנים הקרובות.

נכון שתעודת הבגרות "זה לא הכול בחיים", אלא שזה קו הגמר שמשרד החינוך בעצמו קבע לילדינו. לאמור: "תעודת הבגרות מוענקת [למי] שעמד בהצלחה בכל הדרישות הלימודיות והחוקיות של משרד החינוך בישראל". נו, אז תגידו אתם: 15 שנות לימוד ממלכתי חובה, 93.4 מיליארד שקלים הוצאה לאומית לחינוך בשנה, ועדיין שישים אלף נערות ונערים מהשנתון הנוכחי לא עמדו בהצלחה בדרישות הלימודיות של משרד החינוך. אז בשביל מה כל המאמץ?

אם לא די בזה, ההישגים של תלמידי ישראל נמצאים מתחת לממוצע העולמי (כאן עמוד 110), ובפער שבין תלמידים מצטיינים לנכשלים אנחנו מובילים את העולם (עמוד 112). אין אלא לחזור לדברי התוכחה של הדוח האמריקאי "אומה בסכנה": "לו ניסתה מעצמה בלתי ידידותית לכפות עלינו את הרמה החינוכית הקיימת בימינו, היינו בוודאי רואים זאת כהכרזת מלחמה".

> השאלון למתמודדי העבודה: מי יהיה מוכן לשבת עם ערבים בקואליציה?

מעגל הפיגור בישראל

בכנס קיסריה (כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה) שהתקיים בשבוע שעבר הרצה נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, אודות התוצר לשעת עבודה בישראל. הבעיה היא שהתוצר נמוך לעומת המדינות המובילות, ושישראל אינה מצליחה לסגור את הפער למרות מאמציה מזה ארבעים שנים. כאן הרצאתו בוידאו, וכאן המצגת.

מהר מאוד עבר זוסמן לדבר על חינוך. הוא הראה שהאי-שוויון בחינוך הוא הגורם המרכזי להישגים הנמוכים של התלמידים. אחר כך הראה שיש קשר ישיר וחזק בין הישגים נמוכים בחינוך לבין הישגים נמוכים במיומנויות בגיל העבודה (הון אנושי); וכן שיש קשר ישיר וחזק בין פערים בחינוך לבי פערים בהון האנושי בגיל העבודה. אחר כך הראה שיש קשר ישיר וחזק בין איכות ההון האנושי לבין השכר, ולבסוף הראה שיש קשר ישיר וחזק בין האי-שוויון בשכר לבין הפריון: התוצר לנפש והתוצר לשעת עבודה. כללו של דבר, זוסמן הגדיר את מעגל הפיגור של ישראל, שתחילתו באי שוויון בחינוך וסופו בתוצר לנפש נמוך (ראו בתרשים).

מתוך מצגת נתן זוסמן, בנק ישראל (קישור למקור בטקסט)

בסיום דבריו הגדיר זוסמן נכון את האתגר: "מערכת החינוך חייבת לפעול לצמצום האי שוויון בהישגים של תלמידיה". הידד. כיצד עושים זאת? משום מה, בחר זוסמן להפיל את כל האתגר החברתי כלכלי של מדינת ישראל על כתפי המורות והמורים. אם יהיו לנו מורים טובים יותר, הפערים בחינוך יסגרו, ובהתאם למעגל הקשרים שהוצג – תיפתר בעיית הפריון הנמוך של ישראל.

קשה היה לי שלא להיזכר בדברי אחד מאצילי פרוסיה בשלהי המאה ה-18, בעת שנקבע לראשונה חוק חינוך חובה. החינוך הממלכתי, לדבריו, "יטפח מוטיבציה פנימית לעבוד לטובת החברה. בוגדנות, עצלנות, בטלנות, מרדנות, אי סדר וחוסר מקצועיות – כל אלה יעלמו כליל". התקווה שמערכת החינוך היא שתפתור את בעיות המשק והחברה, אינה כה חדשה.

מדיניות חינוך קלוקלת

אברמלה פרנק הציע בפוסט משלו מקור אחר למעגל הפיגור של זוסמן: "המעגל מתחיל בעובדה שאין גורם מקצועי שפועל לאורך זמן ואשר קובע מדיניות חינוכית. מי שקובע את המדיניות הוא שר בלתי מקצועי שמתחלף לעיתים קרובות". אם תקבע מדינות חינוכית, יעודכנו בהתאם דרכי הניהול וההוראה במערכת החינוך, ומכאן תגיע הישועה.

אני ממשיך בכיוון זה: דווקא יש בישראל מדיניות חינוכית והיא ממוקדת כולה בחינוך לזהות פוליטית ובחינוך לפי זהות פוליטית. לא מדובר רק בשאיפה של בנט לחנך מחדש לאמונה וללאומנות את הילדים להורים ליברלים והומניסטים, נושא שבכותרות בשבועות האחרונים. מדובר, למשל, בהזנחה של מרבית הילדים להורים יהודים-חרדים, אשר מהווים רוב בקבוצת הילדים העניים חסרי ההשכלה התיכונית. כך גם ילדים להורים ערבים-פלסטינים, ובמיוחד מוסלמים, שסובלים מאפליה מתמשכת בכל ההיבטים החברתיים.

הזהות של ההורים בישראל – בין שהם עצמם מסתגרים בה, ובין שהם נאלצים להסתגר לנוכח אפליה – קשורה למצב הכלכלי של המשפחה, לשירותי החינוך שילדיהם יקבלו ולהישגי הילדים בתקופת הלימודים ולעתיד. הפערים בחינוך הם תוצאה של מדיניות ההפרדה והחינוך לזהות, וגם אלף מורים מצוינים, כתקוות זוסמן, לא יוכלו להושיע ולרפא את חוליי החברה בישראל.

הנה המסר שלי לכבוד סיום עוד שנת לימודים: כל עוד מדובר בחינוך לזהות פוליטית ולא בחינוך להתפתחות האדם, לא יתחולל שינוי של ממש בחינוך ולא יצומצמו הפערים הקורעים את החברה בישראל.

> בזמן שהערבים מטיילים: הנשים הפלסטיניות עושות מהפכה

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אילוסטרציה: pixabay

פרשת NSO היא רק סימפטום של האמונה הישראלית בכוחות הביטחון

התרגלנו לפטור כל ביקורת על אמצעי הביטחון במשיכת הכתף של "מלחמה היא דבר מכוער", וכך הפכה "מלחמה" למטפורת ברירת המחדל בכל פעם שאנחנו רוצים לזרוק הצידה את זכויותיו של מישהו. ועכשיו, שלא במפתיע, זה הגיע לתוך הטלפון שלנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf