newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

קק"ל מנשלת בדואים בישראל, קק"ל בריטניה עורכת "ערב בדואי קסום" בלונדון

קק"ל בריטניה עומדת לערוך בלונדון "חגיגה בסגנון בדואי" עם קוקטיילים ונרגילות. החגיגה האוריינטליסטית הזו רחוקה מלשקף את הקשרים האמיתיים בין הקרת הקיימת לישראל ובין הקהילה הבדואית בתוך ומחוץ לקו הירוק. להלן תזכורת

מאת:

כותב: עדו קונרד

ארגון JNF UK, לשעבר השלוחה של הקרן הקיימת ליישראל באנגליה, צפויה לערוך ב-26 בנובמבר חגיגה "בסימן בדואי", שקהל היעד שלה הוא צעירים בעלי מקצועות חופשיים בלונדון. למרות שבאופן רשמי הארגון נפרד מארגון-האם ישראלי קק"ל בשנת 1999, הוא ממשיך לשמור על שמו המקורי: קק"ל בריטניה.

על-פי ההזמנה, האירוע יתקיים "במתחם סודי מרכזי בלונדון", ב"מתחם ייחודי בסגנון בדואי", ויכלול "ערב קסום של קוקטיילים ונרגילות נטולות טבק".

אולי יש צורך להזכיר: קק"ל מהווה את אחד השחקנים המרכזיים בעקירתם של הבדואים מאדמתם בנגב. הקרן, אשר הוקמה כאמצעי לרכישת אדמות עבור התיישבות יהודית בפלשתינה בתקופת האימפריה העות'מאנית, מהווה כיום את בעל הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בישראל, וחולשת על 13.1 אחוזים מהאדמות במדינה. כארגון ממשלתי-למחצה שמדיניותו מהדהדת על פי רוב את מדיניות הממשלה, קק"ל משווקת את אדמותיה ליהודים בלבד.

בחירת הנושא לאירוע החגיגי בלונדון היא לא פחות ממדהימה בעיקר נוכח מעורבותה הישירה של קק"ל בהפקעות האדמה המאסיביות מידי הבדואים בנגב. ב-2002 המדינה פרסמה תוכניות לעקירה כפויה של תושבי עתיר אל תחומי היישוב חורה כדי לאפשר את הקמתו של היער המלאכותי של קק"ל, יער יתיר.

> "מה שקורה לנו באל-עראקיב הוא לא מידיי שמיים, אלא מידיי אדם"

ההזמנה לאירוע הבדואי הקסום של קק"ל בלונדון

ההזמנה לאירוע הבדואי הקסום של קק"ל בלונדון

שיא האבסורד

הכוונה לערוך אירוע המעלה על נס את התרבות הבדואית הופכת לאבסורדית עוד יותר לאור מציאות בה חקלאים נאלצים לנטוש בכפייה את אותו אורח חיים מסורתי ופסטורלי שמבקשת קק"ל להציג. "מיזמי הייעור של קק"ל הפכו לכלי לנישול בדואים מאדמותיהם בכפרים הלא מוכרים, להריסת הכפרים שלהם ולדחיקת תושביהם אל תוך יישובי קבע", אומרת מיכל רותם מהפורום לדו-קיום בנגב.

המדיניות של קק"ל שיחקה תפקיד מרכזי גם בעקירת תושבי הכפר אל-עראקיב, כפר בדואי לא מוכר שנהרס לפני כשבועיים על ידי הרשויות בפעם ה-90. ב-2010 קק"ל קבעה שלט עצום מימדים על אדמות הכפר שהכריז על תכנית להקמת "יער טלוויזיית האל" (“God-TV Forest”), תכנית ייעור שמומנה על ידי תחנת טלוויזיה אוונגליסטית אמריקנית. בכפר הבדואי הלא מוכר עווג'אן, בולדוזרים של קק"ל החלו לשטח את האדמה במאי 2014 לקראת הקמת יער גדול שיביא לעקירת תושביו.

עתיר, אל-עראקיב ועווג'אן אינם המקרים היחידים בהם מדינת ישראל וקק"ל השתמשו בכלי הייעור בכדי לנשל תושבים ולהשתלט על אדמותיהם של פלסטינים – בשני צדי הקו הירוק. בנוסף להכרזה על שטחים שלמים באזורים כמו הנגב ובקעת הירדן הכבושה כעל אדמות מדינה, מדיניות זו מקודמת גם תוך שימוש בפקודת אדמות הממשלה משנת 1942, קרי מימי המנדט הבריטי, המאפשרת למדינה להפקיע ולהשתמש באדמות "למטרות ציבור".

מדיניות זו הובילה, בין היתר, להקמת "יער השגרירים" (גם הוא על אדמות אל-עראקיב), פארק רמות מנשה על אדמות הכפר לג'ון במשולש, יער דרום-אפריקה על אדמות כפר העקורים לוביא בגליל, ופארק קנדה על חורבות אמאוס, יאלו ובית נובא סמוך לירושלים.

בקק"ל טרם השיבו לבקשת התגובה. תגובתם תתפרסם כאן אם וכאשר תתקבל.

עדו קונרד הוא עורך באתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית שם.

> כשהמציאות הופכת לבלתי מציאותית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מלחמת ההשמדה בעזה והרדיפות הקשות כאן בתוך החברה שלנו חיזקו את הרעיון לעזוב את הארץ. אמאני טאטור בבית הקפה שלה בנצרת (באדיבות המצולמת)

מלחמת ההשמדה בעזה והרדיפות הקשות כאן בתוך החברה שלנו חיזקו את הרעיון לעזוב את הארץ. אמאני טאטור בבית הקפה שלה בנצרת (באדיבות המצולמת)

אזרחים ערבים חושבים על הגירה: "מוכיחים לנו שאין לנו כאן עתיד"

כמו בחברה היהודית, גם בחברה הערבית שומעים יותר ויותר על אזרחים שעזבו לחו"ל. הפשיעה, הקושי הכלכלי, הגזענות וסתימת הפיות דוחפים אותם החוצה. "אנחנו אוהבים את המולדת, אבל זה נעשה קשה", אומרים המהגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf