הרב טאו רוצה לנקות את הטומאה החילונית, יואב קיש בא לעזרתו

"אי אפשר עוד להשאיר את הזהות היהודית כעניין של בחירה מקומית או העדפה פרטית". שר החינוך יואב קיש, דצמבר 2024 (צילום: אריה לייב אברמס / פלאש90)

בשבוע שעבר השיק שר החינוך יואב קיש תוכנית חדשה לחינוך יהודי, שבמסגרתה נקבע כי זהות התלמידות והתלמידים בחינוך הממלכתי (החילוני) אינה עומדת עוד לבחירת ההורים והמורים. מדובר במהלך כניעה לחזונו של הרב צבי טאו, באמצעות כוחה הקואליציוני של מפלגת נעם ושלוחותיה בכנסת.

>> הורים חילונים יקרים, ח"כ מעוז רוצה לקחת מכם את זכות הבחירה

זוהי תוכנית דתית, לאומית, משיחית ולא ליברלית, שפגיעתה רבה. היא מצמצמת את האוטונומיה של מנהלות ומנהלי בתי הספר, שכן היא מחייבת אותם להשתמש בתקציבם כדי לרכוש תוכניות דת. היא פוגעת במעמד המורות והמורים שעברו הכשרה והסמכה, שכן היא מכניסה לכיתות רבנים ומדריכים שאיש לא מפקח על הכשרתם. ומעל הכול, היא מופעלת מעל ראשיהם של רוב גדול של ההורים בחינוך הממלכתי שמגדירים עצמם כחילונים.

קיצור תולדות – מהרב טאו עד השר קיש

משנתו האקטיביסטית של הרב צבי טאו התגבשה לאחר פינוי גוש קטיף. לתפיסתו, כפי שמוסבר במאמריו של מרדכי מילר, אנו מצויים בתקופת ביניים, במעבר בין ראשית הגאולה שהובלה על ידי הציונות החילונית, לבין שלב הקודש שבו יתמזגו המדינה והדת, והגאולה תושלם.

בשלב הביניים "הטומאה חשה שאנו נמצאים על סיפו של מהפך רוחני", והיא הגבירה את השפעותיה השליליות. הטומאה שואפת להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, בשעה שהיא מאמצת תפיסת עולם פרוגרסיבית, פוסט מודרנית. תפיסה זאת גורמת לטשטוש זהויות, כמו למשל בין גבר לאישה ובין יהודים למי שאינם יהודים.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

מפלגת נעם הוקמה כזרוע הפוליטית של תלמידי הרב. היא נועדה להילחם על זהותה היהודית של מדינת ישראל "הנמצאת תחת מתקפה נרחבת מצד מדינות, קרנות וארגונים זרים".  בבחירות לכנסת ה-24 (מרץ 2021), נכנס אבי מעוז, יו"ר המפלגה, לכנסת.

כעבור שנה, בפברואר 2022, הקימה מפלגת נעם את "השדולה לחיזוק ושימור הזהות היהודית בישראל". מעוז אמר אז ש"תרבות הפוסט-מודרנה מייצרת את הפרוגרסיבים שפועלים באופן אקטיבי ואלים למחוק את הזהויות". בדיוק אותם מושגים של מורו ורבו.

מהדהד בכנסת את המשנה של רבו הרב טאו. ח"כ אבי מעוז, דצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מעוז מינה את עו"ד רוני ססובר כמנהלת השדולה. ססובר, מצידה, ייסדה את ארגון "מאירים – חינוך זה מסורת". הארגון יזם בפברואר 2024 דיון בוועדת החינוך של הכנסת תחת הכותרת: "חוסן תלמידים בזמן המלחמה לאור חשש מטשטוש ערכי הציונות, מורשת וזהות במערכת החינוך".

דורית יצחק, מנכ"לית ארגון מאירים, חזרה בישיבה על אותן טענות. "עמותות וארגונים זרים" מחדירים למערכת החינוך את האג'נדות שלהן, וכך "לאט לאט ובשיטתיות ישנו טשטוש של הזהות יהודית".

בעקבות הדיון, הוסכם בכנסת על הקמת "ועדת משנה להגות יהודית במערכת החינוך". בחמש ישיבות הוועדה נשמעו אותן טענות בדיוק. כך למשל אמרה היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן בישיבה השנייה, "כי כרגע הזהות היהודית שלנו בבתי הספר נמצאת, אין לי מילה אחרת, בהכחדה".

בישיבה השלישית היא הוסיפה: "יש פה ניסיון אמיתי, ערמומי, תככני, מאחורי הקלעים של גורמים מסוימים קיצוניים ביותר שפשוט חולשים על התכנים במערכת החינוך". וביתר מיקוד: "תכנים אנטישמיים של הכנסייה הנוצרית ממאות קודמות חודרים היום לתוך תלמידי ישראל".

השר קיש מצטרף למלחמה בטשטוש הזהויות

ומי עוד למד לדבר בשפת הטאו? שר החינוך יואב קיש. בחידון התנ"ך העולמי, במאי 2024, הוא בירך את המתחרים, ואמר כך: "אני גאה בכם, וקורא לכל בן ובת נוער בעולם, דווקא בתקופה זו של טשטוש זהויות, לחזור ולהעמיק בספר הספרים שלנו, לשוב אל הסיפור המכונן שעיצב את זהותנו" (בשידור 1:51).

ולכן לא היה צריך חמש ישיבות בכנסת, שכן כבר בראשונה הרים שר החינוך יואב קיש דגל לבן. הוא אמר אז: "כשאני נכנסתי לתפקיד ראיתי שלצערי […] המערכת הלכה רחוק מדי לשינוי אותו ערך מרכזי שלנו כעם, ואת הדבר הזה יש לי מדיניות לשנות ולתקן. לא יכול להיות מצב שתלמידים לא לומדים תנ"ך".

טיעוניו של השר היו כמובן שקריים, שכן חובת לימודי תנ"ך בחינוך הממלכתי לא השתנתה מאז הקמת המדינה, והיקפה נותר כשהיה משנת 2003. על פי נתוני ארגון המדינות החברות ב-OECD, לומדים בישראל כמעט פי שניים לימודי דת מאשר בממוצע המדינות.

וכך הגענו ליום שלישי שעבר, שבו השיק שר החינוך את תוכנית "שורשים – התוכנית הלאומית לזהות יהודית וציונית". וכך אמר השר: "אי אפשר עוד להשאיר את הזהות היהודית כעניין של בחירה מקומית או העדפה פרטית".

תכנים נוצריים מגיעים לתלמידי ישראל. ח"כ גלית דיסטל אטבריאן בכנסת, ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

הרי לכם סגירת מעגל בניצחון של הרב טאו. שר החינוך מצהיר על הדתה והלאמה של הזהות של התלמידות והתלמידים בחינוך הממלכתי, בניגוד לבחירה ולהעדפה של הוריהם ומוריהם.

פגיעה באוטונומיה של מנהלי בתי הספר

החידוש המרכזי בתוכנית הזהות החדשה הוא בכך שמנהלות ומנהלי בתי הספר חייבים לבחור יותר תוכניות זהות יהודית מתוך מאגר גפ"ן. החיוב הוא כמובן בניגוד לרציונל של תוכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), שנועדה להגביר את האוטונומיה של המנהלים, כך "שההחלטות יתקבלו על ידי צוותי הניהול הנמצאים במעגל הקרוב לתלמידים".

מאגר גפ"ן מכיל אלפי תוכניות חינוכיות, ובתי הספר יכולים לבחור מתוכן, עם כמה התניות. למשל, שלפחות 7% מהתקציב הגמיש יוקדש להשתלמות הצוות, אחוז אחד לתוכניות בתחום "חיים בשותפות", ואחוז אחד לתוכניות בתחום "תרבות יהודית ישראלית".

השר קיש טען כי בתוכניתו החדשה הוא הגדיל פי ארבעה את התקציב לזהות יהודית. האמת היא שהוא לא הוסיף גרוש לתקציב, אלא צימצם את הבחירה של המנהלים. השר קיש החליט לחייב את המנהלות והמנהלים להקדיש 4% מהתקציב (שהוא שלהם!) לטובת תוכניות זהות יהודית.

הפרטת ההוראה ופגיעה במעמד המורה

התוכנית החדשה גם פוגעת במורות ובמורים. לרשות משרד החינוך עומדים גורמי המקצוע האמונים על פיתוח תוכניות הלימודים, וכן שדרת המורות והמורים שמוכשרים ומוסמכים להפעיל את התוכניות בכיתות. אלא ששר החינוך נכנע כאן לגורמים הפוליטיים, שמתנגדים למדיניות הפרוגרסיבית (לדעתם) של משרד החינוך.

כדי לעקוף את גורמי המקצוע, תוכנית הזהות החדשה של השר מבוססת על כניסת גורמים פרטיים לבתי הספר. כאמור, מנהלי בתי הספר מחויבים לבחור תוכניות מתוך "תת סל זהות יהודית" במאגר גפ"ן, שבו כ-1,400 תוכניות.

הורים יכולים לבחור לאן לשלוח את ילדיהם. תלמידים בדרך לבית ספר בירושלים (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

הנה שלוש דוגמאות אקראיות מהמאגר: תוכנית "ערכים במסורת היהודית" שמופעלת על ידי הגרעין התורני בלוד, תוכנית "מעגל השנה היהודי" המופעלת על ידי הרב מאור בועז מעמותת כנפי אלישע, או תוכנית "ניגון של שבת" שמופעלת על ידי הרב משה שרון איפרגן. אלה המורים החדשים שייכנסו כחובה למערכת החינוך הממלכתית.

על חשבון חירות ההורים

תוכנית הזהות החדשה פוגעת גם בהורים. בכל ישיבות הוועדה בכנסת נטען שמשרד החינוך פועל בניגוד לרצון ההורים. למשל, נציגת ארגון מאירים טענה כי 83% מההורים בחינוך הממלכתי חושבים שיש ללמד יותר יהדות. בכתבה נפרדת הראיתי שמדובר בנתון מפוברק.

הטענה שהמשרד צריך לפעול באישור ההורים היא דמגוגית משום שאין לה סוף. הרי לא ניתן לבקש את הסכמת ההורים לכל משפט שמורה עתידה לומר בכיתה. המערכת מורכבת מאנשי מקצוע, הפועלים לפי מדיניות המשרד, ומוסמכים לעשות את מלאכתם.

ממילא יש להורים בישראל חופש דת מלא. על פי החוק, הורים בישראל יכולים לבחור, בכל מקום בו הם גרים, לשלוח את ילדיהם לחינוך חרדי, דתי או שאינו דתי.

ואחרון חביב, כיצד עומדת הכרזת השר, שהזהות היהודית אינה "עניין של בחירה או העדפה פרטית", עם עקרון חירות ההורים? האם הרבנים שהוזכרו בדוגמאות עברו אישור והסכמה של כלל ההורים?

אפילו לפי סקר שפרסם ארגון מאירים, 70% מההורים בחינוך הממלכתי הגדירו עצמם כחילונים. האם מותר לכפות על רוב מכריע זה חינוך דתי, שאינו תואם את תרבותם והשקפת עולמם של ההורים?

לפנינו אם כך כניעה של שר החינוך לתנועת ימין לא ליברלי, שניצלה את כוחה הקואליציוני בכנסת הנוכחית. שלטון הימין על מלא, בעודו מדבר בשם החירות, פוגע באוטונומיה של מנהלות ומנהלי בתי הספר, בסמכות המקצועית של המורות והמורים, ובחופש התרבות של ההורים החילונים.