newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עסקים בדרום: הבטחות הממשלה ל"כיפת ברזל כלכלית" ריקות מתוכן

כמעט חודש של לחימה התיש כלכלית את מרבית הבאר שבעים: פדיון מופחת בחנויות, מקומות בילוי ריקים, עסקים קורסים וחוסר וודאות. טרם נקבע מנגנון של פיצויים לעסקים

תרגום:

שלושה שבועות אחרי תחילת מבצע "צוק איתן", כבאפקט מושהה, ההשפעות של הלחימה מתחילות לתת את אותותיהן על אוכלוסיית באר שבע. ההתלהמות שקוראת "למחוק את עזה", "מוות לערבים" ו"מוות לשמאלנים" מתחלפת בשאלות, בעיקר בתחום הכלכלי.

נכון ליום שלישי בבוקר איום הטילים לעבר בירת הנגב נשאר, על כל המשתמע מכך. זה אומר שבכל רגע נתון צריכים תושבי באר שבע להיות מוכנים לתפוס מחסה תוך שישים שניות. מסחר, תרבות, עסקים, כל אלה משותקים בבאר שבע. נכון, יש מעט יושבים בבתי הקפה והמסעדות, אבל זו לא אווירה של קיץ וזה גן עדן לעומת המצב בעוטף עזה. שרי האוצר והכלכלה הבטיחו "כיפת ברזל כלכלית" לעורף האיתן בנגב. כעת, לקראת סוף החודש, כשמועד תשלום המשכורות והמסים מתקרב, מגלים שאלה מילים ריקות מתוכן.

במקום פיצוי לעסקים – הלוואה פרטית

בעיריית באר שבע, דחו את גביית הארנונה ל-31 ביולי בלבד. מי שיפגר בתשלומים, יצטרך להתמודד עם ריביות פיגורים וקנסות. אין, נכון להיום, יום שלישי, כל כוונה להקל על התושבים והעסקים. במוקד החירום של משרד האוצר אין תשובות: המוקדנים לא יודעים מה הסיוע אם בכלל. אין סיוע חירום. הם ממליצים לחכות כמה ימים, "אז אולי תהיה תשובה".

גם במשרד הכלכלה אין תשובה. המוקדנים רושמים פרטים (שם ומספר טלפון), "על מנת שכאשר תהיה תשובה, נוכל לחזור אלייך". לא מדובר, אגב, על פיצוי לעסקים ולעוסקים הזעירים, אלא על אפשרות להלוואה פרטית, בסכום מוגבל, שתועמד בתנאי שהלווה יביא שני ערבים.

העיר העתיקה ריקה. באר שבע תחת מבצע "צוק איתן" (צילום: דני בלר)

העיר העתיקה ריקה. באר שבע תחת מבצע "צוק איתן" (צילום: דני בלר)

העיר באר שבע הינה עיר מסחר ושירותים, אשר בשנים האחרונות עודדה הקמתם של קניונים, עד למצב של רוויה. אם בימי רגיעה העיר סובלת מהאטה כלכלית, פרי שכר נמוך ויוקר מחיה בשל קהל שבוי, הרי שבימי לחימה המצב גרוע שבעתיים. השכירים במקומות העבודה הגדולים והמאורגנים לא צפויים להיפגע. ההסתדרות בתמונה והיא דואגת שהשכר ישולם במועד. הבעיה היא בקרב העסקים הקטנים, העובדים הזמניים ועובדי הפרילאנס, מגזר הולך וגדל בעיר שאין בה הזדמנויות של ממש בתחום התעסוקה.

"כשהתחילו האזעקות, לפני שלושה שבועות, הקונים נעלמו", מספר ר', סוחר בעיר העתיקה של באר שבע. ר' מבקש לא להזדהות, כי הוא חושש שמה שהוא אומר, ייתפס כהתנגדות ללחימה בעזה. באר שבע, כשאר הישובים היהודיים בנגב, היא עיר ימנית ושמרנית מאוד. הוא חושש מחרם בפייסבוק או מהתנכלות פיזית אליו או לעובדיו.

"אני צריך לשלם משכורות לעובדים ויש הרבה הוצאות – ארנונה, מסים, ספקים. אני עומד פה עם סחורה של אלפי שקלים ואין מכירות: משקאות קלים, מוצרים לקיץ שכבר לא יהיה, גלידות, עוגיות. ביקשתי בבנק שיגדילו לי את מסגרת האשראי, אבל גם את זה גמרנו. אם בסוף החודש לא תגיע איזו שהיא עזרה, נצטרך לסגור".

עיקר הפגיעה: בעסקים קטנים ועובדים זמניים

בחנויות אחרות, שעדיין עובדות, צמצום המלאים בולט לעין. יש מצרכים קטנים שחסרים ואילו אחרים, הפכו יותר יקרים. בגלל המכירות המדולדלות, יש עסקים שהעלו מחירים. אחרים סוגרים. ר' מספר שעסקים שנקלעו למצוקת אשראי נאלצו לפנות לשוק האפור, על מנת לעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות. יש אחרים, במספר גדל והולך, שפשוט אינם משלמים. עיקר הנפגעים מהמצב הם עובדי פרילאנס ועובדים זמניים. הם נטולי זכויות והאפשרות שלהם לפעול מול מעסיקים שואפת לאפס.

אחד החברים של ר' מראה שתי חבילות של צ'קים. האחת, היא של צ'קים חוזרים ולאו דווקא על סכומים גבוהים: "אנשים חנוקים. קונים במכולת בצ'ק או בהקפה. יש כאלה שיש להם, עובדים במקום מסודר, אלה אין להם בעיה. הבעיה זה של הקטנים. הבנקים מסתכלים עליך. אם הם לא רואים תנועה, חותכים לך אשראי, כי אתה מסוכן להם. אז אנחנו בין הסוחרים עובדים עם צ'קים 'בטובה' (במלעיל – ד.ב.). אני נותן לך צ'ק במאה שקלים, אתה נותן לי צ'ק במאה שקלים ושנינו מפקידים בבנק. אתה לא מרוויח שקל, אבל הבנק רואה 'כאילו' תנועה ולא חונק לך את האשראי".

הקניונים של באר שבע מרגישים היטב את המלחמה: חנויות ריקות וירידה של עשרות אחוזים בפדיון, על פי העיתונות הכלכלית. גם המבצעים האטרקטיביים לא מצליחים להביא קונים – גם מחשש לאזעקה שתתפוס אותם בחוץ וגם כי פשוט הכסף מתחיל להיגמר. גם כל התוכניות לקיץ בוטלו. פסטיבל סמילנסקי ומופעים באמפיתיאטרון היקר של באר שבע לא מתקיימים בהוראת פיקוד העורף. אין קייטנות. בני נוער, שחשבו לעבוד בעבודות מזדמנות, נאלצים להישאר בבית, לשמור על האחים הקטנים, כדי שההורים יוכלו לצאת לעבודה.

בבאר שבע, לעת עתה, מנסים להכיל את המצב, בעיקר מתוך חשש. העתיד לא ברור: ייתכן כי עוד כמה חודשים, שוב אזעקות יפלחו את לילות העיר וגם ייתכן, כי המציאות החדשה, בהיעדר הכרעה, או תבונה מדינית, תהיה חיים תחת איום הטילים.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

"שאלו רק על ישראל". כך פוטרו עיתונאים ערבים מרשת שידור גרמנית

בעקבות דו"ח בנוגע לאנטישמיות, תאגיד השידור הגרמני DW פיטר שבעה עיתונאים ערבים. אבל תחקיר של מגזין 972+ מגלה שמחבר הדו"ח נחשד באסלאמופוביה, שהעיתונאים לא נשאלו על דעותיהם על יהודים, ושההליך כולו היה פגום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf