הבחירות הסתיימו, המירוץ לנשיאות רק התחיל
כפי שהיה צפוי, התוצאות בליל הבחירות טובות יותר לטראמפ, אבל זה בעיקר משום שהקולות הרבים שנשלחו בדואר עדיין לא נספרו. לביידן יש סיכוי לא רע להיבחר בסופו של דבר, אבל התרחיש שטראמפ ינסה לייצר כאוס עדיין סביר מאוד
בבוקר שלאחר הבחירות, למרות שהיו עד כה מעט הפתעות, ולראשונה מאז הבחירות של שנת 2000, אין עדיין תוצאה לבחירות. במידה רבה, המצב הזה היה צפוי בגלל ריבוי ההצבעות בדואר בעקבות משבר הקורונה, נושא שסוקר בהרחבה. ההפתעה היחידה של הלילה היתה דווקא לטובתו של טראמפ: ככל הנראה, דונלד טראמפ זכה באלקטורים של מדינת פלורידה החשובה, שהסקרים ניבאו בה נצחון לג'ו ביידן בהפרש קטן. בשאר המפה, התוצאות די צפויות: טראמפ מנצח במדינות האדומות, ביידן מנצח במדינות הכחולות. החדשות הטובות עבור ביידן הן שהוא כנראה מנצח את מדינת אריזונה, שהיתה במשך שנים מעוז רפובליקני.
תוצאות הבחירות ייקבעו במדינות "חגורת החלודה", שטראמפ ניצח בהן ב-2016, ושביידן מקווה להחזיר לידי הדמוקרטים: אוהיו, וויסקונסין, מישיגן, והחשובה מכולן – פנסילבניה. נכון לעכשיו, המדגמים מהמדינות הללו מראים יתרון קל לטראמפ, אבל גם זו אינה הפתעה, בגלל שההצבעות בדואר – שמיטיבות לכל הדעות עם הדמוקרטים – נספרות בהן מאוחר, וסביר שישנו את פני הדברים בימים הקרובים.
אנחנו עדים למעשה להתממשות התרחיש שהפרשנים קראו לו "האשליה האדומה". קצת כמו בלילה שבו הלכנו לישון עם פרס והתעוררנו עם נתניהו, התוצאות מליל הבחירות צפויות להיות טובות יותר לטראמפ מאשר התוצאות הסופיות, שיוכרזו כשייספרו למעלה ממאה מיליון הקולות שנשלחו בדואר.
כעת, נותר לראות אם תרחיש יום הדין, שממנו חששו הדמוקרטים לפני יום הבחירות, אכן יתממש: טראמפ, שיראה שספירת הקולות במדינות המפתח פועלת כרגע לטובתו, ינסה להפסיק את ספירת הקולות ולהביא את תוצאות הבחירות להחלטה של בית המשפט העליון, שבו יש לו כעת רוב של שישה מול שלושה בזכות מינוי הבזק של השופטת איימי קוני בארט.
לעניות דעתי, התרחיש הזה לא סביר. בסופו של יום, טראמפ לא יצליח להביא לפסילת מיליוני קולות, ולכן הוא זקוק קודם כל להפרשים קטנים מאוד של עשרות אלפי קולות במדינות המפתח, כדי שתרגיל כזה יעבוד, ונכון לעכשיו לא נראה שזה הולך להיות המצב.
עם זאת, תרחיש אימים אחר שבהחלט עוד עשוי להתפתח הוא שטראמפ ינסה לשפר את סיכוייו לנצח בבית המשפט העליון על ידי יצירת כאוס. טראמפ מכין את הקרקע לאפשרות הזאת כבר חודשים, כשבאופן אובססיבי תיאר את ההצבעות בדואר כתרמית אחת גדולה. טראמפ כרגיל משקר, כי אין שום עדות לכך שהצבעות בדואר מועדות למעשי תרמית, ולמעשה החשש בהן הוא מעיוות התוצאות בכיוון ההפוך, דרך פסילה המונית של קולות בדואר בגלל שהן דורשות אימות חתימה, מה שמשאיר לסופרי הקולות מרחב גדול יותר לפסילת קולות, אם לדעתם החתימות לא נראות בדיוק אותו הדבר. אבל הערעור המתמשך על תוצאות הבחירות בהחלט עשוי להוציא את תומכי טראמפ, עם כלי נשק בידיהם, לרחובות.
למרות זאת, חשוב להזכיר שהבחירות בארה"ב אכן מאוד לא הוגנות, אבל לא במובן שאליו מתכוון טראמפ. אם הבחירות בארה"ב היו מתרחשות על בסיס העקרון הדמוקרטי של "קול אחד לכל אחד", לא רק שכבר היינו יכולים להיות בטוחים שטראמפ הפסיד את הבחירות, אלא שהוא לא היה נבחר לנשיאות מלכתחילה. השיטה שלפיה כל האלקטורים של כל מדינה – ללא קשר להפרש הקולות בה – הולכים למועמד אחד, היא זו שהביאה למצב שבו מאז תחילת המאה הנוכחית, רק כהונה אחת מבין שלוש הכהונות של נשיאים רפובליקניים הגיעה בעקבות זכייה במרבית הקולות בבחירות. זאת מאחר ששיטת האלקטורים נותנת כוח לא פרופורציונלי למדינות מסוימות באופן שמעניק יתרון לרפובליקנים. כך, ניצחון של 2% לדמוקרטים בספירת הקולות הכללית, עדיין יעניק את הניצחון למועמד הרפובליקני.
העיוות זועק במיוחד כשמשווים את הבחירות לבית הנבחרים (הבית התחתון של הקונגרס) לבחירות לסנאט (הבית העליון של הקונגרס). בעוד שמדינות שולחות לבית הנבחרים מספר נציגים באופן שמייצג פחות או יותר את גודל האוכלוסייה שלהן, לסנאט שולחת כל מדינה שני נציגים, ללא תלות בגודלה. כך יוצא שמדינה עצומה כמו קליפורניה, שיש לה יותר תושבים מלקנדה ושאם היתה מדינה עצמאית היתה הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, מיוצגת על ידי שני סנאטורים בדיוק כמו אלסקה, עם פחות ממיליון תושבים. במלים אחרות, לקול של תושב אלסקה לסנאט יש כמעט פי חמישים יותר כוח מקול של תושב קליפורניה. באופן לא מפתיע, השיטה הזאת מעדיפה מדינות קטנות עם אזורים כפריים נרחבים, דבר שמועיל מאוד לרפובליקנים. וזו גם הסיבה לכך שבעוד שהדמוקרטים כבר חוגגים את הניצחון בבחירות לבית הנבחרים, הבחירות לסנאט עדיין צמודות.
אין ספק שאם הבחירות האמריקאיות היו הוגנות, הדמוקרטים כבר היו חוגגים ניצחון. רוב הסיכויים הם שכשכל הקולות ייספרו, הדמוקרטים עדיין יחגגו ניצחון. אבל הדרמה שתתחולל עד אז, הכאוס שטראמפ עשוי לזרוע, ובהחלט ייתכן שגם שפיכות הדמים שעשויה להגיע, כל אלה הם התוצאה של שיטת בחירות שמעוצבת באופן שמעוות את התוצאות לטובת הימין, במדינה שהולכת והופכת ליותר ויותר שמאלית.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן