newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם בג"ץ יתיר את המלכוד בן 22 השנים של תושבי מסאפר יטא?

אף שנציגי המדינה התקשו להוכיח את נחיצותם של האימונים בשטח האש על אדמות התושבים או אם נעשתה הערכת מצב עדכנית, נציגי התושבים סקפטיים. "בסופו של דבר, זה עניין פוליטי". כעת, יותר מאלף תושבים תחת סכנת גירוש מחכים להחלטה

מאת:

בית המשפט העליון קיים הבוקר (שלישי) דיון בעתירה על גורל שמונה קהילות פלסטיניות, המונות יותר מ-1,000 פלסטינים באזור מסאפר יטא שבדרום הר חברון, ונמצאות בסכנת גירוש כיוון שישראל הכריזה על האזור "שטח אש 918" .

לפני הדיון, כמאה פלסטינים תושבי הקהילות וכן פעילים ישראלים, מחו מחוץ לבית המשפט. אליהם הצטרפו גם חברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף ואוסאמה סעדי. "זה נותן לנו תקווה לראות את האנשים שעמודים איתנו כאן", אמר נידאל יונס, ראש המועצה של מסאפר יטא ותושב הכפר ג׳ינבה, למפגינים. "כבר 22 שנה מתנהל המשפט הלא צודק הזה, ואנחנו לא יודעים מה יעלה בגורלם של כפרים שקיימים מאות שנים. במהלך 22 השנים כוחות כיבוש המשיכו בהרס של כל יסודות החיים, בתים, תשתיות מים וחשמל. רוב מי שהיו פה בפתיחת המשפט נפטרו; הם רצו צדק ולא זכו לראות אותו. אנחנו התבגרנו ועדיין דורשים צדק. מי שהיו אז ילדים רוצים היום להקים משפחה. גם אם לקח 22 שנים, לפחות שהצדק יגיע באיחור".

מחאה מחוץ לדיון בבג״ץ בעתירה של תושבי מסאפר יטא בדרום הר חברון נגד גירושם משטח האש 918, 15 במרץ 2022 (צילום: אורן זיו)

מחאה מחוץ לדיון בבג״ץ בעתירה של תושבי מסאפר יטא בדרום הר חברון נגד גירושם משטח האש 918, 15 במרץ 2022 (צילום: אורן זיו)

שטח האש 918 הוכרז בתחילת שנות ה-80. הוא משתרע על כ-30 אלף דונם, שבהם יושבים 12 כפרים פלסטיניים: ג'ינבה, אל-מרכז, אל-חלאווה, א-דבע, אל-פוקא, א-תבאן, אל-מג'אז, א-ספאיי, מר'איר אל-עביד, אל-מופקרה, א-טובא וסארורה. את ההחלטה להקצות את השטח לאימונים צבאיים קיבל שר החקלאות דאז, אריאל שרון, מתוך כוונה גלויה לגרש את הקהילות הפלסטיניות מהאזור.

ב-1999, הצבא גירש כ-700 מהתושבים, בטענה ששהותם בלתי חוקית, ושאינם תושבים קבועים באזור. בתגובה לעתירת האגודה לזכויות האזרח, בג"ץ הוציא צו ביניים, שאיפשר לתושבים לחזור לכפריהם עד להחלטה סופית בעניינם. צו הביניים הזה היה פחות או יותר הסטטוס קוו במסאפר יטא בשני העשורים האחרונים.

ב-2012 המדינה עדכנה את גרסתה, ומסרה לבית המשפט כי היא מתכוונת לגרש את תושביהם של 8 מ-12 הכפרים באזור האש. בין השאר, הציעה המדינה "פשרה", שבמסגרתה תושבי הכפרים יוכלו להמשיך לעבד את אדמתם שנמצאת בשטח האש בסופי שבוע, בחגים יהודיים ובמשך חודשיים לא רצופים בכל שנה. התושבים דחו את ההצעות האלה.

מאז 1999 ישראל לא גירשה תושבים באזור, אך הפעילה על תושבי מסאפר יטא לחצים בלתי פוסקים כדי שיעזבו "מרצונם". מאז 2006 תיעד ארגון בצלם הריסה של יותר מ-64 מבני מגורים (שבהם התגוררו 346 בני אדם, 155 מהם קטינים), ו-19 מבנים אחרים בקהילות האלה. נכון לאפריל 2020, קיימים 455 צווי הריסה נוספים למבנים בשטח אש 918 – כמעט כל המבנים באזור.

הצבא משתמש במקום לאימונים (בלי תחמושת חיה), שגורמים נזק לרכוש ולאדמות הפלסטיניות. בפברואר 2020, הצבא קיים אימון רחב היקף ליד הכפר ג'ינבה. בנוסף, תושבי הכפרים נתונים כבר זמן רב להתקפות של מתנחלים ממאחזים בתוך שטח האש – מצפה, אביגיל וחוות מעון.

"תתאפקו מלהפציץ חודשיים?"

הדיון הבוקר התקיים בפני השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף ודוד מינץ. הרכב השופטים הוחלף לאחר פרישתו של השופט חנן מלצר, שליווה את התיק בשנים האחרונות.

בתחילת הדיון, שלושת השופטים היקשו על המדינה בשאלה האם נעשו בשנים האחרונות הערכות מחדש מצד אגף התכנון הצבאי לגבי הצורך בשטח האש. השופט גרוסקופף אף ציין ששטח האש לא משרת את צה"ל מזה 20 שנה. נציג משרד הביטחון ומפקד צה"ל בגדה המערבית, עו״ד ברט, טען כי הוא עומד על כך שיש לצה"ל צורך גדול בשטח האימונים. גם נציגת הצבא טענה שיש בו צורך, אך שניהם לא הצליחו לציין מתי והאם התקיימה הערכה מחדש של נחיצותו בשטח.

השופטים אף ביקרו את המדינה על כך שאף נציג צבאי מהדרג המבצעי לא טרח להגיע לדיון, אלא רק גורמי אכיפה.

לשאלתו השופט עמית לגבי היקף הקרקעות הפרטיות בשטח האש, ענה ברט כי העותרים מדברים על 30%, אבל אין לו מידע מדויק. לאורך הדיון, עו"ד ברט חזר על טענות המהדהדות כמעט אחת לאחת טענות שמשמיעים לעיתים תכופות ארגוני ימין: "התושבים אינם חיים שם כל השנה", "יש לחלקם בתים ב-יטא", כמו גם טענה לפיה התושבים הפלסטינים מנצלים את צו הביניים האוסר על אימונים במקום לצורך "תנופת בנייה", ואף "פוגעים באתרים ארכיאולוגיים, ומשתמשים באבנים שהם חלק מאתר ארכיאולוגי כדי לבנות בתים".

הדיון בבג״ץ בעתירה של תושבי מסאפר יטא בדרום הר חברון נגד גירושם משטח האש 918, 15 במרץ 2022 (צילום: אורן זיו)

נציג משרד הביטחון ומפקד צה"ל בגדה המערבית הדהד את טענות המתנחלים. הדיון בבג״ץ בעתירה של תושבי מסאפר יטא בדרום הר חברון נגד גירושם משטח האש 918, 15 במרץ 2022 (צילום: אורן זיו)

"זו אחת העתירות הוותיקות הנמצאות על שולחנו של בית המשפט", פתח את דבריו עו״ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח, אשר הגישה את העתירה ביחד עם התושבים. לדבריו, העובדה שהמדינה התמהמהה לאורך השנים בהליך המשפטי מראה כי "לצבא לא אצה הדרך, וזה מטיל צל כבד על חיוניות של שטח האש".

יקיר אף השיב לטענות נציג המדינה על כך שהתושבים חיים במקום רק חלק מהשנה: "זאת לא התיישבות עונתית, אלא שקשורה למעגל הרעייה והחקלאות. בקיץ, כשאין מרעה, חלקם עוברים לבתים של קרובי משפחה ביטא. לטעון שהם לא תושבי קבע שם זה כמו לטעון שמישהו הוא לא תושב פריז כי הוא נוסע לחופשת הקיץ כל שנה".

לגבי הטענות להמשך הבניה בזמן שהעתירה מתנהלת אמר יקיר: "22 שנים חלפו, זה מצב לא נורמלי בחיים של קהילה. בשטח לא ניתן לקבל היתר. זאת ההגדרה של שטח אש, שלא ניתן להגיש תוכניות תכונן ולא ניתן לקבל היתרים. הם במלכוד 22 שנים".

בהתייחס להצעת הפשרה שהציעה המדינה בשנים קודמות, לפיו, באורח ניסיוני, התושבים יתפנו ל-70 ימים כל חצי שנה, אמר יקיר: "כל הצעה שכוללת פינוי מהשטח לא באה בחשבון".

בסיום הדיון הביעו השופטים תקווה כי היה זה הדיון האחרון, וציינו שהתיק הועבר ל"עיון", כלומר לקבלת החלטה. כאשר עורכי הדין של התושבים ביקשו לברר האם צו הביניים המונע אימונים יישאר בתוקף, השופט עמית פנה לנציג המדינה ושאל "תתאפקו מלהפציץ חודשיים?", וזה השיב בחיוב.

לאחר הדיון, עו״ד שלמה לקר – המייצג חלק מהתושבים – אמר כי אין לו ציפייה שהעמדה של התושבים תתקבל וששטח האש יבוטל. "זה עניין פוליטי בסופו של דבר. יש נחישות (של המדינה, א״ז וי"א) להשתלט על השטח הזה, 30 אלף דונם על הקו הירוק". להערכת לקר, השופטים לא יחליטו על פינוי מלא. "בפסק הדין, מצד אחד הם לא ירצו לפגוע בזכות הקניין, כי זה נגד הדין הבינלאומי ויכול להגיע להאג, ומצד שני הם יקבעו שהתושבים יכולים להסתדר עם אימונים בחלק מהשנה", העריך.

עו״ד נטע עמר, המייצגת את מועצת הכפרים מסאפר יטא, אמרה בתום הדיון: "בית המשפט הביע ספק לגבי קיומה של הערכה צבאית מעודכנת, ולגבי הנחיצות של שטח האש. הספק הזה צריך מבחינתו לקבל מענה. העובדה שבדיון היו נוכחים אנשי הפיקוח על הבניה והאכיפה ולא אנשי צבא, מעידה כאלף עדים על מטרת סגירת השטח, שהיא עצירת פיתוח פלסטיני ולא החזרתם של אימונים ארטילריים. יש באזור הזה אינטרסים התנחלותיים".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"אין שמש בכלא". אמל נחלה, נער, על 16 חודשים במעצר מנהלי

אחרי שבימ"ש צבאי החליט לשחררו, הצבא עצר במעצר מנהלי את אמל נחלה, אז ילד בן 16, והחזיק אותו בכלא שנה וחצי למרות שהוא חולה במחלה נדירה. "בשב"כ אמרו לי, שתף פעולה ותשחרר", הוא מספר בראיון ראשון אחרי שחרורו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf