newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לקראת הדיון מחר בבג"ץ: מה בעצם הסיפור של מסאפר יטא?

שמונה קהילות פלסטיניות בדרום הר חברון, שמתגוררות במה שהוגדר כשטח אש בתחילת שנות ה-80, עומדות כבר שני עשורים בסכנת גירוש. למה זה קורה, מה התרחש ב-20 השנים האלה, ומה אפשר לעשות כדי לסייע?

מאת:

שמונה קהילות בסכנת גירוש. ילדה פלסטינית בכפר אל-מופקרה בדרום הר חברון, שהוכרז אזור אסור לבנייה, ב-23 באפריל 2014 (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

מחר, 15 במרץ 2022, יתקיים דיון בבית המשפט העליון, שעשוי לקבוע את גורלן של שמונה קהילות פלסטיניות החיות כיום במסאפר יטא. יותר מ-1,000 פלסטינים המתגוררים באזור בדרום הר חברון,  שישראל מגדירה "שטח אש 918" , בסכנת גירוש. אם יקרה, זה יהיה הגירוש הגדול ביותר של פלסטינים מזה עשרות שנים.

פסיקה סופית היתה אמורה להינתן כבר באוגוסט 2020, לפני פרישתו של אחד משופטי ההרכב. אך לאחר שהמועצה הכפרית של מסאפר יטא הגישה בקשה להצטרף להליך כידידת בית המשפט, נקבע דיון נוסף בעתירה, שיתקיים מחר. בינתיים פרש שופט נוסף, ובשל כך ביקשו העותרים שהדיון יעסוק בכל העניינים שעולים מהעתירה, ולא רק בבקשת ההצטרפות. לכן ייתכן גם שייקבעו דיונים נוספים בטרם יכריע בית המשפט בעניין.

תושבי הכפרים במסאפר יטא מתגוררים במערות עתיקות שבנויות לתוך הסלעים, ובבתים חדשים יותר, שנבנו בעשורים האחרונים. מאז שהוכרז חלק מהאזור כשטח האש, המינהל האזרחי דוחה בשיטתיות 98.6% מהבקשות של פלסטינים באזור להיתרי בנייה באדמתם הפרטית, הצבא מסרב לחבר אותם למים ולחשמל, וכל מה שהם מנסים לבנות, נהרס. בנוסף, הם נתונים להתקפות חוזרות ונשנות מצד מתנחלים, ותלונותיהם לא זוכות לכל מענה.

אם בית המשפט ייאשר את גירוש תושבי מסאפר יטא, הדבר יהווה תקדים משפטי שעשוי להשפיע על מקרים אחרים של קהילות פלסטיניות, שמתגוררות בשטחים שהצבא הכריז עליהם כשטח אש ברחבי הגדה המערבית.

מאז שנות ה-70 של המאה שעברה, ישראל הכריזה על כ-18% משטחי הגדה כשטחי אש שמיועדים לאימונים צבאיים. משמעות ההכרזה היא איסור על נוכחות של אזרחים בשטחים אלה. כמעט 40 קהילות רועים פלסטיניות, כולל מסאפר יטא, חיות באזורים כאלה – בסך הכל כ-6,200 איש. רבים מהיישובים האלה היו קיימים לפני ההכרזה על האזור כשטח אש. פרט להרס בתים, לפגיעה במקורות הפרנסה ולאיסור על בנייה חדשה, חלק מהם כבר פונו לתקופות קצרות כדי לאפשר לצבא לקיים אימונים במקום.

שטח אש 918 הוכרז בתחילת שנות ה-80. הוא משתרע על כ-30 אלף דונם, שבהם יושבים 12 כפרים פלסטיניים: ג'ינבה, אל-מרכז, אל-חלאווה, א-דבע, אל-פוקא, א-תבאן, אל-מג'אז, א-ספאיי, מר'איר אל-עביד, אל-מופקרה, א-טובא וסארורה.

את ההחלטה להקצות את השטח הזה לאימונים צבאיים קיבל שר החקלאות דאז, אריאל שרון, מתוך כוונה גלויה לגרש את הקהילות הפלסטיניות מהאזור. בישיבת ועדת השרים לענייני התנחלויות (ששמה הרשמי כיום הוא "ועדת שרים לענייני התיישבות באזור יהודה ושומרון"), שהתקיימה ביולי 1981, טען שרון כי בגלל התרחבות הכפרים הערביים, לישראל יש אינטרס להרחיב ולהגדיל את שטחי האימונים במקום, כדי לשמור על האזורים החיוניים האלה בידיה.

בשנים שאחרי ההכרזה על האזור כשטח אש, לא קרה דבר. ואז, ב-1999, הצבא גירש כ-700 מתושבי האזור, בטענה שהם גרים באופן בלתי חוקי בשטח אש, ושאינם תושבים קבועים באזור. בתגובה לעתירת האגודה לזכויות האזרח, בג"ץ הוציא צו ביניים, שאיפשר לתושבים לחזור לכפרים שלהם עד להחלטה סופית בעניינם.

צו הביניים הזה היה פחות או יותר הסטטוס קוו במסאפר יטא בשני העשורים האחרונים. במהלך התקופה התקיימו דיונים רבים בבית המשפט. המדינה המשיכה לדרוש את גירושם של התושבים, בטענה שלא היו תושבים קבועים באזור בזמן ההכרזה עליו כשטח אש, ולכן אין להם זכויות בקרקע.


ב-2012 המדינה עידכנה את גרסתה, ומסרה לבית המשפט כי היא מתכוונת לגרש את תושביהם של 8 מ-12 הכפרים באזור האש. בין השאר, הציעה המדינה "פשרה", שבמסגרתה תושבי הכפרים יוכלו להמשיך לעבד את אדמתם שנמצאת בשטח האש בסופי שבוע, בחגים יהודיים ובמשך חודשיים לא רצופים בכל שנה. התושבים דחו את ההצעות האלה.

מאז 1999 ישראל לא גירשה תושבים מאדמתם באזור, אך הפעילה על תושבי מסאפר יטא לחצים בלתי פוסקים כדי שיעזבו את המקום "מרצונם". מאז 2006 תיעד ארגון בצלם הריסה של יותר מ-64 מבני מגורים (שבהם התגוררו 346 בני אדם, 155 מהם קטינים), ו-19 מבנים אחרים בקהילות האלה. נכון לאפריל 2020, קיימים 455 צווי הריסה נוספים למבנים בשטח אש 918 – כמעט כל המבנים באזור.

הצבא משתמש במקום לאימונים (בלי תחמושת חיה), שגורמים נזק לרכוש ולאדמות הפלסטיניות. בפברואר 2020, למשל, הצבא קיים אימון רחב היקף ליד הכפר ג'ינבה.

בנוסף, תושבי הכפרים נתונים כבר זמן רב להתקפות של מתנחלים ממאחזים בתוך שטח האש – מצפה, אביגיל וחוות מעון. ב-1 ביוני 2021, למשל, מתנחלים שרפו מזון לכבשים, שהיה אמור להספיק לשנה, שהיה בבעלות משפחה פלסטינית בכפר טובא. ב-29 בספטמבר ביצעו מתנחלים פוגרום במופקרה, שבמהלכו נפצע ילד בן 4 מפגיעת אבן בראשו. הצבא נכח במקום, אך לא התערב.

האם מה שישראל עושה בכלל חוקי? לא, ומסיבות רבות. לפי החוק הבינלאומי, המפורט באמנות שעליהן ישראל חתומה, לא חוקי להשתמש בשטח כבוש למטרה שמשרתת אך ורק את הכובש ולא את האוכלוסייה שתחת כיבוש. בנוסף, המשפט הבינלאומי אוסר על גירוש אוכלוסייה שנמצאת תחת כיבוש.

מה אפשר לעשות כדי לנסות למנוע את הגירוש? ניתן למצוא פירוט של דרכים לסייע לתושבי מסאפר יטא באתר של הקמפיין SaveMasaferYatta#, שבו ניתן גם להתעדכן בהתפתחויות.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf