newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האגדה על שר החינוך החברתי שדאג לגיל הרך, גדעון סער

למרות טענותיו בתעמולת הבחירות שלו, סער לא יזם, לא הוביל ולא ניהל את רפורמת חינוך חינם מגיל 3. הוא דווקא כן הגדיל את הסבסוד להורים עשירים ופעל להפרטת גני הילדים

מאת:

במסגרת תעמולת הבחירות שלו, מתפאר גדעון סער שהוא היה זה שיזם, הוביל וביצע את "המהלך הגדול לחינוך חינם לגילי 4-3". עוד הוא מחזיק מעצמו שהיה "שר חינוך חברתי", שהחלטותיו כשר חינוך תרמו לצמצום הפערים החברתיים בישראל.

גדעון סער, ב-16 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

גדעון סער, ב-16 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

של נעליך, גדעון סער. סער לא יזם חינוך חינם מגיל 3. החוק הוצע לראשונה ב-1981, כשסער היה תלמיד בכיתה ט'. סער לא הוביל שום דבר, הוא נגרר אחרי הורים ממעמד גבוה, שביקשו לבטל את ההעדפה המתקנת לשכבות החלשות. סער גם לא ביצע: מבקר המדינה מצא שמשרד החינוך כשל בניהול הרפורמה האמורה.

בטח ובטח שסער אינו חברתי: הוא הגדיל את סבסוד שכר הלימוד בגנים דווקא להורים מהשכבות החזקות, והעביר כספי ציבור לגנים פרטיים, ללא שום פיקוח או התניה.

מתוך עמוד הפייסבוק של גדעון סער

מתוך עמוד הפייסבוק של גדעון סער

לא יזם חינוך חינם מגיל 3

הצעת החוק לחינוך חינם מגיל 3 הונחה על שולחן הכנסת באוגוסט שנת 1981. יוזמי החוק היו חמישה חברי כנסת, כולם חברי מפלגת העבודה (המערך), וכולם (שלא במפתיע) נציגי הפריפריה. היום היינו מכנים אותם: "פעילים חברתיים מזרחים".

שמות חברי הכנסת: יעקב ז'אק אמיר, שהיה קודם לכן ראש העיר דימונה; אהרון רפאל נחמיאס, לשעבר ראש העיר צפת; רענן נעים, ממושבי אצבע הגליל (מ.א. מבואות החרמון); אורי סבאג, מקודם מזכיר מועצת פועלי באר שבע; ורפאל סוויסה, לשעבר ראש המועצה מזכרת בתיה.

החוק (ליתר דיוק: תיקון 16 לחוק לימוד חובה) התקבל בכנסת ביוני 1984, בעת כהונת ממשלת האחדות, שבה שר החינוך היה זבולון המר. גדעון סער היה עסוק אז בבחינות הבגרות. יישום החוק נדחה משיקולי תקציב, ורק בשנת הלימודים תש"ס (1999) נמצא לראשונה תקציב ליישומו החלקי. זה קרה במהלך כהונת ממשלת אהוד ברק. שר החינוך היה יוסי שריד.

בתקציב שניתן, הוענק חינוך חינם לילדים מגיל 3 להורים מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים (1 עד 3) וכן למה שנקרא אז יישובי קו העימות. זה חשוב, כי התרומה העתידית של גדעון סער היתה בדיוק בכיוון החברתי ההפוך.

מתוך הסרטון: גדעון סער – ליכוד חזק, אוקטובר 2012 (יוטיוב)

לא הוביל חינוך חינם מגיל 3

בריאיון שפורסם ב"הד החינוך", עם כניסתו של גדעון סער לתפקיד שר החינוך ב-2009, מנה השר חמישה יעדים לכהונתו: הישגים, ערכים לאומיים, רפורמה בהשכלה הגבוהה, העלאת שכר המורים ו… "ריסון החינוך הפרטי". בהמשך אציג כיצד הוא תרם דווקא להרחבת החינוך הפרטי. על כל פנים, סער לא הזכיר ברמז את החינוך לגיל הרך, וגם לא את הילדים בגיל 4-3.

באותה עת, שנת 2009, נהנו מחינוך חינם קרוב למחצית מהילדות והילדים בגילי 4-3. על פי נתונים משנת תש"ע שפורסמו בדו"ח וועדת טרכטנברג, 35% מהילדים למדו בחינם, ו-38% נוספים נהנו מסבסוד ממשלתי בשיעור ממוצע של 32% משכר הלימוד.

מי שהעלתה את הנושא לסדר היום היתה המחאה החברתית ב-2011, ובתוכה "מחאת העגלות". מכיוון שהורים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך ממילא לא שילמו אז שכר לימוד בגנים, ברור כי המחאה היתה מצדם של הורים ממעמד חברתי-כלכלי מעל הממוצע.

כדי להשתיק את המחאה הוקמה ועדת טכטנברג אשר המליצה בין השאר להשלים את התקציב הנדרש ליישום חוק החינוך לגילי 4-3. בינואר 2012, אימצה הממשלה חלק מהמלצות ועדת טכרטנברג (החלטה 4088). בין השאר הוחלט על הקצאת תקציב להגדלת הסבסוד של שכר הלימוד לילדים בגיל 4-3.

היטיב עם ההורים העשירים

גדעון סער הבטיח אז שההחלטות "הן חשובות לחינוך, אבל גם לצמצום פערים", ועוד טען: "להורים זה חיסכון של 800 שקל בחודש, 8,000 שקל בשנה". האמנם? ודאי שלא!

ב-2016 בחנו חוקרי מכון טאוב את השפעתו של יישום החוק שביצעה ממשלת נתניהו מ-2012. בניתוח התברר שאכן היתה ירידה בהוצאה הממוצעת של הורים לחינוך ילדים בגיל 3 עד 4. עם זאת, זה לא היה בהיקף של 800 שקל בחודש כפי שהבטיח סער, אלא רק של 94 שקל (כאן, עמוד 140).

הפערים החברתיים אולי הצטמצמו, אבל מהכיוון ההפוך: העשירים שילמו פחות. זה הרי ברור שאם ההורים ממעמד חברתי כלכלי נמוך זכו כבר לסבסוד מלא או חלקי של שכר הלימוד, לא נותר לממשלה אלא להיטיב עם העשירים.

עינכם הרואות בתרשים: מוצגת בו ההוצאה המשפחתית הממוצעת לחודש עבור חינוך ילדים בגיל 2 עד 5, במסגרות טרום חובה, לפי חמישונים של מעמד חברתי כלכלי. הקו הבהיר יותר (העליון) מציג את ההוצאה ב-2011, והקו הכהה מציג את ההוצאה ב-2014. הפער בין שני הקווים מייצג, אם כך, את גודל ההנחה שהעניק גדעון סער להורים בהיותו שר חינוך.

ניתן לראות שלא היתה הנחה של 800 שקל בחודש לאף אחת מקבוצות ההורים. ועוד – שהפער בין שני הקווים גדול יותר, ככל שעולים בחמישון החברתי-ככלכלי. כלומר שיעור ההנחה שהעניק גדעון סער היה גדול יותר, ככל שההורים היו עשירים יותר.

ניסה להפריט את גני הילדים

בעת קבלת החוק בממשלה, ב-2012, לא היו מספיק מוסדות חינוך לקליטת כל הילדים בגיל 4-3. על כן החליטה הממשלה להעניק את הסבסוד הציבורי בשכר הלימוד גם להורים שילדיהם למדו בגנים הפרטיים. למעשה, היה זה ניסיון ליישם את שיטת הוואוצ'רים בחינוך לגיל הרך: ההורים קיבלו שובר שווה כסף מהמדינה, ויכלו להעביר אותו לכל גן בו למדו ילדיהם.

מספר ארגוני משפט וזכויות אדם פנו אז (2012) לשר החינוך סער, בדרישה לעצור את יישום החוק. "ההשוואה שיוצרת הממשלה במו ידיה" בין גנים ממלכתיים לפרטיים, "פוגעת קשות במעמדו של החינוך הממלכתי", הם כתבו. זאת, משום שהגנים הפרטיים קיבלו מימון ציבורי ללא שום התניה או פיקוח "על הפדגוגיה, העסקת הגננות, ומיונים אסורים בקבלה לגן".

זאת ועוד, החוק דאז לא אסר במפורש על הגנים הפרטיים, שקיבלו כסף מגדעון סער, להמשיך ולגבות במקביל שכר לימוד מההורים. בדרך זאת נשמר לגנים הפרטיים תמריץ להצטרף להסדר הממשלתי, מבלי שתפגע רווחיותם, ומבלי להפסיק את המיון המעמדי שיצרו תשלומי ההורים.

נכשל בניהול יישום החוק

יישום החוק לחינוך ילדים בגיל 4-3 נבדק גם על ידי מבקר המדינה, בדו"ח השנתי שפורסם ב-2015. השורה התחתונה:

"משרד החינוך לא השכיל ליישם את מרבית הרפורמות והתהליכים שיזם, לצד הממשלה, בשנים האחרונות, ושיועדו לצקת תוכן בשינוי מיקומו של החינוך לגיל הרך בסדר העדיפויות המשרדי והלאומי ולהבטיח שוויון בחינוך מגיל זה".

המבקר מצא שבניגוד להחלטת הממשלה, "משרד החינוך לא הקים ועדת היגוי למהלך המורכב של יישום החוק, ולא גיבש תכנית עבודה מפורטת; לא מינה גורם שיעקוב אחר יישום ההחלטה ולא קבע תהליכי ליווי ובקרה".

התברר, כי גם לאחר שלוש שנים מאז התקבלה החלטת הממשלה "קיימות לא מעט רשויות מקומיות (בכל המגזרים) שבהן החוק לא יושם". לא רק זאת, נמצאו פערים בהיקף היישום, וכמובן שלטובת העשירים. למשל ב-2014 נהנו מחינוך חינם 86% מבני ה-3 במגזר היהודי, לעומת 74% בלבד במגזר הערבי.

ועוד יותר מזה: נמצאו פערים בהיקף הסובסידיה שהעניק גדעון סער, גם הם לטובת העשירים. למשל, ב-2014 העביר משרד החינוך למפעילי הגנים 807 שקל לילד במגזר היהודי, לעומת 692 שקל לילד במגזר הערבי.

שורה תחתונה: גדעון סער לא יזם, לא הוביל ולא ניהל את רפורמת החינוך בחינם מגיל 3. סער הוא איש ימין כלכלי מובהק. לכן הוא הגדיל את הסבסוד דווקא להורים העשירים, ופעל להפרטת גני הילדים. זאת השקפת עולמו, שלא להיות חברתי.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הפגנה נגד סגירת מתחם החיסונים לחסרי מעמד, ליד הסינמטק בתל אביב, ב-25 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה נגד סגירת מתחם החיסונים לחסרי מעמד, ליד הסינמטק בתל אביב, ב-25 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

מתחם החיסונים לחסרי מעמד ייפתח לעוד שלושה ימים, ואז ייסגר

עשרות מפגינים מחו נגד ההחלטה לסגור את המתחם, שבו התחסנו כבר יותר מ-10,000 איש. בעקבות לחצים הוחלט כי המתחם ימשיך לפעול עד יום שני, אך לאחר מכן יחסנו בו רק במנה שנייה. "הכאוס סביב ניהול המתחם הוא דוגמה חיה למדיניות השגויה של המדינה כלפי חסרי המעמד"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf