דעו את הזכויות שלכם: מדריך לעצורות ועצורים בהפגנות

לבוא מוכנה עם בגדים מתאימים, לא לגעת בשוטרים, לשמור על זכות השתיקה, לא למהר לחתום על תנאי שחרור בטרם כולם משתחררים, ובעיקר לא להילחץ או לפחד. מעצרים לא הופכים אותנו לפעילים טובים יותר, אבל כדאי לדעת להתמודד אתם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הדרך שלהם היא הפרד ומשול, שלנו צריכה להיות סולידריות! אל מול הברכיות לפנים, המכת"זיות, הברוטליות ומעצרי השווא של המשטרה, הכלי הכי חזק שלנו הוא סולידריות. וסולידריות זה לא רק לעמוד יחד בהפגנה, אלא גם להישאר יחד במעצר.

לאחר שפעילה נשארה לבד במעצר ארוך אחרי ההפגנה, חשוב שנלמד איך לא להשאיר אף אחת או אחד מאחור. המשטרה מבצעת מעצרים המוניים, אבל הרבה פעמים היא תנסה לבודד לאחר מכן מספר מצומצם של פעילות.ים שנתפסים בעיניה כדומיננטיים, לחיצים, או מקבוצות מודרות שהמשטר לא סופר.

עצורים בזינזאנה משטרתית בהפגנה בכיכר פריז ביולי (צילום: אורן זיו)

עצורים בזינזאנה משטרתית בהפגנה בכיכר פריז ביולי (צילום: אורן זיו)

אז מה אפשר לעשות?

פשוט מאוד: לסרב לחתום על תנאי שחרור עד שלא מוודאים עם עורך הדין מטעמנו שכולם משתחררות.

זה אולי אומר שיכולתם להשתחרר וללכת הביתה, ואולי תאלצו להישאר לילה (באמת לא כיף גדול, אבל גם לא כזה נורא), אבל תדעו שגם אחרות היו עושות זאת עבורכם ושיש סיכוי טוב שהמשטרה לא תרצה להשאיר 40 עצורות ולהביא אותן בפני שופט.

מניסיון, לרוב לחץ כזה עובד מצוין, מביא תקשורת טובה ומעצימה, מייצר קרבה וסולידריות בין מפגינות ומערער את המערכת האלימה הזאת.

מצורף תדרוך מסודר לחלקים לפני הפגנה, בזמן הפגנה, בזמן מעצר ואחרי. זו לא קריאה לעבור על החוק, חלילה, רק לדעת את הזכויות שלכן.

donate

חלק א: לקראת ההפגנה

– אם יש חשש לאלימות משטרתית או מעצרים, מומלץ לבוא עם נעליים סגורות, מכנסיים ארוכים ותיק גב למקרה שיגררו אותך (כדי למנוע שפשופים).

– בתיק כדאי שתהיה חולצה ארוכה, קצת אוכל (טבעוני כמובן), מטען לפלאפון ומים. מעצר יכול לקחת שעות, והכי טוב לדאוג לעצמך.

– לא כדאי להביא להפגנה סמים למיניהם, סטנסיל גרפיטי שעשיתם לפני שעה ושאר דברים לא חוקיים.

– חשוב שתהיה עליך תעודה מזהה.

– לפני פעולה ישירה או הפגנה עם סיכוי למעצר, רצוי להשאיר מפתח לבית לחבר.ה שתוכל במקרה הצורך לטייל עם הכלב או להאכיל את החתול. את לא רוצה להיות לחוצה מזה בנוסף לחוסר הנעימות של עיכוב/מעצר.

– הכירו את החוק בתחום של משמרות מחאה, שימוש במגפון, שלושה אנשים שהתקהלו תחת כיפת השמיים לראות סרט, צו שטח צבאי סגור, הפגנות בית וכדומה – כדי שתוכלו לדעת מה מותר לכן לעשות, גם אם אדון שוטר מנסה לבלבל אותכן או לא מכיר את החוק בעצמו.

– מומלץ גם לשים עותק של המסמכים האלה בתיק, יצא לי לא פעם לשלוף את זה מהתיק ולהציג לשוטרים בשטח, ואחרי שקראו את החוק הם הלכו הצידה להתייעצות.

במהלך ההפגנה:

– מומלץ לפעול בקבוצות זיקה או בשיטת ה-buddy, כלומר מישהי.ו שמוודא שאת בסדר ונמצא בקשר עין איתך במהלך האירוע.

– לא לנהל שיחות חולין עם שוטרים על כמה המאבק שלנו צודק, איזה מסיבות אתם אוהבים או כמה הם עוצרים את האנשים הלא נכונים במקום את הפשיסטים ושאנחנו כאן גם בשביל הילדים שלו. השוטרים לא מטומטמים, והם ירשמו אחר כך מזכר שיכול לשמש נגדכן במהלך משפט, ובכלל רצוי פשוט ללמוד לסתום את הפה ולא לתת להם מידע מיותר שישמש לבניית פרופיל שלכן.

– אם יש מעצרי שווא, אפשר להחזיק באדם שמנסים לעצור ולנסות להקשות על הלקיחה שלו. בשום אופן לא מומלץ לגעת בשוטרים. זה יכול להיחשב כתקיפה, גם אם ממש לא תקפתן.

שוטרים עוצרים מפגין בשבוע שעבר בתל אביב (צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים מפגין בשבוע שעבר בתל אביב (צילום: אורן זיו)

חלק ב: התנהגות במעצר – בלי פאניקה, בלי מלים

אם נעצרת בהפגנה, זה לא אומר שעשית משהו לא בסדר, ובדרך כלל גם לא תיעצר/י לבד – בין אם בגלל נחישותם ורגישותם של השוטרים ובין אם מתוך סולידריות של מפגינות אחרות.

במהלך מעצרים, לא צריך לעשות לשוטרים חיים קלים מדי: לא מומלץ להתנגד בכוח משום שהדבר ייחשב לתקיפה, אבל ניתן להתנגד פאסיבית וכך להעסיק יותר שוטרים/חיילים (הטיית משקל הגוף כלפי מטה יכולה להזכיר למג"בניקים כמה טראומות מהטירונות שלהם), מה שיקשה על פיזור לא חוקי של ההפגנה ומעצר שווא של מפגינות נוספות.

מהרגע שבו עיכבו/עצרו אותך, ההמלצה הבסיסית והחשובה ביותר היא לשמור על זכות השתיקה. לא מדובר בפריווילגיה, אלא בזכות חוקית. מומלץ לזכור וליישם זאת מהרגע שבו עצרו/עיכבו אותך ולא רק בחקירה עצמה.

הימנעי משיחות מקדימות עם החוקר/ת (שמטרתן לשבור אותך ולגרום לך להפליל את עצמך), אל תדברי על הנסיבות שבגללן עצרו אותך, גם לא עם "שוטרים ידידותיים" (שאחר כך רושמים "מזכר" שיכול לשמש נגדך, בעיקר כשבחקירה שמרת על זכות השתיקה וכשיש ניסיון להראות שה"עבירה" נעשתה על רקע אידיאולוגי).

בנוסף, צאי מתוך הנחה שבניידות וחדרי המתנה יכולה להיות האזנה, וקחי בחשבון שישנם גם "מדובבים" שינסו לשאול אותך שאלות. אם השאירו אותך עם חברות במשך הרבה זמן, זה לא רק בגלל שלוקח להם שנים למלא טפסים, אלא גם כי הם רוצים שתדברו. שיחות שלך עם עו"ד אסורות בהאזנה, ואסור להשתמש בהן כראיה.

בחקירה עצמה מומלץ לא להתחכם. חשוב שתדעי שהחוקר יותר מנוסה ממך בחקירות ומטרתו היא שתפלילי את עצמך ואת חברותייך

במהלך החקירה, כאמור, מומלץ לשמור על זכות השתיקה. נכון שחינכו אותנו להיות נחמדות ולציית לסמכות, אבל כדאי להתגבר על זה ופשוט לסתום את הפה, גם בשאלות שנראות טפשיות.

לאחר מילוי הפרטים האישיים שלך, החקירה אמורה להיפתח בכך שהחוקר/ת יציג עצמו בפניך (איש משטרה מס'… וכו׳), יסביר לך שאתה מואשם בכך שעשית כך וכך וכל זאת בניגוד לחוק (רצוי לשאול במה בדיוק את חשודה, כלומר אם אומרים תקיפת שוטר אז לשאול איזה שוטר ואיך?).

אחר כך החוקר צריך לומר שזכותך לשמור על זכות השתיקה, ובאותה נשימה גם להגיד שהימנעות מלהשיב לשאלותיו עלולה לחזק את הראיות נגדך. הוא ישאל אם הבנת זאת, ויבקש ממך לחתום על כך. חתימה בשלב זה לא משנה לכאן או לכאן.

שוטרים עוצרים מפגינים בכיכר פריז בירושלים (צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים מפגינים בכיכר פריז בירושלים (צילום: אורן זיו)

החוקר צריך להגיד לך גם שיש לך זכות להתייעץ עם עו"ד, אבל יאפשר התייעצות רק אם עו"ד יגיע תוך זמן סביר לתחנה. בכל מקרה, הייעוץ הזה והניסיון המצטבר שלך אמורים להספיק.

אם יש ניסיון מצד החוקר לנהל שיחה מקדימה, ניתן לשאול אם זו שיחה או חקירה. אם החוקר עונה שזו חקירה, דרשי שינהל אותה לפי הנהלים שלו. אם הוא עונה שזו שיחה, הסבר שאינך מעוניין לשוחח אתו, ושכאשר ירצה לחקור אותך, שיעשה זאת על פי הנהלים. זה עלול לגרום לחוקר "להיעלב" ולהפסיק (בינתיים) להפעיל עליכן שיטות חקירה.

בחקירה עצמה מומלץ לא להתחכם. חשוב שתדעי שהחוקר יותר מנוסה ממך בחקירות ומטרתו היא שתפלילי את עצמך ואת חברותייך. בנוסף, תיק החקירה מצוי בידו והוא יודע היטב מה יש בו ומה אמרו הנחקרות האחרות.

השאלה הראשונה היא "מה תגובתך?"

סייגים לזכות השתיקה:

1. אם נפגעת במהלך המעצר והופעלה נגדך אלימות, כדאי להגיד זאת בקצרה, תוך התייחסות למעצר בלבד ולא לנסיבות ולפרטים, כמו איפה מתי וכדומה, אלא משהו כללי כמו: "השוטר איקס בעט בי בפרצוף", להתעקש על כך שהחוקר יראה את החבלות וירשום זאת ומאוחר יותר לדאוג לכך שהן יצולמו.

2. אם את זקוקה לטיפול רפואי ולא נבדקת לפני החקירה, אמרי זאת לחוקרת. במידת האפשר, התעקש/י על כך שלא תתייחסי לשאלות עד שלא תקבלי טיפול.

3. אם הואשמת במשהו שלא עשית וברצונך להכחיש אותו, ניתן לעשות זאת בקצרה, מבלי להיכנס לפילפולים מיותרים כמו איפה ומתי, אלא פשוט "מעולם לא תקפתי שוטר". חובה להדגיש שהכוונה בסעיף הזה היא לא להיכנס לדיונים משפטיים, אם זו משמרת מחאה או הפגנה ואם כן או לא עמדת על הכביש. זה יותר בכיוון של אם מאשימים אותך במשהו שממש לא רלוונטי כמו רצח רבין.

4. אם זו הפעם הראשונה שאת שומעת שאת עצורה/מעוכבת (תתפלאו, זה קורה לא מעט), הגידי זאת.

יש לעמוד על כך שדברים שאת אומרת ורוצה שיירשמו אכן יירשמו כפי שאמרת אותם. אפשר להגיד שאתה מסרב לענות לכל שאלה נוספת עד שזה לא יירשם, ולדרוש בנוסף שהחוקר ירשום שהוא סירב תחילה לרשום את הדברים ושהם נרשמו רק בעקבות הדרישה הזו.

את מה שהיה לך לומר ניתן לסיים במילים "ומעבר לכך אין לי מה להוסיף". כך לא נמנעת מלהשיב לשאלה ומסרת גרסה משלך.

נימוק לכך שאתה שומר על זכות השתיקה, כגון "זוהי חקירה פוליטית ולכן אני שומר על זכות השתיקה", יכול לעזור, אבל הוא לא הכרחי.

אם החוקר טוען שהוא לא יכול לבדוק את תלונתך בנוגע לאלימות השוטרים אם לא תיכנסי לפרטים, הוא משקר. אין לו כל סמכות לחקור אלימות של שוטרים אחרים. לכן מומלץ במועד קרוב למעצר למהר ולהגיש במח"ש (מחלקת חקירות שוטרים במשרד המשפטים) תלונה מפורטת נגד השוטרים האלימים.

שוטרים עוצרים מפגין בשבוע שעבר בתל אביב (צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים מפגין בשבוע שעבר בתל אביב (צילום: אורן זיו)

במהלך החקירה אולי יציגו בפניך צילומים מההפגנה/פעולה או סרטונים. ההמלצה היא גם כאן לשמור על זכות השתיקה. לא לזהות את עצמך או חברות, לא לצחוק ופשוט לשתוק.

בסיום החקירה, החוקר ישאל שוב אם יש לך משהו להוסיף, ובסוף כל דף ובסוף החקירה תתבקשי לחתום על פרוטוקול החקירה. מומלץ לא לחתום (ואז החוקר יכתוב מסרב/ת לחתום). אם אמרת משהו והפרוטוקול לא מדויק, או השמיטו דברים שאמרת, את יכולה במקום לחתום להתחיל לכתוב "לא כתוב כל מה שאמרתי" וכדומה.

ברגע שהחוקר יגלה שאתה לא חותם, אלא עושה משהו אחר, הוא יפסיק אותך, אבל תחילת הדברים תופיע על הדף לנצח. יכול להיות שבעקבות פעולה כזו החוקר יחדש את החקירה וישאל: מה הדברים שאתה טוען שלא נכתבו? ואז תהיה לך הזדמנות להשלים.

דגש: אל תעשי זאת אלא במקרים שבהם באמת החסירו נקודה חשובה ומשמעותית שהתעקשת שתיכתב. בדרך כלל, העקשנות מועילה והכל נרשם. אבל זה יהיה קצת מגוחך אם אחרי שעשית דבר כזה, החוקר ישאל "מה לא נכתב", וכל מה שתוכלי לענות יהיה איזה פרט אידיוטי.

יכול להיות שירצו לקחת מכן טביעות אצבע ולצלם אתכן. לגבי טביעות אצבע, לצערנו החוק שונה כך שכרגע חובה לתת טביעת אצבע בכל מקרה שנחקרת תחת אזהרה, מבלי שום קשר לסוג העברה בה את חשודה.

בנוסף, לאחרונה עבר חוק חדש הידוע לשמצה כ"חוק האח הגדול", שלפיו במצבים רבים מותר למשטרה לקחת גם דגימות DNA ולערוך בדיקות פולשניות נוספות. מכיוון שלשמחתנו עוד לא התנסינו בו בעצמנו, קצת קשה לייעץ לגביו ממקור ראשון, אז ראו את כל הכתוב כפרשנות ראשונית בלבד.

ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת היא שבמקרה ששוטר מבקש לקחת דגימה ביולוגית לצורך הפקת DNA, לבקש להתייעץ עם עו"ד. מן הראוי לציין שעליהם לבקש את הסכמתכם לבדיקה ושאסור לקחת דגימה מאדם שזה עלול לפגוע בבריאותו.

אם תסרבו, עליהם להביא אתכן בפני קצין משטרה שיסביר את השלכות הסירוב: חיזוק הראיות נגדכן – מדובר במונח משפטי ובאזהרה דומה לזו שניתנת בקשר לשמירה על זכות השתיקה, בה כאמור מומלץ לדבוק בתוקף; אפשרות לקחת את הדגימה נגד רצונכן תוך "שימוש סביר בכוח סביר", כלומר באופן פרופורציונלי להתנגדות שלכן.

אם תמשיכו לסרב, המשטרה יכולה לפנות לבית המשפט, אבל חשוב גם לדעת שבנסיבות מסוימות יהווה סירובכן עבירה בפני עצמה, כך שבאמת כדאי להתעקש לדבר עם עו"ד בסיטואציה הזו כדי להבין אם מה שדורשים מכם הוא חוקי או לא.

אפשר למשל להסביר בצורה פשוטה שאין באפשרותכן להיענות לדרישת המשטרה לפני שתתייעצו עם עו"ד. זה כמובן אומר לבנות על הסבלנות של המשטרה, תכונה לא נפוצה, אבל אם לא תנסו, איך תדעו?

במקרה של קטינים המצב קצת שונה. חיפוש פנימי בחשוד שהוא קטין או בחשוד שקיים חשש לגביו שהוא מוגבל בכושרו השכלי, טעון גם הסכמת אפוטרופסו בכתב. קטין יכול לסרב ללא קשר לאפוטרופוס.

שוטרים עוצרים מפגין בשבוע שעבר בתל אביב (צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים מפגין בשבוע שעבר בתל אביב (צילום: אורן זיו)

במקרים של סירוב, המשטרה תבקש מבית המשפט לאשר את הבדיקה. המידע שיופק יהיה חלק ממאגר מידע שיישמר על ידי משטרה למקרה הצורך ו/או ישמש להשוואה עם נתוני הזיהוי הקיימים במאגר.

חשוב גם להגיד שאם ניטל ממישהו אמצעי זיהוי של דגימה ביולוגית ויש טענות שמלכתחילה לא היה מקום לחקור אותו באזהרה, ניתן לפנות למשטרה לפני שמוגש כתב אישום בבקשה לעיון חוזר ולמחיקת הנתונים. במקרה שתיק החקירה נסגר או שמשפט מסתיים בזיכוי, הנתונים האלו אמורים להימחק בכל מקרה.

מיותר אולי לציין שלמאגרים האלו יש נטייה לדלוף ושהמידע הזה עלול להיחשף, בדיוק כפי שקרה עם פנקס הבוחרים של משרד הפנים, שזמין באינטרנט לכל מי שרוצה לדעת פחות או יותר כל פרט עליכן.

חלק ג: שחרור

לאחר החקירה יציעו לך להשתחרר בערובה עצמית או צד ג' (כלומר שמישהו אחר חותם עליך). משמעות השחרור בערובה היא שאת מתחייבת לקיים תנאים מסוימים, אחרת את חייבת לשלם סכום מסוים של כסף, וכך גם הערבות שלך אם נחתמה ערבות צד ג'. התנאים הם בדרך כלל שתתייצבי להמשך חקירה או למשפט אם תידרשי.

יכולה להתווסף לזה גם דרישה לשחרור בתנאים מגבילים כמו:

הרחקה ממקום מסוים. המשטרה יכולה להרחיק למשך עד 15 יום בלבד.

דרישה למעצר בית, המשטרה יכולה לדרוש עד חמישה ימים, אבל אין שום סיבה להסכים ובטח שעדיף להישאר יום במעצר מאשר לגזור על עצמך מראש חמישה ימי מעצר בית.

דרישה לא להיפגש או ליצור קשר עם א/נשים מסוימות עד 30 יום.

כל הדרישות האלה צריכות להיות מידתיות, אז אל תחתמי עליהן אוטומטית ואין סיבה להסכים לתנאים שנראים לך מוגזמים. היה, למשל, מקרה שאדם מירושלים נעצר במהלך הפגנה בקריה ונדרש לחתום על הרחקה מכל תל אביב. כדאי להתמקח על התנאים ולחתום רק לאחר הפעלת שיקול דעת.

שוטרים במחאה בכיכר פריז, 25 ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

שוטרים במחאה בכיכר פריז, ב-25 ביולי 2020 (צילום: אורן זיו)

אם יש כמה עצורות כדאי להסכים מראש באילו תנאים תסכימו להשתחרר ובאילו לא. דרשי להיפגש עם חברותייך לפני שאת חותמת על משהו (למרות האיומים והצעקות דבר זה כמעט תמיד יתאפשר, אך קטינים ובגירים יופרדו מלכתחילה).

סולידריות בין עצורות מקשה על המערכת ועשויה להקל בתנאי השחרור. כך גם שוחררו א/נשים שהמשטרה והצבא התכוונו להשאיר במעצר. נכון שיכול להיות שתבלי את הלילה במעצר אף שיכולת ללכת הביתה, אבל הידיעה שכל עצורה אחרת היתה מוכנה לעשות זאת עבורך רק תחזק אותך בהחלטתך.

בנוסף, כך תוכלי להיות בטוחה שגם במצב שבו לא ירצו לשחרר אותך או לא יתנו לך להתייעץ עם חברותייך לגבי תנאי שחרור משותפים, תדעי שהסיכון היחיד הוא שתישארו יחד במעצר, ושמאוחר יותר או למחרת בבוקר תגיעו יחד לבית המשפט. ניתן להשאיר אדם במעצר עד 24 שעות לפני הבאתו בפני שופטת.

יכול להיות שיהיו עצורות שלא יוכלו להרשות לעצמן לסרב להשתחרר, וזה בסדר. לא כדאי להפעיל לחץ על אחרות לנהוג בסולידריות.

בשלב הזה גם בדרך כלל נרשם "זיכרון דברים" של השיחה, אז אפשר להגיד משהו כמו "חבל שזה צריך להיעשות ככה, אבל הדרישות האלה מוגזמות לגמרי ואתה לא משאיר לי ברירה". אפשר גם לשאול שאלות שיקשו כמו "איך זה שלפני רגע הצעת לשחרר אותי, אבל עכשיו אתה מתכוון לעצור אותי בטענה שאני מסוכנת לציבור?".

חשוב לזכור שלמרות האיומים שאולי תיתקלי בהם, בית המשפט לא נוטה לשנות את תנאי השחרור שהוצעו לכן בתחנה יום קודם, ובוודאי לא להחמיר אותם.

לא להיבהל אם משאירים אתכן במעצר

אם מחליטים להשאיר אותך במעצר, אל תיבהלי. קודם כל יקחו אותך ל"ריאיון מעצר" אצל קצין משטרה. זה הליך די פורמלי ואין טעם להגיד בו משהו שלא אמרת קודם.

אחרי שקצין המשטרה מודיע לחשוד על מעצרו, זכאית החשודה לשתי שיחות טלפון, לביתה ולעו"ד. ברבות מהפעמים קצין המשטרה הוא זה שמתקשר ומודיע לנמענים על המעצר בנוכחות החשודה. המשטרה לא תמיד מקפידה על נוהל ההתקשרות, ולכן אם קצין המשטרה אינו שואל אתכן אם אתן רוצות להודיע למישהי/ו על מעצרכן, יש לדרוש זאת.

דיון המעצר של אמיר השכל, גיל המרשלג וסדי בן שטרית, בבית המשפט השלום בירושלים, 27 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

דיון המעצר של אמיר השכל, גיל המרשלג וסדי בן שטרית, בבית המשפט השלום בירושלים, ב-27 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

מרגע המעצר את באחריות המשטרה, ועליה לדאוג למזונך, לבריאותך ולכל צרכייך. כל הכוח של המערכת נובע מההנחה שאדם מעדיף שלא להיעצר, ואם להיעצר, אז בטח שלא "לבלות" לילה במעצר. אולם מול ההחלטה שלא להשתחרר בכל תנאי, המערכת מאבדת את כוחה לאיים עליכן, ובמקרים רבים קורסת בסופו של דבר.

חשוב לזכור ש"משחק המוחות" בינך לבין המערכת לא הסתיים עם יציאתך מחדר החקירות, ושבתא המעצר עלולות להיות מדובבות. טוב תעשי אם לא תדברי עם אחרות על מה שעשית. לחברותייך לתא את יכולה לןמר שהמשטרה טוענת שעשית כך וכך ושאת מכחישה זאת, אבל לא מעבר לכך.

חשוב מכל — אל תתנ/י לחוויה הזו לשבור את רוחך, גם אחרי שלקחו לך את השרוכים וראית שהאוכל הטבעוני היחיד שנשאר מארוחת הערב זה לחם (שעלול להכיל שאריות ביצה!) ומלפפונים.

בבית המעצר יכולה להיות לך הזדמנות לקרוא, לנוח, לעשות אוריגמי, לשחק משחקי חברה (אם את עם חברות, כן?) להשלים שעות שינה ואולי לזכות במקלחת חמה. את יכולה גם לנצל את ההזדמנות שיש לך להכיר מעט את שותפותייך לתא ואת העולם שבדרך כלל אנחנו לא שמות לב אליו, או לפחות לא מכירות מספיק מקרוב.

בדיון בבית המשפט תיוצגי על ידי עו"ד ולא תצטרכי להתמודד לבד מול המערכת. בשלב זה את עדיין בחזקת חשודה, ולכן, לפי החוק לא ניתן להשתמש במעצר ככלי ענישה או הרתעה, אלא רק לפי עילות המעצר הקבועות בחוק.

העילות הן שיבוש הליכי חקירה (תיאום עדויות, חשש להעלמת ראיות, אי התייצבות להמשך חקירה או למשפט); מסוכנות לציבור (בעיקר בעבירות אלימות); ופעולות חקירה הנדרשות לביצוע רק כשהחשודה נמצאת במעצר.

חשוב לזכור שעוד לפני הדיון, עורכת הדין תדע אם בקשת המשטרה היא לשחרר אותך בתנאים או להאריך את מעצרך, ושבדרך כלל המשטרה לא משיגה את ההגבלות שהיא דרשה בתחנה עצמה, אם בכלל.

זכרי שאם הוצע לך להשתחרר יום קודם, הסיכוי שכעת יבקשו להאריך את מעצרך שואף לאפס. לפעמים גם נוזפים במשטרה, שזה די נחמד, ואז יש פסיקות שיכולות לעזור לעצורות בעתיד (נכון, גם לפאשיסטים מהימין, אבל גם אנחנו עושות שימוש בפסיקות שלהן).

דיון אצל שופט/ת תורנ/ית הוא פעמים רבות קצר, ולכן, בשלב שבו מציעים לך להשתחרר בערובה חשוב לא להגיד דברים שאחר כך יקלו על המשטרה להשיג את מה שהיא רוצה בבית המשפט.

לאחר שחרור ממעצר, כדאי לרכז צילומי וידאו וסטילס של מעצרים ו/או אלימות משטרתית למקרה שיוגשו כתבי אישום, וכן לצורך הגשת תלונה במח"ש. תלונה כזו כדאי לגבות גם בממצאי בדיקה רפואית ובצילומים. התלונה צריכה להיות מפורטת עד כמה שניתן. גם מי שהיו עדות למעצר או להתנהגות אלימה של השוטר שהיכה אותך יכולות לגשת למח"ש ולתת עדות.

אם נעצרת ונחקרת תחת אזהרה (כלומר האשימו אותך בעבירה על החוק), יהיה לך "תיק פלילי". זה לא ממש נורא. יש המון א/נשים טובים עם תיקים פליליים. בסופו של דבר, או שהתיק ייסגר או שיגישו נגדך כתב אישום בבית משפט, ואז כדאי כבר שתיעזר/י בעו"ד ולא במדריך הזה. זה קורה, וזה בכלל לא אסון.

כמו שכתבתי, המדריך הזה הוא (יחסית) קצר ולא יכול להכיל את כל המקרים והנסיבות שאת/ה עלול/ה להיתקל בהן. חשוב להפעיל תמיד שיקול דעת ולא לקחת את זה בצורה קשה. והכי חשוב: באופן כללי ובכל ספק שיש לך – לשתוק, לשתוק, לשתוק!

יש הבדל בין חקירה במעצר בעקבות השתתפות בהפגנה לבין חקירה שזומנת אליה בעקבות אירוע שקרה. הטקסט הזה נועד לעזור לך להתמודד עם מעצרים וחקירות, בעיקר בהפגנות. באופן כללי, מקרים שונים עומדים בפני עצמם ונסיבות שונות עלולות לחייב התמודדות שונה ואולי יצירתית יותר, אז כדאי לזכור שמדובר בהמלצות שמבוססות בעיקר על ניסיון אישי, ושאינן מהוות תחליף ליעוץ משפטי, אותו כדאי לקבל בכל מקרה.

לא לזלזל לא לפחד. אנחנו הרבה יותר חופשיות מכל משטר אלים!

הבהרה: מעצרים לא הופכים אותנו לפעילים טובים או מסורים יותר. זה לא מגניב ולא סקסי, אבל זה בהחלט משהו שכדאי לדעת להתמודד אתו.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
שוטרים עוצרים את אהרון לוביץ׳ בצעדה בירושלים (צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים את אהרון לוביץ' בצעדה בירושלים, ב-24 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

"המשטרה מנסה לעצור מפגינים בולטים בניסיון לדכא את המחאה"

בהפגנה בירושלים אתמול נעצרו כמה מפגינים, חלקם כשהלכו לבד ברחוב. עצורים מספרים כי הם חשו שסומנו מראש. "הם לא יכולים לעצור עם סוסים ומכת"זיות, לקחו להם את כל הכלים, אז נשאר להם מעצרי שווא כדי להציק ולהפחיד". המשטרה: "7 חשודים נעצרו/עוכבו בגין הפרת הסדר הציבורי ותקיפת שוטרים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf