newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דוח אמנסטי מציב אתגר עצום לשמאל היהודי בישראל

רבים בשמאל הציוני התקוממו נגד הכללת ישראל שבתוך הקו הירוק תחת הגדרת האפרטהייד בדוח אמנסטי. גם אם יש צדק בטענתם, אין ספק שהדוח "הזיז את המפה" בשיח העולמי על ישראל-פלסטין באופן שיכול להשפיע גם על ערכאות בינלאומיות 

מאת:
השמאל המדיני החליט לעכב או למנוע את הסיפוח. זו מטרה ראויה. אלא שתחתיה מצויה מבוכה גדולה ותהייה: ומה לאחר מכן? הפגנת שמאל בכיכר רבין, 27 במרץ 2017 (גילי יערי / פאלש 90)

אין ספק שההחלטה להכליל גם את הפעולות שישראל עשתה ועושה בתוך הקו הירוק תחת הגג של אפרטהייד יוצרת קושי גדול לשמאל היהודי בישראל. הפגנת שמאל בכיכר רבין, 27 במרץ 2017 (גילי יערי / פלאש 90)

יאיר לפיד מגדיר את עצמו חובב ספורט, ולכן סביר להניח שעקב אחרי רפאל נדאל, הטניסאי הספרדי שבגיל 35 זכה בתואר הגראנד סלאם ה-21, כלומר זכייה באחד מארבעה הטורנירים הגדולים בעולם, הישג ששום טניסאי לפניו לא רשם. לכן לפיד בוודאי יוכל להעריך את העובדה שבגיל 74 (עוד שלושה חודשים), ישראל השיגה תואר גראנד סלאם משלה: שני ארגוני זכויות האדם הגדולים בעולם, אמנסטי ו-Human Rights Watch, הסכימו שהיא מקיימת משטר של אפרטהייד.

אם נישאר בדימוי של הטניס, ישראל כבר קצרה את תואר האפטרהייד בשני טורנירים מקומיים – הטורניר של "יש דין" והטורניר של "בצלם". אבל עכשיו היא בליגה של הגדולים. אמנסטי הוא אולי לא מה שהיה פעם, אבל עם עשרה מיליון חברים, הוא עדיין מעצמה בעולם ארגוני זכויות האדם. ל-HRW  אין כל כך הרבה חברים, אבל הוא נהנה מיוקרה גדולה מאוד. כל ארגוני זכויות האדם האחרים בעולם משתרכים מאחור.

השאלה היא מהי המשמעות של "החזית המאוחדת" הזו של עולם ארגוני זכויות האדם בנוגע להגדרת המשטר הישראלי, כולו או חלקו, כמשטר אפרטהייד. מהן ההשלכות של המהלך הזה.

השפעה על דעת הקהל ועל "החוק הרך"

בטווח הקצר, בוודאי במה שנוגע לרמת המדינות, ההשפעה צפויה להיות מינימלית. ישראל מדינה חזקה מאוד ברמה הבינלאומית היום, וקשה לראות מדינה כלשהי בעולם, אפילו מדינה "קטנה" (קטנה במידת ההשפעה שלה, לא בגודל הפיזי או מספר תושביה), מסתכנת בכך שתצטרף להגדרה של מה שישראל עושה כאפרטהייד. "תיכף ניקח להם את ה-NSO", אומר דיפלומט ישראלי לשעבר.

אבל הדברים קצת יותר מורכבים. לארגוני זכויות האדם יש השפעה לא מבוטלת על דעת הקהל בעולם, בוודאי בצד הפרוגרסיבי שלה. זה עשוי להשפיע גם על הממשלות. כך, לדוגמה, לא בלתי אפשרי שהדוח של אמנסטי, יחד עם הדוח של HRW שקדם לו ודוחות אחרים, יעמדו בפני מדינות באירופה ברגע שהן יצטרכו להחליט, בקרוב מאוד, האם להמשיך את התמיכה הכספית בששת ארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים שישראל הוציאה מחוץ לחוק בסוף השנה שעברה. הרי הטענה המרכזית בדוחות האלה היא שישראל פוגעת באופן שיטתי, משטרי, בזכויות הפלסטינים. האם המדינות האלה ירצו להצטייר כמי שתורמות לפגיעה הזו, בכך שיפסיקו את תמיכתן בארגונים הפלסטינים ויביאו לקריסתם?

החזית האחידה הזו עשויה להעניק לגיטימציה לפוליטיקאים ולמובילי דעת קהל במדינות שונות בעולם לאמץ את המושג אפרטהייד כשהם מדברים על ישראל. זה קורה כבר עכשיו, וזה עשוי לקרות יותר. לקהילה הבינלאומית לקח עשרות שנים כדי להבין מהו אותו משטר אפרטהייד, שדרום אפריקה כוננה באופן רשמי ב-1948. גם במקרה של דרום אפריקה, התנועה הבינלאומית נגד משטר האפרטהייד והקריאה לסנקציות כדי להפילו, נולדו בחברה האזרחית, ורק אחר כך, כעבור שנים לא מעטות, עברו לזירה הממשלתית.

קוראים להטיל אמברגו נשק וסנקציות אישיות על מי שמעורב במדיניות אפרטהייד. מזכ"ל אמנסטי אגנס קלמארד (מימין) במסיבת העיתונאים בירושלים (צילום: אורן זיו)

"הזיזו את המפה". מזכ"לית אמנסטי אגנס קלמארד (מימין) במסיבת העיתונאים להשקת דוח האפרטהייד בירושלים (צילום: אורן זיו)

אבל יש יותר מזה: במרץ 2022 אמור הדַוַח המיוחד של האו"ם להגיש דוח על המצב בשטחים הכבושים, ויש אינדיקציות לכך שהוא יאמץ את המושג אפרטהייד כדי לתאר את המשטר הישראלי שם. במאי 2022 אמורה ועדת חקירה שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם להגיש את הדוח שלה שיעסוק באירועי מאי 2021. באופן חריג, המנדט של הוועדה לא חל רק על השטחים הכבושים והעימות בין ישראל לחמאס, אלא גם על מה שקרה בתוך ישראל כדי להגיע "לשורשים" של הסכסוך, שפה שמזכירה את זו שהשתמש בה אמנסטי בדוח שלו.

במקביל, "הוועדה לחיסול כל סוגי האפליה" (CERD) של האו"ם החליטה בשנה שעברה שיש לה סמכות לדון בתלונה שהגישה מדינת פלסטין (כלומר אש"ף) נגד ישראל, שבה מוזכר המושג אפרטהייד באופן ישיר. כל זה מצטרף, כמובן, לחקירה המתנהלת כבר עכשיו בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. מרגע שבית הדין החליט שיש לו סמכות לדון במה שמתרחש בשטחים הכבושים על ידי ישראל, הוא עשוי בהחלט להוסיף לחקירה גם את שאלת האפרטהייד.

כל הדברים האלה, מסבירים מומחים לזכויות אדם, עשויים להשפיע על מה שנקרא "החוק הרך", soft law. בינואר השנה, לדוגמה, בית משפט בגרמניה הרשיע קולונל לשעבר בצבא הסורי במעשי זוועה נגד אזרחים שביצע בסוריה. ברגע שגופים רשמיים של האו"ם יאמצו את ההגדרה אפרטהייד לפעולות של ישראל, יהיה קל יותר לבתי משפט מקומיים במדינות שונות לדון בתביעות נגד אנשי ממשל ישראליים בחשד לפשעים שהם ביצעו לכאורה מעבר לקו הירוק, ואולי אפילו בתוכו.

אתגר השמאל היהודי

כידוע, הדוח של אמנסטי הגדיר גם את החוקים, המדיניות והפרקטיקות של ישראל כלפי הפלסטינים בתוך הקו הירוק בתור אפרטהייד. המהלך הזה שנוי במחלוקת גם בתוך קהילת זכויות האדם, ויש פעילים לא מעטים שסבורים שקשה מאוד להחיל את ההגדרה הזו על מה שקורה בתוך ישראל הריבונית, ולו רק משום שהפלסטינים בתוך ישראל יכולים לבחור ולהיבחר לפרלמנט, ואפילו לממשלה.

רבים מאוד בשמאל הציוני דוחים את ההגדרה הזו, וראינו את זה בתגובות החריפות על הדוח של אמנסטי מצד דוברים ליברלים בישראל, כמו פרופ' מרדכי קרמניצר. גם בקרב היהדות האמריקאית, שחלקים ממנה כבר הסכימו שמה שישראל עושה בגדה המערבית הוא בגדר אפרטהייד, יתקשו מאוד להסכים שישראל כולה, מיום הקמתה, כוננה למעשה משטר אפרטהייד. במובן זה, ייתכן שאמנסטי הלכו רחוק מדי, והדוח שלהם עשוי ליצור תגובת נגד, גם בקרב חוגים פרוגרסיביים.

חלקים גדולים בשמאל הזה ניסו במשך שנים למתוח קו בין "ישראל הרעה" בגדה המערבית ובין "ישראל הטובה" בתוך הקו הירוק. בדוח שלו, אמנסטי מתעלם לחלוטין מההפרדה הזו, שהיא מלאכותית במידה רבה מאוד

אבל גם מי שדעתו אינו נוחה מהכללת ישראל כולה תחת מטריית האפרטהייד מסכים שעצם המהלך "מזיז את כל המפה" של הדיון על האפרטהייד. אחרי הדוח של אמנסטי, אנשי זכויות אדם שיטענו שישראל מקיימת אפרטהייד "רק" מעבר לקו הירוק עשויים להיחשב למתונים, כמעט לשמרנים, לעומת אנשי "הקו הקשה" שיטענו שכל מה שישראל עשתה מאז 1948, החל ממניעת שיבת הפליטים הפלסטינים ועד הנטיעות באדמות הבדואים בנגב, הוא אפרטהייד.

אין ספק שההחלטה של אמנסטי להכליל גם את הפעולות שישראל עשתה ועושה בתוך הקו הירוק תחת הגג של אפרטהייד יוצרת קושי גדול לשמאל היהודי בישראל. חלקים גדולים בשמאל הזה ניסו במשך שנים למתוח קו בין "ישראל הרעה" בגדה המערבית ובין "ישראל הטובה" בתוך הקו הירוק. בדוח שלו, אמנסטי מתעלם לחלוטין מההפרדה הזו, שהיא מלאכותית במידה רבה מאוד.

אמסנטי מסתכל על האופן שבו ישראל נוהגת בפלסטינים, לא משנה היכן הם נמצאים בין הירדן לים, ומוצא שבכל מקום היא נוקטת כלפיהם אפליה שיטתית לטובת הקולקטיב היהודי. גם אם ההגדרה אפרטהייד לא הולמת בדיוק את מה שמתרחש בחלקים מהמרחב הזה, קשה להכחיש שמשטר האפליה הזה מתקיים.

ההגדרה של המשטר הישראלי כולו כאפרטהייד היא ללא ספק אתגר עצום לשמאל היהודי הישראלי, שצריך לחשוב איך הוא נאבק נגד משטר שיטתי של אפליה נגד הפלסטינים בכל המרחב. אבל היא מעידה על דבר נוסף. אם פעם ארגוני זכויות אדם בעולם נזהרו לא לעשות מהלכים שיפגעו ביכולת הפעולה של השמאל הליברלי בתוך ישראל, היום הארגונים האלה כבר "לא סופרים" את השמאל הישראלי, משום שהוא נראה להם חלש מאוד וחסר השפעה.

בעיני צעירים פרוגרסיבים בעולם, מסביר בכיר באחד הארגונים האלה, אין כבר הבדל של ממש בין ישראל בתוך הקו הירוק וישראל שמעבר לו. זה שריד של העבר שכבר לא רלוונטי עבורם. בעיניהם המשטר הישראלי הוא מקשה אחת, והשם שהם נותנים למשטר הזה הוא אפרטהייד. הדוח של אמנסטי והחזית האחידה שהוא יוצר יחד עם ארגוני זכויות אדם אחרים, עשויים רק להאיץ את התהליך הזה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"אין שמש בכלא". אמל נחלה, נער, על 16 חודשים במעצר מנהלי

אחרי שבימ"ש צבאי החליט לשחררו, הצבא עצר במעצר מנהלי את אמל נחלה, אז ילד בן 16, והחזיק אותו בכלא שנה וחצי למרות שהוא חולה במחלה נדירה. "בשב"כ אמרו לי, שתף פעולה ותשחרר", הוא מספר בראיון ראשון אחרי שחרורו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf