newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דוח אמנסטי: ישראל הקימה משטר אפרטהייד בגדה, בעזה ובתוך ישראל

בדוח יוצא דופן בחריפותו, קובע אמנסטי אינטרנשיונל שישראל נוהגת כלפי כל הפלסטינים החיים תחת שליטתה כ"קבוצה גזעית נחותה", וקורא לביה"ד הבינ"ל להעמידה לדין על פשעים נגד האנושות. ישראל גינתה את הדוח כאנטישמי. אמנסטי: מתקיפים את השליח 

מאת:
קוראים להטיל אמברגו נשק וסנקציות אישיות על מי שמעורב במדיניות אפרטהייד. מזכ"ל אמנסטי אגנס קלמארד (מימין) במסיבת העיתונאים בירושלים (צילום: אורן זיו)

קוראים להטיל אמברגו נשק וסנקציות אישיות על מי שמעורב במדיניות אפרטהייד. מזכ"ל אמנסטי אגנס קלמארד (מימין) במסיבת העיתונאים בירושלים (צילום: אורן זיו)

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל פרסם היום (שלישי) דוח מקיף בו הוא קובע כי בין נהר הירדן לים התיכון מתקיים משטר אפרטהייד וכי מערכת דיכוי הישראלית נגד הפלסטינים היא ״אכזרית ופשע נגד האנושות״.

הדוח טוען כי הפקעה מסיבית של אדמות ורכוש של הפלסטינים, הרג שלא כדין, העברה כפויה (טרנספר), הגבלות תנועה דרסטיות ושלילת הלאומיות והאזרחות מהפלסטינים "מהווים כולם מרכיבים במערכת העונה על הקריטריונים של אפרטהייד על פי החוק הבינלאומי". עוד קובע הארגון כי מעשים אלו הם ״חלק ממתקפה שיטתית ורחבת היקף המכוונת נגד האוכלוסייה הפלסטינית מתוך כוונה לשמר את מערכת הדיכוי והשליטה הישראלית. משום כך, מעשים אלה מהווים אפרטהייד, המוגדר כפשע נגד האנושות״.

הדוח, המתפרס על 182 עמודים, מפרט כיצד ישראל מפעילה מערכת של דיכוי ושליטה נגד העם הפלסטיני בכל מקום שבו היא שולטת בזכויותיו. בארגון מדגישים כי הדיכוי הישראלי מופעל כלפי הפלסטינים המתגוררים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים, וכן כלפי הפליטים הפלסטינים החיים מחוץ לשליטתה.

באירוע השקת הדוח, שהתקיים במלון במזרח ירושלים, השתתפו חברי כנסת בהם עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף וסמי אבו שחאדה וכמן משפחות פלסטיניות משייח' ג'ראח שבסכנת גירוש, כולל משפחת סאלחייה שביתה נהרס לפני שבועיים. את מסיבת העיתונאים הנחתה אורלי נוי, עורכת בשיחה מקומית.

ישראל הגיבה בתקיפות לדוח. שר החוץ יאיר לפיד אמר עוד אתמול, לפני פרסום הדוח, כי אי אפשר לחמוק מהתחושה שאלמלא ישראל היתה מדינה יהודית, לא היה נכתב נגדה דוח כזה. "הם לקחו פיסות של עובדות, חלקן הוצאו מחוץ להקשר וחלקן שגויות, חיברו אותן ביחד, התעלמו ממידע אחר וכינו את מה שיצא להם בכינוי 'אפרטהייד'", אמר דובר משרד החוץ, ליאור חייט. לדבריו, "זה חלק ממאמץ מתוזמר של ארגונים אנטי ישראלים להציג תמונה שבורה, להכפיש את ישראל ולעשות לה דה-לגיטימציה. לא מדובר בביקורת על הכיבוש, אלא ביקורת על עצם הקיום של ישראל כמדינת הלאום היהודי".

מכירים בזכות העם היהודי להגדרה עצמית

באמנסטי טוענים שלא הופתעו מעצם התגובה השלילית של ישראל, אבל הופתעו מחריפותה. "התגובה של הישראלים היא המשך לדוחות דומים, ולכל האשמה שישראל מבצעת הפרות זכויות אדם", אמרה מזכ"לית הארגון אגנס קלמארד במסיבת עיתונאים במזרח ירושלים. "אבל כן הופתענו כמה רחוק הם הלכו להתקיף את הארגון. הם שיקרו וטענו שאנחנו קוראים להשמדת המדינה היהודית. הם התקיפו את השליח. האשמות כלפי השליח לא ישתיקו ארגון של עשרה מיליון חברים ברחבי העולם״.

"אנחנו מכירים בזכות של העם היהודי להגדרה עצמית. אנחנו מכירים בקיומה של מדינת ישראל. אנחנו קוראים למדינה היהודית להכיר בזכויות כל האנשים שחיים בכל השטח שלה ותחת השליטה שלה. זה לא נכון שאנחנו מבדלים את ישראל. הגדרנו את מיאנמר כאפרטהייד ביחס שלהם לרוהינגה, ואנחנו נגד כל ביטוי של אנטישמיות".

 

בית משפחת סאלחייה בשייח' ג'ראח אחרי ההריסה (צילום: ג'מאל עווד / פלאש 90)

קלמארד סיפרה כ זו הפעם הראשונה שלה בישראל ופלסטין. "ראיתי את הריסות של ביתה של משפחת סאלחייה לפני שבועיים ,שמעתי את הקריאה של בדואי מבוגר ששאל למה עוקרים אותו מהמקום היחיד שהוא הבית שלו", היא סיפרה. "הייתי בסעווה איפה שהמשטרה והקרן הקיימת הגיעו כדי לשתול עצים כדי למנוע מהפלסטינים לחיות שם. אין שום צידוק לפשעים כאלה בכל מקום ובכל זמן״.

סאלח חג'אזי, מנהל משרד אמנסטי ברמאללה, אמר כי הדוח הוא תוצאה של עבודה של ארבע שנים. לדבריו, ששה חודשים לפני פרסום הדוח, בארגון ביקשו להיפגש עם נציגי ממשלת ישראל, אולם נתקלו בסירוב.

חג׳זאי הודה כי הדוח מגיע באיחור, אולם בארגון מאמינים שעכשיו הם יוכלו לגייס את עשרת מיליון חבריו למאבק. "זה יהיה מאבק ארוך, אבל הוא מבוסס על תפקיד מוסרי, ואנחנו מחויבים לו עד האפרטהייד יפורק", אמר חיג'אזי.

שימוש גובר במונח אפרטהייד

ההכרזה של אמנסטי מגיעה לאחר שיש דין, בצלם ו-Human Rights watch פרסמו הכרזות דומות בשנה האחרונה. בארגון מציינים כי הממצאים שלהם מבוססים על מחקרים של ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים, ״העושים שימוש הולך וגדל במונח אפרטהייד כדי לתאר את המצב בישראל ובשטחים הכבושים״.

"כל הפלסטינים כפופים למערכת כוללת אחת. יחסה של ישראל לפלסטינים בכל התחומים נועד לשרת את אותה המטרה: מתן זכויות יתר לישראלים יהודים"

בדוח עצמו קורא הארגון לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לחקור את פשע האפרטהייד במסגרת החקירה הנוכחית שמקיים בית הדין לגבי הנעשה בשטחים הפלסטיניים הכבושים. הארגון קורא גם לכל המדינות להפעיל סמכות שיפוט אוניברסלית על מנת "להביא לדין את מבצעי פשעי האפרטהייד״.

מחברי דוח מציינים כי מערכת האפרטהייד מופעלת נגד פלסטינים ״באמצעות חוקים, מדיניות ופרקטיקות המבטיחים את היחס המפלה הממושך והאכזרי כלפיהם״. לפי הדוח, "הרשויות הישראליות מתייחסות לפלסטינים כקבוצה גזעית נחותה המוגדרת על פי מעמדה הלא יהודי. אפליה גזעית זו מבוצרת בעזרת חוקים המשפיעים על הפלסטינים ברחבי ישראל והשטחים הכבושים״.

נשים מפגינות מול עבודות קק״ל בכפר הבדואי סעווה אלאטרש שבנגב, 13 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

נשים מפגינות מול עבודות קק״ל בכפר הבדואי סעווה אלאטרש שבנגב, 13 בינואר 2022 (צילום: אורן זיו)

הדוח מביא דוגמאות שונות כדי לבסס את הטענה על משטר האפרטהייד, בהן מדיניות נישול והריסות בתים, אפליה בהקצאת קרקעות, ירי מפגינים לא חמושים בעזה, הגבלות תנועה קשות, כולל גדר ההפרדה ומעצרים מנהליים.

אחת הדוגמאות העיקריות כדי להדגים את משטר האפרטהייד היא מדיניות עקירתם ונישולם של פלסטינים מבתיהם. מחברי הדוח קובעים כי מדיניות זו היא ״עמוד תווך מרכזי במערכת האפרטהייד הישראלית״.

בדוח נכתב כי ״מאז הקמתה, מדינת ישראל ביצעה הפקעות קרקע מסיביות ואכזריות כנגד הפלסטינים, וכיום היא ממשיכה ליישם חוקים, מדיניות ופרקטיקות רבות כדי להגביל את הפלסטינים למובלעות קטנות. מאז 1948 הרסה ישראל מאות אלפי בתים ונכסים אחרים של פלסטינים בכל האזורים שבסמכות שיפוטה ובשליטתה בפועל״.

הדוח מתמקד בין היתר בהפרדה של הקהילות הפלסטיניות זו מזו, כמו גם מהישראלים היהודים. למרות ההבדלים הברורים בין אזרחי ישראל הפלסטינים, ואלה החיים במזרח ירושלים, בגדה המערבית או בעזה, הדוח קובע כי ״כי כל הפלסטינים כפופים למערכת כוללת אחת. יחסה של ישראל לפלסטינים בכל התחומים נועד לשרת את אותה המטרה: מתן זכויות יתר לישראלים יהודים בחלוקת הקרקעות והמשאבים, כמו גם מזעור הנוכחות של הפלסטינים וגישתם לקרקע.״

הדוח גם בודק את הרג המפגינים הפלסטינים בגדה ובעזה. ״ההרג הבלתי-חוקי של מפגינים פלסטינים ממחיש, אולי בצורה הברורה ביותר, כיצד הרשויות הישראליות נוקטות מעשים אסורים כדי לשמור על הסטטוס קוו״, נכתב בדוח. בעקבות מדיניות זו קורא הארגון לאו"ם להטיל אמברגו נשק מקיף על ישראל, כולל על אמצעים לפיזור הפגנות. בנוסף קורא הדוח למועצת הביטחון של האו"ם "להטיל סנקציות ממוקדות, כגון הקפאת נכסים של בכירים ישראלים המעורבים בפשע האפרטהייד״.

בדוח מופיעה גם התייחסות לסוגיית הפליטים הפלסטינים ומניעת חזרתם. ״הדרת הפליטים מצד ישראל היא הפרה בוטה של החוק הבינלאומי, שמותירה מיליוני אנשים במצב ביניים תמידי של עקירה כפויה״, נכתב בדוח.

חוק הלאום כדוגמה לאפרטהייד

בנוגע למצב הפלסטינים בתוך מדינת ישראל, הדוח מזכיר כי בשנת 2018 גובשה האפליה נגד פלסטינים לכדי חוק יסוד, אשר קבע לראשונה כי ישראל היא "מדינת הלאום של העם היהודי" בלבד. כמו כן החוק מקדם בניית יישובים יהודיים ומנשל את השפה הערבית ממעמדה כשפה רשמית.

פלסטיני הולך ליד גדר ההפרדה באבו דיס, ב-2 בפברואר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש909

אחרי שהשמאל היהודי איבד את הסוציאליזם ואת "השלום" כרעיונות מלכדים, עכשיו גם רעיון ההפרדה מתחיל להתעמם. פלסטיני הולך ליד גדר ההפרדה באבו דיס, ב-2 בפברואר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש909

הדוח מציג את המצב של הפלסטינים בנגב, ובמיוחד את מצבם של 35 הכפרים הלא מוכרים, כדוגמה לאותה מדיניות. ״המצב באזור הנגב הוא דוגמה מרכזית לאופן שבו מדיניות התכנון והבנייה של ישראל מדירה במתכוון את הפלסטינים. החל מ-1948 אימצו השלטונות הישראליים מדיניות מגוונת למטרת 'ייהוד' הנגב, לרבות הגדרת שטחים נרחבים כשמורות טבע או שטחי אש צבאיים והצבת יעדים להגדלת האוכלוסייה היהודית. מדיניות זו הביאה להשלכות הרסניות על עשרות אלפי הבדואים הפלסטינים שחיים באזור״.

בנוגע לפלסטינים החיים תחת כיבוש בגדה המערבית ועזה, הדוח מדגיש את הגבלות התנועה, שהחמירו עם השנים. ״רשת של מחסומים צבאיים, גדרות ומבנים אחרים שולטת בתנועת הפלסטינים בתוך השטחים הכבושים ומגבילה את יכולתם לנסוע לישראל או לחו"ל״, נכתב בדוח.

"גדר באורך 700 ק"מ, שישראל ממשיכה להרחיב, מבודדת את הקהילות הפלסטיניות ומחייבת אותם לקבל מגוון אישורים מיוחדים בכל פעם שהם יוצאים מבתיהם וחוזרים אליהם. ברצועת עזה חיים יותר משני מיליון פלסטינים תחת מצור ישראלי. עבור תושבי רצועת עזה, נסיעה לחו"ל או ליתר השטחים הכבושים היא כמעט בלתי-אפשרית, והם מופרדים למעשה משאר העולם״.

בארגון מציינים כי בחנו כל אחד מ״הנימוקים הביטחוניים״, שעליהם מבססת ישראל את יחסה לפלסטינים. ״הדו"ח מראה כי בעוד חלק ממדיניותה של ישראל נועד למטרות ביטחוניות לגיטימיות, יישום המדיניות לוקה בחוסר פרופורציה ומהווה אפליה בוטה, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי. חלקים אחרים במדיניות זו אינם ניתנים להצדקה על בסיס ביטחוני, והם מתוכננים בבירור בכוונה לדכא ולשלוט״.

בדוח מציע הארגון מלצות ספציפיות לדרכים שבהן יכולות הרשויות הישראליות לפרק את מערכת האפרטהייד. ״הארגון קורא לישראל לחדול מהנוהג האכזרי של הריסת בתים ופינוי תושבים כצעד ראשון. על ישראל להעניק זכויות שוות לכל הפלסטינים בישראל ובשטחים הכבושים, בהתאם לעקרונות זכויות האדם הבינלאומיים והמשפט ההומניטרי. על ישראל להכיר בזכותם של הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם לשוב לבתיהם שבהם גרו בעבר או לבתי משפחותיהם, ולספק פיצויים מלאים לקורבנות הפרות זכויות אדם ופשעים נגד האנושות שביצעה״.

"התגובה הבינלאומית לאפרטהייד אינה יכולה עוד להיות מוגבלת לגינויים רפים וניסוחים מתחמקים. אם לא נטפל בסיבות השורשיות לסכסוך, הפלסטינים והישראלים ימשיכו להיות כבולים למעגל האלימות שהרס את חייהם של רבים כל כך", אמרה אגנס קלמארד. "ישראל מוכרחה לפרק את מערכת האפרטהייד ולהתחיל להתייחס לפלסטינים כבני אדם שווי זכויות ומעמד. עד אז, השלום והביטחון ימשיכו להיות חזון רחוק עבור ישראלים ופלסטינים כאחד."

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf