newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בין חלומות על דמוקרטיה לדאע"ש: חמש שנים לאביב הערבי

כשמוחמד בועזיזי התוניסאי הצית את עצמו ב-17 בדצמבר 2010, הוא הצית ללא יודעין גל התקוממות נרחב שיסתיים במפלתם של כמה מהרודנים האכזריים בעולם הערבי ויהווה השראה לתנועות שמאל בעולם. חמש שנים אחרי, המהפכה המיוחלת עדיין מתמהמהת ודאע"ש מחכה בפינה כדי לקצור את הפירות

מאת:

כותבת אורחת: הודא מזיודאת, תוניס

כשמוחמד בועזיזי הקריב את עצמו בעיירה סידי בו סעיד ב-17 בדצמבר 2010, מעטים האמינו שזה יצית את מה שלימים יהפוך לצונאמי בעולם הערבי, אשר יבלע לתוכו כמה מהרודנים האכזריים ביותר במזרח התיכון וצפון אפריקה. מלחמות האזרחים המשתוללות בסוריה, תימן ולוב ועלייתו של דא״עש כאלטרנטיבה לדמוקרטיה, מעידים כי המזרח התיכון חווה שינויים קיצוניים בחמש השנים האחרונות.

בינואר השנה, רידא יחיאווי בן ה-28, אקדמאי תוניסאי מובטל מהעיר קסרין שבמרכז המדינה, טיפס על עמוד חשמל וחישמל את עצמו למוות לאחר שגילה ששמו הוסר מרשימת האנשים להם הובטחה עבודה ממשלתית מטעם הרשויות המקומיות. מותו הצית הפגנות מחאה בכל רחבי המדינה, שהגיעו עד לבירה תוניס. המסר לא השתנה מאז 2011: ההבטחות הבלתי-ממומשות להזדמנויות תעסוקה והתקוות הרמוסות של הדור הצעיר היוו עוד נדבך בעוולות כנגד האוכלוסיה שחיה בפריפריה של מערב תוניסיה, ממנה האליטה הפוליטית במדינה ממשיכה להתעלם.

> המרכז החילוני ניצח בבחירות הדמוקרטיות בתוניסיה

בחירות בתוניסיה, 2011 (Stefan de Vries CC BY-ND 2.0)

בין ניכור וא-פוליטיות לאנרגטיות ותקוה, בחירות בתוניסיה, 2011 (Stefan de Vries CC BY-ND 2.0)

הניכור של הדור הצעיר התוניסאי מהממשלות שעלו לשלטון לאחר המהפכה סלל את הדרך לעתיד הלא-ידוע, אשר מוביל רבים מהם להצטרף לשורותיהן של קבוצות קיצוניות כמו דא״עש וארגוני טרור אחרים המזוהים עם אל-קאעידה. דו״ח של האו״ם מ-2015 קבע שישנם לא פחות מ-5,000 תוניסאים שפועלים בשורות דא״עש בסוריה, עיראק, לוב, מאלי, תימן וסומליה.

צעירים וצעירות מתוניסיה ומצרים, אשר המהפכות שחוללו היוו השראה לתנועות צעירים אחרות באזור ובעולם כולו, הפכו לפנים החדשות של "דור המילניום", אשר נע בין קבוצות המתאפיינות בניכור וא-פוליטיות לכאלו החדורות אנרגטיות ותקווה.

לא פלא שמפלגת השמאל הספרדית פודמוס שאבה אף היא השראה מההתקוממויות העממיות במצרים ותוניסיה, ואף התעלתה על תנועות הצעירים שהביאו לנפילתם של בן עלי, מובארכ, קדאפי ועלי סאלח – והפכה למפלגה השלישית בגודלה בזירה הפוליטית בספרד. היכן שפודמוס הספרדית (שהוקמה על-ידי הפרופסור למדע המדינה פבלו איגלסיאס ב-2014) הצליחה, בהציבה את ה״אינדיגנאדוס״ (״המתרעמים״) כנגד אי-שוויון ושחיתות בתוך הקשת הפוליטית האירופאית ובהפיכתה למפלגה השניה בגודלה בספרד כיום, עמיתיהם מהמזרח התיכון נכשלו בניסיון לעמוד בציפיות ובשאיפות ליצור חברה חופשית, דמוקרטית ושוויונית במדינותיהם.

האם המקרה התוניסאי ייחודי?

אחרי הכל, תוניסיה הצליחה לצאת שלמה מהביצה הטובענית. למרות הכאוס שפקד את לוב, שכנתה מדרום-מזרח, המדינה הצפון אפריקאית הקטנה נותרה קרן האור והתקווה בלב הסביבה הקודרת, והוכיחה לעולם, בתור כלת פרס הנובל לשלום ל-2015 ומארחת הפורום החברתי העולמי (World Social Forum) ב-2013 וב-2015, שדמוקרטיה בעולם הערבי זו לא אגדה ושישראל איננה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון וצפון אפריקה.

במקביל, תוניסיה ממשיכה להוות מקור השראה לתנועות אנטי-גלובליזציה שמאלניות. פעיל חברתי ארגנטינאי שנאם באחד המושבים של הפורום החברתי העולמי בתוניס במרץ 2015 על תפקידן של תנועות שמאל חברתיות במאה ה-21, הדגיש שתוניסיה נחשבת בעיני לטינו-אמריקאים רבים כמקום היחיד במזרח התיכון שבו השמאל  עודנו חי ובועט, ועושה מאמץ לשמר את האידאלים של שוויון חברתי וזכויות עובדים.

בדצמבר 2015, איגוד העבודה התוניסאי הכללי (Tunisian Union Général des Travailleurs Tunisiens) – איגוד העובדים הוותיק ביותר בעולם הערבי – זכה בפרס נובל לשלום יחד עם קונפדרציית התעשייה, הסחר והמלאכה התוניסאית (UTICA), מסדר עורכי הדין התוניסאי והליגה התוניסאית לזכויות אדם. ההכתרה חתמה שנתיים של עבודה בלתי פוסקת על-מנת להבטיח את קיומו של דיאלוג לאומי בין מפלגות פוליטיות תוניסאיות מפולגות, לאחר ההתנקשות בשתי דמויות פוליטיות שמאלניות ב-2013, שוקרי בלעיד ומוחמד ברהמי.

> בעולם מנוכר דאע"ש מבטיח לצעירים להיות חלק ממשהו

הדיקטטורים נפלו. ומה עכשיו? (פליקר CC BY 2.0)

הדיקטטורים נפלו. ומה עכשיו? (פליקר CC BY 2.0)

הפיתוי הג׳יהאדיסטי: דא״עש כמעסיק אלטרנטיבי

צעירים וצעירות במזרח התיכון וצפון אפריקה מצאו עצמם לכודים בין הפטיש של אבטלה ארוכת טווח לסדן של הצטרפות לשורות דא״עש. ב-2014 הציב ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) את המזרח התיכון וצפון אפריקה בקטגוריה של אוכלוסיות בעלות שיעור האבטלה הגבוה ביותר בעולם, כשתוניסיה סובלת משיעור אבטלה של 40% בקרב צעירים, והמספר עולה ל-60% עבור צעירים וצעירות בעלי השכלה גבוהה. מאחורי הנתונים המדאיגים הללו, במדינה שמהווה את המקרה היחיד של מעבר מוצלח לדמוקרטיה באזור, ניצבים הליקויים המערכתיים החמורים וחוסר האמון העמוק שצעירים במדינה רוחשים ליכולתם לבנות לעצמם חיים ראויים.

מאז הופעתו בסוריה לאחר הדיכוי האלים של משטר אסד את מחאת העם הסורי כנגד המשטר, ארגון הטרור דא״עש שיווק את עצמו בתור אלטרנטיבה לסטטוס קוו של המשטרים הפוליטיים במדינות האביב הערבי: תוניסיה, מצרים, לוב, סוריה ותימן. עבור צעירים רבים במדינות הללו, הג'יהאד היווה פיתוי גדול מכדי להחמיץ.

המיתוס הוא שהצעירים והצעירות באזור הם א-פוליטיים, אך אדישותם הולכת יד ביד עם ספקנותם העמוקה ביחס לאליטה הפוליטית, אליטה מיושנת, ארכאית, מנותקת מנושאים שנוגעים לצעירים, ושלעיתים מתייחסת בזלזול לקריאות החוזרות ונשנות של צעירים לשינוי של הסטטוס קוו הפוליטי. הממסד לא יוותר בקלות על זכויות היתר שהוענקו לו בבחירות, שבמהלכן יצא בהבטחה לשינוי אך מעולם לא עמד בה. מפוכחים מהאשליה, צעירים וצעירות בעולם הערבי יצאו לרחובות בקסרין, סידי בוזיד, וקהיר, ולא רק ב-14 וב-25 בינואר, תאריכים שהפכו לסמל למהפכות בתוניסיה ובמצרים בהתאמה.

העדר הזדמנויות כלכליות, דחיקה לשוליים, חברה אזרחית במשבר שמנסה לעמוד בקצב של השאיפות והדרישות של צעירי האביב הערבי, הישרדות, מאבק מול מדינה שמעודדת אלימות כנגד צעירות וצעירים, וחוסר השתתפות בתהליך הפוליטי, כולם מעידים על ״מחלת האביב הערבי״, כפי שמכנים זאת חלק מהפרשנים הפוליטיים, או ״המחלה של המאה ה-21״.

יש עוד תקווה בשימור המעורבות האזרחית של הצעירות והצעירים האלה בתוך האווירה הכללית המדוכדכת: צריכה להיות הגדרה של מנהיגות אשר מתרחקת מהאינדוקטרינציה של האליטה הישנה, של הממסד, תוך הבלטה של המעורבות האזרחית כאלטרנטיבה להקצנה.

בתוך כך, צעירים וצעירות בקסרין, קהיר, טריפולי, צנעא ומקומות נוספים בהם ההתקוממיות של 2011 שינו את פני האזור ממשיכים במאבקם לחיים טובים יותר ולהזדמנויות, וקוראים תיגר על אחיזתם החזקה של האוטוריטריות והטרור.

ההבטחה שמספק ארגון דא״עש לדור הצעיר איננה אסטרטגיה בת קיימא. ומאידך, גם האסטרטגיות המדיניות והמוסדות המדיניים המיושנים בתוניסיה, מצרים, לוב ותימן אינם מסוגלים עוד לספוג את הכעס של קבוצת אוכלוסיה זו.

הודא מזיודאת היא עיתונאית תוניסאית. הפוסט נכתב במקור באנגלית ותורגם על ידי תום דולב.

> מה תעשה הווילה בג'ונגל עם חיות הטרף בעלות האזרחות?

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אולי תואיל ותסביר למי שבחרו בך איזה חומר הובא בפניך ועל מה נסמכת התרשמותך מהאירוע המאוד מאוד בעייתי? (הדס פרוש / פלאש 90)

אולי תואיל ותסביר למי שבחרו בך איזה חומר הובא בפניך ועל מה נסמכת התרשמותך מהאירוע המאוד מאוד בעייתי? (הדס פרוש / פלאש 90)

ח"כ יאיר גולן, כשאמרת ש"צה"ל לא מטייח", למה התכוונת?

בנאום שנשאת לפני שש שנים, דיברת על מחויבותו של הצבא "לתחקר התנהלות בעייתית באומץ וליטול אחריות מלאה". אלא שמאז התגייסת לטובת חייל שירה למוות בפלסטיני חף מפשע וביקשת הקלה בעונשו, אף שבחינה יסודית של חקירתו מעלה חשדות כבדים לטיוח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf