ג'ו ביידן ניצח, האגף הפרוגרסיבי הפסיד

למרות המאמצים של טראמפ לחבל בתוצאות, ביידן יוכרז כנשיא הבא. הרפובליקנים יוכלו להתנחם בכך שבלי רוב בסנאט, הפרוגרסיבים במפלגה הדמוקרטית לא יוכלו לקדם את הרפורמות שהם שאפו להן

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כבר לא מוקדם מדי להגיד: ג’ו ביידן ניצח בבחירות ונבחר לנשיא ה-46 של ארה"ב. ההכרזה הרשמית ונאום הניצחון הם כעת במרחק של שעות או לכל היותר ימים בודדים, אבל התוצאה כבר ידועה.

ככל הנראה, לא יצליח להשיג רוב בסנאט. המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, ג'ו ביידן (צילום: Gage Skidmore, CC BY-SA 2.0)

ככל הנראה, לא יצליח להשיג רוב בסנאט. המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, ג'ו ביידן (צילום: Gage Skidmore, CC BY-SA 2.0)

מתוך חמש המדינות שעוד לא הוכרז בהן מנצח, הנשיא דונלד טראמפ ינצח אחת (צפון קרוליינה), וביידן מוביל כרגע בארבע (אריזונה, נבדה, ג’ורג’יה ופנסילבניה). פנסילבניה לבדה – בה ההובלה של ביידן רק הולכת וגדלה עם כל דיווח על ספירת קולות נוספים, וככל הנראה תסתכם בהפרש לא קטן של בין אחוז אחד לשלושה אחוז טובת ביידן – תספיק כדי להעביר את ביידן את קו 270 האלקטורים. ההכרזה על ניצחון ביידן בפנסילבניה צפויה ברגע שהיתרון שלו יעבור את רף ה-0.5%, מה שימנע ספירה חוזרת במדינה.

donate

גם אם באורח פלא הקולות שטרם נספרו (וצפויים לפעול, כאמור, רק להגדלת הפער לטובת ביידן) יעבירו את פנסילבניה לטראמפ, זה לא יספיק לו כדי לנצח. במצב כזה, ביידן יצטרך לנצח רק בשתיים משלוש המדינות הנותרות (אריזונה, נבדה וג’ורג’יה), שבשלושתן הוא מוביל כרגע, אם כי הנצחון שלו באריזונה ונבדה מובטח יותר מבג’ורג’יה, בה הפרש הקולות מסתכם כרגע בכ-7,000 קולות בלבד (נכון להיום, שבת, בשעה 15.00 שעון ישראל). במהלך היום ומחר צפויות כבר להתקבל התוצאות שיהפכו את הניצחון של ביידן לוודאי, וקרוב לוודאי שפער האלקטורים הסופי לא יהיה קטן: כ-306 אלקטורים לביידן, וכ-232 לטראמפ.

הדמוקרטים חששו כל הזמן שטראמפ ינסה להפסיק את ספירת הקולות כל עוד ה"אשליה האדומה" פועלת לטובתו, כלומר כל עוד נספרו רק הקולות של מי שהופיעו לקלפי ביום הבחירות (שם היה צפוי רוב רפובליקאי) ולפני שייספרו הקולות של מי שהצביעו בדואר (שם היה צפוי רוב דמוקרטי).

החשש התממש. טראמפ אכן מנסה לעצור את ספירת הקולות, אבל כעת ניתן להגיד בבטחה שהניסיון לא יצליח לשנות את התוצאה, וזאת משתי סיבות. הראשונה היא שטראמפ מצא את עצמו במצב המוזר שבו הוא קורא להפסקת ספירת הקולות בשלב שבו ביידן כבר מוביל בספירת הקולות במדינות שסך האלקטורים שלהן גדול מ-270, ולכן הוא, טראמפ, נאלץ לקרוא להפסקת ספירת הקולות באופן דיפרנציאלי: להפסיק לספור את הקולות במדינות שבהן הוא הוביל בליל הבחירות, אך הפער הלך והצטמצם (כמו פנסילבניה וג’ורג’יה), ולהמשיך לספור את הקולות במדינות שבהן ביידן הוביל מתחילת ספירת הקולות (כמו אריזונה ונבדה). מאז שטראמפ החל בקריאות האנטי-דמוקרטיות הצפויות שלו, ביידן עבר להובלה גם בפנסילבניה וג’ורג’יה, ולכן הפסקת ספירת הקולות כרגע יכולה רק להבטיח את נצחונו של ביידן.

הסיבה השנייה היא שבדיונים בבתי המשפט הפדרליים הסתבר, שהטיעונים המשפטיים של טראמפ נגד ספירת הקולות פשוט לא מחזיקים מים. קמפיין טראמפ הגיש שורה של עתירות בניסיון לעצור את ספירת הקולות, לפסול קולות מסוימים ולאפשר למשקיפים מטעמו לעמוד קרוב יותר לסופרי הקולות, בניגוד להנחיות הקורונה.

מרבית העתירות נכשלו, וגם אלה שנותרו עומדות – כמו הדרישה לספירה חוזרת בוויסקונסין ומישיגן ופסילת קולות שנשלחו בדואר לפני יום הבחירות והגיעו אחריו – כבר לא יכולות לשנות את התוצאה. זאת מאחר שספירה מחודשת לעתים רחוקות מאוד משנה את תוצאת הבחירות, והפער לטובת ביידן בפנסילבניה גדול מספיק כדי לנצח גם בלי הקולות שהגיעו בדואר לאחר יום הבחירות.

גם הסיכויים להביא את ההכרעה לבית המשפט העליון, שטראמפ מקווה שיפעל לטובתו, אפסו. היתרון האלקטורלי של ביידן פשוט גדול מדי. אלה לא בחירות 2000, אז התוצאות היו תלויות אך ורק בפלורידה, ולבית המשפט העליון אין שום עניין להתערב בבחירות שתוצאתן כבר ידועה, גם בתסריט ההזוי שבו השופטים שטראמפ מינה יהפכו את רצון הבוחרים בפנסילבניה וג’ורג’יה.

הילד האנוכי בבית הלבן עוד יכול לחולל צרות

אבל העובדה שטראמפ הפסיד לא אומרת שהוא יפסיד בכבוד, או שהוא יודה בהפסדו בכלל. כבר בלילה שאחרי יום הבחירות, טראמפ יצא לתקשורת כדי לפמפם את המסר ולפיו הבחירות נגנבו ממנו. זה היה צפוי, כי טראמפ הכין את הקרקע לטענות האלה חודשים רבים מראש, כפי שעשה גם כשחשב שהוא הולך להפסיד להילרי קלינטון.

עושה מאמץ לעשות דה לגיטימציה להצבעה בדואר. דונלד טראמפ (צילום: הבית הלבן)

עושה מאמץ לעשות דה לגיטימציה להצבעה בדואר. דונלד טראמפ (צילום: הבית הלבן)

הקריאה של טראמפ כבר הוציאה את תומכיו, חלקם אוחזים בכלי נשק, לרחובות באריזונה ובמדינות אחרות שבהן טראמפ מתלונן על תוצאות הבחירות, בצעקות "עיצרו את הספירה!”, צעקות שללא ספק מדהים לשמוע במדינה עם אתוס דמוקרטי. פעם נוספת, ואולי אחרונה, טראמפ מוכיח שהוא לא מכבד שום נורמה דמוקרטית בסיסית. יש להניח שטראמפ לא יודה בהפסד, ועשוי אפילו לסרב לעזוב מרצון את הבית הלבן ב-20 בינואר, ושהילד האנוכי שכיהן כ"מנהיג העולם החופשי" בארבע השנים האחרונות עשוי לגרום בדרכו החוצה עוד הרבה מאוד נזק, ואולי אפילו לאבדן חיים, בגלל האגו והטירוף שלו ושל תומכיו.

בטווח הארוך יותר, המפלגה הרפובליקנית תעמוד ביום שאחרי טראמפ בפני בחירה גורלית: היא תוכל לנסות לשכוח את ארבע השנים האחרונות ולנסות לחזור להיות מפלגה פוליטית רגילה, או שהיא תוכל להמר על כל הקופה ולחזור לעמדה שתפסה בשמונה שנות אובמה: פחות מפלגה פוליטית ויותר תנועת התקוממות ומרמור נגד השלטון.

הרפובליקנים במצב טוב לקראת בחירות האמצע ב-2022

החדשות הטובות עבור הרפובליקנים הן שבסבירות גבוהה, הם שמרו על רוב של קול אחד בסנאט, מה שיאפשר להם לתקוע הרבה מאוד מקלות בגלגלים של ממשל ביידן (כולל שמירה על הרוב השמרני בבית המשפט העליון וסיכול האפשרות של הרחבתו), ויציב אותם במקום טוב לקראת בחירות אמצע הקדנציה ב-2022 והבחירות הבאות לנשיאות ב-2024. אבל קשה כרגע לראות את הדרך שלהם בחזרה לבית הלבן, אם הם יתעקשו להמשיך ללכת בדרך טראמפ.

החדשות הטובות הנוספות עבור הרפובליקנים הן שהאגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית חווה מפלה מסוימת בבחירות. על אף ההצלחות המשמעותיות של מועמדים פרוגרסיבים בפריימריז הדמוקרטיים, התקוות שלהם שממשל בראשותו של ביידן יקדם רפורמות בתחום הבריאות, אנרגיה מתחדשת, תעשיית הכליאה והחינוך ועוד הולכות ונגוזות, ככל שהולך ומתברר שהסנאט יישאר בשליטה רפובליקנית.

גם הסיכוי לעשות שינוי בנושאי העומק של מימון בחירות באמצעות תאגידים ועשירים, שינוי שיטת האלקטורים, מאבק בדיכוי הצבעה של מיעוטים או בשינוי גבולות של מחוזות כדי להיטיב עם מועמדים רפובליקניים (מה שנקרא "ג’רימנדרינג") הולך ונעלם.

הסנאט עוד לא מובטח לרפובליקנים – הם תלויים בסיבוב השני בבחירות לסנטורים של ג’ורג’יה שיתקיימו ב-5 בינואר – אבל נשיאות ביידן, לפחות אם הסנאט יישאר בידיים רפובליקניות, תעמוד בעיקר בסימן של "חזרה לשגרה" ובכך שביידן "הוא לא טראמפ", ולא תתאפיין ביכולת השפעה מוגברת של האגף הפרוגרסיבי במפלגה. כשמביטים קדימה, לבחירות הבאות, אלה לא חדשות טובות עבור הדמוקרטים. יש לקוות שהאגף הפרוגרסיבי במפלגה, בהנהגת ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, לא ייתפס לשאננות, וינצל את שנות נשיאותו של ביידן כדי להגיע מוכן לבחירות האמצע ול-2024.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-22 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-22 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

השוטר שהטיף מוסר לוופא הוא התגלמות האדון הקולוניאליסטי

"אל תלמדי אותי את העבודה שלי", אמר השוטר לאישה שסובלת מאלימות כמה ימים לפני שנרצחה, והדגים את התנהלות המשטר שמפקיר את הנשים הפלסטיניות בפרט ואת החברה הפלסטינית בכללה. אך למרות הייאוש, אנו נמשיך לחיות וללמד את כולם אילו חיים מגיעים לנו באמת

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf