newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המשטרה פינתה שש משפחות מבתיהן בתל אביב

לאחר מאבק משפטי ארוך פונו המשפחות מגבעת עמל מבתיהן על ידי כוחות גדולים של יס"מ. תושבים ופעילים חברתיים ניסו למנוע את הפינוי

מאת:

צילומים: שירז גרינבאום וקרן מנור/ אקטיבסטילס ; טקסט: עידו קונרד.

בבבוקר יום חמישי, ה-27 למרץ, לאחר מאבק משפטי ארוך על זכותן על הקרקע, המשטרה המשטרה פינתה שש מביתן בשכונת גבעת עמל בצפון ת"א. תושבים ופעילים חברתיים התאספו בשכונה בנסיון למנוע את הפינוי. התושבים, שיושבו בשכונה ע"י המדינה בשנות ה 50, מובילים מאבק להכרה בזכותם על הקרקע שנמכרה לאיש עסקים ישראלי בשנות ה 70.

קציני משטרה בזמן הפינוי בשכונת גבעת עמל. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

קציני משטרה בזמן הפינוי בשכונת גבעת עמל. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

מאז שנות ה 70 הקרקע של שכונות גבעת עמל החליפה בעלות, וכיום נמצאת בבעלותו של הטייקון הישראלי יצחק תשובה. תשובה מתכנן לבנות על השכונה, המרוכבת כיום מיחידות דיור משפחתיות וצריפים, הממוקמים בלבה של אחת מהשכונות היקרות בתל אביב, שישה מגדלים רבי-קומות.

חמש משפחות הגיעו להסכמה בה הם קיבלו פיצוי כספי תמורת הפינוי. אישה אחת, ריבקה חילובסקי, סירבה להצעה ומתנגדת לפינוי מביתה.

שוטרים דוחפים לקרקע מפגינה בזמן הפינוי בשכונת גבעת עמל. המפגינים קראו סיסמאות ושרפו צמיגים. (צילום:קרן מנור/אקטיבסטילס)

שוטרים דוחפים לקרקע מפגינה בזמן הפינוי בשכונת גבעת עמל. המפגינים קראו סיסמאות ושרפו צמיגים. (צילום:קרן מנור/אקטיבסטילס)

ריבקה חילובסקי, תושבת גבעת עמל, מתמוטטת לאחר ששוטרים נכנסו לביתה לשכנע אותה להתפנות. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

ריבקה חילובסקי, תושבת גבעת עמל, מתמוטטת לאחר ששוטרים נכנסו לביתה לשכנע אותה להתפנות. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) הגיב לפינוי באומרו כי "באותו יום בו הוא סגר את העיסקה למכור את משאבי הגז הטבעי שלנו, תשובה זורק לרחוב שש משפחות. הדרישות של המשפחות שנשלחו ע"י המדינה לגור באזור זה בשנות ה 50, הן דרישות בסיסיות והוגנות." חנין אמר כי הציע חקיקה שתבטיח שמשפחות שפונו יקבלו דיור חלופי.

ספיר סלוצקר, פעילה, שרועה על הקרקע לאחר שהופלה ע"י שוטרי משמר הגבול. מאוחר יותר ספיר נעצרה ע"י המשטרה. (צילום:קרן מנור/אקטיבסטילס)

ספיר סלוצקר, פעילה, שרועה על הקרקע לאחר שהופלה ע"י שוטרי משמר הגבול. מאוחר יותר ספיר נעצרה ע"י המשטרה. (צילום:קרן מנור/אקטיבסטילס)

תושבי גבע עמל מתווכחים עם השוטרים. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

תושבי גבע עמל מתווכחים עם השוטרים. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

פעילה מול ביתה של רבקה חילובסקי, אוחזת שלט עליו כתוב "כאן ביתי – פה אני נולדתי". (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

פעילה מול ביתה של רבקה חילובסקי, אוחזת שלט עליו כתוב "כאן ביתי – פה אני נולדתי". (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

שוטרי משמר הגבול פורצים לביתה של ריבקה חילובסיקי בזמן הפינוי. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

שוטרי משמר הגבול פורצים לביתה של ריבקה חילובסיקי בזמן הפינוי. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

מעצר של פעיל בזמן הפשיטה של המשטרה וחברת האבטחה הפרטית על שכונת גבעל עמל. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

מעצר של פעיל בזמן הפשיטה של המשטרה וחברת האבטחה הפרטית על שכונת גבעל עמל. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

מלי אלפסי וביתה רותם עומדות בפתח ביתן, המועד לפינוי, בשכונת גבעת עמל. (צילום:קרן מנור/אקטיבסטילס)

מלי אלפסי וביתה רותם עומדות בפתח ביתן, המועד לפינוי, בשכונת גבעת עמל. (צילום:קרן מנור/אקטיבסטילס)

 

 

 

 

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים של אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-15 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מאחר שאילוז אינה יכולה להכחיש את המוסר של תנועת הסטודנטים, היא טוענת שהיא מושפעת מהיבטים אנטישמיים הטמונים ברבדים תרבותיים עמוקים של הלא מודע. מחאת סטודנטים של אוניברסיטת SOAS בלונדון, ב-15 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

כשחוקרת ממירה מדע בעיסוק בלא מודע: תגובה לאווה אילוז

אילוז מקדישה מאמר שלם להוכחת הטענה כי מחאות הסטודנטים במערב הן אנטישמיות. אך כיוון שטענה זו משוללת כל בסיס עובדתי, היא גולשת לפסאודו-מדע ואף ממציאה הגדרה מוזרה משלה לאנטישמיות. זה מה שקורה כשמתעקשים לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf