בעקבות החלטת העליון: תושבי אל-עראקיב יוכלו לטעון נגד הפקעת אדמותיהם

בניגוד לעמדת המדינה, קבע העליון כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע מוסמך לדון בתוקף הפקעת הקרקע באל-עראקיב, וכי לתושבים עומדת הזכות לטעון נגד ההפקעות. משפטית, הניצחון מוגבל, אך מדובר בצעד גדול במאבקה של הקהילה הבדואית בנגב להוכחת בעלות על הקרקעות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

המאבק על הקרקע של הקהילה הבדואית בנגב מתקיים מזה שנים במגוון רחב של חזיתות. החזית המשפטית, שלרוב נעדרת מעיני הציבור, היא אחת החזיתות החשובות אך הקשות ביותר במאבק. מול מערכת סבוכה של חוקים, שמטרתם לרשום את כל קרקעות הבדואים בנגב כאדמות מדינה ולדחות את כל תביעות הבעלות שהוגשו, רבים הכשלונות מההצלחות בחזית הזו.

זאת אחת הסיבות לכך שהחלטת בית המשפט העליון לדחות את בקשת המדינה לדיון נוסף בנוגע למתן האפשרות לתושבות ותושבי אל-עראקיב לתקוף את הפקעת קרקעותיהם בשנות ה-50 היא כה מעודדת. לכאורה מדובר בהצלחה קטנה, שכן לא מדובר בהחלטה לגבי הבעלות על הקרקע, אלא רק במתן אפשרות לטעון נגד עצם ההפקעה מול בית המשפט המחוזי. עם זאת, עצם מתן האפשרות מהווה תקדים חשוב לאחר שנים ארוכות של הפסדים בבתי המשפט.

> גם המתים קיבלו צווי פינוי באל-עראקיב

נשים מהכפר הבלתי מוכר אל עראקיב בוכות על ביתן, ששוב נהרס על ידי המדינה, 12 ביוני 2014 (אקטיבסטילס)

נשים מהכפר הבלתי מוכר אל עראקיב בוכות על ביתן, ששוב נהרס על ידי המדינה, 12 ביוני 2014 (אקטיבסטילס)

קרקעות הכפר הבלתי מוכר אל-עראקיב, כמו קרקעות רבות בנגב, הופקעו במסגרת חוק רכישת מקרקעים – 1953 (חוק החר״ם). חוק החר״ם אפשר למדינה להפקיע בקלות קרקעות לצורכי ״פיתוח, התיישבות וביטחון״, בתנאים המגוכחים, שהקרקע לא היתה בחזקת בעליה ביום ה-1 באפריל 1952, ושהמדינה משתמשת בקרקע לצורכי פיתוח, התיישבות וביטחון, או שהיא זקוקה לה לצרכים אלה. בפועל, תושבי הכפר הורחקו על ידי המדינה מקרקעותיהם, ולמרות שעד לאותו רגע ומאותו רגע לא נעשה בקרקע כל שימוש על ידי המדינה, לשום צורך, הקרקע הופקעה.

במסגרת הליך משפטי שהפך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות בנגב, לאחר שהגישו תביעות בעלות על קרקעותיהם בשנות ה-70, גילו תושבי אל-עראקיב כי פרקליטות מחוז דרום הגישה תביעה נוגדת על אותן קרקעות, בטענה לבעלות של המדינה עליהן. במהלך בירור הבעלות על הקרקע, דרשו תושבי הכפר, באמצעות עו״ד מיכאל ספרד, לטעון נגד עצם ההפקעה של קרקעותיהם. אלא שמדינת ישראל, שעושה מאמצים כבירים על מנת לסכל כל אפשרות לבעלות בדואית על קרקע, לא הסכימה אפילו לשמוע על אפשרות כזו. מבחינת המדינה ושליחיה, לא רק שלתושבים הילידיים של הנגב אין שום זכות בקרקע, אין להם אפילו זכות לטעון לכך מול בית המשפט.

ועכשיו, בניגוד לעמדת המדינה, קבע בית המשפט העליון כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע מוסמך לדון בתוקף הפקעת הקרקע בשנות ה-50. עם זאת, כבר בהחלטתם הזהירו השופטים כי למתן סמכות ההכרעה ישנה משמעות מוגבלת, שכן קשה מאוד לתקוף הפקעה על פי חוק החר״ם. בפועל, לאחר הניצחון הזה, בפני תושבי הכפר ניצבת דרך ארוכה בדרך לרשימת הקרקעות על שמם, שכן מדובר רק בהחלטה שמאפשרת את עצם הדיון על הבעלות.

בעוד שבשנות ה-70 אפשרה המדינה לתושבי הנגב הבדואים להגיש תביעות בעלות על קרקעות ולכאורה לאפשר להם הליך הוגן להשבת הבעלות, הליך זה הוקפא וחזר לתפקד במתכונת שונה לחלוטין במהלך שנות האלפיים, כשהמדינה החלה להגיש תביעות על אותן קרקעות שתבעו בדואים תושבי הנגב בדרישה לרשום אותן כאדמות מדינה. כדי להדגיש עד כמה ההליך הזה לא הוגן, ראוי לציין שעד כה למדינת ישראל יש 100% נצחונות בתביעות הנוגדות שהוגשו.

לכן, גם אם מדובר בניצחון קטן, ואפילו אם שופטי העליון מזהירים כי המשך המשפט לא יהיה פשוט, מדובר בצעד גדול במאבקה של הקהילה הבדואית בנגב להוכחת בעלות על קרקעות. מדינת ישראל שטענה נגד זכותם של אזרחיה לתקוף חוקים גזעניים ומפלים כמו חוק החר״ם, שאפשרו השתלטות מסיבית על קרקעות והפקעות רחבות היקף, נדחתה אתמול על ידי בית המשפט. קשה למצוא סדקים במערכת המשומנת שיצרה המדינה להשתלטות על קרקעות, אבל כשסדק כזה נפער, לא נותר אלא לקוות שקצת צדק יצא אל האור.

> תושבי אל-עראקיב הפגינו במחאה על הריסת כפרם שבעים ותשע פעמים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בהולנד 30% מהדירות נמצאת בבעלות ציבורית. בישראל - שני אחוז בלבד. פרויקט בנייה ברמת בית שמש (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

נתניהו לא הצליח לתת לישראלים חלופה לרכישת דירה

נתניהו התגאה היום שהצליח "ליישר" את מחירי הדירות, אבל המחירים נשארו גבוהים מאוד. באירופה יש לאזרחים אופציות אחרות, בישראל - לא. שוק הדיור נשאר מחולל אי-השוויון הגדול ביותר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf