newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בעיני "אחים לנשק" הגוש נגד הכיבוש צריך לשבת בשקט בפינה

במשך שבועות ארוכים, המפגינים נגד הכיבוש התרכזו באחת הפינות ברחוב קפלן. אתמול הם החליטו לעבור עם שלט נגד אלימות מתנחלים מול הבמה המרכזית. זה הספיק לכמה פעילים מ"אחים לנשק" להתנפל עליהם באלימות

מאת:
נכנסו להם לטריטוריה. פעילים של "אחים לנשק" תוקפים צעדה של הגוש נגד הכיבוש בקפלן, 1 ביולי 2023 (צילום: אורן זיו)

נכנסו להם לטריטוריה. פעילים של "אחים לנשק" תוקפים צעדה של הגוש נגד הכיבוש בקפלן, 1 ביולי 2023 (צילום: אורן זיו)

במחאות נגד ההפיכה המשטרית בחצי השנה האחרונה, תיעדתי אלימות משטרתית, אלימות של פעילי ימין וגם התקפות של מפגינים מהשורה נגד הגוש נגד הכיבוש. אבל ההתקפה של כמה חברים ב"אחים לנשק" נגד פעילים מהגוש, כמו שהיתה אמש (שבת), עוד לא ראיתי.

לפני הכל, וכדי לעשות סדר בדיווחים שהופיעו בכלי התקשורת, ראוי להבהיר את סדר העניינים. בשבועות האחרונים, הגוש נגד הכיבוש מקיים צעדות מנקודות במרכז תל אביב למקום הקבוע שלו בפינת הרחובות קפלן וליאונרדו דה וינצ'י. במוצאי שבת האחרונה החליט הגוש לצעוד ממזרח תל אביב לעבר קפלן, תוך שהוא עובר דרך צומת עזריאלי והבמה המרכזית, מתוך מטרה לבטא את המחאה שלו על הפוגרומים האחרונים בגדה המערבית ועל השתיקה סביבם מצד רוב ארגוני המחאה בקפלן.

>> "בבית ספר מבינים למה אני מסרב". הצעירים בגוש נגד הכיבוש

בשעה שבע התכנסו כמאה מפגינים בשדרות ההשכלה במזרח תל אביב והכינו את פריסת באנר, שעליו נכתב "חובה להתנגד לטרור המתנחלים", בדומה לבאנרים שמטה המאבק פורס מדי שבוע מול הבמה המרכזית בקפלן. הצועדים נשאו שלטים וגם הניפו כמה דגלי פלסטין, וצעדו ללא הפרעה לעבר קפלן, כשהם מלווים במשטרה. כשהגיעו מול הבמה המרכזית בקפלן, הם פרסו את הבאנר כדי לצלם אותו מהאוויר.

באותו זמן, מול הבמה המרכזית, אנשי "אחים לנשק" תלו באנרים משלהם. ללא התרעה ובלי לבוא בדברים עם אנשי הגוש, כמה מאנשי "אחים לנשק" התנפלו על הגוש וניסו לחטוף את הבאנר, אף שהמסר שנכתב עליו לא היה מאוד רדיקלי, וחלק מהדוברים בבמה המרכזית בשבוע שעבר גינו אף הם את אלימות המתנחלים.

מפגיני הגוש הדפו את אנשי "אחים לנשק", והתפתח עימות שנמשך כמה דקות, במהלכו אחד המפגינים – לא ברור מאיזה צד – ריסס גז פלפל. לאחר העימות, הצועדים של הגוש המשיכו הלאה במעלה קפלן לנקודה הקבועה שלהם. בעקבות תלונה למשטרה, שוטרים הגיעו לגוש ועצרו את אחד המפגינים בחשד שהוא זה שריסס את גז הפלפל. המפגין הכחיש.

המחאה בקפלן השלימה עם הגוש נגד הכיבוש. פעילי הגוש מול פעיל ב"אחים לנשק" (צילום: אורן זיו)

המחאה בקפלן השלימה עם הגוש נגד הכיבוש. פעילי הגוש מול פעיל ב"אחים לנשק" (צילום: אורן זיו)

לא מבינים מה זו מחאה

עד כאן השתלשלות העניינים כפי שראיתי ותיעדתי. התגובה הראשונית של "אחים לנשק" לאירוע היתה לא פחות חמורה מהתקיפה עצמה. בתחילת ההודעה, שבהמשך שונתה, נאמר כי "פעיל 'אחים לנשק' הותקף בגז פלפל על ידי מפגין נושא דגל פלסטין", תוך התעלמות מוחלטת מכך שמי שהחל בהתקפה היו אנשי "אחים לנשק". בהמשך ההודעה נאמר כי "כפי שלא נאפשר אלימות בהפגנות, לא נקבל הנפת דגלי אויב. המחאה נגד ההפיכה המשטרית היא מחאה פטריוטית של אוהבי המדינה ולא של אלה המתנגדים".

בעיתון "הארץ" צוטט אחד מפעילי "אחים לנשק" טוען כי מפגיני הגוש התייצבו מול העמדה הקבועה של אנשי מחאת המילואים. לדבריו, "אחים לנשק" ביקשו מהם לזוז, ועל רקע זה פרץ העימות. "הם באו לעשות פרובוקציה", הוא צוטט. מלבד העובדה שהפעילים מהגוש לא תכננו להישאר שם, עצם העובדה שב"אחים לנשק" חושבים שהרחבה מול הבמה המרכזית "שייכת" להם חושפת חוסר הבנה מה היא מחאה המונית במרחב ציבורי.

ההתנהלות של "אחים לנשק" אתמול היא המשך ישיר  לכך שלפני שבועיים הותקפה מפגינה, שהניפה מול הבמה המרכזית בקפלן תמונה של מוחמד תמימי בן השנתיים וחצי, שנורה למוות על ידי חיילים בכפר נבי סלאח בגדה. לפני חודש מטה המאבק ניסה למנוע צעדה של הגוש לציון 56 שנים לכיבוש. על הבמה המרכזית בקפלן כמעט שלא  מופיעים דוברים פלסטינים, ודוברים פלסטינים שאכן מוזמנים לדבר, כמו ד"ר ראוויה אבו רביע, מתבקשים להתחייב לא להזכיר את הכיבוש.

רק לפני כמה שבועות, "אחים לנשק" עברו בצעדת לפידים דרך הגוש בדרכם לצומת עזריאלי. איש לא תקף אותם

מלבד השבועיים הראשונים למחאה, אז פעילים של הגוש הותקפו ודגלי פלסטין נחטפו מהם, המחאה בקפלן למדה להשלים עם הפעילות של הגוש. גם בני נוער הפעילים בגוש סיפרו ל"שיחה מקומית", כי המחאה בקפלן נתנה להם הזדמנות לדבר עם בני גילם על הכיבוש.

עוררו ויכוח פנימי

מדי שבוע עשרות אלפי מפגינים, ואפילו מאות אלפים, חולפים ליד הגוש. רבים מביעים תמיכה, חלק מתעלמים ואחרים עוצרים להתווכח או לדון. מקרי אלימות מצד מפגינים מהמחאה ה"כללית" או מצד מפגיני ימין הם נדירים מאוד. אולם ייתכן שאנשי "אחים לנשק" היו מוכנים לשאת את הנוכחות של הגוש, כל עוד עמד בנקודה בקפלן המרוחקת מהבמה המרכזית. ברגע שמפגיני הגוש התקרבו לשם, זה כנראה היה יותר מדי בשביל "אחים לנשק" והם הפעילו אלימות.

חברים מבית ספר באו והניפו דגל פלסטין. צעירים בגוש נגד כיבוש ברחוב קפלן בתל אביב (צילום: אורן זיו)

הזדמנות לדבר עם הציבור. צעירים בגוש נגד כיבוש ברחוב קפלן בתל אביב (צילום: אורן זיו)

בעוד שבחיפה ובירושלים, המשטרה היא זו שמתקיפה את הגוש ומחרימה דגלי פלסטין, עצוב שבתל אביב מפגינים הם אלה המנסים לצנזר מפגינים אחרים. רק לפני כמה שבועות, "אחים לנשק" עברו בצעדת לפידים דרך הגוש בדרכם לצומת עזריאלי. איש לא תקף אותם, ומפגיני הגוש פינו להם דרך.

התקיפה עוררה דיונים פנימיים ב"אחים לנשק" וגם במטה המאבק. כנראה כתוצאה מכך, זמן קצר לאחר ההודעה הראשונה, הוציאו "אחים לנשק" הודעה שנייה, מפויסת בהרבה: "אנו מכבדים את כל שותפינו למאבק הבאים מכלל גווני הקשת הפוליטית מימין ומשמאל", נאמר בה. "מטרתנו אחת והיא ביטול ההפיכה המשטרית. אנו מגנים כל גילוי של אלימות, ונמשיך להיאבק יחד שכם אל שכם למען המטרה המשותפת". כנראה הבינו שהעובדה שבין חמישה לעשרה מחברי הקבוצה, לבושים בחולצות הארגון, התנפלו על מוחים המגיעים מדי שבוע לקפלן, היא לא התפתחות חיובית.

התקרית מגבירה את המתח בין הגורמים במטה המאבק שרוצים לצמצם את המחאה רק לענייני ההפיכה המשטרית, ובין קבוצות הרוצות להעלות נושאים רחבים יותר, כמו הכיבוש או הפערים החברתיים והעדתיים.

אחרי התקרית, היו כאלה שטענו שמקומו של הגוש לא בקפלן משום שהוא גורם נזק למאבק נגד ההפיכה המשטרית. גם בתוך הגוש יש כאלה שטוענים שאין טעם להמשיך לבוא למחאה בקפלן, שמדירה את הכיבוש ואת דגלי פלסטין ומציפה את המרחב בדגלי ישראל.

אולם נראה לי שזו טעות. מפגיני הגוש מביאים לקפלן את הדרישה לא להתעלם מהכיבוש ומהאפרטהייד. כשבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מובילים את הממשלה, חובה להראות את הקשר בין הכיבוש להפיכה המשטרית. זו לא אמורה להיות משימה קשה, אבל כפי שהאירוע האחרון מראה, יש מי שמסרבים לראות את הקשר. אפשר רק לקוות, כי התקרית תעודד רבים יותר לבוא לדבר עם מפגיני הגוש, ולהבין למה הם מתעקשים להגיע כל שבוע לקפלן.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אצבע בעין לתושבי יפו הפלסטינים ולזהות הפלסטינית בכללה. שלטי עירייה המכריזות על "חשיפת מדרגות הרצל ושיקומן". (צילום: גיל גרטל)

למה צריך לתקוע את הרצל דווקא בנמל יפו?

החלטתה של עיריית תל אביב לשנות את שם המדרגות היורדות אל המים במזח של נמל יפו ל"מדרגות הרצל", בהסתמך על בדיה היסטורית, היא עוד ניסיון בוטה להשליט את הנרטיב הציוני על הפלסטינים. פיוס והבנה זה לבטח לא יקדם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf