newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בנט בהתבטאות מפתיעה: לצמצם את הפיקוח בחינוך

בנאום השבוע הבטיח בנט לטפל בעודף מנגנוני השליטה והפיקוח, המשתקים את מערכת החינוך. זוהי בשורה לא רק לעובדי המערכת. הילדים שלנו יקבלו חינוך טוב יותר בזכות כך. לשם כך זקוק בנט לתמיכה ציבורית רחבה, שכן המאבק מול ארגוני העובדים השמרנים יהיה קשה

מאת:

שר החינוך נפתלי בנט נאם השבוע (18.8) בפני מנהלי בתי הספר במחוז חיפה. השר סיכם את שלושת חודשיו הראשונים בתפקיד, אותם הגדיר כחודשי למידה. בין היתר הוא למד שמערכת החינוך לוקה בעודף שליטה ופיקוח, המשתקים אותה. "אנחנו נטפל בזה", הבטיח בנט.

רחוק מזרקורי התקשורת, הזכיר בנט את אחת האבחנות החשובות ביותר שנאמרו על מערכת החינוך בשנים האחרונות. אני לא זוכר שר קודם שהתבטא בפומבי בנושא מערך הניהול והפיקוח המסורבל של משרד החינוך. אם אכן יטפל בנט בדבר, הוא ייכנס למאבק איתנים מול ארגוני המורים ועובדי המדינה. חובתנו ליצור דעת קהל תומכת, שתדרבן את בנט לפעול, כי ביטול הפיקוח הוא אכן בשורה גדולה לחינוך ילדנו.

תחילה, הנה דברי בנט כלשונם (לשון דיבור):

התובנה השניה שלמדתי מהתקופה [שלושת החודשים האחרונים], זה את החיוניות ואת המרכזיות של המנהלים… כל מערכת… אני בא מההיטק. שם – אני רק חושב מה היה קורה לו היו אומרים לי: אני יש לי איזה מיזם, אני רוצה לגייס מיליון דולר ואז תנו לי לעבוד. אז מגייסים משקיעים ואומרים: סע! אבל ביום שני ב-11 בבוקר אתה עושה ככה, וביום שלישי בארבע אחרי הצהריים אתה עושה בדיוק ככה וככה … זה לא עובד. אתם המנהלים. אתם המנהלים!

מה כן עובד? לתת לכם יעדים, יעדים ברורים. לתת לכם כלים ככל האפשר. ובהצלחה!

אתם רוצים שאני אשרת אתכם? מה אתם צריכים? נעזור לכם ככל האפשר, לא נוכל לפתור לכם את כל הבעיות… ואז אם לאורך זמן אתם לא מתפקדים – ואני אגיד משפט קשה – להחליף אתכם. זה כן. אבל אי אפשר לצפות לשגשוג אם אנחנו מעמיסים.

לכן התובנה היא, אם מסתכלים על מערכת החינוך, איפה הייתי הופך את הפרמידה: בקצה בקצה המורה מלמד את התלמידים. אתם כמנהלים צריכים לשרת את המורים, להצמיח אותם, לתת להם את הכלים, את היעדים, למדוד אותם – לא לשגע אותם.

אחר כך ברמת המחוז, לתת לכם – המפקחים צריכים… אני שונא את הביטוי מפקח, אני לא יכול עם הביטוי הזה, מה מפקח? אתם מנהלים! מפקחים? צריך לפתח אתכם! [מחיאות כפיים] אנחנו נטפל בדבר הזה. סליחה, אני יודע שאני דורך על שבע מאות מוקשים בו זמנית. אבל אני טוב בזה.

אבל באמת … ואת [מנכ"לית המשרד] צריכה לשרת את המחוזות, ואני צריך לשרת אותך, אתכם, בלהביא כסף. עשיתי את זה לפני שבועיים, פשוט שירתי אתכם בלהביא כסף. הבאתי לך את הכסף, תעשה דברים טובים. ברור שצריך דגשים והכול, אבל אנחנו באמת חייבים לתת לכם את האפשרות לשגשג."

עד כאן דבריו של שר החינוך בנט, מילה במילה.

> איך (לא) לשנות ולשפר את מערכת החינוך

נפתלי בנט (אקטיבסטילס)

פיתוח במקום פיקוח. נפתלי בנט (אקטיבסטילס)

שדרת ניהול לינארית

בנט צודק באבחנה שלו. מערכת החינוך היא מערכת מרובת מנגנוני שליטה ופיקוח, כפי שכתבתי כאן. העובדים, בכל הדרגים, פועלים תחת רשת הנחיות הדוקה, שקובעת מה עליהם לעשות, מתי וכיצד; ומערכת דיווח ופיקוח שחונקת כל יוזמה ופעולה עצמאית. כל מורה, למשל, כפוף לכמה מנהלים, מפקחים ומדריכים, שכל אחד מהם מגיע ברביעיות: מתוך בית הספר, מטעם המחוז במשרד החינוך, מטעם הרשות המקומית, ולעיתים גם מטעם הרשת שאליה משתייך בית הספר.

המודל שמציע בנט הוא שדרת ניהול לינארית: לכל עובד יהיה מנהל אחד, שהוא גם המדריך וגם המפקח. ויותר מכך: תפקיד המנהל להגדיר לעובד יעדים ולספק לו את התנאים. לא לשלוט בעובד ולפקח עליו, כך שיעשה את מה שהמנהל היה עושה, אילו הוא היה העובד.

שינוי כזה יביא רווחה גדולה לחינוך. מהפכת החינוך בפינלנד, כפי שתיארתי כאן, התחילה בדיוק במהלך הזה – ביטול הפיקוח. אחת הסיבות המרכזיות לכך שמורות ומורים צעירים עוזבים את המערכת בחמש השנים הראשונות לעבודתם, היא חוסר העצמאות המקצועית. צמצום הפיקוח ישאיר יותר מורים יותר טובים במערכת, והם יספקו חינוך טוב יותר לילדנו.

בנוסף, יהיה קו ישר בין חופש ההוראה שיינתן לעובדי המערכת לבין חופש הלמידה שיינתן לתלמידים. פחות פיקוח על המורים יתורגם לפחות פיקוח על התלמידים. אם המנהלים יאפשרו למורים להתפתח, המורים יאפשרו לתלמידים להתפתח. זה עניין של תרבות ארגונית שמחלחלת למטה. ויש גם יתרון כלכלי. מאות משרות הוראה מבוזבזות מדי שנה על תפקידי הדרכה ופיקוח. אם נצמצם באלה, המשרות (תקן השעות) יוחזרו לבתי הספר לעבודה מול תלמידים.

הבה נאמץ את הסיסמה שהציע בנט: מה פיקוח? פיתוח!

> היוזמות החינוכיות שלא שוכחות שלילדים יש הורים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים בורחים מח'אן יונס לרפיח, ב-26 בינואר 2024 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)

פלסטינים בורחים מח'אן יונס לרפיח, ב-26 בינואר 2024 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)

עזבתי את עזה, אבל המלחמה עדיין לא עוזבת אותי

יצאתי משג'אעייה, עברתי מחסום של הצבא הישראלי, וביליתי כמה שבועות באוהל ברפיח בדרך לעזוב את הרצועה. אני חושש שההחלטה הזאת תעיק על נשמתי לתמיד, אם יקרה משהו למשפחתי בזמן שאיני שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf