ביטחון תזונתי: הנתונים שהמדינה מציגה ישנים, גוף הפיקוח לא מתפקד

כדי לתכנן פעילות, לתקצב תחום או לקבוע מדיניות, נדרש מידע עדכני. למרות זאת, פעמים רבות מתקבלות החלטות ללא תכנון וללא מידע מעודכן. כך קורה בתחום הביטחון התזונתי בישראל מזה שנות דור. המידע הדרוש כדי לתכנן, לתקצב ולקבוע מדיניות ממסדית חסר, לא מעודכן, ולא מקבל ביטוי במערכת קבלת ההחלטות הממשלתיות.

שני הגופים שאמורים לספק מידע בנושא ומקבלים תקציבים לשם כך – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ומחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי – עסוקים באספקת מידע שרלוונטי בעיקר להיסטוריונים.

המחקר האחרון שפירסם המוסד לביטוח לאומי בנושא ביטחון תזונתי מבוסס על נתוני 2016. המוסד אסף נתונים ב-2020, אך הם כנראה יפורסמו רק ב-2025, אחרי שיאבדו כל הקשר פוליטי ואפשרות להשפיע על הפעילות ועל קביעת תקציב המדינה. בלמ"ס שאלו במחקר הסטטיסטי האחרון שערכו לפני שנה על כמה ארוחות ויתרו הנשאלים, אך עדיין לא טרחו לפרסם את הממצאים. פניות למוסדות בנוגע לנתונים זוכות לתשובה שהעבודה עדיין בתהליך.

המוסד השלישי שהיה אמור לדאוג לסוגיית הביטחון התזונתי שלנו – המועצה לביטחון תזונתי – למעשה קיים רק על הנייר ובספר החוקים. המועצה הוקמה כדי "לקדם את הביטחון התזונתי לגבי תושבי ישראל, ברוח כבוד האדם ועקרונות השוויון, הצדק וההגינות". בין תפקידיה: לייעץ לשר/ה הרלוונטיים לגבי תכנון מדיניות בתחום הביטחון התזונתי, האכיפה, הפיקוח והבקרה שנוקטים כלל הגורמים האחראים לביטחון התזונתי במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר; לבחון מודלים להשגת ביטחון תזונתי בקרב האוכלוסייה; ולערוך מחקרים הנדרשים לשם כך.

בחוק נקבע כי המועצה תגיש אחת לשנה לשר ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דין וחשבון על ביצוע תפקידה, שיכלול גם המלצות. בנוסף קובע החוק שהממשלה תקיים דיון בדו"ח הזה במסגרת דיוני התקציב, ותתייעץ עם המועצה לגבי התקציבים הקשורים לתחומי פעילותה.

המועצה מעולם לא תוקצבה;  יו"ר המועצה, פרופ' דב צ'רניחובסקי, נפטר בינואר השנה, וכל מינויי החברים בה פגו. למעשה הפעילות האחרונה הידועה של המועצה היתה לפני יותר משנתיים, והאתר ודף הפייסבוק שלה מעודכנים ל-2014.

לפני כמה חודשים הבטיח שר הרווחה, מאיר כהן, שיוקצו 100 מיליון שקל לביטחון תזונתי בבסיס תקציב המדינה. משרד האוצר אמנם הכניס לבסיס התקציב ל-2022 (מ-2021 אנשי האוצר התעלמו) סכום מסוים בפעם הראשונה: 46 מיליון שקל בלבד.

סכום זה אינו מקרי: 46 מיליון שקל הוא ממוצע הכספים שמשרד הרווחה חילק לתמיכה בעמותות מחלקות המזון בחמש השנים שלפני 2020. בזמן שכל אזרח ממוצע שנחשף לתקשורת יודע שהעוני גדל, ועמו גם האי ביטחון התזונתי, באוצר מעריכים כנראה שהמצב לא השתנה. אולי כי אין נתונים עדכניים פומביים.

היחידים שמתעדכנים, לפחות באופן חלקי, הם ארגוני החברה האזרחית, כמו לתת, לקט, מרכז אדוה, סיכוי ואחרים, שחוקרים את הנושאים הללו – וגם הם לא מצליחים להשיג את הנתונים העדכניים. כדי שדיוני תקציב המדינה בנושא הביטחון התזונתי יתבצעו באופן שקבע החוק, צריכים חברי וחברות הכנסת והציבור הישראלי לקבל את המידע העדכני מהמוסד לביטוח לאומי ומהלמ"ס, וכן לקבל המלצות ממועצה מאוישת ומתפקדת לביטחון תזונתי.

לא רק האזרחים במדינה אמורים לציית לחוקים, אלא גם המוסדות האלה – שמתוקצבים מכספי המיסים שלנו – והממשלה. מפחיד לחשוב שאם כך המוסדות והממשלה מחפפים בקבלת ההחלטות לגבי ביטחון תזונתי, איך הם פועלים בנושאים חשאיים החסויים מעינינו.

ד"ר ישי מנוחין הוא פעיל זכויות אדם ומנהל התוכנית בישראל של מזון – תגובה יהודית לרעב. גילוי נאות: ארגון מזון נמנה על התורמים לאתר "שיחה מקומית"