newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בדיון בבג"ץ: המדינה התעקשה לא לתת ללהט"ב פלסטינים לעבוד

בעוד שישראל מוכנה להעניק היתרי עבודה למשתפי פעולה פלסטינים, היא מסרבת להעניק זכויות דומות ללהט"ב שברחו לישראל בגלל איומים על חייהם. השופטת ברק-ארז תהתה: "איך הם אמורים לאכול" ללא עבודה

מאת:

אתמול (ראשון) התקיים דיון בבית המשפט העליון בעתירה של ארגוני זכויות אדם בעניינם של פלסטינים, שנמלטו מהגדה לישראל וזקוקים להגנה. בדיון דבקה המדינה בעמדתה המפרידה בין מחויבותה לפלסטינים המאוימים בגין שיתוף פעולה עם ישראל, לבין פלסטינים המאוימים בגין שונות מינית ומגדרית. בעוד למשתפי הפעולה היא מתירה כעת לעבוד, ללהט"ב היא מסרבת להעניק גם את המעט הזה.

עד שישראל לא תיתן שוויון, אין לה זכות לדבר. הפגנה נגד השימוש שעושה ישראל ביחס ללהט"בים בברלין, 2018 (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)

בלי הסדרת מעמדם, הלהט"ב הפלסטינים בישראל צפויים לחרפת רעב. הפגנה נגד השימוש שעושה ישראל ביחס ללהט"בים בברלין, 2018 (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)

בשבוע שעבר פרסמנו כאן כתבה שתיארה בהרחבה את המצב החמור והבלתי אפשרי של הלהט"ב הפלסטינים החיים בישראל, שהמדינה מונעת מהם להתקדם ולבנות חיים חדשים. לאחר שנמלטו ממשפחתם ומהסביבה בה גדלו, ישראל אינה מאפשרת להם לעבוד או לקבל בה שירותי בריאות ורווחה בסיסיים.

העתירה – שהגישו הארגונים רופאים לזכויות אדם, היא"ס ישראל, המוקד לפליטים ולמהגרים וקו לעובד – עסקה בשני סוגי המאוימים: אלה ששיתפו פעולה עם ישראל ואלה שברחו בגלל שונות מינית ומגדרית. העותרים טענו כי המחויבות ההומניטרית הבסיסית של ישראל תקפה לשני סוגי המאוימים. לדבריהם, מתוך הכרה בסכנה ממנה הם ברחו, ישראל חייבת לאפשר לאנשים השוהים בה לחיות בכבוד מינימלי.

בעקבות העתירה, המדינה כבר הבטיחה להעניק למשתפי הפעולה היתרי עבודה, אולם בדיון אתמול עלתה שאלת ביטוח הבריאות שלהם. המדינה סירבה להעניק להם ביטוח רפואי והצביעה על נוהל של רשות האוכלוסין וההגירה, המחייב את המעסיק להסדיר ביטוח רפואי למועסק תחת חוק עובדים זרים. העותרים ציינו שאותו חוק מדיר פלסטינים במפורש מהוראה זו, וטענו שהדבר עשוי ליצור בעייתיות מול מעסיקים וחברות ביטוח, שלא יבינו מה לעשות עם הסתירה וכיצד להעסיק כחוק.

עו"ד מירב בן זאב, מתכנית הסיוע המשפטי של היא"ס, הדגישה כי אם הצעת המדינה תתקבל, ייווצר מצב שבו אנשים הנמצאים בישראל לפרק זמן לא ידוע, לעתים שנים רבות, יקבלו ביטוח בריאות רק בתנאי שיהיו להם מעסיקים. אם לא יוכלו לעבוד, מחמת מחלה או סיבות אחרות, דווקא אז יישארו ללא ביטוח רפואי כלשהו.

בנוגע למאוימים הלהט"ב, המדינה עמדה בסירובה להעניק להם היתרי עבודה, כפי שעלה מהכתבה שפרסמנו כאן. בדיון אמרו נציגי המדינה כי המאוימים הלהט"ב יוכלו לקבל היתר עבודה דרך מעסיקים. אולם זו אפשרות בעייתית, שכן אותם מעסיקים עובדים בדרך כלל עם פלסטינים אחרים מהגדה, והדבר עלול לחשוף את הלהט"ב הפלסטינים ולסכן אותם עוד יותר.

בית המשפט לא כפר בהפרדה שעשתה המדינה בין שני סוגי המאוימים, משתפי הפעולה והלהט"ב, אך גם לא הסתפק בתשובות שנתנה המדינה. השופטת דפנה ברק-ארז, שעמדה בראש ההרכב, שאלה מספר פעמים, אם המדינה אינה מוכנה להסדיר אפשרות עבודה כלשהי למאוימים הלהט"ב.

עו"ד מוריה פרימן, שייצגה את המדינה, טענה שאם יינתנו אישורים כאלה, פלסטינים נוספים עשויים לבקש היתרים דומים. אולם העותרים שללו טענה זו ואמרו שאף פלסטיני לא יסכן את עצמו ביציאה מהארון בשביל לקבל היתר שהייה בישראל.

בעקבות התעקשות השופטת להבין "כיצד אנשים אלה אמורים לאכול" ללא עבודה, ענתה המדינה שהם יוכלו לעבוד דרך פנייה של מעסיק ישראלי. אופיר שמא, מתאם הרווחה במנהל האזרחי, המטפל במקרים אלה, סיפר כי 14 מאוימים להט"ב קיבלו אישורי עבודה בדרך הזו.

מספר זה – 14 אישורים – הוא בלתי מספק בעליל, שכן המדינה עצמה מסרה לבית המשפט שבישראל שוהים 60 מאוימים להט"ב. היתה זו הפעם הראשונה שהמדינה הציגה נתונים כלשהם לגבי מספר המאוימים הלהט"ב החיים בישראל. אולם המספרים הללו 'נשלפו' לאחר התעקשות השופטים, ולא הוצגו באופן מסודר.

נתונים חלקיים ומפוקפקים

עו"ד עדי לוסטיגמן, המייצגת את הארגונים בעתירה, הטילה ספק בכך ש-14 מאוימים להט"ב אכן קיבלו היתרי עבודה. לדבריה, לארגונים לא מוכר אפילו מקרה אחד שבו מאוים להט"ב קיבל היתר עבודה. להפך: ניסיונות שהארגונים ליוו במטרה להשיג היתרים כאלה נכשלו.

"מדובר במידע, בנתונים עובדתיים, שאנחנו פנינו גם באמצעות הממונה על חופש המידע ולא קיבלנו את התשובות האלה. פתאום היום הם נאמרו בצורה שלא ברור עד כמה היא מציאותית", אומרת לוסטיגמן.

נציגת פרקליטות המדינה ומתאם הרווחה במנהל האזרחי גם טענו כי בישראל פועלים שֶלְטֶרים (מקלטים) רבים שמאוימים להט"ב יכולים לגור בהם ולקבל מענה, אם אינם עובדים. גם העותרים וגם השופטת ברק-ארז הטילו בכך ספק, וברק-ארז שאלה את המדינה אם היא אכן מוכנה לממן מכספה מחסה ומזון למאוימים, במקום לתת להם לצאת לעבוד.

donate

"המציאות שאנחנו מכירים שונה ב-180 מעלות מהדברים שתוארו", אמרה לוסטיגמן בעניין המקלטים. "יש שלטרים שמאד קשה למצוא בהם מקום, וגם אז מדובר בתקופות מאד קצרות, ארבעה חודשים שנועדו לצורך שיקום." היא הסבירה כי היכולת לעבוד ולקבל שירותי בריאות ורווחה היא הכרחית לתהליך השיקום, שאמור להעניק לחוסי ההוסטלים כלים בסיסיים לחיים.

לוסטיגמן הדגישה כי ללא שיקום, מאוימים להט"ב עלולים להגיע לחרפת רעב, לרחוב, לניצול מיני ולאלימות מינית ואחרת. "רק בשבוע שעבר הגיע לרופאים לזכויות אדם גבר אחרי אונס שעבר, עם פגיעה קשה גופנית שאי אפשר היה לקבל בשבילה טיפול רפואי." לדבריה, על אף שהוא הגיע לחדר 4, המיועד לטיפול באונס, אותו מאוים לא יכול היה לקבל את הטיפול הראוי לפגיעתו הגופנית הקשה. כעת הוא למעשה נאלץ לחזור לרחוב.

בסופו של דבר, השופטת ברק-ארז ביקשה מהצדדים למסור נתונים ולהשיב לשאלות נקודתיות, ורק אז היא תיתן את החלטתה.

ארגוני הקהילה מחכים לתשובה מהורוביץ

במקביל להליך המשפטי, ביום חמישי שעבר שלחו ארגונים מהקהילה הגאה מכתב לשר הבריאות ניצן הורוביץ ובו הם מבקשים ממנו לדאוג להסדר ביטוח בריאות עבור המאוימים הלהט"ב, כפי שהחליט לאחרונה לעשות עבור מבקשי מקלט שאינם פלסטינים.

בארגוני הקהילה מחכים לתשובה. שר הבריאות ניצן הורוביץ בכניסה לישיבת הממשלה (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

בארגוני הקהילה מחכים לתשובה. שר הבריאות ניצן הורוביץ בכניסה לישיבת הממשלה (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

במכתב הודגש כי כמו במקרה של מבקשי המקלט, גם במקרה של המאוימים הפלסטינים הלהט"ב מדובר באינטרס ארוך טווח של המדינה לספק להם ביטוח בריאות בסיסי ולמנוע עומס על מערכת הבריאות.

על המכתב חתומים הבית השונה להעצמת הקהילה הלהט"בית הערבית, האגודה למען הלהט"ב, הבית הגאה בבאר-שבע ובדרום, הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, וההוסטלים של עמותת 'אותות' המיועדים לקהילה הגאה (אבני דרך, בית דרור והגג הורוד). מדובר בהוסטלים שעל המענה שהם מספקים נסמכה המדינה בדיון אתמול בבג"ץ.

"עם כל המילים היפות של זכויות בסיסיות, פתאום התברר שזכויות בסיסיות אינן שייכות לקבוצה ספציפית של פלסטינים מאוימים", אומרת ריטה פטרנקו, מנכ"לית הבית השונה, שיזמה את שיגור המכתב המשותף.

רן שלהבי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, הוסיף כי הפנייה לשר נובעת מהבנה של המחירים הנפשיים שנגבים מהמאוימים במצבם הרעוע. הוא אמר שבמקביל לפנייה לשר הבריאות, בכוונתם לפנות גם לשר הביטחון. "לממשלת ישראל אסור להתעלם מהאוכלוסייה השקופה הזאת ואנחנו נעשה הכל כדי לדאוג שזה יקרה", אמר שלהבי.

ראוי לציין כי השר הורוביץ טרם ענה גם לפנייתנו באותו עניין בדיוק במסגרת הכתבה הקודמת.

בתשובה לשאלה בנושא שהפנה אליו היום (יום ב') כתב "הארץ" ינאל ג'בארין בישיבת סיעת מרצ ענה השר הורוביץ כי העניין עם הלהט"ב הפלסטינים "הוא לא הביטוח הרפואי אלא עצם הזכות לשהות כאן, מתן הביטוח הרפואי בא אחר כך". הורוביץ הבטיח "לבדוק את העניין". הוא ציין כי בניגוד למבקשי המקלט, לא ברור איך בדיוק רושמים את הלהט"ב הפלסטינים המאוימים. "בן אדם לא בא ואומר: 'אני להט"ב, שוהה בלתי חוקי בלי ביטוח'".

מדבריו של הורוביץ עולה שאינו בקיא בחומר לגביו פנו אליו ארגוני הקהילה. כפי שתואר בכתבה הקודמת וכאן, מדובר במי שהמדינה אכן מכירה כמאוימים בגין היותם להט"ב. בגין זאת היא מנועה הומניטרית מלגרשם, אך גם מתכחשת לזכותם לבריאות, עבודה ורווחה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf