newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בדבר אחד נתניהו דוקא צודק

בתוך בליל הדברים המופרכים שהפריח נתניהו בגני התערוכה הסתתרה אמת אחת: הצונאמי הבינלאומי שהזהיר מפניו אהוד ברק אם הכיבוש יימשך לא הגיע. המענה של מתנגדי הכיבוש חייב להיות הפסקת שיתוף הפעולה עם האדישות הבינלאומית

מאת:

כותב אורח: חגי אלעד

נאום ראש הממשלה לפני שבוע בכנס התמיכה בו כלל בעיקר שקרים ושטויות בנוגע לתקשורת ולשמאל. הסגנון והתוכן היו משהו שבין דונלד טראמפ לבין ויקטור אורבן, אבל בין כל הקש והגבבה בכל זאת הסתתרה אמת נוקבת אחת: הקהילה הבינלאומית יכולה להביא לסיום הכיבוש.

נתניהו הלעיג בדבריו על ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ("איש ישן עם זקן חדש") והזכיר את אזהרתו של ברק עת היה שר הביטחון בממשלתו, בשנת 2011: "אנו עומדים בפני צונאמי מדיני שרוב הציבור לא מודע אליו. יש תנועה בינלאומית שתכיר במדינה פלסטינית בגבולות 1967. זאת טעות לא להבחין בצונאמי הזה. הדה-לגיטימציה של ישראל באופק, גם אם האזרחים לא רואים זאת".

נקודת התורפה של הכיבוש

שש שנים אחרי האזהרה ההיא, בפני קהל תומכים משולהב בגני התערוכה, חגג נתניהו את הצלחת האסטרטגיה שלו: "הוא [ברק] אמר 'הצונאמי המדיני בדרך'. איזה צונאמי, איזה בידוד, איזה שטויות… מדינת ישראל נמצאת בפריחה מדינית חסרת תקדים."

ואכן, מאז אזהרת הצונאמי ההיא חלפו עוד שש שנות כיבוש: עוד התנחלויות לישראלים ונישול לפלסטינים, עוד שש שנים של הרג, אלימות ודיכוי. ובד בבד עם כל אלו – ים רגוע, שמיים בהירים ושום צונאמי.

פונקציית המטרה של האסטרטגיה הישראלית בנוגע לעתיד השליטה בפלסטינים מוכוונת לקידום הדרגתי של האינטרסים הישראלים על גבם של הפלסטינים, תוך התחמקות מהערוץ הלא-אלים היחיד שיכול לאתגר מצב זה: מחיר בינלאומי. אלו ההשלכות מהן חושש נתניהו, ואשר מהן הוא שואף להימנע. נתניהו לא המציא את האסטרטגיה הזו, אבל הוא בהחלט מיישם ומשכלל אותה בשקדנות. ובגני התערוכה לפני שבוע, הוא חגג בגלוי את מה שהוא רואה – ובמידה לא מעטה של צדק – כהצלחה של קו זה.

אלא שכאשר נתניהו חוגג הישג זה, הוא גם מאשרר באותה העת את היות היבט זה נקודת התורפה המרכזית ממנה הוא חושש. עבור אלו שלהבדיל מרוב הקשת הפוליטית בישראל דווקא כן מעוניינים בסיום הכיבוש, זו דוגמא נוספת לכוחה הפוטנציאלי של הקהילה הבינלאומית – אם רק תשתכנע סופסוף לפעול.

> הנחיות חדשות: אין להוציא מעזה מכשירים חשמליים פרט לטלפונים ניידים

עוד שש שנות כיבוש, עוד התנחלויות לישראלים ונישול לפלסטינים, עוד שש שנים של הרג, אלימות ודיכוי. ובד בבד עם כל אלו – ים רגוע, שמיים בהירים ושום צונאמי. נתניהו בכנס התמיכה בגני התערוכה (תומר ניוברג/פלאש90)

הצונאמי כבר פה

כמובן שלמטבע הזה יש גם צד שני: ככל שהשנים חולפות ללא פעולה בינלאומית, בלי 'צונאמי מדיני' או אפילו רמז לכך, כך פוליטיקאים ישראלים כדוגמת נתניהו ורבים אחרים משתכנעים יותר ויותר בצדקתם – ומצליחים לשכנע עוד ועוד ישראלים שאכן יהיה ניתן להוסיף ולשלוט בפלסטינים, להרוג, לדכא ולנשל, ושלכל הזוועה הזו לא תהיינה השלכות בינלאומיות שליליות ושאין שום עננים שמתקדרים באופק, בבחינת "לא יהיה כלום כי תיראו כמה שנים כבר לא היה כלום".

מכל הדברים המופרכים של נתניהו ("מסע ציד אובססיבי חסר תקדים נגדי ונגד משפחתי במטרה לבצע הפיכה שלטונית"), דווקא הלעג שלו על אזהרת "הצונאמי המדיני" שכבר מעלה עובש שש שנים היה מדויק עובדתית. למעשה זו כנראה הנקודה היחידה בכל הנאום שהייתה משכנעת כי הייתה מעוגנת במציאות. עבור מי שמחויב ברצינות להביא לסיום לא אלים לכיבוש, המענה לכך ברור: יש להביא להפסקת שיתוף הפעולה עם חוסר המעש הבינלאומי מול הכיבוש. הקהילה הבינלאומית חייבת להדגים לציבור הישראלי במעשים שאין יותר אפשרות לקדם את הכיבוש מחד וליהנות מאפס השלכות בינלאומית שליליות מאידך. אחרת, הצונאמי היחיד שיוסיף לגאות כאן בהדרגה הוא זה שמטביע תחתיו את הפלסטינים כבר חמישים שנה, תחת גלים של יוהרה ודיכוי ישראלים.

חגי אלעד, מנכ"ל 'בצלם'.

> מרתון התנ"ך, והניסיון לנרמל את שליטתנו בשטחים

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"אין שמש בכלא". אמל נחלה, נער, על 16 חודשים במעצר מנהלי

אחרי שבימ"ש צבאי החליט לשחררו, הצבא עצר במעצר מנהלי את אמל נחלה, אז ילד בן 16, והחזיק אותו בכלא שנה וחצי למרות שהוא חולה במחלה נדירה. "בשב"כ אמרו לי, שתף פעולה ותשחרר", הוא מספר בראיון ראשון אחרי שחרורו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf