newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המלחמה על חיול באר שבע תגדיל את האי-שוויון בעיר

חזונו של ראש העירייה באשר לעתיד בירת הנגב נסמך בעיקר על צה"ל ואנשי הקבע. אלא שהסתמכות על פתרון צבאי לבעיותיה של העיר עלול להיות צרת רבים ולא חצי נחמה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ללא ספק, צה"ל הולך להיות המעסיק הכי גדול של באר שבע. שני פרויקטים גרנדיוזיים מוקמים בימים אלה באזור בירת הנגב: קריית ההדרכה של צה"ל ("עיר הבה"דים), אשר תפנה קרקע יקרה במרכז לטובת נדל"ן ותוריד את הצבא לנגב, וקריית התקשוב של צה"ל, אשר אמורה להפוך את באר שבע ל"בירת הסייבר של ישראל" וליצור ביקוש אדיר לאנשי היי-טק מקומיים, בהם אלפי מתגייסים חדשים מקרב תושבי העיר.

> באר שבע: עיר עם פיצול אישיות בלב המדבר

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוא אחד התומכים הגדולים במה שהוא מכנה "שירות משמעותי בצה"ל". נציגי הצבא עובדים מאז תחילת כהונתו בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת החינוך המקומית ועם אגף החינוך בעירייה במטרה לשפר את אחוזי הגיוס לצה"ל של בירת הנגב, מתוך תפיסה שאחוז מתגייסים גבוה פירושו ישוב איכותי. בעומר השכנה, אחד היישובים העשירים בישראל, הגיוס עומד על כמעט מאה אחוזים, רבים מהם לתפקידי קצונה ולחימה. בבאר שבע הנתונים עגומים לשיטתו של דנילוביץ': היא עומדת במקום ה-29, אבל הרבה מעל לתל אביב.

נתוני גיוס משקפים גם היבטים אחרים, מלבד כמה מהילדים שיושבים היום בכתה ילבשו מחר מדים. יהיו כאלה שלא יתגייסו, בגלל שצה"ל לא רוצה אותם מכל מיני סיבות, בהן רישום פלילי, התמכרות לסמים, בעיות נפשיות, תפיסה פוליטית ולאום.

אם על פי החזון באר שבע תהפוך לעיר צבאית, איזה עתיד יהיה בה למי שאינו בר גיוס, או לסרבן גיוס או שייך למיעוט אתני, או שהוא פציפיסט? רוב הדלתות ייסגרו בפניו. עם זאת, בהיעדר השקעות ממשלתיות אחרות, בבאר שבע נאחזים חזק בנעליו האדומות של גנץ, כמי שיוכל להושיע את העיר משיממונה.

החצר האחורית של באר שבע: שכונה ג'. לתושבים מעבר מחנות צה"ל לא ישנה דבר צילום: דני בלר

החצר האחורית של באר שבע: שכונה ג'. לתושבים מעבר מחנות צה"ל לא ישנה דבר
צילום: דני בלר

הקמת קריית ההדרכה של צה"ל בצומת הנגב עתידה להוריד לדרום אלפי חיילים בסדיר ובקבע. סימן שאלה גדול עומד סביב נכונותם של אנשי קבע לעזוב את הבית במרכז הארץ לטובת מגורים בבאר שבע, בעיקר סביב סוגיות של איכות חיים, חינוך הילדים ובעיקר תעסוקה לבני או בנות הזוג והזדמנויות קריירה. היצע העבודות בבאר שבע דל, השכר נמוך משמעותית מאשר במרכז הארץ וההזדמנויות לקידום מעטות.

> מאבק הדיור הציבורי בבאר שבע: כשהמשכורת לא מכסה אפילו את שכר הדירה

צמרת עיריית באר שבע לוטשת עיניים לכיוון האוכלוסייה האמידה של משרתי הקבע, כגורם שיחזק את העיר כלכלית ויניב תשלומי ארנונה. כבר כיום העיר מחולקת בצורה מאוד דיכוטומית בין שכונות חדשות, מטופחות וחזקות כלכלית, לבין שכונות ישנות, אשר מוזנחות חברתית ופיזית. הרוח המיליטריסטית, הנושבת מכיוון עיריית באר שבע מקבלת חיזוק לא רק מסיעות הימין במועצת העיר (דנילוביץ' החל את דרכו אמנם במפלגת העבודה אבל היום הוא מיודד פוליטית מאוד עם ישראל ביתנו והבית היהודי, שגם זכו בהישגים גדולים בבחירות בבאר שבע), אלא גם בפריטים המקשטים כמה מכיכרותיה של באר שבע: טנקים ומטוסי קרב, כמיטב המסורת הסובייטית.

האוכלוסייה של באר שבע כבר עתה אינה הומוגנית והיא מכילה בתוכה גם אלפים שאינם נמנים עם אוכלוסיות הנקראות לשירות. אוכלוסיות אלה ימצאו עצמן ממודרות בחינוך ומאוחר יותר, בתעסוקה. מולם יעמדו מי שהצבא יחפוץ בשירותיו. והכל רק אם אכן יהיו אלה שיסכימו לעזוב את מרכז הארץ לטובת ההזדמנות בנגב, או שיעדיפו לנצל את התחבורה הציבורית המקרטעת לנגב או את כביש 6.

עם העומדים ומחכים לתשובה נמנים אלפי הסוחרים במרכזי הקניות (באר שבע הינה בירת הקניונים של ישראל), שבימים רגילים פשוט יושבים ותופסים זבובים. ריבוי שטחי המסחר הביא לקניבליזציה והעיתונות הכלכלית מדווחת על כך בהרחבה. ללא ספק, פגיעה באתוס הבאר שבעי.

העיר באר שבע לא השכילה ליצור תעסוקה אמיתית, אלא מבקשת להיות עיר של שירותים ומסחר. הבעיה היא, שבשל בידודה הגיאוגרפי, היא פחות או יותר משק סגור: כמות החנויות גדלה, האוכלוסייה נשארה באותו גודל ויוקר המחיה עלה, כך שנותר פחות כסף פנוי.

באר שבע אינה עיר קלה. יש לה היסטוריה בעייתית של הזנחה וגם הישובים הבדואיים בסביבתה הקרובה שבעי מרורים. אלא שהסתכמות על פתרון צבאי בלבד עלולה לפתור אולי את בעייתם של מעטים, ולהעמיק עוד יותר את המצוקה אצל מי שהכי זקוקים לישועה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בני משפחת טקה ביקשו לראות מי האיש שירה בסלומון, חומת השוטרים באולם לא נתנה להם. השוטר הנאשם לפני תחילת הדיון (צילום: אבי בלכרמן)

פתיחת משפט השוטר שהרג את סלומון טקה: הנאשם הוצג כקרבן

השופט פנה לבני משפחת טקה ואמר ש"אלימות לא תשפיע עליו", חומה של שוטרים הסתירו את הנאשם מבני המשפחה, אבל אחד הפעילים סיכם: כתב האישום מרוכך, אבל עצם העובדה שהוא נשפט היא הישג של המאבק

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf