newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סרבן הגיוס התפלל ובכה, הסוהרים צחקו עליו

כך מתייחס צה"ל לאסירי המצפון: השפלות, מניעת מכתבים, התעללות נפשית. אוריאל פררה משתחרר מתקופת כליאה ראשונה וחושש מהצפוי לו. תדע כל אם עבריה מה שקורה בצבא

מאת:
השאירו תגובה
א א א

עדות מזעזעת: כך מתעלל צה"ל באסירי המצפון הכלואים בבתי הכלא הצבאיים: צעיר חרדי נאלץ לעמוד כמעט ערום לקול צחוק הסוהרים. הוא שוכן בתא מצחין. הסוהרים שמו את אמונתו ללעג וביזו אותו בזמן תפילה. מאוחר יותר, כשראו בצה"ל את זרם המכתבים, המיילים והפקסים המביעים תמיכה במעשה הסרבנות שלו, מנעו את העברתם אליו. לפני מעט יותר משבוע, נמנע גם מעורכת דינו להיפגש איתו כי "הוא לא חבש את הכובע בזמן".

בשישי האחרון שוחרר אוריאל פררה מתקופת כליאה ראשונה בכלא הצבאי, אולם ביום ראשון הוא צפוי להישפט ולהיכלא שוב, בשל היותו פציפיסט. פררה בן ה-19, הינו תושב באר שבע, חרדי, תלמיד מצטיין ופעיל חברתי. הוא מסרב לשרת בצה"ל כי הוא מתנגד לכיבוש, אולם ביקש לשרת בשירות לאומי, כפי שעשתה אחותו. בצה"ל החליטו לא להיענות לבקשתו מטעמי מצפון, ובמקום זה לכלוא אותו. "היה לי קשה בכלא. בודדו אותי. שאר האסירים לא ידעו על מה אני עצור, אבל אני גם לא קיבלתי את המכתבים ששלחו אליי, ככל הנראה לא רצו שאדע שרבים כל כך תומכים בי בחוץ".

פררה התקשר מספר פעמים לאימו, עוד לפני שהושם בבידוד. הדברים שסיפר שם כנראה לא נעמו לצבא. ביום השני למאסרו התקשר וסיפר לאימו את מה שעובר עליו. "בהתחלה סירבתי לשים מדים ובשל כך נשארתי ללא בגדים חוץ מתחתונים, גרביים וחולצה", אמר לאימו. "נכנסתי ללחץ ובכי, הרגשתי על הפנים".

שניות ראשונות בחופש. אוריאל פררה צילום: יעל פררה

שניות ראשונות בחופש. אוריאל פררה
צילום: יעל פררה

התעללות הסוהרים לא הסתיימה בכך שהותירו אותו ערום כמעט. פררה התחיל לחוש ברע:

לא רציתי לשים מדים למרות שצעקו עלי ואמרו לי שיפסיק לשחק אותה מכיוון שחשבו שאני סתם עושה הצגות. לא יכולתי לקום ורעדתי, הדבר היחיד שיכולתי לעשות הוא להתפלל ולקרוא תהילים בעל פה… אני לא הפסקתי להתפלל למרות הכול וגם צחקו עלי, שאפסיק להתפלל. טענו שאלוהים לא ישמע אותי כי הוא עסוק מידי ולא יוציא אותי משם. שם ראיתי שאם הם משפילים בצורה כזאת בחור יהודי כמוהם, אז אפשר כבר לתאר מה עושים לנערים פלסטינים בשטחים.

על היחס של הסוהרים סיפר: "הם בעייני כמו רובוטים, לא חושבים, לא מרגישים ועוד נהנים שבכיתי בלילה ההוא. לא היה טעם להמשיך להתווכח איתם יותר ושמתי את המדים. באחת לפנות בוקר נתנו לי לישון באגף (הבידוד), לקחתי איתי מזרון, שמיכות, בגדים אזרחיים ונכנסתי לתא מס 4. בתא שירותים פתוחים, 2-3 מטר מרובע, מיטת קומתיים, שני חלונות. שמו לי שומר שהוא למעשה אסיר מפלוגה א' שישמור שאני לא אנסה לגרום נזק לעצמי. נתנו לי להכניס רק ספרי קודש, לא יכולתי לישון בלילה, יום למחרת לא היה לי תאבון, לא להתקלח, הייתי כל היום לחוץ ולומד תודה ומתפלל כל היום, העברתי את זמני הפנוי בשיחה עם השומרים והעברתי איתם את הזמן".

מכתבים "לא מתאימים"

בהמשך היחס אליו השתפר מעט, אבל ככל הנראה, בצבא "חיפשו" אותו. שלושה ימים אחרי שנכלא הפסיק לקבל מכתבים בכלל: "מה-7 במאי, הוא שאל כל יום במהלך מסדר הבעיות למה אינו מקבל מכתבים, עד שמפקד הפלוגה ענה לו ב-12 במאי שבמכתבים ישנם תכנים לא מתאימים ואסורים שלא מאושר להכניסם לכלא", סיפרה עורכת הדין רואן אגבריה לרותי, אימו של אוריאל.

לאחר מכן החליטו בצבא שלא די לנתק את פררה מהעולם החיצוני, אלא גם נמנע ממנו קשר עם עורכת דינו: "ביום שני, ה-12 במאי, ביקש אוריאל שיחת טלפון עם עורכת דינו ולא נענה. ביום שלישי עם בקשתו שנית הסמל אמר לו שהוא לא יכול לעשות שיחה מכיוון שהוא חבוש וכי הינו שלול טלפונים מיום שני כעונש על כך שלא חבש את הכובע בזמן. אני רוצה לציין כי שלילת שיחות מעורך דין הינו עניין חמור ביותר, עקב זכותו של כל כלוא להיוועץ עם עורך דינו ופעילות משפטית ותקשורתית נעשית כעת בעניין".

פררה אינו יודע מה ייקרה איתו בהמשך הדרך: "אמורים לשפוט אותי שוב, כמו את עומר סעד, שגם הוא מרצה כבר כמה תקופות מאסר. ישפטו אותי על סרבנות שש, שבע פעמים, לא יודע כמה".

שיחה ראשונה הביתה אחרי הכליאה. אוריאל פררה ביציאה מכלא 6 צילום: יעל פררה

שיחה ראשונה הביתה אחרי הכליאה. אוריאל פררה ביציאה מכלא 6
צילום: יעל פררה

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "החייל נשפט על ידי מפקד הפלוגה בגין הופעה מרושלת ועל כן נשלל ממנו הטלפון לשלושה ימים. עם זאת, שלילת הטלפון אינה כוללת את זכותו לשוחח עם עורך דין – וכך היה, החייל שוחח מספר פעמים עם עורך דין. החייל לא קיבל מכתבים ממענים לידיו, אלא חומר תעמולתי כנגד שירות בצה"ל ועלונים בסגנון דומה. על כן, הוחלט שלא להעביר חומר מסוג זה לידי כלואים. החייל שהה בתא מסודר עם כלואים נוספים ותנאי כליאה הזהים ליתר התאים ומנוקים מידי יום במסדרים".

אוריאל פררה מדבר אחרי שיחרורו מהכלא
(מתוך יוטיוב, צילום: RutySoft Artworks)

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
זוג צעיר שכל חטאו ביקום הזה הוא האהבה (צילום מסך מתוך "שמלת הכלה)

זוג צעיר שכל חטאו ביקום הזה הוא האהבה (צילום מסך מתוך "שמלת הכלה)

הסרט "שמלת הכלה" הוא שיר הקינה והתקווה של העם הפלסטיני

סרטה התיעודי של מרווה ג'בארה טיבי מתעד את סיפור אהבתם של לובנא מנצרת ועבדאללה מהעיר דורה שליד חברון, אהבה שנלחמת על חייה משני צדי הגבול. זהו שיר הלל לניצחון הרוח על החומר, ועדות לכוחו של העם הפלסטיני לגבור על הניסיונות לפצלו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf