חשיפה: מאז נחקק החוק נגד אפליה במועדונים הוגשו אפס כתבי אישום
כבר בשנת 2000 חוקק החוק האוסר על אפליה במועדונים, אך מנתונים שהשיגו התנועה לחופש המידע ומרכז תמורה עולה כי עד היום לא הוגש ולו כתב אישום אחד - חרף מבצעים יזומים של המשטרה, ואפליה שממשיכה בפועל. ומה מגיבה המשטרה?
בעקבות בקשה לחופש מידע שהגישו "התנועה לחופש המידע" ומרכז תמורה עולה כי מאז נחקק החוק לאסירת אפליה במועדונים בשנת 2000 לא הוגשו על ידי המשטרה כתבי אישום בנושא כלל.
בעשורים האחרונים אנו עדים לאפליה מתמשכת במועדונים כלפי יוצאי אתיופיה, מזרחים, ערבים ועוד. מאז חוקק החוק נגד אפליה במועדונים, הפכה האפליה לפלילית והיא מאפשרת הגשת כתבי אישום. למרות כל זאת, מנתוני המשטרה עולה כי מאז שנחקק החוק, פתחה המשטרה רק 119 תיקי חקירה במשך השנים, אך סגרה כמעט את כולם בתואנות שונות. החלק הארי של תיקי החקירה נסגר מחוסר עניין לציבור, או מכיוון ש"העבריין לא ידוע". בשנת 2016 הועברו שמונה תיקים לפרקליטות, אך גם אלה נסגרו ולא הוגשו כתבי אישום בסופו של דבר.
> מפזרות את מסך העשן, לוקחות את הלילה בחזרה
החשיפה הזו מראה עד כמה הזניחה המשטרה את הטיפול בעברות אלו. בתשובתה לבקשת חופש המידע ענתה המשטרה כי מחלקת התביעות במשטרה היא זו שאמונה על הגשת כתבי אישום בעבירה. אולם אפילו במקרים שמגיעים לפרקליטות, היא משתפת פעולה עם הנוהג ואינה מגישה כתבי אישום. לדוגמה, ביולי בשנה שעברה עוכבו בעלי תפקידים במועדונים שונים, לאחר שבמסגרת פעילות יזומה ניסו שוטרים סמויים ממוצא אתיופי להיכנס למועדונים כשהם מצוידים במצלמות, ותיעדו אפליה שיטתית נגד בליינים יוצאי אתיופיה.
"ממתי המשטרה כזו רחומה?"
בתגובה לשאלה מה נעשה בעקבות אותה פעולה מתוקשרת מסרה משטרת ישראל כי "במסגרת הפעילות נגד עשרות מועדונים עלה חשד נגד תשעה מקומות בילוי ברחבי הארץ. במסגרת הפעילות עם גורמי אכיפה עוכבו בעלי המועדונים ונערכו במקום ביקורות במסגרתם ניתנו לחלקם קנסות או בוצעו סגירות מנהליות עקב ליקויים נקודתיים. בתום החקירה תיקי החקירה הועברו לפרקליטות אשר החליטה על סגירת התיקים". במילים אחרות – כל מטרת הפעולה הייתה יח"צנות למשטרה, בזמן שבמשך שנים היא מזניחה את הנושא. בקיצור, שום דבר לא השתנה והסלקציה ממשיכה.
להגנתה טענה המשטרה, בתשובה שצורפה לדו"ח, כי זו "עבירה מסוג חטא, ובהתקיים כלי אכיפה אחרים שאינם פליליים, ועל מנת לא לעשות שימוש יתר בכלי הפלילי ולא להכתים אזרחים ברישום פלילי, אנו גורסים כי יש להמעיט את השימוש בכלי זה". כלי האכיפה האחרים שעליהם מדברת המשטרה הם מתן קנסות למועדונים או תביעות אזרחיות שמנהלים אזרחים פרטיים כנגד מועדונים מפלים, הליכים שגם כאשר מסתיימים בניצחון התביעה, מחייבים את בעלי המועדון בסך הכל בתשלום של כמה עשרות אלפי שקלים. זה לא מה שיועיל – את קנס כזה המועדונים מוכנים לספוג כדי להמשיך ולשמור על המסיבות "טהורות".
בשיחה שקיימתי לפני מספר שבועות עם ד', שהזמין משטרה לאחר שסלקטור מנע את כניסתו בתואנה שהוא "לא מתאים למקום", התברר שהמשטרה הסתפקה בתשובתו של הסלקטור שהמסיבה סגורה ודרשה ממי שהופלה להגיע ולהגיש תלונה במשטרה. כשביקשתי מהמשטרה תגובה מדוע לא חקרה במקום את המקרה, זימנה את הסלקטור לחקירה, והחרימה את המצלמות במקום שיכולות לתעד את האפליה, ענה הדובר שהשוטרים הסתפקו בתשובתו של הסלקטור שהמסיבה סגורה – "כי היו לו רשימות של מוזמנים ביד".
אנשי לילה מעידים כי מאז החוק למניעת אפליה רווחות בקרב הסלקטורים שיטות מגוונות כיצד לערוך סלקציה באופן שכביכול לא ייתפס כאפליה נגד מיעוטים, ובצורה שיהיה קשה לתבוע אותם. השימוש בתירוץ לפיו זו "מסיבה סגורה" נפוץ, כמו גם טענות שהאדם נראה שיכור, או שהתנהג באופן מאיים ואלים. חלק מהאנשים שדיברתי אתם חשים בבירור כי ההנחיות מגיעות לאחר התייעצות של המועדונים עם עורכי דין.
לדברי עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח, "מיעוט תיקי החקירה שנפתחים, והסגירה הסיטונית והגורפת שלהם, מעידים על כך שהמשטרה לא הפנימה את התפקיד החשוב שהוטל עליה במאבק בגזענות ובאפליה, תופעות רווחות ומכוערות. טענת המשטרה שיש למעט בשימוש בכלי הפלילי במצבים כאלה כדי לא להכתים אזרחים ברישום פלילי, היא כבר שערורייתית. כך גם סגירת למעלה ממחצית התיקים בשל העדר עניין לציבור. חוק הסלקציה קובע שאפליה היא עבירה פלילית בדיוק כדי שיוגשו כתבי אישום, שגזענים ייענשו ושאחרים ירתעו מלהפלות. יש בכך עניין מובהק לציבור ולחברה מתוקנת. ובכלל, ממתי המשטרה כזאת רחומה?"
עו"ד אור סדן, היועמ"ש של התנועה לחופש המידע מסר כי "יותר ממאה תלונות הוגשו למשטרה בגין הפליה בהתאם לחוק האמור, ואף לא כתב אישום אחד הוגש בעקבותיהן. המידע הגיע אל התנועה בעקבות בקשה שהוגשה למשטרה יחד עם מרכז תמורה. המידע מעלה שאלות בנוגע למשמעות סעיף העונשין בחוק הפליה במוצרים הידוע גם כחוק המועדונים, וזאת בעיקר נוכח הנימוק שמסרה המשטרה שלפיו מדובר בעברת חטא בלבד וכי החלופה האזרחית נוחה יותר עבור אזרח שנפגע. מעבר לכך, עולה מהמידע כי מרבית התיקים נסגרו בעילת חוסר עניין לציבור. כל אלה מעלים שאלה שעיקרה אם עצם הפיכת סעיף העונשין בחוק לאות מתה לא מבטלת את אלמנט ההרתעה שבחוק, ובכך פוגעת בסיכוי החוק לממש באמת את התכלית שלשמה הוא חוקק".
> בחסות ארגוני החברה האזרחית מדירים חרדים חדשים את אחיהם המזרחים
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן