קנסות ההשתקה של עיריית תל אביב לתושבי שכונת יד אליהו

כותבת אורחת: סטלה אבידן

בני משפחה של פעילים חברתיים בשכונת יד אליהו בתל אביב קיבלו מהעירייה באופן שרירותי קנסות המצטברים לאלפי שקלים, לאחר שכמה שלטי מחאה בגודל A4 נגד תוכניות העירייה לשינוי תוכנית המתאר בשכונה, הנושאים את מספרי טלפון שנמצאים בבעלותם, נמצאו תלויים ברחבי השכונה.

בניגוד לדעה הרווחת, מגמת הפגיעה הקשה בחופש הביטוי, אשר מגבילה יותר ויותר את חופש המחאה בארץ, חורגת מגבולות המשטרה והצבא וכוללת לא רק מעצרים אלימים אלא גם פגיעה כלכלית –  בין היתר כלפי פעילים במחאות מקומיות הקשורות לתהליכי תכנון עירוני. תושבי יד-אליהו, הלוקחים חלק במאבק קהילתי כנגד התוכניות  להפוך את השכונה הפרברית שלהם לשכונה עירונית גבוהה צפופה ומסחרית, חווים את תהליך הפגיעה הקשה הזה על בשרם.

> אל תתבלבלו: ברק כהן הורשע מפני שהוא ביקר את המשטר

בדצמבר האחרון, כחלק מהניסיון של הפעילים לגייס תושבים חדשים למאבק, הם פרסמו ברחבי הרשת מודעת פייסבוק שדימתה מודעת אבל לשכונה. תושבים אחרים שחשו הזדהות עם המודעה, הדפיסו אותה על דעתם ותלו בחדרי המדרגות שלהם ואולי גם על גבי כמה עצים ולוחות מודעות ברחבי השכונה.

האשמה: תליית דפי A4

בעיצומו של המאבק מול העיירה ולקראת דיון בוועדה המחוזית בערעור שהגישו התושבים על התוכנית, קיבלו שני בני משפחה של שתי פעילות מרכזיות ביד אליהו דוחות שהצטברו לסכומים של סך 5,000 שקלים לכל אחד. דוחות אלה אשר ניתנו בהתאם לבעלות על מספר הטלפון המופיע על גבי המודעה נחתו אצל בני המשפחה של הפעילים (בני משפחה הגרים בשכונות ובערים אחרות) ללא שום הסבר וללא שום הוכחות כי יש בכלל קשר בינם ובין תליית המודעות.

מיותר לציין כי בהתאם לחוק העזר העירוני, עליו מסתמכת העירייה, העבירה עליה אמורים לקבל קנס (ואותה יש להוכיח) הינה תלייה אקטיבית של שלט במקום אסור. הימצאות של שלט במקום כזה לא יכולה להיות סיבה להעניש את מי שמספר הטלפון שלו מופיע עליו.

השאלות הטכניות הקשורות לעובדה כי התושבים לא תלו בעצמם את השלטים ולא נתנו לכך אישור וכי הקנסות נחתו ללא הסבר על פתחם של קרובי המשפחה של הפעילים מטרידות מאוד. אלא שהשאלות העקרוניות מטרידות אפילו יותר – מדוע עיריית תל-אביב בוחרת לאכוף בצורה סלקטיבית את חוק העזר העירוני לשילוט כלפי פעילים המוחים נגדה (וזאת בזמן שהעירייה עצמה הסכימה שחלק משמעותי מההתנגדויות של התושבים הן מוצדקות) למרות שהיא מגלה אוזלת יד פושעת, בין היתר, כלפי עשרות אלפי כרטיסי ביקור המשדלים לזנות?

כל תושב המסתובב בעיר יודע כי בכל זמן נתון ישנם אין ספור דפים שונים התלויים באין ספור מקומות . ברור כי תליה של כמה דפי A4 קטנים איננה חורגת מהמקובל ולכן נשאלת השאלה האם המטרה של הדוחות היא להרתיע את התושבים ולמנוע מהם להמשיך ולהיאבק והאם ההוראה הגיע מגבוה או שהיא פרי של יוזמה מקומית? לתושבי השכונה – המתלוננים גם על אכיפה סלקטיבית בנושאים הקשורים להיתרי בניה בחצרות הבתים –  אין ספק כי המהלך נעשה כחלק מניסיון כולל להשתיק אותם ולפגוע ביכולת המורלית והכלכלית שלהם להתמודד עם מוסדות התכנון.

מעיריית תל-אביב נמסר בתגובה: "הדבקת מודעות על מתקנים ציבוריים אסורה ומהווה עבירה הפוגעת בסביבה וגורמת להשחתה והעירייה אוכפת את העבירה באופן שווה בכל העיר. בניגוד לטענה, על פי החוק האחריות לביצוע העבירה חלה על מי ששמו מופיע במודעה ובמקרה האמור הופיע שם ומספר טלפון ובהתאם נרשם הדוח. נדגיש כי ברחבי העיר ישנם לוחות ייעודים לשימוש חופשי של הציבור וניתן להשתמש בהם".

סטלה אבידן היא פעילה חברתית ותושבת שכונת יד אליהו. זכתה בגלובוס הירוק 2005 בגין פעילותה להקמת פארק אריאל שרון. בעלת MBA במנהל עסקים –  ניהול משאבי טבע. יועצת בתחום החברתי-סביבתי ומתמחה בשיתוף ציבור.

> עיריית ת"א תהפוך את יד אליהו ליוקרתית, רק בלי התושבים שלה