אלימות המתנחלים ממשיכה לזנק. הפעם, הקורבנות היו אזרחים ישראלים
ח'אלד מהדי הוא אזרח ערבי שקנה חלקת אדמה בכפר רנתיס בנפת רמאללה, שם הוא מוצא מפלט מהמולת העיר. כשביקר במקום לפני כחודש, הוא וחברו הוכו קשות על ידי מתנחלים. כשהתוקפים שמעו שהם תושבי לוד, אמרו להם: "גם מלוד נגרש אתכם"
"לא האמנתי שדבר כזה יקרה". ח'אלד מהדי, תושב לוד שהותקף בשטח חקלאי שבבעלותו בכפר רנתיס גדה המערבית (צילום: אורן זיו)
אלימות המתנחלים כלפי תושבים פלסטינים ממשיכה לזנק לשיאים חסרי תקדים; פלסטינים מותקפים על אדמתם או בבתיהם כמעט מדי יום, בגיבוי הצבא. אך קורבנות של אלימות זו אינם רק תושבי הגדה, אלא, כפי שמתברר, גם אזרחים ישראלים.
ח'אלד מהדי, תושב לוד בן 55, וחברו הותקפו בחודש שעבר בחלקת אדמה חקלאית בכפר רנתיס שממערב לרמאללה. "אנחנו מלוד, יש לנו תעודה כחולה", אמר מהדי למתנחלים שתקפו אותו בתחילת מרץ, חלקם חמושים ורעולי פנים, בתקווה שיחדלו. "הוא אמר לי: 'גם מלוד אנחנו נגרש אותכם'".
>> "פעם המתנחלים אמרו 'זה שלך וזה שלי'. היום הם אומרים 'הכל שלי'"
חודש אחרי התקרית, מהדי עדיין מתקשה להתאושש מהפגיעות הפיזיות והנפשיות. הוא קנה את החלקה החקלאית ששטחה 2.5 דונם כדי לבלות במקום שקט, הרחק מהצפיפות של העיר, אך בסופו של דבר מצא את עצמו קורבן לתקיפה חמורה, זאת אף על פי שהחלקה רחוקה מכל מאחז וסמוכה לשטח הבנוי של הכפר.
"קניתי את השטח לפני כמעט שנתיים, הוא מגודר, שתלתי בו עצים. אנחנו מגיעים לשם פעמיים-שלוש בשבוע, יושבים, משקים את העצים. הולכים להעביר את הזמן אחרי יום העבודה, שעתיים-שלוש, לא מפריעים לאף אחד", הוא אומר. הכפר ממוקם קרוב לקו הירוק, כחצי שעה נסיעה מביתו של מהדי.
"היינו בשטח, פתאום הגיע טנדר עם חמישה מתנחלים שקפצו מעל הגדר והתחילו לצעוק. הסברנו להם שאנחנו אזרחי ישראל, הם אמרו 'לא מעניין אותנו מי אתם' ומיד התחילו להכות אותנו עם מקלות. הם היו ארבעה צעירים בני 20 והיה איתם גם איש כבן 45 או 50 עם נשק, הוא התחיל לירות באוויר והם נתנו לי מכות בראש, מאחורה וברגל, ושברו לי את היד".
"הם אמרו 'לא מעניין אותנו מי אתם' ומיד התחילו להכות אותנו עם מקלות". הטנדר שאיתו הגיעו מתנחלים לתקוף את ח'אלד מהדי ברנתיס (שימוש לפני סעיף 27א לחוק זכות יוצרים)
לתקיפה אין תיעוד, מלבד צילום סטילס בו נראה הטנדר הלבן, מסוג שנראה בלא מעט אירועי אלימות בגדה, חונה לצד השטח המגודר של מהדי. באזור מספר מאחזים, אך הקרוב ביותר, שהוקם לפני כשנה, נמצא במרחק כ-3 קילומטרים מהכפר בקו אווירי. כמו במקרים רבים ברחבי הגדה, המתנחלים מגיעים ממאחזי רועים לתוך הכפר עצמו לאחר שכבר השתלטו על שטחי המרעה, כדי להטיל אימה גם שם.
"לכל אחד מהמתנחלים היה מקל. העניין נמשך כמעט רבע שעה. כשקיבלתי מכה על הראש, התעלפתי, והתעוררתי אחרי שקיבלתי עוד מכה. שאלתי אותו 'מה עשינו לך?' אבל לא עניין אותם כלום, אין להם רחמנות בכלל. בסוף המתנחל המבוגר אמר לי לצאת מהשטח, לקח את תעודת הזהות שלי ואת הטלפונים שלנו והחזיק אותם אצלו, עד שהגיע הצבא והוא העביר להם את הטלפונים והתעודות".
אף שהם אלה שיזמו את התקיפה, המתנחלים הזעיקו את הצבא כנראה מתוך מחשבה שהחיילים יעמדו לצידם. "בהתחלה הגיע הטנדר של הצבא, והנהג התחיל לחבק אותם (את המתנחלים; א"ז). החיילים שחררו אותם והזמינו לנו משטרה. חבר שלי דימם, הם השליכו אותנו על הארץ והורו לנו לשבת על האדמה. חיכינו שעתיים כמעט עד שהגיעה המשטרה".
מהדי מעיד כי בין החיילים היו גם כאלה שהביעו הזדהות איתם, אך הם הורחקו על ידי חבריהם. "שניים מהחיילים ראו אותנו ואמרו שזה לא צודק. אחד מהם אמר לי 'תשמע, אנחנו, אין לנו צבא'".
בהמשך מהדי ביקש להתקשר למשפחתו אך סורב. "אמרתי לחייל שאני רוצה את הטלפון, הוא אמר לי 'שב בשקט, יש לכם מזל שאתם מבוגרים ובצום, אחרת הייתי גם שם לך אזיקים".
הדברים החלו להשתנות לחיוב דווקא כשהגיעו השוטרים. לפי מהדי, השוטרים הבינו שמה שדיווחו המתנחלים לצבא לא היה נכון. "איך שהגיעה המשטרה הם ראו איך אנחנו נראים. בהתחלה המשטרה קיבלה מידע שלפיו אנחנו האלימים, כאילו שאנחנו אלה שנתנו מכות, שאנחנו עשינו את הבלגן. כשהשוטרים ראו אותי עם חבלות בראש ואת החבר שלי מדמם, הם הבינו שהכול הפוך.
"הם אמרו לנו להגיע באופן עצמאי עם האוטו לתחנה, אף שבהתחלה רצו לשים לנו אזיקים ולקחת אותנו לתחנה בעצמם". בתחנה נאמר להם שהמתנחלים יורחקו מהאזור, וכי בעבר אותם מתנחלים הגישו תלונות נגד פלסטינים.
מהדי שמע בעבר מתושבי רנתיס על פלישות מתנחלים, אך בשנתיים שהוא מגיע לאזור לא נתקל באלימות – עד לתקיפה בחודש שעבר. "שמעתי תמיד סיפורים מהתושבים אבל חשבתי שהם סתם מדברים. כשהגיע המתנחל עם הטנדר הלבן, הבנתי. אנחנו לא יודעים מי הוא או מאיפה הוא, זאת היתה הפעם הראשונה שנתקלנו בו.
"לא האמנתי שדבר כזה יקרה", מסכם מהדי, שכבר חזר לשטח מאז המתקפה ומדגיש שימשיך להגיע לשם.
"מדובר בפרשה מבעיתה שבה פושעים לאומנים, שחלקם רעולי פנים, פלשו באלימות למתחם שמצוי בבעלות מהדי, ירו באוויר, הכו אותו ואת חברו באמצעות מקלות, שברו את ידו של מהדי, והזעיקו את הצבא כדי שיעמוד לצידם", אמר עו"ד דניאל חקלאי המייצג את מהדי.
"למרבה הזוועה, החיילים אכן סייעו להם, לאחר חיבוקים שהעידו על היכרות מוקדמת, תוך שחלקם אף משלימים כדורים במחסניות של הרובים של התוקפים כדי לסייע להם להסתיר את הירי הבלתי חוקי שלהם. דווקא המשטרה הפתיעה לטובה, סייעה למהדי וחברו, טיפל ברצינות בתלונתו ואף החרימה את נשקו של אחד התוקפים.
"הבעיה היא שתופעת ההטרדה האלימה נמשכת. העובדה שהצבא משתף פעולה עם ההתעללות הגזענית והאלימה הזו היא בלתי נתפסת, אבל זו המציאות. אנחנו נלחץ על המשטרה למצות את החקירה, ועל הפרקליטות להגיש כתבי אישום חמורים. הפושעים האלה צריכים להיענש בחומרה".
ממשטרת ישראל נמסר כי עם קבלת דיווח אודות המקרה נפתחה חקירה במסגרתה בוצעו מגוון פעולות, לרבות איסוף ממצאים ומעצר חשודים. החקירה נמשכת.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
