newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אין שום מקום בטוח בעזה

מספר גדול של בתים של אזרחים נהרסו בתקיפות אוויריות, הותקפו מסגדים, משרדי צדקה ואפילו אנדרטה. בבית חולים סיעודי שאויים בהפצצה שוהים פעילים בינלאומיים על מנת להוות מגן אנושי

מאת:

כותב אורח: אלכסנדר נבוקוב, עזה

היום יום ראשון. לכאורה זהו היום השישי למלחמה נגד העם הפלסטיני ורצונו להקים מדינה פלסטינית. למעשה, היא התחילה כבר ב-12 ביוני כששלושת הנערים נעלמו בגדה המערבית. מדובר בשטח הנמצא תחת שליטה ישראלית מינהלית ובטחונית מלאה תוך הפרה של החוק הבינלאומי. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מיהר להאשים את חמאס באחריות לחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים אך לא הציג כל הוכחה לכך עד היום, ואף החמאס לא נטל אחריות. אבל אין צורך בהוכחות, די בקביעה. ועתה הסלים המצב למלחמה כוללת נגד תושבי עזה.

בית החולים אל-וואפא לאחר שנפגע. (צילום: אלכסנדר נבוקוב)

בית החולים אל-וואפא לאחר שנפגע. (צילום: אלכסנדר נבוקוב)

לפי הנתונים האחרונים של המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם (OCHA) לפחות 160 נהרגו ויותר מאלף נפצעו, ו-77 אחוזים מההרוגים הם אזרחים פלסטינים. מספר גדול של בתים של אזרחים נהרסו בתקיפות אוויריות, הותקפו מסגדים, משרדי צדקה ואפילו האנדרטה לזכר האזרחים הטורקים שנהרגו על המאווי מרמרה. וכן בית החולים הסיעודי אל-וואפא, היחיד מסוגו ברצועת עזה.

הלכתי לבית החולים אתמול ועברתי בין הקומות עם בסמאן אלאשי, מנהל בית החולים, כשאני שומע ממנו את סיפוריהם של החולים שביקרנו. מחמד, ילד בן 13 בלבד הסובל מנזק מוחי שנגרם לאחר ששהה יותר מעשר דקות בתחתית בריכת שחיה. אשה בתרדמת לאחר סיבוכים שסבלה בעקבות לידה. אך רוב החולים קשישים, אחד מעל גיל שמונים,  אחד שחייו תלויים בתפקודו של מכשיר הנשמה, וכולם זקוקים לטיפול סיעודי סביב השעון. מיטות האשפוז מצופפות במסדרונות מאחר שהועברו לשם הרחק מהחדרים והחלונות. כל הקומה העליונה הורדה מטה. את הבניין הזה קבעה ישראל כמטרה לגיטימית. בית חולים.

בימים האחרונים, כשגברו האיומים על בית החולים, קבוצת פעילים בינלאומיים עברה לכאן, ויושבת במקום עם מחשביה הניידים ומצלמותיה ועובדת כפי שעושים פעילים בימינו. אני פוגש אותם, מברך אותם, מתרשם מנחישותם להגן על בית החולים, על מאושפזיו ועובדיו, כמגינים אנושיים, נגד מעצמה צבאית שנראה שלא אכפת לה מחיי אזרחים. עם מחשביהם הניידים, ובעזרת הרשתות שלהם בתקשורת, הצליחו הפעילים תוך זמן קצר למשוך תשומת לב עולמית להתקפות ישראל על בית החולים.

> הבהרה: צה"ל לא יורה רק על מטרות חמאס

בסמאן אלאשי, מנהל בית החולים אל וואפא אוחז חלק מהפצצה שנורתה על המוסד הסיעודי (צילום: אלכסנדר נבוקוב)

בסמאן אלאשי, מנהל בית החולים אל וואפא אוחז חלק מהפצצה שנורתה על המוסד הסיעודי (צילום: אלכסנדר נבוקוב)

בלילה לפני שהגיעו הפעילים ביצעה ישראל מה שקרוי "הקש בגג", כשהיא יורה אל הגג קליעים שאינם נפיצים, או פצצות שנושאות מטענים קטנים יותר של חומר נפץ, כדי "להזהיר" את יושביו מפני תקיפה צפויה. למרות שמו של ההליך, הדבר גורם נזק רב. בעקבות "ההקשה בגג" של בית החולים אל וואפא נחדרו קירות הקומה הרביעית. ההרס היה רב, הרצפות כוסו בשברי זכוכית, חורים גדולים נפערו בקיר, ודלת נעקרה ממקומה מההדף.

דובר עם מבטא ישראלי כבד התקשר לבית החולים לברר אם יש חולים חדשים, אם הם מתכוננים להתפנות, אם נשארו כאלה בקומה העליונה. אבל העובדים נשארו עם חוליהם, למרות הסכנה, למרות שאיש אינו יכול להכריח אותם, ולמרות שלא קיבלו משכורות שלושה חודשים.

יש גם סכנות אחרות, כגון המחסור הכרוני בתרופות וציוד רפואי והמחסור בדלק עבור הגנרטור. כרגע יש לבית החולים מספיק דלק לעשרה ימים, בתנאי שהשיטה של שמונה שעות חשמל מתחנת הכוח ושמונה שעות בלי תעבוד, ואז יצטרכו להסתמך על הגנרטור בכל שעות היממה רק חמישה ימים. שלושת אלפי הליטרים של דיזל שהם מקווים לקבל מארגון הבריאות העולמי ידחו במקצת את הסכנה. הסכנה היא שהגנרטור יפסיק לעבוד מחוסר דלק.

ההבדל בין החיים למוות בעזה דק הוא. אין בה מקלטים שאפשר לתפוס בהם מחסה, אין לאן לברוח, ואפילו מסגדים ובתי חולים אינם בטוחים. אין שום מקום שבטוח מפני אלימותה של ישראל.

אלכסנדר נבוקוב הוא פעיל בינלאומי שנמצא כרגע בעזה.

תרגום מאנגלית: שושנה לונדון-ספיר

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כמעט חודש של עבודה נוספת למורה בישראל בכל שנה בהשוואה לממוצע באירופה. מורה בכיתה א' בבית ספר פולה בן גוריון בירושלים (צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר / פלאש 90)

כמעט חודש של עבודה נוספת למורה בישראל בכל שנה בהשוואה לממוצע באירופה. מורה בכיתה א' בבית ספר פולה בן גוריון בירושלים (צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר / פלאש 90)

המורות משלמות את מחיר הניהול הכושל של משרד החינוך

תקציב משרד החינוך לתלמיד ביסודי זהה לממוצע באירופה, ואף על פי כן המורות והמורים נדרשים לעבוד יותר שעות, מול יותר תלמידים ועבור פחות כסף. ההמלצות לשיפור מעמד המורה וההוראה מונחות על השולחן כבר 43 שנים וזוכות להתעלמות, בעוד המערכת ממשיכה לקרוס

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf