הבהרה: צה"ל לא יורה רק על מטרות חמאס
למעלה ממאה הרוגים, שכונות שלמות שמקבלות התרעות ללא אבחנה, משפחות שלמות שמופצצות במאות טונות של חומר נפץ, ירי על מכונית עיתונאים ופגיעה בבתי חולים ובתי ספר. לא, אנחנו לא יורים רק על מטרות חמאס
נתחיל מהעובדות: עד כה הרג צה"ל בהפצצותיו ברצועת עזה יותר ממאה אנשים, מהם כעשרים וארבעה ילדים ופעוטות (השמות והמספרים מתעדכנים אחת ליום כאן).
חלק גדול מההפצצות נעשה על בתי מגורים, לפעמים עם ולפעמים בלי התרעה, ולפחות במקרה אחד לפי הודאת הצבא – בטעות. טעות שהרגה שמונה בני משפחה. בחלק מהמקרים ירו על הבתים מכיוון שגרו בהם אנשי חמאס, ובדרך הרגו רבים מבני משפחתם.
לפעמים מודיע הצבא על כוונה לתקוף בית, וזה פשוט לא קורה. העיתונאית עביר איוב ובני משפחתה חיכו 24 שעות (ואולי עדיין מחכים) בטראומה ובפחד מהפצצה על בית של שכן שקיבל התראה טלפונית (איוב דיווחה ב"הארץ", והכתבה טרם עלתה לאתר).
כמו כן, הצבא שלח הודעות לכמאה אלף פלסטינים שגרים באזורים שקרובים יחסית לגדר וקרא להם להתפנות. לא יתכן שכל השטח בו גרים מאה אלף בני אדם הוא "מאורת טרור" של החמאס.
ביום רביעי הרג הצבא את העיתונאי חמדי שהאב, עובד חברת החדשות Media 24, בזמן שנסע ברכב עם עוד עיתונאים בדרכם לסיקור אירוע. העיתונאים האחרים נפצעו. המכונית הייתה מסומנת בבירור באותיות TV גדולות ואדומות.
בתגובה לפניית "שיחה מקומית" נאמר בדו"צ רק ש"הצבא לא תוקף אזרחים אלא יעדי טרור". שאלתי אם הכוונה הייתה לפגוע ברכב הזה בכלל, אם שהאב עצמו היה יעד טרור או מישהו אחר ברכב, אם כן אז האם הגדרת הטרור היא בגלל עבודתם העיתונאים או מסיבות אחרות. בדובר צה"ל סירבו לענות על כל השאלות האלה. אגב, עד היום אורן פרסיקו מ"העין השביעית" לא קיבל תשובות על הריגתם של שלושה עיתונאים עזתים ב"עמוד ענן". בניגוד לשלושה ההם, לא ידוע לי אפילו על קשר בין Media 24 לחמאס.
בין האתרים שנפגעו מהפצצות: חמישה בתי חולים ומרפאות, ו-32 בתי ספר.
ודבר אחרון: כל אישה וגבר שכותבים או מרואיינים מעזה בכלי תקשורת שונים חולקים את אותה חוויה: כולנו מטרה. הירי הוא על בתי מגורים. אין דרך לדעת אם תפגע, מתי, איך, איפה ולמה.
נער פלסטיני נושא תינוק שנפצע במהלך תקיפה ישראלית בעזה, בלילה של ה-8 ליולי, 2014. (באסל יאזורי/אקטיבסטילס)
"הקש בגג" זה לא פתרון
אז מה היה לנו? ירי על בתים של משפחות שלמות, לפעמים בלי התרעה. התרעות שלפעמים מתממשות ולפעמים לא, ולא מאפשרות לאנשים לדעת אם להשאר בבית או לא ולכמה זמן. התרעות לאזורים שלמים, שלא מוגבלות למטרה מסוימת או לפרק זמן מסוים, וגם אם היו – הן ממילא בלתי חוקיות. ירי שהרג עיתונאי ללא הסבר. כמאה הרוגים, רבים מהם אזרחים שלא מעורבים בדבר והמוני ילדים. וציבור שלם שחש שאין לו שום מקום בטוח באמת להיות בו.
צריך להגיד בבירור: העובדה שהצבא החליט שבית מסוים או שכונה מסוימת הם יעד להפצצה לא הופך את אותם מקומות אוטומטית למטרה לגיטימית. גם סמסים, פצצות על הגג או סוכריות שזורקים ממטוסים לא משחררות אותנו מאחריות לחייהם של האזרחים שעל בתיהם הצפופים אנחנו ממטירים מאות טונות של חומר נפץ בימים בודדים. לא יכול להיות שהסיסמה שנפוצה בתקשורת וברשתות החברתיות ביומיים האחרונים – "למה הם לא יוצאים מהבתים" – תהיה התרופה האולטימטיבית למירוק מצפוננו.
כל האמור לא בא, חלילה, כדי להפחית מההכרה בסבלם הנורא של תושבי הדרום בישראל, שגם הם מהווים מטרה להתקפות שרירותיות ובלתי חוקיות ובלתי נסבלות נגד אזרחים. הם סובלים מזה תמיד, ובימים האחרונים במידה פחותה גם אנחנו שחיים בכל מקום עד חדרה וירושלים. לנו, לפחות, יש את כיפת ברזל, וטוב שכך, וצריך להודות על כל חיים שנחסכו בזכותה, גם אם זה מקל על הפוליטיקאים לצאת למלחמות מיותרות.
אבל הפתרון לירי מעזה ולאימה שחיים תושבי הדרום ודאי שלא יכול להיות הריגתם של חפים מפשע בעזה והטלת אימה גדולה ונוראית על תושביה. לאחרונה הוקמה ממשלת אחדות פלסטינית של פתח וחמאס, שיחד נהנית מלגיטימציה ציבורית משמעותית כמו שלא הייתה לממשלה פלסטינית מזמן, וגם מוכנה ללכת בדרך המשא ומתן והשלום על בסיס פתרון של שתי מדינות. ישראל היא זו שלא מכירה בממשלה הזאת, שניצלה את חטיפת הנערים כדי לצאת למבצע בלתי קשור נגד החמאס, ושעכשיו ממשיכה בדרך הלחימה במקום בדרך המשא ומתן.
את המבצע הצבאי צריך להפסיק עכשיו במסגרת עסקת הפסקת אש עם חמאס, ומיד לשבת למשא ומתן רציני עם אבו מאזן כנציגה המוסמך של ממשלת האחדות. זה, יותר מכל דבר אחר, יביא שקט אמיתי לתושבי עזה ושדרות. זה לא יקרה מחר ולא מחרתיים, אבל אם אנחנו רוצים פתרון לטווח הארוך, שהוא לא רק עד הטפטוף הבא והחיסול הבא והמבצע הבא עוד חודש, חצי שנה או שנתיים – זו הדרך היחידה שיש לנו.
במוצאי שבת יתקיימו הפגנות משותפות לערבים ויהודים נגד המבצע הצבאי ובעד שלום בחיפה, תל אביב ויפו. בואו.
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
