newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אבו אל-עבד רוצה להחליף את עדר העזים במשאית

בכפר מזארע אל-נובאני יש 99 מעיינות, ולכל אחד מהם יש שם. כל יום עובר אבו אל-עבד עם העזים שהוא רועה ואינם שלו בין המעיינות, ובלילה ישן איתם במערה. ללכת את פלסטין, חלק תשיעי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

עימאד עבד אל-חאפז, הוא אבו אל-עבד בן ה-38, מהכפר מזארע אל-נובאני השוכן 30 ק"מ מצפון לרמאללה, רועה את עדר העזים שברשותו על גבעה מצפון לכפר. אבו אל-עבד אינו בעל העזים אלא רק הרועה. הוא סיכם עם בעל העדר, סוחר מהכפר קראוות בני זייד הסמוך, להחליף את העזים במשאית מרצדס 412 מודל 2000, שעליה יעבוד אבו אל-עבד, מאחר שרעיית צאן נעשתה קשה מאוד בימים אלה ואינה מספקת למילוי צרכי בעלי הצאן או רועיו.

עימאד אינו מרוויח שכר חודשי או שנתי, אלא מקבל חצי מהגדיים שהעזים ממליטות. עזים ממליטות גדי או שניים בשנה, אבל השנה הייתה אסון בשבילו. בגל הכפור האחרון לפני שבועיים מתו 10 גדיים ושתי עזים בחודשי הריונן האחרונים. עבורו זו היתה מכה של ממש. אבו אל-עבד שונא את הודא וזינה ואלכסה וכל גלי השלג והכפור שכיום נותנים להם שמות יפים.

אבו אל-עבד וגדי (בסאם אלמוהור)

אבו אל-עבד וגדי (בסאם אלמוהור)

אבו אל-עבד גר במערה קטנה בעלת פתח רחב שאינה מגינה מהקור והשלג והכפור, על גבעה סמוכה לעין ליימון במורד הצפוני שליד מזארע אל-נובאני. הוא חי חיים בסיסיים ופשוטים, ומשפחתו חיה כמה מאות מטרים ממנו בקצה הכפר. אין לאבו אל-עבד מספיק מקום לאכסן את צאנו סביב הבית, ואין לו כסף לבנות להם דיר. אין להם ברירה אלא לחיות במערה. במערה יש כמה גדרות ברזל שמפרידות בינו ובין הצאן, ומזרון ספוג, אבל הכרית היא שק שעורה.

בתקופת האבן החדשה, הניאוליתית, לפני כ-10,000 שנה, שכן האדם במערות והחל לביית חיות משק. בעידן ההולוקן, שבו אנו חיים כיום, עוד יש כמה אנשים שחיים במערות ומגדלים בהן חיות משק.

המערה של אבו א-עבד והעזים (בסאם אלמוהור)

המערה של אבו א-עבד והעזים (בסאם אלמוהור)

הגדיים מתו ביום הראשון של הקרה הארקטית האחרונה (הודא) לפני שהתחיל לרדת שלג. לשכנו יש שתי חממות ליד עין ליימון שבהן הוא מגדל מלפפונים ושעועית ועגבניות וירקות אחרים. השכן הנדיב הציע לאבו אל-עבד לשכן את צאנו בחממות, היות שהן חמימות ומגנות מהקור, ולא גדל בהן כלום כרגע. "אלמלא כן כל העדר היה גווע. אבל התנאים עדיין קשים. גל הקור השפיע עלינו מאוד והצאן בקושי מספיק לנו. אם המצב הזה היה נמשך עוד חודש היית מוצא אותי מקבץ נדבות לפני שערי המסגד", אומר לי אבו אל-עבד כשהוא נושף את עשן הסיגריות הזולות שלו, מתוצרת מקומית של הכפר יעבד.

אבו אל-עבד ווהעזים בחממה (בסאם אלמוהור)

אבו אל-עבד והעזים בחממה (בסאם אלמוהור)

"אני אעבוד על המשאית, אשן בבית עם משפחתי, לא ארגיש בקור ובעייפות לבד בין העזים במערה הזאת שבקושי יכולה להכיל אותי ואותם", ממשיך אבו אל-עבד, "וגם אוכל לקחת את משפחתי לטייל למקומות רחוקים".

הכפר מזארע אל-נובאני משקיף על החוף מגובה של 500 מטר מעל פני הים. במורד הצפון-מזרחי, בו נמצא עין ליימון, יש עשרות מעיינות בהרים אלה. מים יוצאים מתחת לכל אבן ומשקים את האדמה. אומרים שבמזארע אל-נובאני עצמה יש 99 מעיינות, וביקשתי מאבו אל-עבד למנות לי את שמות המעיינות שבאזור זה. חייך אבו אל-עבד, כאילו שהוא בבחינת סוף שנת הלימודים, ויש לו את התשובה לשאלה:

"רשום: עין ליימון, עין תחתא שליד המעיין הזה, אל-עווינה שנמצא 100 מטר מפה ופעם היה בו גביר נדיב מאד שהקים בו מלון אורחים שבו היה מארח את אנשי הכפר ומאכיל אותם מפרי אדמתו, אבל התקף לב קשה שיתק אותו וריתק אותו למיטתו, עין נאפע בדרך לח'רבת קיס השכנה, עין דרוויש, שממערב לכפר, המעיין שמסתעף תחת הכפר פרח'ה השכן, עין קדימה ועין אבו אל-תין שליד עין נאפע, עין פווארה שנקרא כך בגלל מימיו המבעבעים. ואילו באזור הדרומי של הכפר יש את עין עארורה באמצע הכפר בינינו ובין הכפר עארורה, מעבר אבו טה שמתחת לעין עארורה, עין סיף, עין ג'וז, עין עלי חסן, עין קטנס, עין אבו פואד, מעיין באדמת אבו נוב, עין אבו אקרע, עין אל-נאג'י, עין אל-ח'אנק, עין אל-ח'אנוק, עין אל-כלבה שליד דיר א-סודאן". ויש הרבה שמות שלא הצלחתי לכתוב כי אבו אל-עבד מנה אותם כל כך מהר.

> גן העדן הנעלם: יום צילומים וירקות בעין דרא

עין ליימון, ליד מזארע אל-נובאני (בסאם אלמוהור)

עין ליימון, ליד מזארע אל-נובאני (בסאם אלמוהור)

עין תחתא, ליד מזארע אל-נובאני (בסאם אלמוהור)

עין תחתא, ליד מזארע אל-נובאני (בסאם אלמוהור)

הייתי שמח וגאה לשמע רשימה מפורטת ומדוקדקת זו של שמות המעיינות. ולא רק המעיינות, אלא לכל פיסת ארץ בגבעות האלה יש שם, לכל עמק, לכל יובל, לכל גבעה, ולכל באר. "למרגלות הגבעה", ממשיך אבו אל-עבד, "שוכן ואדי אל-שאמי שממשיך במסלולו עד החוף, ואילו בגבעות שממול יש יובלים של אל-עווינה וא-סחילה וג'בל אל-ווער שכולל את אג'ז א-צנובר וא-לח'אמה ואל-מג'ארפ ואל-ינבוע וביר אבו ענק וביר אל-מצרי. ואילו מתחת לסלפית ופרח'ה משתרעות אדמות אל-חריקה והצנובר ואל-חדיפה ואל-פרס וחבלת אל-פרס ועין עאדי. קרוב לשם שוכן ג'בל ברניס וראס ח'יר ואל-בעכישה מצפון מזרח למזארע, וואדי התה". מה שהזכיר לאבו אל-עבד את חובותיו כלפי כמארח, והוא הפסיק למנות את השמות והלך לעשות תה על עצי הסקה.

אבו אל-עבד (בסאם אלמוהור)

אבו אל-עבד (בסאם אלמוהור)

לאחר זמן קצר הגיע הסוחר לראות את צאנו, והתחיל משא ומתן מרתוני על החלפת הצאן במשאית. שמעתי מרחוק את הסוחר אומר שהוא רוצה 110,000 עבור המשאית ושהעדר לא שווה אפילו חצי מהסכום הזה.

חזר אבו אל-עבד ללגום אתנו תה, בפנים קודרות, עצוב וכעוס וחמור סבר, כאילו שלא היו לו מספיק צרות וכל מה שהיה חסר לו הוא להוסיף עליהן צרה נוספת.

הפוסט נכתב במקור בערבית, ותורגם על ידי שושנה לונדון-ספיר.

> ללכת את פלסטין: כל חלקי הסדרה

תה על האש (בסאם אלמוהור)

תה על האש (בסאם אלמוהור)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, בדיון על גינת לוינסקי, ב-17 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, בדיון על גינת לוינסקי, ב-17 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

גינת לוינסקי בדרך להריסה: העירייה דחתה הצעה לדון מחדש בתוכנית

הוועדה לתכנון ובנייה בעיריית ת"א-יפו דחתה ערר על ההחלטה להרוס את אחד השטחים הירוקים היחידים בנווה שאנן ולהקים במקומו בית ספר לילדי זרים. אחרי בניית בית הספר ותחילת עבודות הרכבת הקלה, השטח הפתוח הממוצע לתושב בשכונה יהיה 0.65 מ"ר בלבד, לעומת המלצה של 5 מ"ר לתושב של המשרד לאיכות הסביבה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf