שיר מפרסית: לְ-בַּהָארה
מאת גיטה שמסי
בין כל החמניות
בשדרות וַליעַסְר
רק את לבדך מסרבת להקריב
את ידייך לכיסים
מטופפת בעקבייך בקצב
על מרצפות המדרכה
אל תבקשי ממני להיות
מגילת דברי הימים
של גופים אחרים
שכן רק את האדנית הזו
רק את האדנית האחת הזו
אני מכירה בשמה בטהראן
והעיר מכירה רק ברקדנית הזו, היחידה
את הולכת כמסתחררת
וכשאת חגה סביב עצמך
שמלתך קמה לתחייה בגרונות
מסתובבת
מוליכה את הרחובות אל כיכרות משוגעות
ואת הזרימה הנצחית של הדם
אל צידה האחר של העיר
את רועת הסמטאות המתפתלות
שפתייך נסדקות מהשדרות הארוכות
ושינייך גדושות הפרחים
יכולות ליפול מכאלה גבהים
ואף על פי כן
טהראן של העשן
טהראן של שלשלאות המוות
לא מכחישה את רקמות הפרחים הקטנות שעל ידייך
לא מכחישה את מעופך בדיוק בזמן
לא מכחישה את נמלי התעופה שיבואו אחריך
לא מכחישה את העקבים הרוטטים
שיבואו בעקבותייך
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
