מנתוני אמ"ן עולה: רק רבע מהעצורים מעזה רשומים כפעילים צבאיים

מכניסים משאית פתוחה ומעלים עליה עשרות, מאות, גברים כפותים, והיא יוצאת לארץ". פלסטינים על משאית בבית לאהיא ב-7 בדצמבר 2023 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

מסד נתונים פנימי באמ"ן מראה כי רק כרבע מהפלסטינים שנעצרו בעזה מאז 7 באוקטובר ועד מאי 2025, הוגדרו כפעילים צבאיים ברשימות הפנימיות של אמ"ן, לפי מקורות צבאיים. כך עולה מתחקיר משותף של "שיחה מקומית", מגזין 972+ ועיתון "הגרדיאן" הבריטי, המבוסס על נתונים שהגיעו לידינו וכן על עדויות חיילים ששירתו במתקני המעצר והודעות המדינה לבתי המשפט.

הממצאים בתחקיר מחזקים את הטענה, שהביעו ארגוני זכויות אדם שונים, כי ישראל עוצרת בהמוניות אזרחים פלסטינים בעזה ומחזיקה אותם ללא משפט וללא הצדקה תוך מצג שווא כאילו מדובר בלוחמים מסוכנים. אחת הטענות היא שהעצירים מוחזקים כדי לשמש כקלפי מיקוח בעסקאות לשחרור חטופים.

>> חשיפה: מנתוני אמ"ן עולה כי 83% מההרוגים בעזה הם אזרחים

במסד הנתונים של אמ"ן, שקיומו נחשף כאן בחודש שעבר, מופיעה רשימה שמית של 47,653 פלסטינים שהצבא מחשיב לפעילים בזרועות הצבאיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי. במסד הנתונים הזה, נכון לאמצע מאי, 1,450 איש היו רשומים כמי שנעצרו בידי הצבא. אולם לפי נתוני המדינה שנמסרו לוועד נגד עינויים, עד אותו תאריך, נעצרו בעזה קרוב ל-6,000 פלסטינים מתוקף חוק "לוחמים בלתי חוקיים" ונלקחו לישראל. פירוש הדבר הוא כי 4,550 מתוכם לא הוגדרו כפעילים צבאיים לפי רשימות אמ"ן, ורובם אמורים להיחשב כאזרחים. לפי הפרוטוקול הראשון לאמנות ז'נבה, אזרח הוא כל מי שלא שייך לכוחות הצבאיים, ובמקרה של ספק, אדם נחשב אזרח.

ראוי לציין שהקטגוריה של לוחמים בלתי חוקיים נפרדת מהקטגוריה של פלסטינים החשודים בהשתתפות בטבח ב-7 באוקטובר. מדובר על בין 200 ל-300 פלסטינים, שנחשבים עצירים פליליים והפרקליטות מתכוונת להגיש נגדם כתבי אישום. עצורים אלה, שנטען נגדם שהשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר, לא נספרים כ"לוחמים בלתי חוקיים".

בדוחות פומביים של השב"ס, רוב הלוחמים הבלתי חוקיים תויגו כשייכים לחמאס או לג'יהאד, אולם, כאמור, ממסד הנתונים עולה כ-4,500 פלסטינים מתוך ה-6,000 שנעצרו אינם מזוהים באמ"ן כפעילים צבאיים בארגונים האלה. לפי נתוני שב"ס, פחות מ-2% מהלוחמים הבלתי חוקיים שייכים לארגונים שאינם חמאס או ג'יהאד אסלאמי.

לפי המאגר המודיעיני, שמקורות צבאיים אמרו שהוא המקור מהימן היחיד לגבי מי שהצבא מחשיב כפעילים צבאיים בעזה, מתחילת המלחמה עד מאי 2025 נעצרו כ-950 פעילי חמאס וכ-500 פעילי ג'יהאד. המאגר כולל גם מידע מעודכן על אנשים שהצבא מאמין שהתגייסו לארגונים אלו מאז 7 באוקטובר. בידי "שיחה מקומית" הנתונים המספריים מהמאגר, ללא השמות או הראיות המודיעיניות. אין ל”שיחה מקומית" יכולת לוודא באופן עצמאי כי האנשים שמופיעים בו כפעילים צבאיים הם אכן כאלה.

הפלסטינים שנעצרו בעזה – אם הופיעו ברשימות אמ"ן כפעילים צבאיים ואם לאו – מוחזקים בתנאים קשים מאוד במתקני מעצר של הצבא או במתקנים של שירות בתי הסוהר (שב"ס). עשרות מהם מתו במתקני מעצר בישראל. חוק "לוחמים בלתי חוקיים" (המוכר בשם חוק הלב"חים), מאפשר לכלוא עצירים ללא שיוגש נגדם כתב אישום, לתקופות בלתי מוגבלות על בסיס ראיות סודיות ובלי אפשרות לראות עורך דין למשך פרקי זמן ממושכים. לוחם בלתי חוקי מוגדר בחוק כמי ש"שנטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל, בין במישרין ובין בעקיפין, או נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל".

הוחזקו בתנאים קשים. אסירי חמאס בכלא בדרום הארץ, פברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

פהימה לא זכרה בת כמה היא

פהימה אל-ח'אלדי, חולת אלצהיימר בת 82 מעזה, נעצרה מכוח חוק לוחמים בלתי חוקיים, לפי מסמך של כלא דמון שם הוחזקה כעצירה במשך חודש וחצי. סיפורה פורסם בזמנו בעיתון "הארץ". חיילים לקחו את האישה בת ה-82 משכונת זייתון בעזה ב-9 בדצמבר 2023 למחנה צבאי בענתות, שם הוחזקה בהאנגר יחד עם עצירות אחרות.

חובש צבאי, שהיה מוצב בבסיס, סיפר ל"שיחה מקומית" כי הוא הוזעק לטפל בה אחרי שהתמוטטה ונפצעה בשעה מאוחרת בלילה. "היא נפלה ונחבלה, כנראה מ[חוט ]התיל שהיה שם", סיפר, "תפרנו לה את היד באמצע הלילה". תמונות שהחובש צילם והגיעו למערכת "שיחה מקומית" מוכיחות כי שהה במתקן ענתות, בזמן שאל-ח'אלדי היתה עצורה שם.

החובש שחזר כי אל-ח'אלדי היתה מבולבלת, לא זכרה בת כמה היא וחשבה שהיא עדיין בעזה. הוא לא הצליח לברר מדוע עצרו אותה. אולם, לדבריו, אף שהיה ברור שהיא ועצירים רבים אחרים היו אזרחים, החיילים התייחסו לעצורים כאילו הם "מחבלים". "אומרים לחיילים שהבן אדם הוא 'לוחם בלתי חוקי', זה נשמע כמו משהו מקביל למחבל. כשפהימה הגיעה למתקן, אני זוכר אותה מתקרבת למרפאה, צולעת נורא. ומגדירים אותה כלוחמת בלתי חוקית. האופן שבו משתמשים בקטגוריה הזאת הוא פסיכי". אחרי יום במתקן בענתות, אל-ח'אלדי הועברה לכלא דמון שבחסות השב"ס, שם הוחזקה במשך חודש וחצי עד ששוחררה.

דובר צה"ל אישר כי אל-ח'אלדי נעצרה בדצמבר 2023 בעזה, הוחזקה במתקן צבאי למשך יום אחד ולמחרת הועברה לשב"ס, שם "הוחזקה מכוח הוראת כליאה זמנית" (הכוונה לצו מעצר זמני מכוח חוק הלוחמים הבלתי חוקיים; י"א). כמו כן, אישר דובר צה"ל כי היא שוחררה ב-19 בינואר והוחזרה לרצועת עזה. "מעצרה נעשה על בסיס מידע הנוגע אליה באופן אישי, אך בשל מצבה הנוכחי לא היה נכון שיתרחש ונבע מטעות נקודתית ומקומית בשיקול דעת. יודגש כי מדובר במקרה חריג מאוד שאינו מייצג, אשר נבדק והופקו לקחים בעקבותיו", נאמר בהודעת דובר צה"ל. כלומר הצבא מודה שהחזיק במעצר אישה חולה בת 82 במשך חודש וחצי.

אל-ח'אלדי לא היתה האישה היחידה במקום. "היתה מישהי שעברה הפלה טבעית", סיפר החובש. "הסוהרות אמרו שהיא מאוד דיממה. היתה מישהי שהגיעה בלי התינוק שלה ורצתה להמשיך להניק כדי לשמור על החלב".

עביר ע'באן, 40, הגיעה גם היא לבית הסוהר בלי ילדיה, שם פגשה לראשונה את אל-ח'אלדי. היא טיפלה בה במשך שבועות. גם סיפורה של ע'באן קשה. היא נעצרה בנקודת בידוק בעזה בדצמבר 2023 ונאלצה לנטוש את שלושת ילדיה הקטנים שאותם גידלה לבדה. בתה בת ה-10, ושני בניה, בני 9 ו-7, נותרו ללא הורים, כשמסביבם עזה מופגזת וחרבה.

האסירה לא ידעה איפה היא נמצאת. תא בכלא דמון, יולי 2025 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

עב'אן העידה כי בזמן חקירתה היא הבינה שהקצינים בלבלו בין בעלה, חקלאי, לבין פעיל חמאס עם שם זהה. לדבריה, אף על פי שחייל הודה על הטעות בפניה, היא נותרה כלואה במשך שישה שבועות נוספים, אכולת דאגה לילדיה.

ע'באן היתה כלואה כבר בכלא דמון כשאל-ח'אלדי הגיעה אליו, מפוחדת וחבולה בפניה ובידיה. ע'באן סיפרה שאל-ח'אלדי בקושי דיברה בהתחלה, אבל בהדרגה היא והאסירות האחרות הבינו כי נעצרה אחרי שברחה מהמוסד הסיעודי שבו התגוררה, כשהצבא איים להפציץ אותו. "האכלנו אותה בידיים שלנו", שחזרה ע'באן, "החלפנו לה חיתולים, בגדים, היא היתה על כיסא גלגלים".

שתי הנשים שוחררו יחד בינואר 2024. ע'באן עזרה לאל-ח'אלדי ליצור קשר עם ילדיה שמתגוררים בחוץ לארץ. היא, ע'באן, מצאה את ילדיה מקבצים נדבות ברחוב ובקושי זיהתה אותם. "הם היו חיים, אבל לראות את מצבם אחרי 53 ימים בלעדיי, זה שבר אותי", היא אמרה.

"לוקחים עצורים במסות מבית החולים האינדונזי"

כמה חיילים העידו ל"שיחה מקומית" כי ראו מעצרים המוניים של אזרחים, כולל מטופלים מבתי חולים בעזה. חייל ששירת במתקן שדה תימן, לשם הובאו במהלך המלחמה אלפי פלסטינים שנעצרו בעזה, סיפר ל"שיחה מקומית" שאחת מהמכלאות במתקן כונתה "המכלאה הגריאטרית", משום שכל העצורים בה היו זקנים או פצועים קשה. חלקם הובאו ישירות מבתי החולים ברצועה.

"מהבית חולים האינדונזי (בעזה) פשוט היו לוקחים במסות", סיפר החייל. "הביאו אנשים על כיסא גלגלים, אנשים בלי רגליים, אני זוכר מישהו בן 75 עם גדמים מזוהמים לחלוטין. ההנחה שלי היתה שהתירוץ לעצור את המטופלים העזתים, זה שהם אולי ראו את החטופים".

חובש אחר, שפיקד על צוות בתחילת המלחמה, אמר שחיילים עצרו מטופל בשנות השבעים לחייו בבית החולים שיפאא בעזה והביאו אותו לישראל. "הוא הגיע קשור לאלונקה. חולה סוכרת, רגל עם נמק, לא מסוגל ללכת. בוודאי שהוא לא איזה סכנה לאף אחד", העיד החובש. אותו מטופל נשלח לשדה תימן.

קצין, ששירת במחנה הפליטים ח'אן יונס במהלך 2024, סיפר שתפקיד היחידה שלו היה "לנקז" את המחנה ולגרש את תושביו דרומה. רבים מהמגורשים נעצרו והועברו לישראל. "מוציאים את כולם בשיירות ארוכות, עם סלים על הראש, לכיוון החוף, המואסי", הוא שחזר. "יש נקודה במרכז, מתקן בידוק היינו קוראים לו. בודקים את האנשים שעוברים. כל ערב מכניסים משאית פתוחה ומעלים [עליה] עשרות, מאות, גברים כפותים, פלנלית על העיניים, אזיקונים. אחד על השני. וכל ערב יוצאת משאית כזאת לארץ".

אחד האגפים נקרא "האגף הגריאטרי" כי החזיק זקנים חולים. עצורים במתקן שדה תימן

הקצין אמר שבשלב מסוים הבין שאין הבדל "בין מחבל שפשט [על יישובים] ב-7 באוקטובר למישהו שעובד ברשות המים בעיריית ח'אן יונס" ושהמעצרים נעשים באופן כמעט שרירותי. "זה בלתי נתפס, כי אתה לוקח את הגבר, הילד, הנער, מהמשפחה שלו. לוקח אותו לתחקור בארץ. במקרה הטוב, אם הוא חוזר, איך הוא יכול להיפגש שוב עם המשפחה שלו?"

אחמד מוחמד, בן 30, ממחנה הפליטים ח'אן יונס, הלך באחת השיירות האלו בדצמבר 2023 עם אשתו ושלושת ילדיו. הוא סיפר ל"שיחה מקומית" כי בנקודת הבידוק הצבא כרז לגברים במגפון לעצור לפי צבע בגדיהם. "חולצה כחולה, תחזור, תחזור", קרא לעברו אחד החיילים. הוא נעמד בצד יחד עם קבוצה של גברים אחרים שסומנו.

"היינו קבוצה אקראית של אנשים", העיד מוחמד. "אני עובד כספר במחנה, לא שייך לשום פלג פוליטי. כל פעם שחייל הגיע, הוא היכה או קילל אותנו, עד שהגיעה משאית ונזרקנו לתוכה, אחד על השני, בהשפלה גדולה". במתקן המעצר בישראל הוא נשאל על 7 באוקטובר ואמר לחוקריו שהוא לא יודע כלום. לדבריו, אין לו מושג מדוע נעצר. הוא סיפר שעבר עינויים וחשב שלא יפגוש את ילדיו יותר לעולם. בינואר השנה, אחרי 13 חודשים, הוא שוחרר במסגרת העסקה לשחרור חטופים.

חוק עוקף ראיות

בסך הכול, כאלף פלסטינים שהוגדרו כ"לוחמים בלתי חוקיים" שוחררו במסגרת העסקה בינואר. נוסף על כך, מאז 7 באוקטובר ישראל החזירה מיוזמתה לעזה כ-2,500 עצורים, בין היתר כתוצאה מהיעדר מקום בבתי הכלא. שחרורם עשוי להעיד על כך שהם היו אזרחים ולא היו מעורבים בפעילות צבאית. עוד כ-3,000 פועלים עזתים נעצרו לאחר 7 באוקטובר והוחזרו לעזה.

לפי נתוני שב"ס, נכון למאי 2025 הוחזקו במתקני מעצר בישראל 2,790 "לוחמים בלתי חוקיים" שנעצרו בעזה. מהשוואת הנתון למסד הנתונים של אמ"ן באותו זמן, עולה שכמחציתם לא הוגדרו על ידי הצבא עצמו כלוחמים, כלומר היו אזרחים.

לפי נתונים שקיבל השבוע המוקד להגנת הפרט, ישראל מחזיקה כרגע במתקני שב"ס 2,662 פלסטינים בתור "לוחמים בלתי חוקיים". כמו כן, ארגוני זכויות אדם מעריכים שכמה מאות לוחמים בלתי חוקיים נוספים מוחזקים במתקני מעצר של הצבא. מדובר צה"ל סירבו לתת נתונים והפנו אותנו להגשת בקשה לפי חוק חופש המידע.

לפי חוק הלוחמים הבלתי חוקיים שנחקק ב-2002, אפשר למנוע מפגש עם עורכי דין מעצורים למשך חודשיים וחצי. בקשתה של עורכת דינה של אל-ח'אלדי בת ה-82 לפגוש אותה – סורבה. "אם ישראל היתה מעמידה את האנשים האלו לדין, הם היו צריכים לציין אישומים ספציפיים ולהציג הוכחות. הליך פלילי שכזה יכול להיות תובעני. לכן יצרו את חוק הלוחמים הבלתי חוקיים כדי לעקוף את כל זה", אמרה ג'סיקה מונטל, מנכ"לית המוקד להגנת הפרט. היא הוסיפה כי החוק אפשר "להעלים בכפייה מאות ואפילו אלפי בני אדם", המוחזקים ללא כל פיקוח חיצוני אפקטיבי.

בתי המשפט מאריכים את מעצרם של הלב"חים באופן כמעט אוטומטי, ובכפוף לראיות סודיות, בדיונים שאורכים דקות ספורות. המדינה נוהגת לטעון בדיונים אלו שמדובר בלוחמים, ולכן אסור לשחרר אותם. אולם הנתונים הנחשפים כאן, המראים שכ-75% ממי שנעצרו בעזה לא סווגו ברשימות הצבא כשייכים לחמאס או לג'יהאד האסלאמי, "שומטים את הקרקע מתחת להצדקה של ההחזקה שלהם", לפי טל שטיינר, מנכ"לית הוועד נגד עינויים.

מעצר פלסטינים ברצועת עזה, דצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

"ברגע שהחל גל המעצרים ההמוניים בעזה באוקטובר 2023, היה חשש רציני שהרבה אנשים לא מעורבים נעצרים ללא הצדקה", הוסיפה שטיינר, שארגונה מנהל מאבק משפטי נגד מדיניות זו. "קיבלנו אישור לחשש הזה כשלמדנו שמחצית מאלו שנעצרו בתחילת המלחמה שוחררו לאחר מכן – מה שמוכיח שלא היתה הצדקה למעצר שלהם מלכתחילה".

בדצמבר 2023, אז נעצרה אל-ח'אלדי, הופצו תמונות של עשרות פלסטינים מעזה, ערומים כמעט לגמרי, אזוקים, מובלים בשורות על ידי חיילים. דובר צה"ל אמר לתקשורת שהצבא עצר מאות חשודים בטרור, אבל לאחר מכן מקורות בכירים בצבא הודו כי 85% עד 90% מהם לא היו פעילי חמאס.

מרכז אל-מיזאן לזכויות האדם שמרכזו בעזה ייצג מאות פלסטינים שהוחזקו בבתי כלא בישראל. "לכל היותר, לאחד משישה או שבעה (עצירים) היה קשר לחמאס או לארגון צבאי אחר, ואפילו אז, לא בהכרח לזרועות הצבאיות שלהם", אמר סגן מנהל המרכז סמיר זקות.

"בעטו בנו והיכו אותנו עם קתות רובים"

ראיה נוספת לכך שרבים מאוד מִקרב אותם "לוחמים בלתי חוקיים" הם אזרחים היא שמתחילת המלחמה נעצרו יותר מ-300 רופאים, פרמדיקים ואנשי צוות רפואי. לפי ארגון רופאים לזכויות אדם, יותר מ-100 אנשי רפואה בעזה כלואים היום בישראל ומוגדרים כלוחמים בלתי חוקיים.

הארגון אסף עדויות של 20 רופאים, שתיארו מדיניות של התעללות ועינויים שהופעלה עליהם במעצר. נאג'י עבאס, ראש מחלקת כלואים ברופאים לזכויות אדם, אמר שמעדויות רופאים שהארגון מלווה עולה שרובם נחקרים רק פעם אחת, באופן שטחי וקצר, ולאחר מכן מוחזקים במשך חודשים ללא חקירה נוספת ומבלי שאיש אומר להם מדוע הם עדיין עצורים. עובדה זו, לפי עבאס, מערערת את הטענה הישראלית כי העצורים מוחזקים מכיוון שיש להם מידע קריטי בנוגע לחטופים, ומחזקת את עמדת הארגון לפיה מדובר בניסיון להשמיד את מערכת הבריאות בעזה.

היחס הקשה לעצורים עולה בקנה אחד עם "אחת מהמטרות העליונות" שהציב לעצמו השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, והיא "להרע את התנאים" של האסירים הפלסטינים בבתי הכלא ולתת להם מזון "מינימלי".

"[החיילים] התיישבו מעלינו, בעטו בנו בנעליים שלהם והיכו אותנו עם קתות הרובים", סיפר רופא מנתח מבית החולים נאצר בעדותו המופיעה בדוח של רופאים לזכויות אדם. בעדות אחרת בדוח סיפר ראש מחלקת ניתוחים בבית החולים האינדונזי: "דחפו לנו את הראש לתוך החצץ. עשו לנו את זה שוב ושוב במשך ארבע שעות. […] היכו אותנו באלות מכות רצח, קיללו אותנו וחשמלו אותנו". רופא אחר סיפר שהוכה עד שצלעותיו נשברו, ורופא אחר, מנתח משיפאא, העיד בדוח על מכות חשמל שהעצירים קיבלו. הוא סיפר ששמע על עצירים שמתו כתוצאה מכך. "תוך כדי הנסיעה למתקן החקירה אמרו לי שיחתכו לי את האצבעות בגלל שאני רופא שיניים", סיפר רופא נוסף שעדותו מופיעה בדוח.

הרופאים והאחים שמסרו עדות לרופאים לזכויות אדם הוגדרו כלוחמים בלתי חוקיים. אחד מהעצורים, ד"ר עדנאן אל-ברש, מנהל מחלקת האורתופדיה בשיפאא, מת בכלא. בני משפחתו טענו שהוא מת כתוצאה מעינויים. איאד אל-רנתיסי, מנהל בית חולים לנשים בעזה, מת במתקן חקירות של השב"כ.

אחד ממאות אנשי צוות רפואי שמוחזק במעצר בישראל. ד"ר חוסאם אבו ספיה, מנהל בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא, צפון רצועת עזה (צילום: באדיבות המצולם)

החובש ששירת במתקן ענתות אמר שהובאו למקום רופאים רבים. הוא זכר רופא ילדים אחד, אזוק וכפות, שפנה אליו באנגלית ואמר: "אנחנו קולגות, אתה יכול לעזור לי?"

ייתכן שאחת הסיבות למעצר ההמוני של רופאים ואזרחים אחרים היתה פוטנציאל השימוש בהם כקלפי מיקוח בעסקה לשחרור חטופים. לאחר שמנהל בית החולים שיפאא, מוחמד אבו סלמיה, שהפך לגיבור בעזה עקב התעקשותו להמשיך לטפל בפצועים למרות התנאים הקשים, שוחרר ממעצר בשנה שעברה, ח"כ שמחה רוטמן, שכיהן כיו"ר ועדה שדנה בנושא הלוחמים הבלתי חוקיים, התלונן על כך שהוא שוחרר "לא בעסקה תמורת חטופים". ח"כ אלמוג כהן אמר שהמדינה פספסה הזדמנות "לקחת מנוף משמעותי של סמל ברצועה" לטובת עסקה.

"כל הזמן החזרנו אנשים, בחינם, וזה היה מעצבן [חיילים]", סיפר חייל שהוצב במתקן מעצר צבאי, "[חיילים] אמרו: 'הם לא מחזירים חטופים, למה שאנחנו נחזיר אותם?'"

ביוני 2024, ראש השב"כ רונן בר שלח מכתב לראש הממשלה והתריע על משבר צפיפות בבתי הסוהר: מספר הכלואים היה גבוה מ-21 אלף – כולל אסירים מהגדה המערבית – כאשר היה מקום ל-14,500 בלבד. בר כתב שהיחס לאסירים "גובל בהתעללות" באופן שחושף עובדי מדינה להליכים פליליים מחוץ לארץ.

אל-ח'אלדי נעצרה, כאמור, בדצמבר 2023 בצפון העיר עזה, ושוחררה, בלי הסבר, בחודש ינואר 2024 ברפיח שבדרום הרצועה. אף אדם ממשפחתה לא היה לידה. עיתונאי תיעד אותה ברפיח, מבולבלת. היא לא זכרה כמה זמן היתה עצורה. "לקחו אותי מבית הספר", היא אמרה, לבושה עדיין במכנסי הכלא האפורים, "עברתי הרבה".

תגובת דובר צה"ל

בתגובה הראשונה ששלח דובר צה"ל לא נשללו הנתונים המספריים המופיעים בכתבה. אולם בתגובה מאוחרת יותר נאמר כי "הנתונים שהוצגו להתייחסותנו ושעליהם מתבססת הכתבה שגויים, והטענות בכתבה מעידות על חוסר היכרות בסיסי עם תהליכי המעצר בישראל. כוחות צה"ל נדרשים לעצור בשטח חשודים, בין אם על בסיס מודיעין קיים ובין אם בשל חשד סביר הנובע מנסיבות תפיסתו בשטח, ולבדוק מי מהם מעורב בפעילות צבאית. צה"ל דוחה לחלוטין טענות בדבר מעצרים שרירותיים או כאלו שנועדו אך ורק לצורך החלפה עם חטופים ישראלים.

"טרם הוצאת צו כליאה, כחלק מהתהליך הרגיל יוצאת ביחס לעצור הוראת כליאה זמנית מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי-חוקיים (חוק הלב"ח), המאפשרת להחזיקו לתקופה מוגבלת שבה מתקיימים תהליכי חקירה ובדיקה לגביו. רק במקרה בו נמצא כי העצור עונה להגדרה ונשקף סיכון ביטחוני משחרורו, יוצא בעניינו צו כליאה קבוע בהתאם לחוק הלב"ח. כל כלוא בצו כליאה קבוע עובר ביקורת שיפוטית בפני שופט בית המשפט המחוזי בסמוך לאחר הוצאתו ובכל חצי שנה כל עוד הוא במעצר.

"מרבית הכלואים מכוח חוק הלב"ח הם חברים בארגוני טרור, ואחרים היו מעורבים בפעילות צבאית גם מבלי להיות חברים מזוהים בארגון מסוים. צה"ל אינו עוצר באופן אוטומטי כל עובד במנגנון הממשלתי של חמאס. ישנם אנשים שהם עובדי ממשל כאמור ובמקביל מעורבים בפעילות צבאית, שנגדם הוצא צו כליאה.

"צה"ל אינו עוצר עובדים רפואיים עקב עבודתם ככאלה, במהלך המלחמה נעצרו חשודים במוסדות רפואיים, שארגוני הטרור בעזה השתמשו בהם באופן ציני למסתור ולקידום פעילות טרור, תוך סיכון האוכלוסייה האזרחית. בין אלו היו גם אנשי צוות רפואה או מי שהתחזו לכאלה.

"העצורים מקבלים טיפול רפואי הולם, הכולל בדיקה על ידי רופא בעת קליטתם במתקן הכליאה ומסדרים רפואיים הנערכים באופן קבוע על מנת לבדוק את מצבם הרפואי. במקרה הצורך, עצורים מועברים לטיפול בבית חולים. ייתכן שעצורים הזקוקים להשגחה רפואית יוחזקו יחד על מנת לאפשר לצוות הרפואי לגשת אליהם ולטפל בהם בצורה המיטבית".