הצבא משבש את פתיחת שנת הלימודים במסאפר יטא

כבר שלושה ימים שילדים מכפרים בדרום הר חברון הולכים ברגל, בחום אימים, חמישה קילומטרים ויותר עד לבית הספר, אחרי שבילו שעה ויותר במחסום צבאי. כך גם המורים, מאז שהצבא החרים להם את כלי הרכב. מהצבא נמסר: "הנהלים יחודדו"

מאת:
ילדים בדרך לבית הספר במסאפר יטא, ב-31 באוגוסט 2022 (צילום: באסל אל-עדרה)

איך אפשר ללמוד כאשר מעל בית הספר מרחף צו הריסה, ומעל התלמידים בתוכו מרחפת סכנת גירוש? ילדים בדרך לבית הספר במסאפר יטא, ב-31 באוגוסט 2022 (צילום: באסל אל-עדרה)

בחדרו של מנהל בית הספר השעון הראה 8:40, אבל רוב הילדים עדיין לא הגיעו לכיתות.

"הם מעוכבים על ידי הצבא במחסום", הסביר המנהל. לפחות 40 תלמידים – הקטנים בכיתה א', הגדולים בתיכון – עוכבו הבוקר (רביעי) על ידי החיילים. כך אמר הית'ם אבו סבחה, מנהל בית הספר בכפר אל-פחית, במסאפר יטא, דרום הר חברון.

עמדתי במחסום שהוצב בסמוך לכפר, ילד בכיתה ג' לידי, והוצאתי מצלמה. "אסור לעבור פה", חייל, ידו נחה על נשקו, טנק גדול מאחוריו, הסביר לקבוצה של כמה ילדים בגיל בית ספר יסודי, תיקי בית ספר על גבם, ולמורים שלהם. "השטח מוגדר כשטח אש, הצבא סגר את השטח הזה, ואנחנו עושים פה בידוקים", אמר החייל, כפי שאפשר לראות בווידאו שצילמתי.

מהצבא נמסר כי "בעקבות תחקור המקרה, יחודדו הנהלים".

"תביאו תעודות". הילדים והמורים נדרשו לשבת על האדמה. אחרי שעה, החיילים אפשרו להם לעבור ולהמשיך ברגל לכיתות. הם החמיצו את שני השיעורים הראשונים של היום.

המחסום הזה, באמצע המדבר, הוא חדש. בחודש מאי פסק בית המשפט העליון כי למדינה אור ירוק לגרש מאות בני-אדם משמונה כפרים קדומים במסאפר יטא, כדי לאפשר לצבא לקיים במקום אימונים באש חיה, בשטח המכונה שטח אש 918. לאחר מתן פסק הדין, שעורר ביקורת ברחבי העולם, חיילים הקימו את המחסום סמוך לכפר פחית, ולפני כחודשיים הקימו מחסום נוסף סמוך לכפר ג'ינבה.

מאז, החיילים מעכבים תושבים מקומיים במחסומים במשך שעות, מחרימים את כלי הרכב שלהם בתואנה כי אסור לנהוג בשטח אש (נעשה קשה עד בלתי אפשרי להתנייד במסאפר יטא). השבוע, עם פתיחת שנת הלימודים החדשה, הם גם מעכבים ילדים ומורים בדרכם לבית הספר.

שני הכפרים, ג'ינבה ופחית, מיועדים לגירוש בעקבות החלטת בג"ץ. בית הספר בפחית גדול יחסית לאזור. לומדים בו 74 תלמידים, מכיתה א' ועד הבגרויות. רובם מגיעים מכפרים אחרים במסאפר יטא, ולכן נאלצים לעבור במחסום. בג'ינבה פועל בית ספר נוסף, יסודי, שבו לומדים 35 ילדים. המורים מגיעים לשני בתי הספר מהעיר הסמוכה, ולכן נתקלים בחיילים גם הם.

בבית הספר, בהפסקה, שמעתי ילדים מדברים על הגירוש. הם עסוקים בזה. התלמידים, גם הקטנים, שמעו כי הצבא מתכנן לסלק אותם מבתיהם. כמעט אין שם ילד שביתו לא הוחרב בעבר. אך כעת, כולם מרגישים שהמצב החמיר.

המנהל האזרחי חילק בעבר לשני בתי הספר צווי הריסה. בשבוע שעבר הערעורים בתיק נדחו, ובג"ץ דחה בקשה לצו ביניים. ההליך המשפטי מוצה, ובכל רגע הצבא עלול להגיע ולהחריב את בתי הספר.

אימונים צבאיים במסאפר יטא, ב-22 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

אימונים צבאיים במסאפר יטא, ב-22 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

יום לפני פתיחת שנת הלימודים, ביום ראשון, חיילים חסמו את מורי בית הספר היסודי בג'ינבה, שניסו להיכנס לכפר כדי להכין את הכיתות לתלמידים. החיילים החזיקו אותם במשך שעה. אחר כך החרימו את הרכב שלהם, ואמרו להם שאסור להם להיכנס לכפר כי מדובר בשטח אש.

החרמות כלי הרכב הפכו לעניין שבשגרה מאז פסק הדין של בג"ץ. חיילים הדביקו בשבוע שעבר, בשעת לילה, פליירים על הבתים של תושבי ג'ינבה, בית הספר והמסגד, עליהם אזהרה בערבית כי במקום הוכרז "שטח אש", ומי שייכנס אליו ייענש ומכוניתו תוחרם.

מניעת מעבר של כלי רכב הובילה לכך שכבר שלושה ימים, בחום אימים, תלמידים שמגיעים מכפרים סמוכים לבתי הספר נאלצו ללכת אליהם ברגל חמישה קילומטרים ויותר. כך עושים גם המורים, מאז שכלי הרכב שלהם הוחרמו ביום ראשון.

"זאת השנה האחרונה שלי בלימודים", סיפר בחור בשם מוסלם אבו עראם מהכפר אל-מג'אז, שמיועד לגירוש, איתו הלכתי ברגל ללימודים הבוקר. "כבר שלושה ימים, החיילים עוצרים אותנו במחסום לפני בית הספר. מבקשים תעודות, מחפשים בתיקים. זה נמשך שעה וחצי. בדרך חזור, שוב עוצרים אותנו, ושוב מעכבים ליותר משעה. זה משפיע על כל היום".

רוידה אבו עראם היא תלמידת כיתה י"ב, שנת הבגרויות. היא גרה בכפר אל-חלאווה, המיועד לגירוש. "אתמול פספסתי את הלימודים לגמרי, כי לא היתה לי דרך להגיע, בלי מכונית והסעה", היא אמרה, "חברה שלי, ביסאן, שניסתה להגיע לבית ספר עם מכונית, עוכבה במשך שעה וחצי בשמש אצל החיילים".

היום רוידה החליטה ללכת ברגל. לקח לה שעה להגיע לכיתה. היא צעדה תחת שמש קופחת. כך עשתה גם ביסאן מחאמרה, חברתה, גם היא תלמידת י"ב, מהכפר ספא אל-פוקא. ביסאן סיפרה שיותר מכל היא דואגת לעתיד שלה. "אני מאוד רוצה לעסוק בחינוך", אמרה, "מעניין אותי ללמוד באוניברסיטה, ולהיות מורה לשפה האנגלית. אבל אני מפחדת לא להצליח בבגרויות במצב הזה".

"שאלתי את המורה מה נעשה כשהצבא יהרוס את בית הספר", ביסאן הוסיפה. "ביקשתי ממנה, אל תפסיקי את הלימודים. שנמשיך ללמוד באוהל, או במערה. חייב להיות פתרון כלשהו".

ואיך אפשר ללמוד מדעים, מתמטיקה, ואנגלית, כאשר מעל בית הספר מרחף צו הריסה, ומעל התלמידים בתוכו מרחפת סכנת גירוש?

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "שטח אש 918 הוא שטח צבאי סגור, וכל כניסה אליו ללא היתר מגורמי צה"ל אסורה, מהווה עבירה פלילית ומסכנת חיי אדם. בהתאם, בכניסות לשטח האש מוצבים כוחות צה"ל על מנת למנוע כניסה לא מורשית לשטח.

"לצד האמור, צה"ל פועל על מנת לאפשר שגרת חיים תקינה לכלל תושבי האזור, לרבות לתלמידים המתגוררים במרחב. בעקבות תחקור המקרה המדובר יחודדו הנהלים בנושא, זאת על מנת למנוע עיכוב של תלמידים".

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית

רשויות הכלא התעלמו מבעיותיו הרפואיות במשך חודשים. סמיר אמין ח'וויירה לפני ואחרי מעצרו המנהלי (צילום באדיבות המשפחה)

עיתונאים פלסטינים מספרים על הכלא, "בית קברות לחיים"

מאז 7 באוקטובר ישראל עצרה כמאה עובדי תקשורת פלסטינים. עיתונאים ששוחררו מספרים על תנאי המאסר הקשים, הזנחה רפואית קיצונית וניתוק כמעט מוחלט מהעולם שבחוץ. "הם לא רוצים שיתעדו את מה שהם עושים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf